אבניבי אובוהבב אבת גובוגבל?

גוגל שוב עדכנו את הממשק של גוגל רידר. הם הוסיפו כמה פיצ'רים שבאמת חסרו לי (כמו היכולת לעקוב אחרי אנשים גם בלי לעשות את טקס הוודו הדרוש כדי שיהפכו לחברים שלי בג'ימייל), שמקרבים את ג"ר עוד קצת לטוויטר, ואז עשו עוד צעד אחד ושמו קופסת טקסט בראש עמוד הפריטים ששותפו על-ידי חברים, במקום להחביא אותה בעמוד הדברים ששיתפתי בעצמי. אבל אני לא רוצה לסקור את הפיצ'רים החדשים. אני רוצה להעיר הערה לגבי פיצ'ר אחד דבילי במיוחד.

לשורת הפעולות המתארכת בתחתית כל פריט רסס בג"ר התווספה פונקציה חדשה: "like". הרעיון הוא לסמן פוסטים שאני אוהב בלי לשתף אותם עם העוקבים אחרי. אפשר לראות כאן את קו התפר שבו האישיות הסכיזופרנית של ג"ר מחברת בין הרצון להיות כמו טוויטר לרצון להיות כמו פייסבוק. גם בפייסבוק יש פיצ'ר של "אהבתי". בטוויטר, הדבר הכי דומה הוא RT – ריטוויט, כלומר לשלוח מחדש את הטוויט לכל האנשים שקוראים אותי. אבל ה-RT הוא בעצם האפשרות לשתף מחדש דברים שאחרים שיתפו. מה הפונקציה של "אהבתי"?

הסיטואציה, אני מתאר לעצמי, אמורה לעבוד בערך ככה: אני קורא לתומי את הבלוגים שאני אוהב, ורואה שמישהו סימן שהוא אהב פוסט שאני עצמי גם מאוד אהבתי. מיד אני בודק מיהו האדם, ומגלה שם של מישהו שאני בכלל לא מכיר. חיש-קל אקליק על שמו ואגלה את כל שאר השיתופים שלו, ואולי אפילו אחליט לעקוב אחריו באופן קבוע.

יש כמה בעיות בתסריט הזה. הנה אחת מהן:
Photobucket

רשימת האנשים שאהבו את אחד הסטריפים האחרונים של דילברט, דקות ספורות אחרי שפורסם (קליק על התמונה להגדלה).

שימושי, נכון? העניין הוא שהתסריט הזה לא רלוונטי עבור בלוגים פופולריים. או, במילים אחרות, הוא יאפשר לי, במקסימום, למצוא אנשים אחרים שקוראים את בלוגי הנישה שאני קורא, בתנאי שאין הרבה מהם, ובהנחה שאני כבר לא מכיר אותם מהקהילה של הבלוג עצמו. בקיצור, זה עובד רק בסיטואציות שדומות למצב בפייסבוק: כמות מוגבלת של אנשים שקוראים את החומר שמיוצר על ידי כל אדם, כשיש סיכוי לא קטן שיש קרבה או לפחות דמיון מסויים בין כלל החברים של כל אחד.

ואולי אני פשוט אשקיע יותר זמן בלקרוא פוסטים שהרבה אנשים אהבו? זה יכול להיות – אם יש מקור שמשחרר רשומות בקצב גבוה, כך שאני לא מספיק לקרוא את כולן, בהחלט יתכן שאני אעדיף לקרוא רק את אלו שהרבה אנשים אהבו. למעשה, זה אולי היה אפילו יכול להיות שימושי. רק שאת מספר האנשים שאהבו פוסט מסויים מגלים רק כאשר פותחים אותו (בהנחה שכמוני, אתם קוראים את הרידר במצב רשימה ולא במצב פתוח, כי זה הרבה יותר הגיוני), ואז צריך להקליק שוב כדי לקבל את רשימת האנשים שאהבו אותו. אז אפילו את זה אין לנו.

תסריט אפשרי אחר הוא שכבלוגר, אני אוכל לגלות כמה אנשים אהבו את הפוסט האחרון שלי (זה התסריט שהחבר'ה בגוגל עצמם הציעו). בשביל זה, כמובן, אני צריך לחזור ולבדוק את הפוסט ברידר אחת לכמה זמן (אחרי שעשיתי מנוי על הבלוג של עצמי, כמובן), כי הרידר עצמו לא מיידע אותי שאנשים אהבו את הפוסטים שלי. עצה לקוראי בלוגים: אם אתם רוצים לספר לבלוגר שמאוד נהניתם מפוסט שלו, כתבו לו תגובה. ללחוץ על "אהבתי" בגוגל רידר לא עוזר לאף אחד.

