מדד הניסיון בממשלת נתניהו

כשפתחתי את הרידר הבוקר, ציפיתי למבול של פוסטים על הממשלה עצומת הממדים של נתניהו. הופתעתי לגלות שלאף אחד כמעט לא אכפת. אולי אף אחד לא ציפה לשום דבר מנתניהו, אולי היאוש אחז בנו. רק יובל כתב ביקורת נפלאה על מגוון התפקידים המעניינים שנבדו כדי למצוא תעסוקה מדומיינת ללא פחות מ-37 אנשים.

אבל אם נתעלם לרגע מעצם כמות האנשים בממשלה הזאת, אחד הדברים שדקר לי בעין היה איכות האנשים והמיקום שלהם. דוגמא בולטת, כמובן, הוא שטייניץ בתפקיד שר האוצר – אחד מהמשרדים הבכירים ביותר בממשלה שמאוייש על ידי אדם שמעולם לא החזיק במשרת שר, סגן שר, או מחלקת תה במשרד ראש הממשלה. אותו כנ"ל לגבי גדעון סער. וזה לא שאין אנשים מנוסים יותר בשורות הליכוד. מנגד קופצות לעין כמה דוגמאות הפוכות, של אנשים כמו מרידור ובגין ששונמכו משמעותית (מרידור היה שר בכיר בעברו וקיבל משרת שר זוטר, ואילו בגין היה בעברו שר זוטר (המדע), וקיבל משרת שר בלי תיק). ((אפרופו, איפה ההדר והצניעות שתמיד אמרו שיש לבגין? מדוע הוא הסכים להכנס לממשלה מנופחת כל כך בתפקיד חסר משמעות כל כך? אני לא מדבר על ברברנים כמו ברוורמן – האיש שטובל והוא כל כולו שרץ אחד גדול – מבגין באמת אפשר היה לצפות ליותר.))

אבל אלו אנקדוטות. איך אפשר לבדוק האם הממשלה הזאת חריגה מבחינת הניסיון של חבריה? החלטתי לתכנן מדד ניסיון פשוט (יש שיאמרו פשטני), ולבחון אותו לגבי הממשלה הנוכחית.

עבור המדד הזה חילקתי את משרדי הממשלה לשלוש קבוצות: שרים בכירים (חוץ, בטחון, אוצר, פנים, משפטים וחינוך), שרים זוטרים (כל השאר), וקבוצה אחת שכוללת שרים בלי תיק וסגני שרים. יש, כמובן, בעיות עם החלוקה הזו. האם כל מיני משרות מופלצות כמו "השר לענייני מיעוטים" צריכות להכלל תחת שרים זוטרים, או שמדובר בעוד שר בלי תיק במסווה עלוב? ומה לגבי סגני שרים שאין מעליהם שר? האם הם "במעמד שר" כמו שכתוב בטמקא, או סגני שרים? בסוף החלטתי ללכת לפי התואר הפורמלי בהכל חוץ מאשר במקרה של משולם נהרי ("שר במשרד ראש הממשלה") שהוכרז מבחינתי כמקביל לשר בלי תיק/סגן שר.

עבור כל שר נתתי מספר בין אפס לשלוש. אפס ניתן למי שנשאר באותה רמת משרה ביחס למשרה הבכירה ביותר שמלא בעברו (ברק, ישי, אדלשטיין וכו'). אחד קיבל מי שקודם ברמה אחת (מכלום לסגן/בלי תיק וכן הלאה). שתיים קיבל מי שקפץ מעל רמה אחת (מכלום לשר זוטר, או מסגן/בלי תיק לבכיר) או מי ששונמך ברמה אחת (כלומר, מייצג אובדן של ניסיון שנצבר בעבר). שלוש קיבל מי שקפץ בשתי רמות (מכלום לשר בכיר) או מי ששונמך בשתי רמות (מבכיר לסגן/בלי תיק – לא היו מקרים כאלו, אלא אם סילבן שלום יפתיע).

ממשלה נורמלית תציג מדד ממוצע של בין אפס (אף אחד מהשרים לא קודם) לאחד (או שכל השרים קודמו ברמה אחת, או שחלק מהשרים נשארו באותה רמה וחלק קודמו מכלום לשרים זוטרים, ועוד כל מיני וריאציות), או כל דבר באמצע. ככל שהמדד שואף לאפס, כך הממשלה היא בעלת יותר ניסיון מיניסטריאלי – אבל לגמרי הגיוני וסביר שממשלה לא תעמוד על אפס בדיוק, משום שכל הרעיון של צבירת ניסיון הוא התקדמות, וכן מן הראוי להוסיף פרצופים חדשים לממשלה מדי פעם.

