נגד הפריימריז

אם יש משהו חיובי בקפיטליסט היומי, זה שהוא מאפשר לי מדי פעם לנסח מחדש את העמדות שלי בנושאים שונים (פעם זה היה התפקיד של האייל… איך חולפת תהילת עולם). אחת מהן היא עמדתי (הלא פופולרית) בנושא הפריימריז. אני נגד. הנה הסבר מתוך תגובה שפרסמתי לרשומה בנושא שם:

 לשיטת הפריימריז יש שתי בעיות שגורמות להטיות: 1. מי שמתפקד מסיבות אידיאולוגיות למפלגה הוא בד“כ קיצוני יותר מאשר המצביע הממוצע של אותה מפלגה (ולכן ימשוך את המפלגה לכיוונים בלתי רצויים לה ולמצביעיה – בדרך כלל הרחק מהמרכז). 2. גרוע מכך – בישראל, רבים מהמתפקדים כלל אינם מצביעי המפלגה שהם התפקדו אליה. מסייעת לכך, כמובן, העובדה שלא כל המפלגות מקיימות פריימריז. כך, תאורטית, יכולים כל מצביעי ש“ס להתפקד לליכוד ולהשפיע באופן מכריע על דרכה של התנועה.
כלומר, במצב בישראל, בו רוב הציבור לא מתפקד למפלגות, ולאנשים אין יותר מדי סנטימנטים אתיים בנושא, שיטת הפריימריז חשופה מדי להטיות, בין אם מכוונות ובין אם לא. כדאי להזכיר סקר שנערך בזמנו בקרב מתפקדים למפלגות, שבו רובם של האנשים שהצביעו בפריימריז של אחת המפלגות הגדולות כלל לא היו מודעים לכך שהם חברים במפלגה כלשהי, והיו ביניהם לא מעטים שאפילו לא התביישו להכריז שהם מתכוונים להצביע למפלגה אחרת.
לכן, מוטב אולי לסמוך על עמדתה של ועדה מסדרת שלפחות אפשר להיות בטוחים שטובת התנועה והצלחתה האלקטורלית, כמו גם שמירה על הקו האידיאולוגי שלה, עומדים בראש מעייניה.

[אבל] זה לא באמת רלוונטי בכל מקרה. אין זה משנה איך נבחרות הרשימות לכנסת, משום שההכרעה הסופית על מבנה הכנסת היא בבחירות עצמן. אפשר, תאורטית, ליצור מפלגות באמצעות הטלת קוביות, ולאפשר לאנשים לבחור ביניהן. כל עוד לאנשים יש בחירה בין אופציות מובחנות, הדמוקרטיה מוגנת. רוצה לומר, בבואו לבחור, הבוחר בוחן את המפלגות כפי שהן מוצגות בפניו ברשימות לכנסת, ואין זה משנה כלל כיצד נבחרו הרשימות הללו – הבוחר נדרש לבחור ביניהן. הבוחר יכול להחליט להכניס למגוון השיקולים שלו גם את מידת הדמוקרטיות הפנימית של המפלגה, אבל אם כבר, אני דווקא מעדיף, כמצביע, לדעת שמי שיחליט על דרכה של המפלגה הם האנשים שאני מצביע להם ברשימה, ולא גוף לא מוכר של כמה עשרות אלפי אנשים שהתפקדו למפלגה לפני מספר שנים, ואלוהים יודע אם הם אפילו תומכים בדרכה. את הפוליטיקאים אני מכיר. את המתפקדים, לא.

לפריימריז יש יתרונות רבים, אבל גם חסרונות רבים. להציג מפלגה שאין בה פריימריז כמפלגה שמנוגדת לדמוקרטיה זה מגוחך. זה כמו להגיד שלאדם אסור להצביע לאותה מפלגה פעמיים, כי זה לא דמוקרטי שהוא לא נותן צ‘אנס למפלגות אחרות. המפלגות מייצגות עמדות, והמצביעים בוחרים מפלגה על פי עמדותיה. ולא להפך, כמו שאתה טוען: שהמפלגות מייצגות מצביעים, והמצביעים בוחרים עבור המפלגה את עמדותיה.

4 Replies to “נגד הפריימריז”

  1. מה לגבי "פריימריז פתוחים" (דהיינו, לא רק למתפקדים)?

  2. אני נוטה לראות בהם מנגנון טוב יותר מאשר פריימריז סגורים (כי כל מי שמתכוון להצביע למפלגה יכול להשפיע בקלות על הרשימה, בלי ביורוקרטיה מיותרת, ובכך להטביע כל נסיון מאורגן להטות את התוצאות). מצד שני, אני לא בטוח שזה יעבוד, ואני לא בטוח שאני רוצה לחכות ולראות.
    לכן אני מעדיף שיטות (ויש הרבה) שמאפשרות למצביעים להשפיע על הרשימה בבחירות הכלליות עצמן – למשל, באמצעות דרוג המועמדים ברשימה, או חלוקת "נקודות" למועמדים מועדפים כך שיקודמו במעלה הרשימה, או השיטה שאני המצאתי, של בחירה אישית שלילית. כך מבטיחים שמי שמשפיע על הרשימה גם מצביע למפלגה (מצביע ממש, לא מצביע על תנאי). נכון שזה משאיר את השאלה מי קובע את רשימת המועמדים, אבל, כאמור, אם אין לי מספיק מועמדים טובים ברשימה, כנראה שעדיף שאני לא אצביע בשבילה מלכתחילה.

סגור לתגובות.