וזהו, בעצם. זו הפונקציה שזה מציע. אם היה מדובר בפרוייקט "מעבדות", הייתי מסוגל להבין. אבל בשביל זה להוסיף עוד רעש לשורות הפעולות בתחתית הפוסט? ועוד לתקוע את זה בדיוק במקום שבו פעם היה כפתור השיתוף, כדי שכל הזמן אני אקליק עליו בטעות?

Photobucket

4 Replies to “אבניבי אובוהבב אבת גובוגבל?”

  1. אני דווקא חושב שזה חיובי.
    לא בהכרח בגלל שזה יישום שימושי, אלא בגלל שזה מראה שגוגל פתוחה לרעיונות של אתרים אחרים.
    אנשים משתמשים ביישום הזה כל הזמן בפייסבוק, פייסבוק הוא כלי חברתי מוביל, גוגל רוצים להפוך את הרידר לכלי חברתי יותר, גוגל מאמצים מאפיינים מפייסבוק.

    נכון שלא ברור עדיין איך היישום הזה בא לידי ביטוי בתוך הממשק של הרידר, בגלל כל הסיבות שציינת, אבל אולי זה יהיה שימושי.
    גם די ברור שאנשים אימצו את היישום הזה די מהר בהתחשב בכמות האנשים שאהבו את דילברט.

    אני חושב שהיישום הזה הוא אחר מהשיתוף בגלל שהוא פומבי יותר ופחות אישי. הפריטים המשותפים של כל משתמש הם אישיים שלו ומוצגים רק למי שאושר לו לצפות בהם, בעוד היישום הזה הוא אגריגטיבי ומוצג לכל מי שרואה את אותו פריט.
    יישומים אגריגטיביים הם מאוד שימושיים בכלים חברתיים, בגלל שהם מאפשרים לעקוב אחרי מגמות ולהבין פופולאריות בצורה מהירה יותר מתגובות.

    אני עדיין לא יודע איך ואם אני אשתמש בכלי הזה, אבל אני לא ממהר לקרוא לו דבילי.

    הפוסט האחרון בבלוג של גיל רוזנטל: תקופת מבחנים2

  2. גם אני התעצבנתי מה-like. ואני ממש ממש לא רוצה שכל העולם ידע איזה פריטים סימנתי, אז אני צריך להיזהר לא להשתמש בו בטעות.

    ואכן האפשרות להירשם ל-shared items של אנשים באמת מצויינת. הייתי רשום ל-shared שלך כבר מזמן, כי היתה דרך אחרת לעשות את זה (להגיע לדף ה-shared items שגוגל פותחים לך, ולהירשם שם ל-RSS). אבל אני רואה שעכשיו אתה רשום לשלי, שזה משמח. בעניין זה, תהייה: אני משתף הרבה פריטים מהפריטים משותפים בעברית (פמ"ע), כי יש לי חברים שלא מנויים על פמ"ע. האם זה מעצבן את מי ש, כמוך, כן מנוי על פמ"ע? הרי פמ"ע מסנן כפילויות אבל ה-shared items הרגיל לא מסנן.

    כתבת: "עצה לקוראי בלוגים: אם אתם רוצים לספר לבלוגר שמאוד נהניתם מפוסט שלו, כתבו לו תגובה. ללחוץ על "אהבתי" בגוגל רידר לא עוזר לאף אחד."

    מעולה. well, duh :)

  3. @אלעד-וו: אני לא עובר על המשותפים אחד אחד. אני סורק את הכותרות. לא אכפת לי אם יש שם כפילויות. מה שחבל לי זה שאין אפשרות לדעת אם מצורף "פתק" לפריט משותף או לא.

  4. העניין הוא שנכון לעכשיו אני מעדיף לקרוא יותר ולהגיב פחות, אבל הנה התחלתי לעקוב אחריך ואני שמח לבשר על הנאתי מן החומרים שאתה מייצר וגם מאלה שאתה מעביר.
    האי לייק הוא כמעט אינסטנקטיבי כאשר קראתי משהו מעניין ושמחתי להיעזר בו על מנת למצוא עוד.. בנאדם (בינתיים). סתם סוג של אחלה תביא מזה עוד.
    חוץ מזה זה באמת אידיוטי
    את טוויטר אני בכלל עדיין לא מבין

סגור לתגובות.