Plan Bibi: הקונספירציה של נתניהובחירותראשי

באייל הקורא הייתה קבוצה של קוראים שכונו "בלבניסטים". הייתה להם גישה מענינת לניתוח הפוליטיקה, לפיה אי אפשר להסביר פעולות של פוליטיקאי כ"טעויות". לא אכנס כאן לדקויות, אבל העקרון הוא שכל דבר אפשר להסביר כ"טעות", ולכן מדובר בג'וקר ולא בפרשנות אמיתית. "טעות" היא כל דבר שהפוליטיקאי עושה שלא מתאים לניתוח שלי. הגישה שלהם, לכן, הייתה לבחון כל מעשה של הפוליטיקאי כאילו הוא נעשה בכוונה, וכאילו תוצאותיו הפחות או יותר ידועות מראש היו בדיוק מה שהפוליטיקאי התכוון לעשות, ולא תוצר לוואי בלתי רצוי. מכאן קצרה הדרך לתורות קונספירציה שפירקו את המפלגות בישראל למחנות יריבים שמשתפים פעולה מעבר לקווים הגושיים הפיקטיביים, כדי להשיג מטרות שנסתרות מעיני הציבור המסומא בדיבורים על שמאל וימין.

אז בפוסט הזה אני הולך להיות קצת בלבניסט (אבל רק קצת, כי אני עדיין הולך לדבר על ימין ושמאל), והתוצאה תהיה, איך לומר, קונספירטיבית. אבל זה כיף, ואפילו נשמע טיפה הגיוני, אז רוצו איתי.

תחילתו של הפוסט הזה הוא בסטטוס שפרסמתי בפייסבוק שמעלה תהיה קונספירטיבית לגבי המהות האמיתית מאחורי מפלגת "כולנו" – כולנו הצליחה, באופן שהוא לא פחות ממדהים, לא לקחת קולות בכלל מהליכוד. זאת, למרות שלכאורה מדובר בקהל היעד המרכזי שלה. כולנו גם לא מנסה לקחת קולות מהליכוד. במקום זאת, הם מנסים למשוך קולות מיש עתיד, מש"ס ומהמחנ"צ. העובדות הללו מצביעות על האפשרות שאולי זו בדיוק הייתה הכוונה בכל הסכסוך המתוקשר עם כחלון, הפרישה מהחיים הפוליטיים והחזרה הבלתי נמנעת בראשות מפלגת מרכז חברתית: כחלון הוא הסכר שימנע מקולות לזרום מהליכוד שמאלה, והוא גם המגנט שימשוך קולות אחרים שמסתובבים במדבריות המרכז הפוליטי הישראלי, ואחרי הבחירות הוא ישים את כל הקולות הללו בקופסה יפה עם סרט ויגיש אותם לנתניהו, שבתמורה לשירותו הטוב (ובגלל "אילוצים קואליציוניים", כמובן) יתן לו את משרד האוצר שבכל מקרה הוא רצה לתת לו.

קונספירציה? בהחלט. בלתי אפשרי? לא הייתי מרחיק לכת כל כך. למעשה, זה אפילו כמעט נשמע סביר.

אבל למה לעצור פה? אפשר להמשיך ולפתח את הרעיון הזה לתאוריית קונספירציה הרבה יותר רחבה, במסגרתה נתניהו מצא את החולשות של המערכת הרב מפלגתית בישראל וניצל אותן עד תום. בואו נבחן את זה קצת יותר לעומק.

נתניהו למד הרבה מהניסיון שלו בממשלה הראשונה. הוא נאלץ להרכיב קואליציה רעועה עם כל מיני מפלגות בראשות אנשים עם אספירציות משלהם ואינטרסים מנוגדים – ובעיקר עם אינטרסים מנוגדים לשלו. הוא עוד נהנה מכנסת יחסית לא מפוצלת, אבל הוא ידע שהמפלגות הגדולות בדרך למטה, ואנחנו נכנסים לעידן של מפלגות בינוניות שמייצגות אינטרסים סקטוריאליים מובהקים. הוא גם גילה שהכריזמה שלו לא מספיקה כדי לשמור על אהדת ציבור המצביעים אחרי קדנציה שלמה של קידום העמדות הכלכליות שלו, אפילו כאשר הוא אוחז בקבלות מובהקות בנושא הבטחוני. אפשר להניח שהוא כבר ידע שסיכוייו להצליח בבחירות 1999 נמוכים, ולכן הוא התחיל לרקוח את המזימה לחזרתו לראשות הממשלה בטווח הארוך יותר.

