מרץ 15 2007
טמטום וחוצפה
טמטום
להוצאת כנרת-זמורה-ביתן-עוד-כמה-שאני-לא-זוכר יש בלוג. בבלוג מפרסמת ההוצאה כל מיני פוסטים שקשורים לעולם הספרות בכלל, ולספרים שלה בפרט. לבלוג יש מאפיין אחד בולט: הוא מלא בשגיאות. שגיאות כתיב, שגיאות עובדתיות, שגיאות מכל מיני סוגים. אבל הכי יפה כשההוצאה לא מסוגלת אפילו לברר איך תורגם Knight Bus בגרסה העברית (שהיא עצמה מוציאה ([אנחה...] ד.ק.)) של הספר הכי פופולרי ביקום כרגע (התשובה, אגב, היא אוטונוס לילה. לא "אוטובוס אבירי").
חוצפה
הנה בלוג די משעמם שאינו מביא שום תובנות חשובות, אבל הוא חשוב ומרגיז: נתפסתם הוא בלוג שכל עיסוקו בפרסום תמונות של מכוניות שחונות בחניית נכים. הבלוג נכתב בשיתוף עם "היום שהיה" של ערוץ 10. חבל שלא בשיתוף עם משטרת ישראל, שאמורה לאכוף את החוק על כל החוליגנים האלה ששמים זין על הנכים.
אבל יותר מרגיז מסתם איזה מנהל עם ג'יפ שלא נאה לו ללכת שתי דקות ברגל ומחנה אותו בחניית הנכים הקרובה למקום חפצו, הם מי שאמורים להבין יותר את המצוקה. למשל, אנשים שמשאילים את תו הנכה שלהם לשתי צעירות כדי שלא יצטרכו ללכת עוד 20 מטר בדרכן לקניון.
הבעיה, כמו תמיד, היא באכיפה. בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה עשו ג'סטה ללקוחות שבאים עם ילדים, וסימנו את השורה השניה של החניה (אחרי חניות הנכים) כחנייה לאנשים עם עגלות תינוק. הבעיה היא שאף אחד שם לא אוכף את ההגבלה שהם עצמם יזמו. מאוד קל לאכוף את זה, כי לא צריך באמת לתפוס את הבן אדם כשהוא נכנס או יוצא. אפשר לעבור ליד המכוניות ולבדוק אם יש כסא לתינוק איפשהו. אם אין – טראח! מדבקה על החלון שהרכב חונה במקום שאינו מיועד לו. בפעם הבאה אפשר גם לגרור. (ומה עם אנשים שיש להם עגלות תינוק אבל אין כסא באוטו? שיבואו להתלונן, ואז נוכל לשלוח אותם למשטרת התנועה להסביר למה הם עוברים על החוק ומסכנים את חיי ילדיהם).
אבל, גם כאן, הכי מעצבנים הם אלו שאמורים להבין. פעמים רבות ראיתי אנשים (טוב, נשים) מגיעים לרכב שחונה בחנייה שכזו, שיש בו מושב לילד, אבל הם בלי הילד. בשביל הנוחות המפוקפקת של ללכת כמה מטרים פחות, או לא לרדת עוד קומה עם האוטו, הם תוקעים אותי ואת בני לטייל ברחבי החניון ולהסתכן ללא סיבה.
מכעיס.
, מאת עודד חקלאי. בתמורה, אני מבטיח לכתוב ביקורת על הספר תוך חודשיים מרגע קבלתו.
לא שזה תרוץ למשהו, אבל את הגירסה העברית מוציאה דווקא "הוצאת ידיעות אחרונות".
חוק וישנה מכה אותי מכל הכיוונים! קודם העירו לי בדיסקרטיות על שגיאת כתיב מביכה, עכשיו שגיאה עובדתית. מה הבא? הכנסתי קישור לא נכון? הוף. יותר אני לא מעיר על שגיאות. זה לא שווה את עוגמת הנפש.
[...] בעקבות הפוסט הקודם שלי שהראה לי מה זה להעיר לאחרים על שגיאות וטעויות, שאלו אותי מה זה ה"חוק וישנה" הזה שדיברתי עליו. ואכן, חוק וישנה, מאבני היסוד של הקיום האנושי, אינו מופיע באופן ברור בשום מקום ברשת. חברי הוויקיפד גם הבהיר לי שלא כדאי לי לנסות להכניס את החוק לוויקיפדיה, כי הם יבואו להרביץ לי בלילה. בלית ברירה, אני אכתוב פוסט בנושא כאן, בתקווה שגוגל, ברוב חוכמתו הגוגלית, ידע להפנות אנשים לכאן כשידרשו לשאלה – "מהו חוק וישנה?" [...]
[...] הפוסט הקודם שלי שהראה לי מה זה להעיר לאחרים על שגיאות וטעויות, שאלו אותי מה זה ה"חוק וישנה" הזה שדיברתי עליו. [...]
2 הערות:
(1) בהתייחס להתייחסותך ל-"הכי מעצבנים", יכול להיות שלא כל מי שנראה כמו עבריין הוא באמת עבריין. כך למשל, יכול להיות שאתה רואה הורה אחד מזוג שהגיעו לקניון יחד עם הילד/ה וכעת הוא/היא ממשיכים בדרכם בעוד הילד/ה וההורה השני נותרים מאחור…. ייתכנו שלל וריאציות על המהלך הזה…
(2) בהתייחס למי שאין לו כסא תינוק – בעידן עגלות-הטיול של עד גיל 5/משקל מעל 30 ק"ג, אתה בהחלט יכול למצוא הורים וילדים עם עגלה, כשברכב כבר אין כסא תינוק אלא רק בוסטר, וחלק מאלה קצת יותר קשה לזהות מבחוץ.