שמה! אל המרחק!אינטרנטראשי

תגובות

שמה! אל המרחק! — 8 תגובות

  1. אתה יודע,
    בשביל עורך אמיתי צריך את הזכות לקחת את התוכן – וזו זכות שאין לנו. אם היה לנו את הזכות אולי היה אפשר לעשות משהו בנידון. אני לא רוצה את אותה הזכות, ואני מאמין שבלוגרים שמקשרים אליהם יערכו לאט לאט את התוכן כי הם יבינו את התועלת בכך.

    לגבי וידוא העובדות, אני רוצה לציין שבעיתונות הממוסדת זה לא נעשה כמעט בימינו. ויותר מזה, אף אחד מאיתנו לא יפרסם פוסט "מרעיש" אם לא יהיו בו "אותות של אמת", כמובן שאנחנו לא מתחייבים שהאותות האלו יהיו אמיתיים.

  2. המ… לאסוף טקסטים טובים, לערוך אותם ולפרסם באתר, או יותר נכון במגזין. נשמע לי מוכר מאיפושהו… :)

  3. אני לא חושב ש"כותבים" ו"שמה" מיועדים לאותו קהל. "כותבים" הוא הרבה יותר מעמיק מצד אחד, מצד שני מרכז הרפה פחות תכנים והרבה יותר טקסט.

  4. יהונתן: כן, אני יודע שצריך רשות. לא חשבתי אחרת. לא הצעתי את הרעיון שלי עבור הפרוייקט שלכם, אלא כפרוייקט אחר, נפרד, שלדעתי יכול להיות מאוד כדאי ומוצלח. הביקורת היחידה שלי לגבי "שמה!" היא שלא מדובר בפרוייקט המהפכני כפי שמשתמע מתוך מה שכתבו עליו.

    ערן: כן,אני פוני של טריק אחד. ההבדל בין זה לבין האייל הוא שכאן מדובר על מגזין שיפנה לבלוגרים שפרסמו פוסט מעניין ולבקש מהם להוסיף אותו למגזין, במקום לחכות לאנשים שישלחו חומר אליך. כשהאייל הוקם, המטרה הייתה לתת לאנשים (ובעיקר לי) פלטפורמה נוחה לפרסום מאמרים בנושאים שונים ולקיים דיון עליהם. כיום הפלטפורמה אינה עניין משמעותי, משום שבלוגים זמינים לכל. מה שהיה חשוב אז ועודנו חשוב היום, הוא מימד העריכה.

    למרק – זה צעד בכיוון הנכון, אבל מה שאורי עושה שם אינו עריכה, אלא גזירה של פסקאות שלמות (או פוסטים שלמים) ואמירת דבר מה לגביהם. יותר מכל נראה לי שיש כאן הפרת זכויות יוצרים בלתי מוצדקת – איך מה שהוא עושה יותר מוצלח מאשר לתת סתם קישור לפוסט המדובר? לא ברור לי.
    בעצם "כותבים" הוא "סתם" בלוג של קישורים, כמו אינספור בלוגים אחרים, ומידה לא קטנה כמו "שמה!".

  5. בנוגע לכותבים: אני מודע לבעייתיות של זכויות היוצרים ואני מסתמך על כך שרוב הבלוגרים מעוניינים שהטקסט שלהם יומלץ במקומות אחרים. אני אף פעם לא מעתיק פוסטים שלמים אלא רק חלק אחד או שניים (בהתאם לאורך של הטקסט ולאפשרות להעביר את רוח הדברים) מתוך הטקסט. כמו כן, אני משתדל להשאיר את הפואנטה מחוץ לחלק המצוטט ולתת מעין טיזר על מנת לגרום לאנשים להכנס לפוסטים המומלצים.
    למה ציטוטים ולא סתם קישורים? אני מאמין שקריאה של חלקים נבחרים מהרשומה עוזרת לאנשים להחליט אם הם אוהבים את סגנון הכתיבה או אם הם מעוניינים לקרוא את שאר הטקסט.
    כמו שאמרתי, אני מודע לנושא של זכויות היוצרים, ואם מישהו יאמר לי שהוא לא מעוניין, בצר לי אסיר את ההמלצה או את הציטוטים מההמלצה (בהתאם לפניה).

    בנוגע לשמה: לטעמי זה מיזם מעולה. הוא אמנם לא עונה על צרכי הבלוגרים כפי שהצגת אותם, אבל אני דווקא חושב שזה תמיד טוב כאשר יש עורכים שמחפשים עבורך את התוכן הטוב שבאינטרנט. דרך וובסטר וממשיכי דרכו וגם דרך שמה! אני מצאתי בלוגים מעולים שהתווספו לרשימת הפידים ההולכת ומתארכת שלי.
    יש עדיין דברים רבים לשפר בשמה! אבל מאחר והוא בגירסת בטא, אני מאמין שנראה שיפורים רבים במהרה.

  6. ה"התמסדות" המוצעת הזו דומה מעט למה שאני מנסה להציע לאנשים כבר זמן מה – עיתון רשת מתחרה לווינט הארץ NFC וכו'. העיתון צריך להיות איכותי מהימן ולא צהוב, ועם דגש על חדשות ותחקירים (בסגנון לחץ חברתי) בניגוד לרוב הכתיבה העצמאית ברשת שהיא יותר חיווי דעה. זה באמת דורש הרבה השקעה ומקצוענות. אבל לדעתי זה אמצעי קריטי בדרך להפוך את הכתיבה העצמאית לכתיבה משפיעה.

  7. אורי – אני חשבתי בטעות שאתה מצטט פוסטים שלמים. אם זה לא המצב, כמובן שמה שאתה נופל תחת הגדרת "שימוש סביר" כך שאין אפילו חשש להפרת זכויות יוצרים בכל מקרה.

    איתי – אני לא חושב שבלוגרים מסוגלים או צריכים להקים "עיתון רשת מתחרה" – אין לנו את האמצעים ואני לא בטוח שיש לנו את הרצון ליצור מערכת עיתונאית מלאה. אנשי לחץ חברתי, להזכירך, הם עיתונאים בעיתונות הממוסדת, על כל הקשרים המשתמעים מכך, ולכן קל להם יותר לבצע תחקירים. אבל לרובנו אין לא את הקשרים הדרושים ולא את הזמן הדרוש בשביל פעילות כזו.