לא תבואי שישי-שבת, זהו יום השואש

בגלובס התפרסמה כתבה מטופשת במיוחד לגבי עדכון האבטחה החדש לאקספלורר:

מלחמות הדפדפנים באינטרנט והשקת דפדפן ה-Chrome של גוגל, לא שינו את ההגמוניה של מיקרוסופט והאינטרנט אקספלורר שלה, שלפי נתוני GetClicky אוחז בנתח הגדול ביותר – כ-55%.

כן. ירידה ממשהו כמו 90 אחוז ל-55 זה ממש יציבות ראויה לציון, ומנבאת גדולות ונצורות לדפדפן המיקרוסופטי בעתיד. אבל מה שהקפיץ אותי פה זה לא הטמטום של הכתב (כתוב שירות גלובס, מה שאומר שזה מתורגם מאיפשהו, אבל לא אכפת לי), אלא דווקא המספר – 55 אחוז? זהו? כלומר, אחלה, אבל זה נשמע לי נמוך נורא. המספרים שאני הכרתי הרבה יותר גבוהים, למרות הכל.

אז הלכתי ל-GetClicky ובדקתי את הנתונים שלהם שם. כצפוי, הכתב של גלובס טמבל.

כמו שאפשר לראות, יש דעיכה יציבה אך איטית של האקספלורר לאורך התקופה שמופיעה כאן (כחודשיים), מקצת מתחת ל-60 אחוז לבערך 58%. ירידה ממוצעת של אחוז בחודש זה לא מעט, וזה בהחלט לא מעיד על הגמוניה של הדפדפן המוביל, להפך. אבל מה שמעניין בגרף הזה הוא המחזוריות המוזרה שאפשר לראות כאן: לאורך השבוע הנתונים פחות או יותר יציבים, או לפחות לא מראים נטייה עקבית לכאן או לכאן, אבל בסופי שבוע, באופן קבוע וברור, נופל נתח המשתמשים של אקספלורר ביותר משני אחוזים.

מה יכול לגרום למחזוריות הזו? התשובה הכי סבירה בעיני היא שאנשים רבים שמעדיפים לגלוש בדפדפנים חלופיים נאלצים להשתמש באקספלורר בעבודה מסיבות שונות (וטפשיות, כנראה), ולכן אחוז הגולשים בדפדפן זה בימי עבודה גבוה יותר. אבל כשכל האנשים הללו נמצאים בבית, בסוף השבוע, כל נתח השוק הזה פשוט לא קיים יותר. לדעתי זה לא פחות ממדהים.

למישהו יש הסברים אחרים?

11 Replies to “לא תבואי שישי-שבת, זהו יום השואש”

  1. נקודה מעניינת, וההסבר שלך לגבי מקומות עבודה נשמע הגיוני ביותר.
    במיוחד עבור משרדים שאינם היי-טק, בהם לא אתפלא אם חוסמים מהמשתמשים אפשרות להוריד ולהתקין תוכנות.

    אני לא מכיר את GetClicky,
    אבל אני גם תוהה האם הם מקור מספיק מייצג את כלל האינטרנט. לא אתפלא אם זה בשימוש רק ע"י בלוגים פרטיים, שזה כבר רחוק מלייצג את המציאות האינטרנטית המלאה. יש אנשים שמבלים את גלישתם כמעט אך ורק בכניסה לאתרים גדולים (Ynet, Cnn).

    דוגמה קצת שונה, אבל Alexa, שנחשב למקור יחסית מוסמך למתן נתוני פופולאריות של אתרים, בכלל מתבסס על משתמשים שהתקינו את הטולבר שלהם בלבד. וזה, כידוע, בכלל לא מייצג.

    בכל מקרה 58% אכן נשמע לי נמוך מהמציאות.

  2. א. הסטטיסטיקות של GetClicky מבוססות על מדגם אתרים שלא מפורט באתרם, ואני מנחש שאינו מייצג

    ב. כשרואים סטטיסטיקה צריך לשאול מה היא מודדת. GetClicky סופר או קריאות-דף או יוניקים, ובכל מקרה לא איזה אחוז *ממשתמשי האינטרנט* משתמשים בכל דפדפן.

