שיעור גאוגרפיהhere be dragonsראשי

העולם לפי ישראלים

בזמנו התנהל דיון כאן ובבלוגים אחרים בנושא חינוך, וספציפית סביב שאלת לימודי האזרחות בישראל. בעקבות הדיון ההוא התחלתי לכתוב פוסט שבו אני מפרט איך לדעתי צריכים להראות לימודי האזרחות בישראל – מה צריך להיות כלול, איך ומתי, ואיך המערכת כולה, או לפחות בחלקים ניכרים ממנה, צריכה להיות בנויה כך שלימודי האזרחות לא יהיו משהו מבודד, אלא חלק ממכלול שנועד ליצור אזרחים אפקטיביים במדינה דמוקרטית. בזמנו כמעט סיימתי את הפוסט ההוא, אבל וורדפרס אכל לי את רובו, ומאז לא הצלחתי להושיב את עצמי ולכתוב מחדש את הכל, מה גם שהמבנה היפה שלי די אבד בתהומות הנשיה שאני אוהב לקרוא להם, לפעמים, "המוח שלי".

אחד הדברים שהדגשתי בפוסט האבוד ההוא הוא הצורך ללמוד על מערכות פוליטיות שאינן ישראל, ובדגש על מערכות פוליטיות שאינן ישראל פרט לארה"ב. הסיבה לכך היא שמההיכרות שלי, רוב הישראלים מכירים את הדוגמא האמריקאית במידה כזו או אחרת, או לפחות חושבים שהם מכירים את הדוגמא האמריקאית, ונוטים להשליך את הידע הזה על יתר המדינות הדמוקרטיות בעולם. מכאן קצרה הדרך להשוואה של ישראל בכל נושא לארה"ב בלבד, כאילו אמריקה היא המודל הרלוונטי היחידי שאפשר למדוד את עצמנו מולו, בלי קשר לשאלה של מה מודדים ולמה. דוגמאות יש למכביר. רק בימים האחרונים, למשל, טען המנהיג היהודי פייגלין שממשלת אחדות היא "כדור בראשה של הדמוקרטיה", וכהוכחה לדבריו אמר את הדברים הבאים:

מעולם לא היתה ממשלת אחדות בארה"ב, ובבריטניה היתה ממשלה כזו רק במלחמת העולם השנייה.

הגיוני. בואו נבחר בשתי מדינות ששיטת הבחירות שלהן דואגת לייצר כמעט תמיד רוב לאחת המפלגות, וששתי המפלגות הגדולות שלהן מהוות ביחד כמעט את כל הפרלמנט, אם לא את כולו ממש. זו השוואה רלוונטית לחלוטין למקרה הישראלי, לא? לא, נגיד, אוסטריה, שוויץ, איסלנד, רומניה, בולגריה וגרמניה – כולן מדינות בהן יש כיום "קואליציה רחבה" (כלומר, קואליציה של שתי המפלגות הגדולות בפרלמנט רב-מפלגתי).

מוריס (במלרע) כותב בפליאה על החוקה האמריקאית, וכמה טוב ונפלא לאמריקאים, ותראו את ישראל עם חוקי היסוד המעאפנים שלה, וזו הסיבה לכל תלאותינו. אז מה שלבריטניה הכבר-לא-כל-כך גדולה אין חוקה, והם מסתדרים יופי. אז מה, אפילו, שהסעיפים המפורסמים והמצוטטים ביותר בחוקה האמריקאית הם בכלל התיקונים לחוקה? אז מה שמדינה כמו קנדה מסתובבת סביב הזנב החוקתי שלה כבר עשוריים ולא ממש יודעת איך לכתוב חוקה שתהיה מוסכמת על כולם? אז מה שצרפת משכתבת את החוקה שלה כל יומיים ויוצרת "רפובליקה חדשה", כי הקודמת לא הייתה משהו? אז מה. יש אמריקה, יש להם חוקה, והם משהו משהו, אז בטח גם אנחנו צריכים כזו.

גם כל הדיון סביב שינוי שיטת המשטר מתנהל תמיד כשהמודל היחיד שלעיני כולם הוא המודל האמריקאי – אותו מודל שנוסה ונכשל אינספור פעמים בדרום אמריקה – כאילו אין בעולם מדינות דמוקרטיות מצליחות אחרות, עם שיטות קרובות יותר לשיטה הישראלית, שלא מצריכות שינוי טוטאלי של המשטר בישראל לטובת משהו שמריח מאוטוריטריזם.

