חלאס

גרסא מוקדמת של הפוסט הזה הייתה אמורה להכתב אתמול, אבל נרדמתי מוקדם. מאז קרו כמה דברים, והפוסט השתנה בהתאם, אבל המסר העקרוני נשאר כשהיה.

אני באמת לא מבין למה מבצע "עופרת יצוקה" עדיין נמשך. אני, בניגוד לרבים וטובים, תמכתי במבצע הזה בתחילת דרכו. ראיתי את התועלת שבו, וחשבתי שהוא נעשה בזמן הנכון ובצורה חכמה. אבל המבצע הזה היה צריך להסתיים לפני חמישה ימים, פחות או יותר. לצה"ל הייתה כמות לא מבוטלת של מזל על עכשיו, בכל הנוגע לצמצום הפגיעה באזרחים, אבל המזל הזה לא ימשך, ועם הכניסה הרגלית לעזה הסיכויים להמשך ההמנעות מקטסטרופה רק קטנים.

אני לא רואה תועלות שניתן להפיק מהמשך המבצע. אין שינוי בשטח שניתן להשיג ושלא הושג במספר ימים הראשונים של הפגזות מהאוויר. הכניסה הרגלית לעזה מתפרשת כאילו ישראל חושבת באמת ובתמים שתצליח לרסק את החמאס בכח צבאי, ולא הוא.

אבל זה יותר גרוע מזה. גם אם נתעלם מהטרגדיה האנושית האדירה שב"פאשלות" דוגמת כפר כנא, המשמעות האופרטיבית של הרג המוני של אזרחים היא הפסקת התמיכה המזערית שאנחנו עוד זוכים לה מהעולם המערבי. אין דבר גרוע יותר שישראל יכולה לעשות עכשיו, מבחינה אסטרטגית ((לא מבחינה מוסרית, מבחינה מוסרית יש הרבה דברים הרבה יותר גרועים שהיא יכולה לעשות.)) מאשר לסגת בגלל לחץ בינלאומי בעקבות "תאונה" שכזו. המשמעות של כניסה של כוח רגלי לתוך עזה היא אחת: שישראל מוכנה להמשיך במבצע הזה גם אחרי שכל שביב של הסכמה בינלאומית נעלם לחלוטין. שישראל מוכנה להפוך לשרץ מוקצה בקהילה הבינלאומית, ובלבד שתסיים את המבצע כפי שתוכנן – וכיום, ממש לא ברור לי מה המטרות של המבצע, ואם הן מה שאני חושב שהן, אני די בטוח שהן לחלוטין לא ריאליות בלי כמה פשעים נאים נגד האנושות.

כניסת כוחות הקרקע לתוך עזה היא טעות, והיא כמעט בוודאות אסון. הסירוב של ישראל לכל אותם גורמים שהסכימו "להחזיק אותה" היה שגיאה, אבל חוסר הנכונות של ישראל להפסיק את המבצע לפני שיהיה מאוחר עשוי להפוך לקטסטרופה לאומית. חלאס, גמרנו.

14 Replies to “חלאס”

  1. וככל שניכנס עמוק יותר, יקשה עלינו לצאת גם כשהשכל הישר יצליח להבקיע דרך ולהבהיר שהגיע הזמן.

  2. לא פשוט, לא פשוט. אם הרעיון היה לשבור את החמאס, קרי שייצא בהצהרת "אני מוכן לשבת לדון בהפסקת אש", שהיה מוביל להשפלת החמאס בעיני תומכיו בעיקר, הרי שהחמאס הצליח להחזיק מעמד עד כה. אולי כוחו ירד והרבה מהתשתית חוסלה (אולי) – אבל לא זו הנקודה העיקרית בעיני הארגון או תומכיו, שחשוב לו להראות מבחינה רעיונית, תדמיתית ופילוסופית שהוא מחזיק מעמד כנגד הכובש הציוני. אם כן – הוא החזיק מעמד עד כה, ומבחינתו הוא רוצה את הפעולה הקרקעית – שם הוא יכול להפעיל אולי כוחות גרילה קרקע בהצלחה ניכרת יותר כנגד חיילי ישראל (ואחרי מלחמת לבנון השנייה – כולנו יודעים שקרקע זו נקודה מאוד רגישה אצלינו).

    השאלות הנותרות הן – א. אם נראה לכם שההתקפה האוירית נוהלה ביעילות למדי (במיוחד לעומת מלחמת לבנון השנייה) האם נראה לכם שגם הקרקעי יהיה מוכן באותה מידה ? ב. אם נביא רגע עובדה מהימים הקודמים – חיל האויר הפציץ טקס מסיימי קורס משטרה, 30 איש – מכאן שמישהו הביא בחשבון שחשוב להוריד כוחות גרילה פוטנציאלים (בנוסף לכל שאר הפצצות בכירי החמאס ואנשיו השונים), מכאן שמישהו כבר חשב מראש על פעולה קרקעית ויתכן מאוד שהיא מוגדרת היטב.

