עלייתו ועלייתו של הימין הקיצוני בישראלביקורתראשי

תגובות

עלייתו ועלייתו של הימין הקיצוני בישראל — 13 תגובות

  1. התפיסה של המתנחלים (מעלה אדומים? אפרת? כפר עציון הנטוש?) כימין קיצוני (ישן) היא מופרכת. אלו היו כמעט בלב הקונצנזוס ורק בחמש עשרה השנים האחרונות (ורק במדינת תל אביב והגרורות) הם נתפסים כיום כימין קיצוני.
    כמו שכתבת יפה – המתנחלים האלו דווקא היו "ממלכתיים" וחשבו שהם מגשימים את הציונות של דור הקמת המדינה (ובעידודה). לא היה להם עניין שום עניין לגרש או להיפרד מהערבים אלא להקים יישובים על מה שהם חושבים שהוא חלק מ"ארץ ישראל". עד כמה שאני יודע המתנחלים (הדור הישן) לא הקימו התנחלויות על ידי גירוש אלא בשכנות ומקסימום קנו שטחים. אפשר להתווכח על האידואולוגיה והפרקטיקה אבל התויות 'קיצוני' היא מגוכחת ופוליטית.

    מלבד זאת, הריפרור העדין (עדין, אלק) לרייך הוא מופרך ומקומם. לא זכור לי שאיתמר בן גביר או מי מחבר מרעיו המופרעים ובטח לא פייגלין ("ימין קיצוני חדש") קורא להשמדה של הערבים.

    (תשעה קבין של פופוליזם ירדו לעולם. חמישה לקח הימין וחמישה לקח השמאל)

  2. "תלונות של ש"ס, ישראל ביתנו והמתנחלים שאותן פדהצור פוסל כלאחר יד כ"פופוליזם": שהרי הטענה שלהם היא בדיוק שקיימת רשת פוליטית של השמאל, שבאמצעות אחיזה בנקודות קריטיות במשטר הישראלי – בית המשפט, התקשורת ואלמנטים מרכזיים במערך הפוליטי – מצליחה לכפות את עמדותיה על המדינה חרף מיעוט התמיכה האמיתית בה בקרב הציבור."

    מעניין, חשבתי שזה כבר מיינסטרים בשמאל הרדיקלי לקבל את הטענה הזאת כנכונה. השמאל האידאולוגי הישן שולט בבתי המשפט, באקדמיה ובמידה רבה גם בתקשורת, ודוחף את הא'נדה שלו. זה אומר שבתי המשפט מתנהלים לפי עקרונות של זכויות אדם שאותם הציבור והכנסת לא מקבלים ולא רוצים, והאקדמיה שולטת בתקציבים ובהון סימבולי ומקדמת את אנשי שלומה השמאלנים מהמעמד הבינוני, האליטות הלבנות. בוכוסלבסקי כתב על זה כמה פוסטים מצויינים. התקשורת זה יותר מסובך: התקשורת בעיקר משרתת את בעלי ההון ואת הסטטוס קוו, אז היא לא בדיוק משרתת את השמאל, אבל בחלוקה הגסה "שמאל = עשיר ומשכיל, ימין = עני ולא משכיל", אפשר לומר שהתקשורת אכן מצדדת בשמאל באופן מובהק. בכל המקרים אנחנו מדברים על "שמאל ישן ומיינסטרימי": האליטוט הישנות מהמעמד הבינוני-גבוה, ולא למשל ארגוני שמאל רדיקלי או אנרכיסטים. אבל כן, נראה לי שבאופן ברור הטענות של הימין מוצדקות בעניין הזה, ואני חושב שהשמאל הרדיקלי בסך הכל מסכים להן.

  3. תודה על פוסט מענין ……

    טוב , תקצר כאן היריעה , רבים הם התיאורים המופרכים מעיקרם בתיאור זה .

    אבל , אתמקד בוקטור עיקרי שנעלם מעיני מחבר הספר :

    הסכמי אוסלו , וכשלונם לכאורה ( כפי שבאו לידי ביטוי תכל"ס באינתיפדת אל אקצה ) היוו את קו השבר , אשר יצר ימין חדש או גורף במדינת ישראל ( שום קשר לימין החדש המתואר לעי"ל ) .