    ג. הנה הסבר מתחרה לתיאוריה שלך: אפשר לנחש שמשתמשי שואש הם משתמשי אינטרנט יותר כבדים. בסופי שבוע יש להם יותר זמן, והם משתמשים בו לגלוש יותר. לכן הם יותר כבדים בסטטיסטיקות, וגוררים אותן לכיוון השועל.

  3. זה מאוד ברור לדעתי. התפיסה של בניית אתרי אינטרנט פנים ארגוניים (אינטרה-נט, פורטלים ארגוניים וכו') גורסת שאין צורך לדאוג בהם לתאימות לדפדפנים שונים, כיוון שהארגון שולט בתוכנות המותקנות על מחשבי המשתמשים, והוא ידאג לכך שלכולם יהיה אותו דפדפן. כיוון שבתחום התוכנות הארגוניות למיקרוסופט יש שליטה חזקה מאוד, רק טבעי לארגונים להשתמש ב-IE כדפדפן ארגוני, ושכל האתרים הפנימיים יתאמו אליו. ומכיוון שהמון עובדים גולשים מהמחשב שלהם בעבודה, גם באינטרנט, זה מסביר את אותו נתח שוק גדול שאתה מדבר עליו.
    יש מעט מאוד אנשים שטורחים (כמוני) להתקין גם פיירפוקס בשביל לגלוש בעזרתו באינטרנט, במקביל ל-IE בשביל אתרים פנימיים – אם בגלל שזה לפעמים מעצבן להשתמש בשני דפדפנים, או בגלל שארגונים רבים לא מאפשרים למשתמשים בכלל להתקין תוכנות על המחשב שלהם מעבר למה שקבעה מדיניות הארגון.

  4. דובי, זה לא טפשי בכלל להשתמש ב-IE בעבודה. אם אתה מפתח לסביבה של ms-server ומשתמש בדוט נט כתשתית – שזה דבר הגיוני, כי אתה רוצה שללקוחות שלך יהיה נוח להתקין אותך ופיתוח במנשק וובי מכיל יתרונות לא מבוטלים – כמובן שתנסה לפתח לאקספלורר וזהו.

  5. נמרוד, כמות המחשבים של מפתחי ווב מתוך כלל הסטטיסטיקה היא זניחה ביותר.
    וכמו כן, בגלל התפישה המעוותת שאתה מציג, שמשום מה רווחת במיוחד בארצנו, אנשים עם אייפון לא יכולים לגלוש לחשבון הבנק שלהם.

  6. בעע.
    א. בשום מקום לא דיברתי על מפתחי ווב. החברה שאני עובד בה מפתחת מוצר שחברות משתמשות בו. כדי לחסוך התקנות, היא מפתחת אותו במנשק ווב. המשמעות היא שאתה מתקין שרת בסיס נתונים, מתקין את התכנה על שרת, וכל עובד שצריך את התכנה פותח אותה דרך הדפדפן. זה לא המוצר היחיד בשוק: תכנות ניהול פרוייקטים, תיקי השקעות, מערכות טלפוניה, מרכזיות, הנה"ח – כולן עוברות לעשות שימוש במנשקים כאלה. היות ומדובר בתכנות למקום העבודה, אין שום טעם לפתח אותן ליותר מדפדפן אחד. ממילא מעסיקים לא רוצים שכל עובד יתחיל לעבוד עם דפדפן אחר על המחשב בעבודה. מכיוון שמיקרוסופט מייצרת, חוץ מאת האיכספלורר, גם סביבות סרבר (ms-server), שרתי בסיסי נתונים (sql server) וסביבות תשיתיתיות (.net) ממילא יותר נוח ושלם, כמו גם זול, לפתח את התכנות האלה לאקספלורר וזהו. זה לא שמישהו יגלוש אליהן מהבית – הן ממילא מותקנות באינטרה-נט של חברות.
    ב. מצאת לך עם מי לדבר על תאימות אתרים ותפישה מעוותת. אין לי בבית – כבר מספר שנים – מחשב שמריץ חלונות.
    ג. הנה, קח
    ד. אם לא הבנת את הכתוב, להבא, נסה במקום לתקוף לבקש הבהרות.