כשאמריקאים מסתכלים על העולם וכל מה שהם רואים זה את עצמם, זה לא מפתיע. אפילו אלו שמבינים את הצורך בהשוואה למדינות אחרות מרשים לעצמם לפעמים להעלות השערות בהתבסס על היכרותם עם המקרה האמריקאי בלבד, כאשר מקרים אחרים בעולם מראים בבירור שאם המקרה האמריקאי אינו חריג, לפחות הוא אינו זהה לכל המדינות האחרות.

אבל הנטייה של ישראלים להסתכל כל הזמן רק על המקרה האמריקאי היא לעיתים קרובות מרתיחה ממש. איזו סיבה יש לנו להסתכל על מערכת כל כך שונה מישראל, ולהחליט שהיא ורק היא צריכה להיות המודל והבסיס להשוואה שלנו? ישראל היא מדינה אוניטרית, ארה"ב היא פדרציה של 50 מדינות. ישראל פרלמנטרית, ארה"ב נשיאותית. הלאום בישראל הוא אתני, בארה"ב אזרחי. בישראל יש 7 מיליון אזרחים, בארה"ב פי 50. לארה"ב יש שתי שכנות בלבד, שתיהן ביחסים נפלאים איתה, כולל הסכם סחר חופשי. לישראל יש ארבע שכנות, עם אחת מהן שלום קר ועם שתיים אחרות מצב של מלחמה בלתי-מוכרזת. קשה לחשוב על משהו בישראל שדומה לארה"ב, למעשה.

לכן, יש חשיבות עליונה להשמת דגש, הן במערכת החינוך, הן בדיונים בתקשורת, והן במידע שמובא בפני חברי הכנסת והממשלה, על מודלים דמוקרטיים אחרים מלבד ארה"ב. חשוב שהמפה הזו שבראש הרשומה תשתנה, שהתפיסה שלנו את העולם תפסיק לכלול רק אותנו, את האמריקאים, את הנאצים ואת הערבים. יש עוד.


תגובות

שיעור גאוגרפיה — 26 תגובות

  1. מסכים בהחלט.
    הנטיה הזאת היא אחת מהסיבות שכל כך שימח אותי לגלות שהטענה שארה"ב היא לא דוגמה לכלום כל כך נפוצה במדעי החברה שיש לה אפילו שם, American exceptionalism. לפי הניסיון שלי, אנשים נוטים להתרשם מטיעונים הגיוניים הרבה יותר כשמצמידים אליהם מושגים פסבדו-מדעיים.

  2. זה נכון גם בכלכלה. למה להיות כמו ארה"ב כשאפשר לנסות להיות כמו פינלנד? :P

  3. "קשה לחשוב על משהו בישראל שדומה לארה"ב, למעשה."

    נשלטת על ידי יהודים.

    חוץ מזה, מוריס אף פעם לא כתב שישראל תריכה להיות אמריקה. הוא התרעם על זה שבישראל אין כבוד לנהלים. (וטעה בעניין, אבל זה לא קשור).

    האיור והפוסט מצויינים.

  4. אלעד – (: חבל שלא חשבתי על זה בעצמי, הייתי מכניס לפוסט.

  5. מסכים מאוד. אבל האם זו תופעה ישראלית בלבד? אני מנחש שגם אזרח בריטי מכיר את הממשל האמריקאי כמו הישראלי ומאותן סדרות טלויזיה, ולא מכיר את שיטת הממשל בגרמניה.
    באיור חסרות הודו ודרום אמריקה, שכנראה צריך לצייר אחת ליד השניה (כי לשתיהן נוסעים אחרי צבא) אבל חוץ מזה הוא מצוין.

  6. הסיבה שאנחנו משווים הכל לארה"ב זה המקדונלדס.
    או באמירה קצת יותר "אקדמית" (אם נתייחס לתגובה הראשונה של ליאור)- המקדולנדיזציה שאנחנו עוברים- הכל אצלנו אמריקאי, (או חיקוי סיני למוצר אמריקאי) אמריקה היא המעצמה אליה אנחנו קרובים יותר מכל- ולכן אנחנו משווים את עצמנו אליה.
    זו גם הסיבה שלא רק בישראל משווים את הכל לאמריקה, אלא בכל העולם בערך.