    הציבור בישראל נורא מפחד מגזרת עזה מסיבות היסטוריות אבל בעיקר בגלל שאנשים חושבים שזה אותו דבר כמו לבנון והחזבאללה. זה לא. בעיקר בגלל שעל עזה יש לנו מודיעין הרבה הרבה הרבה יותר טוב. אני יודעת שיש אנשים שלא מבינים איך זה משליך הלאה וכמה זה חשוב אבל הסיבה העיקרית להתנהלות מול החזבאללה הייתה כי הארגון חסם גישה של מודיעין ישראלי, מכמה וכמה זוויות, ולעומת זאת אסף עלינו מודיעין ברמה טובה.
    וזה שינה הכל.

    אז אפשר להגיד אנחנו לא סומכים על צהל, הממשלה, המשטרה, העירייה, מקורות ועוד – אבל אז איאפשר לדון בדבר, ואיאפשר באמת לדון בשאלות ולנסות להתמודד מולן.
    לדעתי האישית – צורת הטיפול בעזה נראית ומתנהגת שונה לגמרי ממה שקרה בלבנון, מבחינת ניהול התקשורת, עזרה לעורף, והלחימה עצמה – ואנשים צריכים להסיק מזה הלאה.
    בברכת ושבו בנים לגבולם, בשלום.

  3. רעות כתבה: "חיל האויר הפציץ טקס מסיימי קורס משטרה, 30 איש – מכאן שמישהו הביא בחשבון שחשוב להוריד כוחות גרילה פוטנציאלים (בנוסף לכל שאר הפצצות בכירי החמאס ואנשיו השונים), מכאן שמישהו כבר חשב מראש על פעולה קרקעית ויתכן מאוד שהיא מוגדרת היטב."

    אי אפשר להתווכח עם הגיון של מלחמות.

    "לדעתי האישית – צורת הטיפול בעזה נראית ומתנהגת שונה לגמרי ממה שקרה בלבנון, מבחינת ניהול התקשורת, עזרה לעורף, והלחימה עצמה – ואנשים צריכים להסיק מזה הלאה."

    אין מה להגיד, שונה לגמרי. שמיים וארץ. שחור ולבן. ברק וביבי.

  4. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1052467.html

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1052464.html

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1052465.html
    \
    תרימו רגע את העיניים מעל גובה השוּחה, בחייאת.
    יש עוד חזיתות.
    מישהו זוכר מצב כזה, בגזרה המדינית, בלבנון הראשונה או השנייה?
    המצב במזרח התיכון השתנה. אי אפשר להמשיך את הוויכוח באותם קווים טחונים עד דק, ולהתעלם מכל מה שקורה מסביב.

    ואם כבר, מישהו ניסה להקשיב בלי דעות קדומות לנאום של ברק אתמול?
    איפה זה ואיפה ההתלהמות בנוסח "נחזיר את לבנון 100 שנה אחורה" או "נסראללה לא ישכח את השם עמיר פרץ" (מי?).

  5. מרמיט: כן, אני בהחלט זוכר מצב כזה בלבנון השנייה? "המצב במזרח התיכון השתנה"? פחח..

    שלוש הכתבות שהבאת יכולות באותה מידה להיות קופי-פייסט ממלחמת לבנון השניה. "העולם נותן לישראל זמן"? אמרו גם אז. קראו לזה "מהמוצדקות במלחמות ישראל" וטענו שהעולם מסכים, כי חטפו לנו חיילים. כוח בינלאומי? היה דיבור גם אז, ואז גילו (הפתעה!) שאף כוח בין לאומי לא מוכן לנסות לשמור ברצינות על סדר בדרום לבנון. מעניין למה. האירופאים האלה, הרי ידוע שהם ממש רוצים לשטר את חיזבאללה (באופן מוסרי, כמובן, כמובן). הרי ברור. ארה"ב מציעה לעזור במניעת הברחות? זה לא היה רלוונטי. ארה"ב איימה על סוריה, במקום.

    מה שהיה הוא שיהיה ואין כל חדש תחת השמש. תפסיק להתרגש מכל ספין (הכה בי,, דובי!) ושבב דיסאינפורמציה.

  6. אלעד: "מה שהיה הוא שיהיה…"

    משום מה עלו בראשי מילותיו האלמותיות של יצחק שמיר:
    "הערבים אותם ערבים והים אותו ים."

    הדעה שלי לא מושפעת מה"ספינים והדיסאינפורמציה", כלשונך הכל-יודעת.
    אלה רק חיזוקים לתזה שאני מחזיק בה זמן-מה.
    (אם כי היא לא יכולה להתחרות בוותק של דוקטרינת "הכל בגלל הכיבוש, ישראל אשמה וצה"ל רוצח ילדים" העל-זמנית).