נתניהו הבין שבמערכת רב מפלגתית מפוצלת כמו ישראל, מסרים מורכבים הולכים לאיבוד, והמצביעים מסתכלים יותר על מה שהם לא מסכימים עליו מאשר על מה הם כן מסכימים. לכן, במקום לפרק את המסר ולהציג לכל קבוצה את המסר המתאים לה, צריך לפרק את המפלגה, ולהציג לכל קבוצה את המפלגה המתאימה לה, כשכולן מפלגות לווין של נתניהו.

הצעד הראשון היה לשלוח את יד ימינו, אביגדור ליברמן, להקים מפלגה שתמשוך את הקול הרוסי. ליברמן ונתניהו גם עשו את מה שיהפוך אחר כך לסימן היכר של הקונספירציה הנתניהואית, ודיגמנו ריב ציבורי מרשים.

ישראל ביתנו הצליחה במידה לא קטנה בבחירות 1999, אבל בשל ההתפרקות של המפלגות הגדולות, ישראל בעליה לא נחלשה משמעותית עדיין. ליברמן נשלח לחזק את הדימוי הימני שלו ולהחליש יריבים פוטנציאליים מתוך המחנה לקראת חזרתו של נתניהו לראשות הממשלה, והתאחד עם האיחוד הלאומי כדי להשתלט על המפלגה מבפנים ולהפוך אותה לשותפה נאמנה, או לכל הפחות לרסק אותה.

אבל התוכניות של נתניהו סוכלו בשל החלטתו של ברק ללכת לבחירות מיוחדות לראשות הממשלה, מה שמנע ממנו להתמודד, והפך את שרון (היו"ר ה"זמני" של הליכוד) למנהיג הבלתי מעורער של המפלגה. נתניהו נאלץ לעשות עיקוף דרך ממשלת שרון וה"מורדים", אם כי בינתיים, ב-2003, הוא הצליח לסדר לעצמו את משרד האוצר, כך שהצליח להמשיך וליישם את המדיניות הכלכלית המועדפת עליו. בינתיים הוסכם בין נתניהו לליברמן שהניסוי עם האיחוד הלאומי לא צלח במיוחד, וליברמן יצא שוב לדרך עצמאית, כשהמפלגה שלו נוטשת את הדגש על הסקטור הרוסי, ומרחיבה את קהל היעד שלה כדי להתמודד ראש בראש מול האיחוד הלאומי. ב-2006 הצליח ליברמן לראשונה במשימה שהוטלה עליו, וצבר 11 מנדטים, בעוד האיחוד הלאומי והמפד"ל מדשדשות מאחור. אבל המפץ הגדול של שרון שוב מעכב את נתניהו, שנשאר בראשות הליכוד אבל עם מפלגה מדולדלת של 12 מנדטים בלבד.

אבל נתניהו יודע שעם העלמותו של שרון מהמפה, זה רק עניין של זמן עד שקדימה תעלם גם היא לתהום הנשיה. לאולמרט אין את הכריזמה או את ההיסטוריה של שרון. נתניהו רק צריך להמתין באופוזיציה עד שראשות הממשלה תיפול בידיו כפרי בשל. אבל כשהוא מביט ימינה הוא עדיין רואה את האיחוד הלאומי והמפד"ל, וזוכר את הצרות שמפלגות הימין עשו לו בסיבוב הקודם. הוא יוצא למהלך חדש כדי להפוך את הימין למגרש המשחקים שלו.

מיד אחרי הבחירות יוצר נתניהו קשר, דרך ראש לשכתו איילת שקד, עם נפתלי בנט. נתניהו יודע שבנט הוא אח: דתי עם ניחוח חילוני, הייטקיסט ושותף לעמדות הכלכליות של נתניהו. איתו יהיה עם מי לעבוד. בנט מסופח לצוות של נתניהו והם עובדים בצמידות במשך שנתיים. אחרי שנתיים בנט ושקד פורשים יחד (אחרי ריב עם נתניהו, כמובן) ויוצאים לדרך חדשה. בנט מוצא את דרכו לראשות מועצת יש"ע, והשניים מקימים את ארגון הימין העממי "ישראל שלי". בינתיים נתניהו נבחר לראשות הממשלה, ומוביל יחד עם ליברמן את הממשלה היציבה ביותר מזה עשרות שנים. אבל נתניהו עדיין נזקק למפלגות החרדיות ואפילו למפלגת העבודה (אמנם בראשות ברק, ובכל זאת) כדי להצליח וזה אומר פשרות. נתניהו לא אוהב פשרות.