המדד, יש לציין שוב, הוא פשטני מאוד. הוא בודק אך ורק ניסיון במשרת שר ולא ניסיון בתחומים אחרים (ראשות ועדות, נסיון מקצועי בתחום וכד'), והוא גם לא בודק את איכות תפקודו של השר במשרתו הקודמת (כלומר, הוא מתעלם מההשלכות של החוק הפיטרי – אני אישית לא מתלונן על כך ששר הבטחון לשעבר פואד שונמך למשרת שר זוטר, אבל המדד לא משקף את זה). עם כל הפגמים הללו, מה אומר המדד? הציפייה שלי ממבט כללי על הרשימה היה של ממוצע גבוה למדי. ציפיתי לפחות ל-1.5. התוצאה האמיתית, אני חייב להודות, הפתיעה אותי לטובה:

1.03 – כלומר, מדד הניסיון אמנם נוטה לכיוון חוסר הניסיון של הממשלה (לא מפתיע לאור הכמות שלהם), אבל לפחות ברמה התיאורטית, לא מדובר בחריגה משמעותית ממה שהייתי מכנה "טווח סביר". מכיוון שאין לי את הזמן להשקיע בבדיקת המדד עבור ממשלות קודמות, קשה להגיד עד כמה חורגת התוצאה הזו מהממשלה הממוצעת. אם מישהו מעוניין לבדוק זאת, הרי לכם הזדמנות לכתוב עבודת סמינר נחמדה במדע המדינה. ספרו לי מה היו התוצאות.

פטור בלא כלום אי אפשר, בכל זאת. הסתכלתי ספציפית על משרות סגן השר – זו משרה קלאסית לקידום. מדובר על ההזדמנות הטובה ביותר לח"כ צעיר להחשף לתהליכים של קבלת ההחלטות במשרד ממשלתי בלי לקבל יותר מדי אחריות (בניגוד למשרת שר בלי תיק, שם אין חשיפה לתהליכים הללו). ההגיון אומר שהמשרה הזו תהיה הזמנית ביותר, ושאנשים לא ישונמכו למשרה הזו (וגם לא יסכימו להשתנמך אליה). לכן שיניתי קצת את המדד כדי לבדוק מה עושה המשרה הזאת: כעת, שנמוך למשרה שווה למינוס אחד. רציתי לראות מה הממוצע בקרב סגני השרים בממשלה הנוכחית. האם התפקיד אכן משמש כתפקיד חניכה לשרים עתידיים, או שאנשים נתקעים לעד במשרה הזאת, או, חלילה, משונמכים אליה. הממוצע המיטבי, אם כן, צריך לשאוף לאחד – כל מי שממונה למשרת סגן שר צריך להיות חדש לגמרי בתפקיד, ובקדנציה הבאה או שיהפוך לשר או שיחזור להיות ח"כ אם הוחלט שהוא לא ראוי לתפקיד בכיר יותר.

המציאות קצת פחות נעימה. הממוצע הוא 0.111. מבין ארבעה סגני שרים, ארבעה נשארו בתפקיד הזה מקדנציות קודמות, ועוד שניים (כהן ו-וילנאי) שונמכו ממשרות בכירות יותר. ((יש לציין שמבין הארבעה שנשארו בתפקיד, שניים הם מיהדות התורה, שמסרבת לקבל תפקידי שר מסיבות אידאולוגיות, ולכן סגנות שר היא המשרה הבכירה ביותר שהם מוכנים לאייש. מבין המשונמכים, וילנאי משום מה ממש חשק בתפקיד סגן שר הבטחון, ואף הסכים להשתנמך אליו בעבר ממשרת שר המדע התרבות והספורט, כי זה מה ששווים מדע ותרבות (וספורט) בעיניו.))

17 Replies to “מדד הניסיון בממשלת נתניהו”

  1. דווקא משולם נהרי צריך לעבור שדרוג במדד שלך, לא שנמוך. הוא ככל הנראה יהיה אחראי על החינוך החרדי, וישאב המון המון משאבים ותחומי אחריות ממשרד החינוך. להזכירך – כסגן שר החינוך הוא גרם ליוסי שריד, השר הממונה עליו, להתפטר לאחר שהאחרון הבין מה נעשה מתחת לאפו במשרד, כך שמדובר באדם עם כישור ביצוע מוכח, עם ניסיון והיכרות עם מערכת החינוך החרדית ובכלל (חוק נהרי…) שמונה לתפקיד שנתפר עבורו במיוחד. אל תתן לכותרת להטעות אותך.

