דיסאגרגציה

כשאני קורא טוקבקים וסתם כל מיני דברים שנכנסים תחת ההגדרה של "תוכן גולשים", אני חושב לפעמים שיש לנו בעיה עם ההגדרה של "יודעי קרוא וכתוב" – אוריינות. פעם היו שתי קבוצות מובחנות: אוריינים ואנאלפבתים. הראשונים הם המשכילים, האליטה, ואחרונים הם המעמד הנמוך, איכרים וצמיתים למיניהם. אבל בעולם המערבי של ימינו בעצם אין כמעט אנאלפבתים. כולם, כמעט, יודעים לקרוא ולכתוב, לפחות מבחינה טכנית. זה אומר שהקטגוריה של "אוריינים" הפכה לעמוסה מדי והדיכוטומיה הפכה לחסרת תועלת. הגיע הזמן לעשות לה דיסאגרגציה כדי לסמן את הפערים הברורים שקיימים ברמת האוריינות של אנשים שונים.

אז מה יש באמצע בין ה-literate ל-illiterate? יש שם אנשים שיודעים, טכנית, לכתוב ולקרוא, אבל לא מוצאים לנכון להקדיש למשימה את הזמן המינימלי הדרוש לביצועה כראוי. אנשים שרואים בסימני פיסוק סוד מסתורי, ולכן משתמשים בהם באופן רנדומלי, או כאלו שאינם מסוגלים להשתמש בנקודה, סימן קריאה או סימן שאלה ביחיד – תמיד הם באים בשלשות. לפחות. או אנשים שמאמינים שהמילה השימושית ביותר בשפה העברית היא "פחחחחחחח". אלו לא בהכרח אנשים שאינם משכילים. יש, למשל, לא מעט בוגרי משפטים שמעולם לא למדו על פסקאות. כימאים שכל משפט שלהם הוא כמו מולקולה מורכבת יתר על המידה. הסטוריונים שעד שהיגד שלהם מסתיים, תחילתו כבר ראויה להחקר על-ידי עמיתיהם למקצוע.

לא, אין מדובר פה בקבוצת המשכילים כנגד עמי הארצות. ההפרדה על בסיס סוציו-לינגוואלי מצביעה על קבוצה חדשה, שהמייחד אותה הוא חוסר תשומת הלב הראויה לשימוש בשפה הכתובה (או בכלל), יותר מתוך עצלות מאשר מכל סיבה אחרת. לכן, אני מציע להציב בין ה-illiterate ל-literate את ה-aliterate. ובעברית, בין האנאלפבית לאוריין נמצא הבוריין: אדם שמבין את הרעיון הכללי של כתיבה וקריאה, אבל מעדיף להתבוסס בבורותו בכל הנוגע לשימוש נאות בכלי זה שהוקנה לו.

זהו. עכשיו יש לכם מילה. צאו והפיצו אותה, וספרו לבוריינים מי הם ומה הם. ואם אפשר, תגידו להם להפסיק.

19 Replies to “דיסאגרגציה”

  1. מדי פעם יוצא לי לקרוא את ה"טוקבקים" ב nytimes.com – והמרכאות הללו בהחלט במקומן – ואני די מתקנא. אנשים שם כותבים באמת בשום שכל ובעיקר בשום טעם.

    אולי אם יכריחו אנשים לתת מייל פעיל רמת התגובות תעלה? ברור שקל מאוד לעקוף את המכשלה, אבל אחוז נכבד מהבוריינים אולי לא ידע איך…

  2. יכול להיות שזאת אשלית דגימה עצמית אבל נדמה לי שבאתרים הטוקבקים הם פתוחים (זאת אומרת שהטקסט גלוי אוטומטית) רמת שיח הטוקבקים יותר גבוה מאשר באתרים שבהם הטוקבקים סגורים (כאשר יש צורך להקליק על הכותרת כדי לקרוא את הטקסט). אני יכול להסביר את זה בשלוש דרכים:
    1)טוקבטים פתוחים גורמים לכותבים להרגיש שבאמת יקראו אותם וזה מעודד אותם לכתוב דברים אם משמעות ולא רק הצהרת כוונות. בשיטת טוקבקים הסגורים ברוב המקרים המשמעות היחידה שהקורא מקבל על הטוקבקים היא מספרית (כמה "ביבי לשלטון" יש לעומת כמה "ביבי הביתה" יש) בלי שלטקסט יש חשיבות אמיתית.
    2) כאשר הטוקבקים פתוחים יש נטיה לקרוא את הטוקבקים שנכתבו לפניך לפני שאתה כותב טוקבקים חדשים ולכן נוצר שיח בין המטקבקים ולא רק בין כל כותב לכתבה.
    3)כאשר הטוקבקים פתוחים העין נוטה להתעלם מהטוקבקים הל"ת ולהתמקד בטוקבקים שיש בהם טקסט.

    אבל שוב אני מוטה כי רוב הטוקבקים האיכותיים שאני קורא אני קורא ב"גרדיאן" ואת רוב הגרועים אני קורא ב"הארץ".