    בעקבות התפיסה שהשתרשה בציבור ש :

    ויתורים ורצון טוב , מביאים רק להקצנה באלימות ובטרור ( אוסלו את אל אקצה כאמור , נסיגה מלבנון – חטיפות ומלחמת לבנון השניה , נסיגה מעזה – קסאמים וכו….. ) הרי :

    הרבה ישראלים מצויים , "מדדו ערבה זו מלאה בגעגועים " , והגיעו למסקנה בדבר סופיות הסכסוך ואופיו הפאתלוגי המתמשך . זה בתורו הביא לפסימיות פאתאלוגית ומנוכרת בדבר עתיד האזור .

    תפיסה זו , שהיא פסאדו רציונלית , חוצה מעמדות , מיגזרים פוליטיים , שכבות סוציואקונמיות , ומעצימה תהליכים של סטיגמטיזיה חיצוניים ( משמע – הטבע הערבי ) ופנימיים ( משמע – שמאל בוגדני וחולני ….) .

    זהו בתמצית הוקטור העיקרי בניתוח הימין הסו קולד החדש .

    תודה ……

  4. פוקסי, זה ניתוח שגוי מאד לדעתי. אתה מסתכל על מה אנשים אומרים שקובע את דעתם ומנתח לפי זה. אתה מתעלם מתהליכים של שינויים קונספטואליים שנוצרים בחברה בכללותה ובתת-קבוצות בה (או ליתר דיוק מה שנקרא "תהליכים דיסקורסיביים").

    קצרה היריעה מלהסביר את כל מה ששגוי בטענות שלך, אבל הנה השגיאה הכי בולטת:

    כתבת "תפיסה זו [ש"אין פרטנר"] , שהיא פסאדו רציונלית , חוצה מעמדות , מיגזרים פוליטיים , שכבות סוציואקונמיות …."

    אז\ אם התפיסה הזאת כל כך "חוצת מעמדות", איך תסביר את זה שהשמאלנים מרוכזים במקומות מסויימים גיאוגרפית, במעמדות סוציו-אקונומיים מסויימים, במקצועות מסויימים, בעדות מסויימות? התפיסה ש"אין פרטנר" היא לגמרי מעמדית. קו השבר של אוסלו נמכר לציבור בידי קבוצות מסויימות, ממניעים מאד מסויימים. למעשה, כל היחסים הישראלים-פלסטיניים מתווכים לציבור בידי גורמים אינטרסנטיים (בין אם זו התקשורת, המפלגות, מערכת החינוך, הצבא, וכו') והתיווך הזה הוא שיוצר את דעת הקהל.

  5. Mobius Dumpling

    תודה על התגובה ……

    טוב , אתה משרבב לתגובה שלי , טיעונים שכלל לא העלתי . באשר הטיעון " חוצה מעמדות …. " מבאר את אסטרטגיות התפיסה או הפרספציה , לא התיאור הסטטיסטי . אין הכוונה בכך , שמלאה הארץ ימין ומלואו …… אלא שהיאוש או חוסר התוחלת , כבר אינה נחלתו של ימין קלאסי מוכר וטוב . האם תוכל לחלוק על כך ? ספק רב !!

    אני כלל לא חולק שהתקשורת , המפלגות , מערכת החינוך והצבא אפילו , אחראים כמדיאטורים , בסך הכל תיארתי מצב , ממה הוא נגזר , הרי ענין של סיבה ומסובב . אין שום קשר פשוט !!

    אני אף לא מתעלם משום שינויים דיסקורסיביים אם לאיו , אני מצביע על הקיים , מתוך ניתוח מעמיק של הלכי רוח ופרשנות מילולית ואקטואלית , לא התימרתי לכסות עולם ומלואו , אבל :

    להצביע פוזיטיבית על וקטור מרכזי ביותר , ומי שמתעלם ממנו , לא מבין כלל איפה הוא חי .

    אם תתעקש , אוכל להביא לך אינספור מובאות , אבל ככה תחשוב בקטנה :

    יצאו חצי מליון להפגין בקיץ 2011 לצדק חברתי , ו-20 איש , להדליק 500 נירות כנגד תקיפה באיראן ( מס' ההרוגים הצפוי על פי ברק ומערכת הביטחון ) . הרי תקיפה באיראן , תחסל כל סיכוי לצדק חברתי או רווחתי , ובכל זאת , הקונצנזוס , הינו מקיר לקיר – אם יכולו כל הקיצין , יש לתקוף !!

    ואפילו תחזור הכלכלה 20 שנה אחורה …….

    תודה ………

  6. "גם אם צומת אחר ברשת נופלת או כושלת, יהיו צמתים אחרות שימנעו כשל גורף."