    הפוסט האחרון בבלוג של דור כהן: הוראה וכדורגל

  7. מה זה כל ה"אז מה ש" האלה? ("אז מה שצרפת משכתבת את החוקה שלה כל יומיים…" וכו'). נראה לי שעדיף" אז מה אם".

    חוץ מזה, מבין 4 המדינות שגובלות בישראל, יש לה הסכם שלום עם שתיים.

  8. פינגבאק: אזרחות אמריקאית » כותבים

  9. אם מחפשים מדינה שבאמת דומה לישראל, אולי כדאי להשוות דווקא להודו (שהיא זו ש*באמת* עונה לתואר "הדמוקרטיה הכי גדולה בעולם") – היא מורכבת מהרבה מאד קבוצות אתניות ודתיות שונות (חלקן מסוכסכות אחת עם השנייה), נמצאת בסכסוך עם מדינה שכנה, והודות לבריטים מערכת המשפט בה זהה לזו הישראלית.

  10. נכון ומדויק.

    כרגיל, אני לא חושב ששינוי שיעורי האזרחות הוא התשובה. ומסכים עם סיוון שהידע בא בעיקר מסדרות טלויזיה.

    תוחזר yes minister!

    ואני עדיין מחכה ל "פוסט שבו אני מפרט איך לדעתי צריכים להראות לימודי האזרחות בישראל"

    הפוסט האחרון בבלוג של מודי תולשששש: משהו על הצמיחה

  11. עפרונית: השוואה להודו זה מעניין. לרוע המזל, הודו היא אחת מהדמוקרטיות הכי לא-מתפקדות בעולם. מה שקורה שם זה קטסטרופה מוחלטת. (פוליטיקאים נבחרים עם מצעים פופוליסטיים שמבוססים על אפליה מתקנת שהיא לעיתים קרובות הרסנית, התקשורת סנסציונית, השחיתות חוגגת, שום פרוייקט לא מתקדם, בתי המשפט עוצרים הכל). הייתי משתמש בהוגו בתור דוכמה איך לא להיות.

    (כמובן, צריךלהגיד שהקלפים היו לרעתם מהרגע הראשון — מדינה ענקית עם אוכלוסיה עניה ובלתי-משכילה)

  12. ג'וני – לא יודע, לי זה נשמע בסדר. אולי זה בגלל שאני בניכר והעברית מתקלקלת.
    לגבי השכנות – נו, מה אני כתבתי? אחת שלום קר, שתיים מלחמה. לגבי הרביעית לא אמרתי כלום.

  13. שני עובדות מעניינות-
    1)מעניין שדווקה "THE WEST WING", סדרה שיש לה השפעה לא קטנה על התופעה שתיארת פה הקדישה פרק שהמסקנה שלו הייתה משהו בסגנון "אתם יודעים שהדגם האמריקאי לא באמת עובד בחו"ל, נכון?"
    2)מעניין שדווקה אנשי הממשל האמריקאי לא סובלים מהתסמונת שציינת וכשהם באו להקים משטר דמוקרטי בעירק הם הקימו משטר פרלמנטרי קלאסי ולא משטר נשיאותי אמריקאי.

  14. @דובי: יש מצב שאתה מרחיב על זה? סתם סקרן לדעת איך יצא שקנדים בנו את המשטר במדינה שאמריקאים כבשו

  15. אתה לחלוטין טועה. באירופה, לדוגמא, משווים בעיקר למדינות אחרות באירופה (ובצדק). הביטול העצמי המוחלט בפני המציאות בארה"ב הוא תופעה שאופיינית לישראל ולמדינות וואסל אחרות של ארה"ב.

  16. התגובה האחרונה נועדה ל: @דור כהן.

    ולדובי – אתה מדבר על:
    " לישראל יש ארבע שכנות, עם אחת מהן שלום קר "

    אתה מתעלם או מירדן או ממצרים, אני מניח (שעם שתיהן יש לישראל הסכמי שלום).

  17. המפה הזאת היא אחד הדברים הגאוניים ביותר שנתקלתי בהם מזה זמן רב.

  18. פינגבאק: לא שומעים! » ולחדשות חוץ: בחו"ל יש קופים

  19. פינגבאק: לא שומעים! » נפקדים נוכחים: על הטיות בחירה בחשיבה רציונלית

  20. פינגבאק: לא שומעים! » האלימות היא כרסום יסוד התדמית הדמוקרטית

  21. פינגבאק: לא שומעים! » טועה פתולוגי*

  22. פינגבאק: לא שומעים! » למה ישראל היא לא אמריקה