  2. (הערה קצת נודניקית, סליחה) קצת מוזר, המדד שלך. בדרך כלל כשרוצים לבדוק "עוצמה" של שינוי, בוחרים משהו שדומה לממוצע על סכום ריבועי ההפרשים. אז אתה לא צריך לעשות ערך מוחלט, או לבחור ערך עבור כל "שדרוג" או "שנמוך" מספיק לבחור ערך עבור כל סוג של תפקיד. בנוסף קפיצות "גבוהות" (כמו מ"שום דבר" ל"שר בכיר") יתנו משקל גבוה יותר של חוסר נסיון מקפיצות נמוכות… מה גרם לך לבחור דווקא במדד הזה?

  3. העדפתי מדד פשוט מאוד מכיוון ש(א) אני עצלן ו-(ב) אני לא חושב שיש דרך אמינה כלשהי למדוד מה הפער בין משרד זוטר למשרד בכיר, למשל, ועד כמה הוא שונה מהפער בין סגנות שר לבין משרת שר בכיר. עצם העובדה שהשתמשתי רק בשלוש קטגוריות גם היא פשטנית יתר על המידה, כמובן. אין דין שר התמ"ת כשר התיירות.

  4. אחד מהפוסטים הגרועים ביותר שלך. שר לא צריך הבנה וניסיון ניהולי, תפקיד השר הוא להתוות מטרות ולא לנהל אנשים. לפעמים יש יתרון לכך ששר מבין לעומק את הצורה בא עובדת המערכת עליה הוא מופקד ומבין לבד את ההשלכות שעשויות להיות להחלטות שלו ולפעמים זה רע כי מרוב שהוא מבין את המערכת הוא לא מסוגל להתיחס אליה מנקודת מבט אוביקטיבית.

    למעשה השאלה היא למה נטפלת דוקא לשרים. לפי אותו הגיון לבחירות לכנסת צריכים לעמוד רק משפטנים או אנשים שכבר כיהנו בכנסת.

    הפוסט האחרון בבלוג של מרק ק.: שיא האירוניה – עדי נוימן תדגמן תחתונים

  5. קשה לי להתייחס באופן רציני למי שטוען שניסיון בתפקיד יכול להיות עול במילוי אותו תפקיד ממש. מזכיר לי את הטענות של ירון טל שאנשי מדעי החברה אינם מסוגלים להבין כראוי את החברה, כי הם עסוקים כל הזמן בלחקור אותה.
    ממשלה, כמו כנסת, ראוי שתהיה מורכבת מתמהיל טוב של אנשים בעלי ניסיון ואנשים חדשים. מפלגות שמורכבות ברובן מפרצופים חדשים ("גמדים") זוכות לביקורת על כך, ובצדק. כך גם ממשלה שאינה מנצלת את עתודות הניסיון של חבריה, היא בעייתית.

    וחס וחלילה שרק משפטנים יוכלו להתמודד לכנסת. אם כבר, הייתי אומר שרק למשפטנים אסור להתמודד לכנסת. (סליחה, יהונתן).

  6. "ביקורת נפלאה"? על רשומה שנפתחת במילים "ממשלת ביביהו השניה יוצאת לדרך"? אח… איפה הימים שאחד, ד. קננגיסר, כתב:

    "אדם שמשתמש באופן עקבי בכינויים אינפנטיליים כמו "ביביהו" ו"רבובדיה" כדי להשפיל, כביכול, אנשים שחושבים שונה ממנו, הוא אדם שדבריו אינם ראויים לפרסום, או לפחות אינם ראויים שאקרא אותם.": http://www.haayal.co.il/thread?rep=102530

    כן, סנילי, אני יודע. אבל בכל זאת צרם לי.

    הפוסט האחרון בבלוג של ערןב: שם קוד: קיבוץ עינת

  7. @ערןב: כן, אני יודע, זה הפריע לי דווקא, אבל מחלתי לו על כך בגלל שיתר הפוסט היה כל כך מוצלח. חוץ מזה, אינני יודע עד כמה יובל משתמש בכינוי הזה באופן "עקבי".
    חוץ מזה, יש לך זכרון טוב מדי.

  8. מה אפשר להגיד. יעלון על איומים אסטרטגיים. ש"ס אחראים על התכנון הלאומי. ליברמן וחבריו על אכיפת החוק. אהוד "הרוצח" ברק על הבטחון.

    אה, וציפי "אני מאמינה בתהליך השלום, לא בשלום" לבני כמנהיגת האופוזיציה.

    זו הממשלה והכנסת הכי גרועים כמעט שאפשר לדמיין.

    תמיד אמרתי שמקסימום נעזוב את הארץ, אבל המצב הנוכחי כבר גורם לי לעשות תכניות בראש.

  9. למה לא תשתמש בגודל התקציב המוקצה למשרד הממשלתי כמדד לבכירות המשרד? יהיה טיפה יותר קשה בגלל כל הפיצולים שעשו, אבל עדיין אפשר להוציא מידע מועיל.

    אני חושב שאפשר להניח בביטחון מסוים שהמשרד לענייני מיעוטים ודומיו יקבלו אפס תקציב, בקירוב גס.