  3. בדיוק נתקלתי בפלאג-אין שימושי ביותר ל-Firefox – הסנוב, או בשמו המלא YouTube Comment Snob. הוא פשוט מסתיר את כל הטוקבקים שכתובים רע. פתאום העולם נראה יפה יותר.
    https://addons.mozilla.org/en-US/firefox/addon/7115

    הייתי רוצה לראות פילטר כזה על כל האינטרנט. יש עבודה בכיוון ב-stupidfilter.org, אבל זה כנראה יהיה רק באנגלית.

  4. צר לי, אבל הפוסט הזה עוסק בבולשיט: אנשים שיש להם את היכולת אבל לא משתמשים בה. ממש בכייה לדורות על אובדן יוקרתה של השפה העברית.

    חשבת שאולי מטרתה העיקרית של שפה היא קודם כל יצירת תקשורת בין בני אדם? אז אנשים כותבים "פחחחח" ולא משתמשים בסימני פיסוק כמו שצריך. זה לא הופך אותם לבורים.

    יש מדענים שמאמינים באלוהים או בשאר "הבלי רוח מיסטיים". האם גם הם "לא משכילים"? האם ההכשרה המדעית שלהם הייתה אמורה לנטרל "שגיאות כתיב", מהסוג של אמונה בישות שסותרת את מה שהם יודעים?

    אני לא מבין מדוע אתה מרגיש צורך כה עז לתייג אנשים כמו מוצרי סופרמרקט, רק בגלל שהם כותבים אחרת ממה שנהוג. לך תדע, אולי מומחה לבלשנות שיבדוק את הבלוג שלך ימצא לא פחות שגיאות.

  5. לעורך הכועס:
    "אז אנשים כותבים "פחחחח" ולא משתמשים בסימני פיסוק כמו שצריך. זה לא הופך אותם לבורים."
    נכון, זה לא הופך אותם לבורים. זה הופך אותם לבוריינים. בורים זה משהו אחר. בוריינות היא האחות הקטנה של הבורות.

    אני לא הבנתי איפה אמרתי על מישהו שהוא לא משכיל, או בכלל מה הקשר לעניין המדענים שמאמינים באלוהים.

    לא צריך להיות מומחה בבלשנות כדי לזהות עשרות שגיאות בבלוג שלי – אני כותב עצלן למדי, ומוצא לעיתים קרובות שגיאות דפוס ברשומות שלי, ולא תמיד טורח לתקן את עצמי. זה לא משנה את העובדה שלפחות בזמן שאני כותב, אני משתדל שלא לעשות שגיאות שכאלו. מי שאינו טורח לכתוב בצורה ברורה (וסימני פיסוק הם קריטיים לכתיבה ברורה ונעימה), דבריו אינם ראויים להקרא.

  6. שאלת תם:
    מאיפה אתה יודע שהעלגות נובעת מחוסר השקעה (בתחום הסביר), ולא מחוסר יכולת.

  7. יוסי: אני משער, מתוך היכרות עם אנשים כאלו. בעיקר, לא מדובר פה על דברים כמו דיסלקציה, שניתן לזהות די בקלות על ידי קריאת הטקסט, אלא פשוט בחוסר תשומת לב או אי הכרות עם כללים אלמנטריים של פיסוק. למשל – אנשים שמוסיפים רווח לפני פסיק במקום אחריו, או אנשים שמרבים בשימוש בסימני קריאה.

  8. אי הכרות עם כללי הפיסוק נראה לי כמו חוסר יכולת (להבדיל מחוסר תשומת לב, או במילים אחרות – זלזול). בתור בוריין פוטנציאלי, אני יכול להעיד שתמיד קינאתי באנשים שהכתיבה שלהם קולחת וחסרת מאמץ.

  9. גם עם מלוא ההשקעה, וישיבה על כל פרט, עדיין הפוסטים שלי נראים לא מושקעים, אנשים לא מבינים על מה אני מדבר, שלא לדבר על לשכנע מישהו. אני רק מצליח להרגיז אנשים.

    אבל אני לא חושב שאני בור – רק חסר כשרון. אבל האם אני בוריין? יכול להיות שאני צריך להפסיק להתבטא בכלל באינטרנט.

  10. בוריין נשמע לי גם קצת כמו בריון, מה שמתאים לרוב הטוקבקים..

  11. דובי,
    אני חושב שעלית פה על משהו. אם אני יורד לסוף דעתך, הרי שהבוריין הוא עצלן קוגנטיבי קלאסי. הוא יודע לכתוב – אבל מדוע להתאמץ? שזו, אגב, הגישה העומדת בבסיס שלטון הבינוניות (באנגלית יש לזה מילה יותר יפה: מדיאוקרטי. בינוניקרטיה?) שהולך ופושה כאן בכל פינה.: לא חשוב, נו, מה זה משנה אם קטבתי בכוף או בקף? זה אוטו דוור.

    ואתה מוצא אותם בכל מקום. וכשאתה מנסה לתקן אותם, הם מבטלים אותך. לך מפה, יא נודניק.

    ואחרי כולם תוהים מדוע עומדות לצמוח פה עברית ספרותית ועברית מדוברת, שלא יהיו אותה שפה.

סגור לתגובות.