טוקבקים למאמרים אקדמיים

ולפעמים, שפת הטוקבקים היא פשוט הדבר המתאים ביותר כתגובה למשהו, אפילו אם הוא כתוב במאמר אקדמי. למשל מאמר פמיניסטי על "מדינת הרווחה הפטריארכלית" שכמנהג הפמיניסטיות שמעדיפות להגיד שהכל רע במקום להצביע על מה אפשר לשפר, זורק על הקורא כל מיני סטטיסטיקות חסרות שחר שמוכיחות כמה שהכל פטריארכלי ואי אפשר "לתקן" את מדינת הרווחה, כי היא רקובה מהיסוד ונועדה רק כדי לשמר את דיכוי האשה.

בכל מקרה, במקום מסויים היא מצטטת מחקר שלפיו שני שלישים ((קרציות!)) מהאנשים עם הכנסה מתחת לקו העוני ב-1980 היו נשים, ושאם הטרנדים הללו ימשיכו, כל אוכלוסיית העניים בארה"ב תהיה מורכבת מנשים וילדים עד שנת 2000. מירקרתי יפה את השורה, משכתי חץ לשוליים וכתבתי שם כך:

פחחחחחחחחחחחחחחח.

12 Replies to “טוקבקים למאמרים אקדמיים”

  1. יוסי: שזו טענה אווילית מאין כמוה (כמו כל הטענות מסוג "אם הטרנד ימשך, תוך 20 שנה יקרה כך וכך", למשל טענה שהועלתה פעם שאם קצב הדבקת שיאי העולם בריצה לנשים את שיאי העולם בריצה לגברים ימשך, תוך כך וכך שנים הנשים תעבורנה את הגברים, ואם נמשיך את ההגיון הזה – תוך כך וכך שנים נוספות, נשים תרוצנה 400 מטר משוכות באפס שניות).

  2. למה זו נראית לך טענה מופרכת? היא נראית לי קיצונית, אבל לא בלתי אפשרית.
    (כשאתה עונה, אנא זכור ש-70% מהילדים האפרו-אמריקאים שנולדו ב-2005 נולדו למשפחות חד הוריות)

  3. היא נראית לי בלתי סבירה בעליל. הרעיון שאף גבר לא יהיה עני פשוט נראה לי מופרך – במיוחד כשבמהלך שנות ה-70 וה-80 כל האידיאל של תעסוקה מלאה הלך לפח הזבל.

  4. דובי, לא הבנתי את משמעות ה'פחחחחחח' כמושג. אבל לפי התשובה שלך אני מבין שמדובר במשהו כמו ה-'נאאככווןןן' שהיה לנו בקיבוץ.
    בנוגע לסטאסטיקה היצירתית – הידעת שכל אישה שלישית עברה נסיון אונס וכל חמש דקות מת חסר בית בניו יורק? (שלא לדבר על זה שעד שנת אלפיים לונדון תיקבר תחת חרא של סוסים).

  5. אם אדם כותב "פחחחחח" במאמר שאף אחת שיודעת מה זה "פחחחחח" לא תקרא לעולם, זה עדיין עושה "פחחחחח"?

    או שכתבת "פחחחחח" באנגלית? או שהן מבינות טוקבקית, שם בקנדה?

    ובפינת הנודניק: 2/3 מהעניים אולי היו נשים, אבל השלישים עדיין היו זכרים, ולכן "שני שליש" (ובעצם, אם כבר, "שני שלישים").

  6. אם אתה קורא את הטענה 'כל העניים הם נשים וילדים' כאן לא במובן הלוגי-מתמטי (אין ולו גבר אחד עני) אלא במובן של מדעי החברה (עוני גברי לא קיים כתופעה – מספר העניים בטל בשישים לעומת מספר העניות) – אז שוב, היא נראית לי בלתי סבירה, אבל לא הייתי פוסל אותה על הסף לפני שקראתי את הביסוס. אתה צודק שאם הביסוס הוא רק 'פעם חצי מהעניים היו נשים, היום שני שליש, כנראה שבעתיד כל העניים יהיו נשים' אז הוא אידיוטי. אבל אם יש לו ביסוס אחר, הוא לא נשמע לי מופרך.
    עניין התעסוקה המלאה לא נראה לי רלוונטי, בהתחשב בעובדה שעוני הוא יחסי. גבר שעובד חודשיים בשנה לא יחשב לעני, אם יש מספיק אמהות במשפחות חד הוריות שלא עובדות בכלל.

  7. דרומי: המאמר עוסק באופן שבו מדינת הרווחה (במודל האמריקאי שלה) מדירה נשים מקבלת אותן הטבות שמוציאות אזרחים מהעוני. לאור העובדה שמדינת הרווחה האמריקאית מדירה הרבה קבוצות מההטבות הללו, קשה לי לראות איך גברים שחורים יעזבו לגמרי את קבוצת העניים, למשל. זה נראה לי כמו ניסיון נואש להוכיח שהנשים יותר מקופחות מכל קבוצה אחרת באוכלוסיה, תוך העלמת עין מהקיפוח של קבוצות אחרות.

  8. אין ספק שהבלוגים בישראל כן יכולים לתרום לשיח החברתי- אם רק יתייחסו אליהם ברצינות, וכך גם הטוקבקים אמורים לנסות ולעשות- לתרום לדיון ולהפריח אותו. לדוגמא, אנחנו ב- 'למה לי פוליטיקה' מנסים לעשות זאת, על רקע הבחירות המתקרבות
    http://www.lamalipolitica.com- כולי תקווה שנצליח.

  9. גם אני מקווה שתצליחו.
    אני מקווה גם שתמצאו דרכי שיווק נחמדות יותר מאשר ספאם בלוגים.

סגור לתגובות.