    אתה מתעקש לתחזק את "התנגשות הציביליזציות".
    אני רואה אופציה לכמה נראטיבים חלופיים, ואופטימיים יותר (לפחות מבחינת כל מי שמגדיר את עצמו הומניסט).

    אשריך שאתה יודע את כל התשובות.
    נשמע לי שאתה לגמרי חסין לספינים ודיסאינפורמציה.

    נחיה ונראה.

  7. מרמיט: מצחיק שאתה מאשים אותי בקבלת ""התנגשות הציביליזציות"". אני דווקא כן מאמין שרוב הסיכויים הם שהסכסוך יסתיים ויהפוך לפחות לשלום קר, בטווח של 50 שנה. (אפשרות אחת אלטרנטיבית היא היחלשות מאסיבית של ארה"ב והתחזקות במקביל של רוסיה, ואז אנחנו בצרות צרורות). אני לא מאמין גדול ב"התנגשות הציביליזציות". אני מאמין בשנאה פשוטה, קטנה כזאת, יומיומית. אין שום דבר בלתי-הפיך במנטליות ההרס הפלסטינאיות והישראלית, רק אני לא רואה אותם משתנות בזמן הקרוב. אין דבר בין זה ובין "התנגשות הציביליזציות".

    כל מה שאני טוען זה שהספינים האלה מריחים בדיוק כמו מקביליהם ממלחמת לבנון II. נחיה ונראה, אבל אלה נראים כמו ספינים ומריחים כמו ספינים. אלה טקטיקות שחוקות, שאני מייחס למערכת הבטחון והתקשורת הישראלית. אם אני מאמין ביכולת של האיזור להגיע לרגיעה, זה לא אומר שאני צריך להאמין שזה יקרה מחר. למעשה, סביר שלא יקרה. צה"ל רוצח ילדים וחמאס רוצח ילדים. דשנו בזה, לא?

    ההתנגדות שלי לתקווה להתערבות בינלאומית היא שמי שיעזור לאזרחי האיזור הזה הוא רק הם בעצמם. כמו שאמרו רבים וטובים לפני, כוח בינלאומי לא יוכל להציל את הלבנטינים מעצמם. הוא פשוט ייתקע באמצע ויאכל מכות.

  8. אלעד: קודם כל, "העולם נותן לישראל זמן" היא כותרת לכתבה של אלוף בן, שבשבוע שעבר כתב מאמר היסטרי שהכתיר את המבצע ככישלון מהדהד (ומשום מה אני לא מוצא אותו בארכיון "הארץ"). זה כנראה ספין על ספין על ספין.

    ובכל מקרה, הדיבור על ספינים לא רלוונטי, כי אני לא מקשיב למנהיגי ישראל, אני מקשיב למנהיגים הזרים, ושומע מהם זמירות שלא זכורות לאוזניי באף מלחמה אחרת (בטח מאז '82).

    ואתה כל הזמן מדבר על כוח שיטור בינלאומי, בעוד אני חושב בראש ובראשונה על השכנים הקרובים. אתה שם לב למהלכים של מצרים? (למהלכים, לא לרטוריקה הפומבית מחויבת המציאות, אפרופו ספינים).

    כשאני מדבר על נטישת "התנגשות הציביליזציות", אני מתכוון להכרה שחלק מהשכנות של ישראל יכולות להיות גם שותפות אסטרטגיות שלה, ולא רק ב"שלום קר" (מונח בעייתי שדי מנציח לדעתי את התנגשות הציביליזציות).

    ולא מאהבת מרדכי, אלא משנאת איראן (וכדי שאפשר יהיה לעשות עסקים בשקט), אבל לא משנה. דיפלומטיה נבנית הרי על אינטרסים, לא על אהבה. האהבה תבוא (אולי) אחר כך, אם נשכיל לנצל את ההזדמנות.

  9. אני עם מרמיט, אם למישהו היה עניין או ספק. :-)

  10. דובי: כן, רוסיה. אבל הפסקה הראשונה של התגובה שלי מהווה רק את הניחוש האישי והלא-מושכל שלי, ואני לא שם עליו כסף. אין לי יכולת או יומרה לחזות מהלכים גלובאליים בקנה מידה כזה.

    אבל כן, רוסיה. השאיפות הקולוניאליסטיות שלה מתעוררות, ונראה שהיא משתפת פעולה עם משטרים מפוקפקים כדי לצבור כוח איום על המערב. הם מפחידים אותי נורא. למעשה, בעיני הם בין הגורמים המסוכנים ביותר בזירה הגלובאלית בטווח של כמה עשרות שנים, לא פחות מהאיסלאם הפונדמנטליסטי, מהתחזקות סין, או מהסכנה האקלימית שיוצרת התעשרות העולם השלישי. אבל שוב, אני מדבר על דברים שאני לא מבין בהם מספיק.

סגור לתגובות.