    צ"ל

    "גם אם צומת אחד ברשת נופל או כושל, יהיו צמתים אחרים שימנעו כשל גורף."

  7. אין בספר התייחסות משמעותית לרצח רבין או שבחרת לא להזכיר בסקירה שלך את ההתייחסות?

  8. ל-Mudde יש הצעה מעניינת לחלוקה ראשונית בין ימין קיצוני (Extreme) לרדיקלי (Radical): הקיצוני חותר תחת עקרונות הדמוקרטיה ובעצם אינו מכיר בלגיטימיות שלה, ואילו הרדיקלי פועל במסגרתה או לכל הפחות בשוליה ולא מחוצה לה. ישנן תת-קבוצות למיניהן, אולם המפלגות הקיצוניות נוטות לא פעם לאליטיזם, ואצל רבות מהרדיקליות ישנם סממני פופוליזם. זאת חלוקה שמעניקה ממד ניתוחי פוטנציאלי נוסף, ואני משוכנע שפדהצור מכיר אותה (אני התוודעתי לראשונה לעבודתו של מודה דרך ספרו הקודם והמצוין של פדהצור).
    לא קראתי את הספר החדש, כך שאיני יודע אם פדהצור מציג חלוקה זו או לא, אבל מהביקורת שלך אני מסיק שהיא לא שימשה לניתוח, וחבל (כך, לטעמי, מתפספס ממד ניתוח שהחלוקה הדיאכרונית ל"גלים" אינה מספיקה עבורו).

  9. ראשית כל, אני רוצה להדגיש כי נראה שזה לא היה ברור – הביקורת הזו עסקה בדברים שעניינו אותי במיוחד בספר. לא מדובר בתקציר של הספר, ומובן שיש בו הרבה מאוד דברים שלא נגעתי בהם בכלל.
    חנן, כמובן שיש התייחסות בספר לרצח רבין, אם כי לא מרובה במיוחד.

    אורן, אין לי מושג לאיזה רפרור לרייך אתה מתכוון. בספר אין כזה, לא שאני מודע לו, ולי לא הייתה כוונה לעשות רפרור שכזה. כמו כן, ימין קיצוני כאן משמש כקטגוריה אנליטית, לא כיחסי לציר קיים. כלומר, אין שום הכרח לראות בחלקים הימניים ממפא"י כ"שמאל" – מדובר בימין, ובמקרים מסויימים אף ימין קיצוני. הימין הקיצוני מוגדר על פי מאפיינים אידאולוגיים ופרקטיקה, לא ביחס למפלגות האחרות במערכת.

    מוביוס: השמאל הרדיקלי חושב שבית המשפט נשלט על ידי השמאל ומתנהל על בסיס עקרונות של זכויות אדם? אני חושש שלא קראת מספיק פסקי דין של בג"צ לאחרונה. בג"צ בעיקר עסוק בשמירה על מראית עין של זכויות אדם, והרבה פחות בהגנה עליהן.

    עמית: לאורך הספר פדהצור מדבר על ימין רדיקלי. יתכן שההחלטה שלי להתייחס לשני המונחים כבני-החלפה נובעת מבורות בתחום. יש הרבה התייחסויות לכתביו של מודה, אבל לא זכור לי משהו בנושא הספציפי הזה. אני גם לא ממש רואה איך החלוקה הזו עשויה לעבוד כאן. דווקא הימין שיותר עובד בתוך המערכת הוא האליטיסטי, בעוד שהימין שפועל כנגד המערכת, עד כמה שזה קיים בכלל, הוא הפופוליסטי יותר. אבל סביר להניח שלא ממש הבנתי, לאור העובדה שאני לא ממש מכיר את הספרות בתחום.

  10. הייתי בטוח שהכותרת היא משחק על הכותרת "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי", רק פסימי יותר עם העלייתו ועלייתו.

  11. הפורמט 'עלייתו ונפילתו של X' כבר מזמן קיבל חיים משל עצמו, במנותק מאותו ספר (אם אכן הספר ההוא היה הראשון לעשות בו שימוש, דבר שאיני בטוח בו כלל). בכל אופן, הכותרת לא נעשתה במטרה לרפרר אליו.

  12. בכתיבה על מדעי המדינה וימין קיצוני, הכותרת מהדהדת את הכותרת המפורסמת. שויין.

  13. לדעתי הכותרת דווקא מרפררת לספר של אהוד שפרינצק "The Ascendance Of Israel's Radical Right"