  10. עדי, אני חושב שדובי הבהיר כבר שהוא עצלן (או רוצה לחשוב על עצמו כעצלן), וזו הסיבה שהוא לא יעשה דבר כזה :-)

  11. זו לא עצלות.
    דובי נוהג כאקדמאי משופשף. הוא מציג מודל פשטני שמאפשר ניתוח ראשוני רק כדי שיוכל אחר כך לפרסם עוד מאמר שיתקן את תוצאת המאמר הקודם בשינויים מינימליים וכך להרוויח שני פרסומים בעבודה שאמורה ליצור אחד בלבד.
    חוץ מזה, יש לי בעיה עם העובדה שאתה בוחר להסתכל על התפקיד הבכיר ביותר שמישהו החזיק בו עד היום ולא על התפקיד האחרון. אני מבין שמבחינת הנסיון אפשר לומר שמרגע שפואד היה שר בטחון הוא צבר את הנסיון הרלוונטי לשר בכיר, ובכל זאת, את השנמוך שלו הוא לא עבר עכשיו.

    הפוסט האחרון בבלוג של שחר: הבועה העכורה – טייק 2

  12. אם כולכם הייתם מצביעים ביבי הרי שהוא לא היה נאלץ להקים ממשלה רחבה כלכך. ביבי הוא חסיד הממשלות הקטנות. ממשלתו הראשונה מנתה 18 תיקים. הוא ניסה להעביר חוק (בסיוע גדעון סער ורובי ריבלין עם שתי הצעות שאוחדו לאחר קריאה ראשונה לאחת), אבל כמובן שקדימה מוססה את החוק הזה בועדת הכנסת.

    הצורך לממשלה רחבה הוא אילוץ של תוצאות הבחירות. יחסית כל המפלגות קטנות ועל שותפות חייבים לשלם בתשלום שיעודד אותן להישאר בקואליציה. המחיר הזה ראוי ונדרש כעונש לבוחר הישראלי.

  13. יחזקאל, זו התממות.
    אני מצפה מהפוליטיקאים שלי להיות מנהיגים, ודווקא ביבי הוכיח – בתור שר אוצר – שהוא יודע לעשות את זה (הוא הוביל לכיוון מזעזע לטעמי, אבל זו שאלה אחרת).
    יש לביבי ברירה. הוא היה יכול להגיד 'מפתח השרים הוא אחד לחמש, ומי שלא טוב לו – שיחפש את החברים שלו'. ההשפעה היחידה האפשרית על הרכב הקואליציה היא אי-כניסת מפלגת העבודה, וגם זה לא בטוח. בכל מקרה, הייתה לו קואליציה.
    ביבי בחר באופציה הקלה – להיסחט.

  14. @יחזקאל מצליח: רתבת "אם כולכם הייתם מצביעים ביבי הרי שהוא לא היה נאלץ להקים ממשלה רחבה כלכך". אבל אם אנחנו כבר מחליטים במי לבחור במטרה לצמצם את ממדי הממשלה, לא עדיף ליברמן? ובכלל, ליברמן גם יצמצם את ממדי הכנסת, אז ממש כדאי.

  15. אני לא מבין מה המדד שלך אמור להראות. בשיטת ממשל כמו בישראל (רב-מפלגתית, שרים הם גם ח"כים וכו'), לא רק שהשיבוץ של שרים נקבע לפי חשיבות המפלגה בקואליציה ולפי חשיבות הפוליטיקאי במפלגה (כפי שנקבע בפריימריס, למשל), אלא שזה גם טבעי (זה משנה אם פואד הוא השר הבכיר בעבודה או השני, ואם העבודה היא השותפה השניה או השלישית בקואליציה) ואפילו לפעמים ראוי (הגיוני שגדעון סער, שנבחר למקום בכיר ברשימת הליכוד על ידי המוסדות הדמוקרטיים [בגדול] של המפלגה, יקבל תפקיד שר בכיר, ולא יקפיצו מעליו מישהו שהוא מנוסה אבל במקום נמוך ברשימה).
    מה שאני טוען בעצם, זה שבתוך השיטה בארץ מראש טמון הרעיון ששר הוא תפקיד שמשקף כוח פוליטי ולא רק אחריות על תחום מובנה (ובגלל זה גם התפקידים הנלווים – שותפות בקבינט, במטבחון וכו', שאין להם קשר ישיר לתחום עליו אחראי השר). לכן, המדד שאתה מציג אולי מראה ניסיון, אבל לא ניתן לומר שערך גבוה או נמוך שלו הם "טובים" או "רעים" באופן כללי, כי שיקולים פוליטיים הם לגיטימיים בהרכבת ממשלה.

סגור לתגובות.