ניקוי אורוות

אחד הדברים שהכי קשה לעשות זה לנקות את ההארד-דיסק. אנשים נורמליים, כמובן, פשוט קונים כונן נוסף, בגודל שפוי, לא ה-30 ג'יגה המסכנים שלי. אבל אני משתמש בלפטופ כמחשב היחיד שלי, נכון לעכשיו, ולהחליף כונן קשיח זה סיפור. העניין הוא שהכונן שלי מרוצף בעשרות מיליוני תוכנות קטנטנות שהתקנתי אי אז בעבר הרחוק. כל אחת מהן שוקלת כמה מגה בודדים, ולא שווה להטריח את עצמי בשביל להסיר אותן, אבל בסך הכל, מסתבר, זה משאיר לי מעט מאוד מקום. העסק נהיה עוד יותר צפוף כשמוסיפים לזה למעלה מארבעה ג'יגה של מוזיקה שהעברתי לפורמט מפ3 לפני שעזבנו את הארץ (זה, כמובן, לא כולל עוד עשרה דיסקים צרובים של עוד מפ3ים. יש שני ארגזים לא קטנים של דיסקים שמחכים לאבא בארץ), ואת הארבעה ג'יגה (אנד קאונטינג) של תמונות שהולכות ומצטברות במיוחד מאז שיש לנו ילד. ואם אני עוד רוצה להוריד פרקים של תוכניות ולא לצפות בהן רגע אחרי שהן יורדות, אז בכלל לא נשאר מקום לכלום.

אה, וכמובן, הצורב שלי שבק חיים, כבר לפני כמה חודשים.

אז אחרי שניקיתי כל מה שאפשר לנקות, החלטתי לשרוף את המועדון ולרכוש צורב דויד חיצוני, וכך היה. עכשיו הוא נח פה לידי, תופס חתיכת שולחן מאסיבי וכל כולו הבטחות מתוקות של 4.7 ג'יגה שיתפנו להם מהכונן בהינף כפתור. מחר נקנה גם דוידים לצריבה. כי אני עובד שוואיה שוואיה.

אגב, בשבוע הבא, לרגל יום הולדתו של הקטנצ'יק ((ש, אגב, למד להגיד מוס!)) ולכבוד סוף השבוע המאוד ארוך שנזכה לו בגלל יום השתלמות של עובדי הגן ביום שישי וחג אזרחי ביום שני, אנחנו מתכננים טיול  של שלושה ימים לפארק אלגונקווין, ביוזמת אשתי היקרה. מגניב!

11 Replies to “ניקוי אורוות”

  1. ללפטופ שאינו מאותגר USB2 אפשר להוסיף הארדיסק חיצוני בנפח גדול בעלות נמוכה.

  2. נכנסתי מהרסס כדי להגיד בדיוק את מה שקצח אמר. עדיף בהרבה על צריבת דיסקים, שהרי החומר שעליהם לא יהיה נגיש מיידית. אני הגזמתי ורכשתי דיסק של 500 ג'יגה (468 בפועל, תודות לשיטה הידועה של היצרנים), ועדיין יש לי 284 פנויים אחרי חצי שנה של שימוש. כמו בדוא"ל, פשוט הפסקתי למחוק דברים. ממש נוח, ולדעתי גם לא הבדל כזה משמעותי בעלות כשמסתכלים לטווח רחוק.
    (כן, הבנתי שאת הצורב כבר קנית, אבל הוא לא יזיק ממילא. כדאי לוותר על הדיסקים…)

    נ.ב. לוותר על רכישת דיסק חיצוני מן המוכן של Western Digital. מחזור הספין-דאון-ספין-אפ פשוט מעצבן אחרי כמה זמן.

  3. הייתי צריך צורב דיסקים בכל מקרה, שלא תבינו אותי לא נכון (למשל, כדי שאני אוכל לצרוב דיסקים נבחרים מהאוסף שלי לשימוש במערכת מאותגרת המפ3 באוטו שלי). אני לא בטוח למה, אבל יש לי חשדנות כללית כלפי הארד-דיסקים חיצוניים.

  4. דובי, תבדוק מה קורה בבלוג שלך, הפוסט הזה לא מלפני חמש שנים?
    רק 4 ג'יגה של מוזיקה? *תוכנות* שתופסות מקום? צריבה כפתרון? לפנות את הדיסק בדליים בגודל דיוידי?
    פתאום קלטתי שבקנדה משדרים דוקטור הו במקביל לשידור בביביסי (כך שלזה לפחות אתה לא חייב טורנט), אבל חוץ מזה קשה להבין איך אתה מסתדר.

  5. דותן, 11 ג'יגה של מוזיקה, ליתר דיוק – השאר על דיסקים.
    הפוסט לא מלפני חמש שנים, אבל המחשב כן, וכך גם הכונן הקשיח שלו, על כל 30 ג'יגותיו.

    איך אני מסתדר? בקושי. תרומות לרכישת מחשב חדש תתקבלנה בשמחה.

  6. בפעם הבאה אני ממליץ לך על שימוש בתוכנה קטנה ונחמדה בשם Windirstat שתראה לך בדיוק כמה כל דבר במחשב תופס, ובפרט האם כל אותן תוכנות של 2 מגה באמת גורמות נזק או שהן בטלות בשישים (לרוב הן בטלות בשישים, ובמקום זה אתה מגלה שבאיזו פינה שכוחת אל בדיסק יש קובץ של 5 ג'יגה ששכחת ממנו).

  7. דותן, חוץ מזה – כשדויד לצריבה עולה לי בערך שקל וחצי, זה הופך את כל הבלאגן של כונן קשיח נוסף לקצת מיותר.

    גדי – תודה. אפילו שלא נתת קישור והייתי צריך לעשות גוגל שלם לבד.

  8. למרות שזה נראה בעיה, לרוב זה לא כזה מסובך להחליף כונן קשיח גם בניידים; פשוט הפוך את המחשב ותפתח את כל הברגים עד שתראה משהו מוכר. לשימוש שותף זה עדיף בהרבה על כונן חיצוני (שעושה רעש) או על צריבה (שלוקחת זמן, והיא לא עמידה ולא נגישה). עשיתי זאת בעצמי לפני חודשיים, לאחר מספיק שנים עם כוּלה 40 ג', ועברתי לכונן משיח חדש של לא פחות מ-160 ג'.

  9. דובי – באמת הגיע הזמן ל-HD נייד. מאז שקניתי את ה-250GB בסינגפור לפני שנה, אני פשוט נהנה יותר.

    ולגבי עניין ה"מוס" – איש, איך יכול להיות שהוא למד לומר "מוס" לפני שהוא למד לומר את המילה "בירה"?
    תוקם וועדת חקירה..

סגור לתגובות.