  7. נמרוד, אכן קודם לא הבנתי עד הסוף את הנקודה שלך בתגובה המקורית. תודה על ההבהרה והתנצלות.

    עם זאת, אני עדיין לא מסכים עם גישת ה"יותר זול לפתח לאקספלורר בלבד". אם הבנתי נכון (הפעם אני זהיר), אתה מאוד מתנגד לפיתוח לאקספלורר בלבד כשזה נוגע למערכות הנגישות לציבור הרחב, אבל מבין ולא מתנגד לפיתוח מערכות פנים-ארגוניות לדפדפן אחד בלבד.

    לדעתי, יש בעיה בהפרדה הזו. בסופו של דבר אותם אנשים ואותן חברות עושים את הפיתוח של מערכות "פנימיות" ו"חיצוניות". לכן, אם מדינת ישראל הצליחה לבנות מומחי ווב-על-פי-מיקרוסופט, אותם אנשים יתקשו מאוד "לעשות את הסוויצ'" וכשצריך לכתוב על פי התקן האמיתי. וזה, כמובן, מעגל שמזין את עצמו, כי אז המנהלים יוכלו לטעון "לפתח למיקרוסופט יותר זול לנו".

    כמו כן, ההפרדה קצת מלאכותית, כי סביר להניח שבמקרים רבים יש ספריות קוד משותפות בין המערכות הפנימית + החיצונית (למשל: מערכת פנים בנקאית, ומערכת שירותי בנקאות ללקוח, שתיהן ניגשות לאותו דטהבייס ויש פעולות שמיועדות הן לבנקאי והן ללקוח).

    לדעתי, פיתוח על פי התקן לא צריך להיות יקר משמעותית מאשר פיתוח ייעודי לדפדפן. גם כשמפתחים לאקספלורר 6, מגיע אקספלורר 7 ודופק הכל. אז הארגון יידבק לאקספלורר 6 לנצח?

  8. אחד לאחד:
    א. גם אם ה-gui שונה, ה-MT לא צריך להיות. כלומר, העובדה ששתי מערכות שונות ניגשות לאותו בסיס נתונים לא אומרת שחייב להיות להן אותו ה-gui, ולכן ההפרדה ממילא איננה "מלאכותית", כפי שהגדרת.
    ב. הגישה שאומרת "אם נסכים שפיתוח תוך-ארגוני יהיה לדפדפן אחד אוטומטית נגיע למצב שכולם מפתחים מחוץ לתקן" איננה נכונה. ראשית, כי אני יכול לתת לך שמות של אנשים שמפתחים gui לתכנות אירגוניות שמשתמשות באקספלורר, שהם פעילים מאוד בכל הנוגע להתאמת ותקנון אתרים, סקריפטים למקופף וכו'. שנית, כי מדובר בשני סוגי פיתוח שונים לחלוטין, גם אם הם עושים שימוש באותם הכלים. תכנות אירגוניות אינן אתרים גם כאשר הן בנויות על פלטפורמת ווב. ההבדלים נעוצים גם בגישת ה-design לפיתוח, גם בפיתוח עצמו (פיתוח ווב הוא לרוב שטחי בהרבה; לא נתקלתי בהמון אתרים שהשתמשו, למשל, במחולל קוד) וגם בגישת ה-qa. ויותר מזה, מדובר באנשים שונים: ממילא מי שעובד בחברת הייטק ומפתח תכנת ניהול מרכזיות שחברות משתמשות בה בכל העולם לא עובד במקביל גם בחברת פיתוח ועיצוב אתרים. כך שזה לא "אותן חברות" (מתי נתקלת באתר שבנתה taw? סאפ?) ולא "אותם אנשים".
    ג. לגבי אקס' 6 ואקס' 7, זו למשל הסיבה שמוציאים גרסאות חדשות. גם גרסאות ג'אווה מתעדכנות כל הזמן. גם תכנה שפותחה ל-php 4 לא תרוץ טוב על שרת של php5, למשל. השוק דינאמי, בגלל זה תכנות זה לא יצור של פתח-ושכח. אם פיתחתי תכנה שרצה על ms-server 2003, מה אני אעשה עכשיו כשיצא ms-server 2007? אה, אני אוציא גרסה חדשה, ואם הלקוח שלי ירצה לשדרג את הסרברים, הוא יצטרך לשדרג גרסה. כנ"ל לגבי אקספלורר (בדרך אגב, קל בהרבה לכתוב לבדוק תכנה על שני דפדפנים מאשר על עשרות שקיימים בשוק). בוא ניקח את מה שאתה אומר עוד צעד: כל חברת הייטק שמייצרת תכנה ארגונית לא יכולה גם להשתמש, לשיטתך, באובייקטים של "חלונות" בפיתוח, כי היא צריכה לתמוך בכל פלטפורמה. אז מה אם לאף אחד מהלקוחות שלה אין רשת מחשבי מקינטוש? צריך לתמוך, כי ככה נכון. מה, לא?
    ד. הכול אפשרי. הכול גם מייקר. מייקר, כלומר, הופך את המוצר ליקר יותר, מקטין את המכירות, מקטין את היקף התעסוקה. למה זה טוב?