הגיע הזמן להפעיל את הנשק הסודי. שנתיים אחרי שהפך למנכ"ל מועצת יש"ע, בוקע נפתלי בנט מחדש כראש הבית היהודי, כשלצידו החילונית החייכנית איילת שקד. ליברמן, שהולך ונחלש ציבורית, מסתפח חזרה לתוך הליכוד כדי לפנות לו את השטח. האיחוד הלאומי והמפד"ל סוף סוף תחת שליטתו של אנשי שלומו של נתניהו. כעת נותר רק עוד מהלך אחד: גוש המרכז.

אם נתניהו קיווה שקדימה תתאדה ושרידיה ילכו ימינה ושמאלה ויאפשרו לו סוף סוף לעבוד, הגיע יאיר לפיד ואיים לקחת את קולותיהם ולעשות לו שוב בעיות. עם לפיד אפשר יהיה להסתדר קדנציה אחת, מחליט נתניהו, אבל הגיע הזמן לשים לזה סוף. משה כחלון נבחר למשימה. מי שהיה מועמד בכיר למשרד האוצר פתאום מסתכסך עם נתניהו ופורש מהפוליטיקה ברעש גדול, רק כדי לחזור אחרי שנתיים בראשות מפלגת "מרכז". כחלון מציג מסרים דומים מאוד ללפיד, ובנוסף הוא מזרחי שגם יכול אולי לקחת קצת קולות מש"ס.

בין לבין, נתניהו פועל כדי להרוס את לפיד. בנט ונתניהו משחקים על ה"יריבות" ביניהם, ובנט משכנע את לפיד שיש להם אינטרס משותף. לפיד הופך לפטרון של בנט, ובכך מעמיד את הקרדיט הציבורי שלו בסכנה (כפי שאכן קורה בהמשך). נתניהו נותן לו את משרד האוצר ואז כופה עליו את התקציב הדו-שנתי שבין כה וכה תכנן להעביר. לפיד, שנבנה על כריזמה ואהדת הציבור, מתחיל להתמוסס ולאבד כוח אל מול ציבור זועם. הוא מתחיל לעשות קולות של התנהגות עצמאית ודורש להשפיע מהותית על התקציב. אבל נתניהו מעולם לא תכנן לאפשר לו לעשות דבר כזה. נתניהו ידע שהממשלה הזו היא זמנית, רק עד שכל חלקי הפאזל יהיו מוכנים, ואז, באיזה תירוץ עלוב, הוא הולך לבחירות. הפעם הוא מוגן מכל הכיוונים: מימינו בנט וליברמן (ששוב שוחרר אחרי, איך לא, ריב עם נתניהו) שולטים ביד רמה בימין, משמאלו כחלון סופח קולות מהמרכז והשמאל.

זו הסיבה שהליכוד לא מציג מצע וממשיך לדבר כל הזמן על הנושא הבטחוני – זה הקו עליו הם מופקדים. הבית היהודי מופקד על הקו של "ארץ ישראל השלמה". כחלון מופקד על הקו של "מדיניות חברתית". מפלגה לכל מצביע. ליברמן, במקור, תוכנן להיות מופקד על הקו של "רוב יהודי", אבל ההתפרקות של ש"ס והיווצרותה של יחד בימין הקיצוני יצרו כאב ראש קטן לנתניהו. בהתאם, הקו של ליברמן תוקן ועכשיו הוא אחראי על "אנטי-ערבים", כפי שניתן היה לראות בעימות שלו עם איימן עודה.

תוכנית העל של נתניהו הושלמה. השלטון שלו כמעט מובטח לעוד קדנציה אחת לפחות. כל עוד הציבור ימשיך להאמין שבפניו יש מגוון אפשרויות שונות, מובטחת לו שליטה מוחלטת בקואליציה שמונהגת על ידי אנשיו שלו. Plan Bibi.


תגובות

Plan Bibi: הקונספירציה של נתניהו — 22 תגובות

  1. נחמד. יש לפוסט הזה פוטנציאל להפוך לפופולרי מאוד.

  2. מצויין, וכמו שמישהו כתב לך בפייסבוק, זה באמת משמעותי שהצד הקונספירטיבי הוא רק מבחינת התכנון מראש, ולא מבחינת התוצאה, כך שהניתוח ה"בלבניסטי" על שיתוף האינטרסים בין הנצים הניצים כביכול הוא למראית עין בלבד.

