סליחה שהעמקנו

נענע מפרסמים היום טור (שפורסם במקור ב"גיימר") תחת הכותרת "משחק פוסט מודרני" העוסק במשחקי מחשב בראייה פילוסופית. כותרת המשנה מתארת את נושא הטור, ומספרת שהכותב מנסה להסביר מדוע משחקי מחשב הם ה"מדיה" (במקום מדיום, אבל לא נורא) המשמעותית ביותר של המאה ה-21. את התיאור הם חותמים במשפט "זה יותר מעניין ממה שזה נשמע".

תמיד מעציב לראות לאן התדרדרנו מבחינת ההגדרות של "מעניין". איך זה שכל מאמר רבע-אקדמי שמכיל מילים כמו "פוסטמודרני" או "פילוסופיה" צריך להתנצל על עצם קיומו ולהבטיח שתשארו, תשארו, יש קוסם בסוף? האם באמת הקוראים של נענע כל-כך רדודים? האם מי שמתעניין במשחקי מחשב באמת לא ייחס כל חשיבות למשחקי מחשב כמדיום אמנותי?

יתכן שזהו המצב, אך ההכרה של העורך בכך שהטור שהוא מפרסם מעניין את האחוריים המחוצ'קנים של הקוראים הפוטנציאליים שלו, והאפולוגטיקה שהוא מוצא לנכון לשלב בכותרת המשנה שלו במקום לקבל על עצמו את התפקיד החינוכי שצריך להיות לו – זה מדכא.


אפרופו מדכא, יש גם את הפוסט החדש הזה של זוליש, במסגרת הסוג-של-פרוייקט שלו, "ים של טיפשות".

2 Replies to “סליחה שהעמקנו”

  1. אהלן יוד, תודה על הקישור, כתבה מעניינת, אני חושב שהגזמת קצת בביקורת, בשמיעה ראשונה הנושא נשמע באמת משעמם, לכן מילות העידוד אולי במקום.

סגור לתגובות.