  9. ומילא פיתוח לצרכים פנימיים לדפדפן אחד (ואני מסכים שזה מוזיל מאוד) אבל למה לאקספלורר? מכל הדפדפנים שבשוק דווקא לפתח שפועל על פלטפורמה אחת בלבד? שהוא הכי מוגבל? – זאת הבחירה המוזרה פה!
    למה לא לפתח בPHP ולהתאים לתקן ולעשת Q&A רק על פיירפוקס (או netkit או כל דבר אחר שפועל על כל מערכת הפעלה).
    כמנהל מחשוב אני פוסל משימוש כל מוצר שלא עבר התאמה כזאת והוא תואם אקספלורר בלבד (כי מה יעשה המשתמש שצריך לינוקס/OSX על המחשב שלו?).

  10. רק לגבי סוגיה אחת: נניח שיש שני סוגי חברות: אחת שמפתחת מערכות פנים-ארגוניות עם ממשק ווב, ואחת שמפתחת מערכות חיצוניות עם ממשק ווב.
    לא שכנעת אותי שמסתובבים בשוק העבודה שני סוגים של מפתחי ווב: "מומחי ווב למערכות פנימיות" ו"מומחי ווב למערכות חיצוניות", הראשונים בעלי השכלה מיקרוסופטית והאחרונים בעלי מודעות לתקינה.

    אני באמת חושב שכיום הגבול שאתה מצייר מטשטש מאוד: מערכת המסחר בניירות ערך של בנק לאומי (להגדרתך, "חיצונית") היא מערכת מורכבת מאוד, שבוודאי מזכירה את המערכת הפנים-אירגונית של הבנק לאותה מטרה. כנ"ל יאהו-מייל, שלא לדבר על גוגל דוקס.
    ובנוסף: מערכת CRM, יש לה זרוע פנים ארגונית, ויכולה להיות לה זרוע חיצונית הנגישה לכל (פתיחת תקלות).

    ובכלל, האם מערכת פנים ארגונית לא צריכה להיות נגישה לאייפון של העובד, כשהוא נמצא בדרכים או בבית?

  11. tur, כי אקספלורר יושב פנטסטי על msserver בסביבת דוט-נט ומוזיל את הפיתוח. וזה וובקיט, לא נטקיט.
    אורן: הפער בין איך מפתחים הוא הרי בדיזיין, מפתח (קופיפוני קוד שכמותם) כותבים מה שאומרים להם. ומערכות פנים ארגוניות נגישות מהבית בויפיאן. ייקור הייצור שלהם בשם תקינה שאיננה נחוצה זה אווילי.

סגור לתגובות.