    טרמינולוגית, אני חושב שמוטב להשתמש בכינוי "חוג אורנים" כפי שהוא נקרא בפיהם (כולל בלבן), או ב"אסכולה החיפאית", כפי שאני מעדיף לקרוא להם (https://amihay.wordpress.com/2009/10/25/oranim/).

    תניא דמסייע לטיעון שלך, אם כי אולי תחשוב שזה בעצם "כל המוסיף גורע", זה להכניס את לבני לטבלה. ע"פ תיאור ויקיפדיה: "בהמלצת אביגדור ליברמן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מונתה למנכ"לית רשות החברות הממשלתיות. בתפקיד זה יישמה את מדיניות ממשלת נתניהו". מאז הפכה לגונבת קולות מקצועית לשמאל מאז 2009. לאנשי אורנים זו אולי בעייה, כי נתניהו הוא ב"משתלבים" ולבני ב"בדלנים", אבל מצד שני הם ייהנו מתיאור הכשלון שלה להרכיב קואליציה אף שעמדה בראש המפלגה הגדולה ביותר כמהלך מכוון לטובת נתניהו, ברוח הפירוש שלהם לתרגיל המסריח של פרס.

    אם גם לבני מצורפת זה אפילו מספר מדאיג עוד יותר של כוחות שפועלים לטובת נתניהו. מדאיג, אבל לא מופרך.

    • על פי הניתוח שמציע בלבן לבני אינה בדלנית, אלא משתלבת, ולכן התוספת שלך רלוונטית.

  3. איפה כתבו לי דבר כזה בפייסבוק?

  4. באקסטרפולציה מהמודל שלך, מי שאמור לחסל סופית את יאיר לפיד זה גדעון סער.

  5. הבעיה במונח קונספירציה, היא שברגע שאומרים את המילה הזו, היא מזהמת את כל הדיון. כדי שאוכל להתחיל בשיחה חופשית, אני אספר לכם על הקונספירציה שהייתה ב9/11 – ארגון הטרור אל-קאידה יזם קונספירציה כדי ליצור פיגוע טרור גדול באדמת ארה"ב. מדובר בתרגיל מורכב, שדרש סודיות, עירב הרבה אנשים, ובכל זאת – זה מה שקרה.
    אם אנחנו מסוגלים לקבל את עצם הרעיון שאנשים, יתאמו עמדות עם אנשים אחרים, כדי להשיג תוצאה פוליטית במרמה, אז אנחנו יכולים לקבל את הקונספט שקונספירציה יכולה להתקיים. לכן, אני לא רואה פסול ברעיון שנתניהו יצר קונספירציה, עם אנשי שלומו בכל מיני מקומות, כדי לשווק את הבראנד של הליכוד בחלקים קטנים.
    אני חייב להגיד שיש משהו שנראה סביר בתיאור שלך. ומדאיג במידה דומה.

  6. הערה נפרדת: אחת הבעיות שיש לי עם ההבנה של חוג אורנים, היא הדרישה לקבל "הכל או כלום". אני לא חושב שיש חובה לקבל את שיטת הניתוח של הפוליטיקאי שאינו טועה לעולם, ביחד עם השקפת הבדלנים \ משתלבים. היה לי מרצה (לצערי אני לא זוכר את שמו) שקיבל את השקפת הבדלנים \ משתלבים, אבל דחה את רעיון הפוליטיקאי שאינו טועה. אני אישית, מתחבר דווקא לעיקרון מאחורי "הפוליטיקאי שלא טועה", לפחות כעיקרון, אבל גישת המשתלבים \ בדלנים נראית לי תיאור בעייתי מאד של הפוליטיקה.

  7. מצוין, עכשיו בוא תספר לנו על הקונספירציה של השמאל. (או שקונפירציות יש רק לביבי)

  8. מצויין!
    אני לא בטוח שכולנו אכן לא לוקחת קולות מהליכוד או שהיא לא מנסה, אבל זה לא באמת רלוונטי. זו מפלגה של איש אחד עם שליטה מוחלטת ואלה ח"כים עתידיים יותר ממושמעים מאנשי העשירייה השלישית בליכוד.
    מה שאני עוד אוהב כאן זה את ההקבלה, שאני מותח, להורקרוקסים של וולדמורט. באופן מעט מצער אנחנו תקועים במציאות שבה דווקא נוויל לונגבוטום הוא מי שאמור להפיל את וולדמורט.

  9. נחמד.
    זה מסוג הדברים שבאמת נעשו בברית המועצות עם פתיחת ההתמודדות למפלגות מתחרות. חלק ניכר מהמפלגות "מטעם" מאז, עדיין קיימות, ועדיין משרתות את השלטון נאמנה.

  10. מעניין. עבר גם לי בראש עם תוספת. את הפילוג בש״ס גם ביבי בישל כי ידע שדרעי יילך עם גוש שמאל. ישי מצליח למשוך את הקולות הימנים החרדים ספרדים.

  11. התלונה היחידה שלי אלייך היא: למה לפיד לא כלול בקונספירציה הזו? הרי הוא העמיד את עצמו כאלטרנטיבה ואז נשכב על הגדר כדי להעביר את התקציב של ביבי.

  12. הפוסט של ביבי מהיום נראה שמפריך את תיאוריית הקונספירציה שהצעת, לפחות ברמה המכוונת שלה:

    https://www.facebook.com/Netanyahu/posts/10152773316622076

    סטטוס של ביבי:
    "אם אבחר, משה כחלון יהיה שר האוצר בממשלתי ולא משנה כמה מנדטים ישיג בבחירות. תחת כהונתי כראש הממשלה נפעל יחד להוריד את מחירי הדיור, כפי שפעלנו יחד להוריד את מחירי הסלולר.

    אני מקווה שכחלון יודיע סוף סוף שהוא תומך בממשלה בראשות הליכוד, ויפריך את הודעת מספר 2 שלו, יואב גלנט, שהוא ילך עם הרצוג.

    לכן, כדי להבטיח ממשלה לאומית שתדאג גם לביטחון וגם להורדת מחירי הדיור, הצביעו מחל."

  13. פינגבאק: בחירות 2015 ||המתח בשיאו: האם השמאל יתרסק או יפתיע עם הפסד מכובד? (או: מדוע לא הולכים להצביע בשביל להמנע מתבוסה ולא נשארים בבית, רק כי אי-אפשר לנצ

  14. פינגבאק: בחירות 2015 || המתח בשיאו: האם השמאל יתרסק או יפתיע עם הפסד מכובד? (או: מדוע לא הולכים להצביע בשביל להמנע מתבוסה ולא נשארים בבית, רק כי אי-אפשר לנצ

  15. פינגבאק: בחירות 2015 || המתח בשיאו: האם השמאל יתרסק או יפתיע עם הפסד מכובד? (או: מדוע לא הולכים להצביע בשביל להמנע מתבוסה ולא נשארים בבית, רק כי אי-אפשר לנצ

  16. פינגבאק: בחירות 2015 || המתח בשיאו: האם השמאל יתרסק או יפתיע עם הפסד מכובד? (או: מדוע לא הולכים להצביע בשביל להמנע מתבוסה ולא נשארים בבית, רק כי אי-אפשר לנצ

  17. מעולה!
    לפני כמה ימים התארחה אודליה כרמון, יועצת התקשורת לשעבר של ביבי, אצל גל גבאי, ואמרה על ביבי ש"יש לו חשיבה תוצאתית, לא תהליכית, וכל האמצעים כשרים מבחינתו על מנת להשיג את המטרה". מדובר על מונחים מתוך קואוצ'ינג בגישה התוצאתית, שמי שמייצג אותה זה איק"א, האיגוד הישראלי לקואוצ'ינג http://coaching.org.il/. בגדול מדובר על הגדרת מטרה לטווח ארוך ככל האפשר, וגזירה של היעדים ודרכי הפעולה מתוך המטרה. זו מתודולוגיה שמגדילה משמעותית את הסיכוי להגשים את המטרות שלך, יותר מכל דבר אחר שאני מכיר. אם זכרוני לא מטעה אותי, כשאני עברתי הכשרה באיק"א, ראובן כץ, יו"ר איק"א שהעביר את הקורס התייחס בהערכה לביבי, ולמרות שלא אמר במפורש, היה אפשר להבין שיש ביניהם לפחות היכרות, אם לא הקניית המתודולוגיה של הקואוצ'ינג. אם מחברים את זה לעובדה שביבי, לפחות מבחינת הדרך המקובלת למדוד אינטליגנציה, נחשב כסוג של גאון, תאוריית הקשר הופכת קצת יותר סבירה.

  18. את הטענה הזאת (הליכוד מתפצל בכוונה כדי לשמור על כוחו) אני טענתי כבר מזמן באייל הקורא. לדעתי את השיטה הצינית הזאת המציאו בליכוד בלי קשר לנתניהו. זו היתה אחת הסיבות ליצירת מפלגת קדימה עם כל האולמרטים והשרונים למיניהם.