פוסט אורח: להיפטר מהקלף המיותר של הסגראלימותראשי

אני עדיין מתאושש ממוראות הפריימריס. בקרוב פוסט סיכום. בינתיים, הנה פוסט אורח מאת יוני אשפר, מנהל המחלקה הציבורית של ארגון "גישה".1

יש סיכוי שבימים או בשבועות הקרובים נשמע על הקלות בהגבלות התנועה שמטילה ישראל על תושבי עזה. האזור שבו מותר להם לדוג כבר הורחב, ויש סימנים ראשונים להבנות שיאפשרו להם לעבד אדמות חקלאיות קרוב יותר לגדר הגבול. היו גם דיווחים על כך שהצד הישראלי במשא ומתן לא יתנגד לבטל את האיסור שהוטל לפני חמש שנים על שיווק סחורות מעזה בגדה המערבית. ההגבלות האלה, שהוצגו במשך שנים ככורח ביטחוני, הופכות עכשיו לקלפי מיקוח שאפשר בעצם להסתדר גם בלעדיהם.

אותו הדבר  קרה גם אחרי תקרית המרמרה במאי 2010. בעקבות ההסתבכות הכריז נתניהו ש"הסגר האזרחי", למעשה, "פגע בסגר הביטחוני". אמר והסיר כמעט בין לילה את מרבית ההגבלות על הכנסת סחורות לרצועה. העובדה שהיום עומדים כנראה להתחיל לנהל משא ומתן על הסרת הסגר מלמדת שלא הוסרו אז כל הגבלות התנועה שאינן חיוניות לביטחונה של ישראל.

אם לשפוט לפי האופן שבו נוהל מבצע "עמוד ענן", בממשלה ובמערכת הביטחון הופקו לקחים רבים מהעבר, לפחות בכל הנוגע לתנועה במעברים. נותר כעת לראות אם נלמד גם הלקח: כשאתה מחזיק הגבלות תנועה שאתה לא באמת צריך כקלפי מיקוח הן שורפות בעיקר לך את היד. יש לכך שלוש סיבות.

קודם כל, הגבלות תנועה על אזרחים שקשה להסביר את נחיצותן גוררות ביקורת מבית ומחוץ. כשהסגר היה בשיאו, הרבה ישראלים הוטרדו מהידיעה שחיילי צה"ל מונחים על ידי הדרג המדיני למנוע מתושבי עזה לרכוש מוצרי מזון כמו כוסברה או הל. גם בתקופה האחרונה, חברי כנסת ושופטי בג"ץ השמיעו תהיות על כך שמערכת הביטחון מאפשרת למאה ועשרים סוחרים מעזה בממוצע להיכנס לישראל מדי יום, אבל מונעת מארבע סטודנטיות מעזה לעבור לגדה לצורך השלמת תארים במגדר וזכויות אדם.

באותה מידה של תימהון מתקבל בקרב חקלאים ישראלים האיסור על שיווק תותים מעזה בגדה המערבית – אותם תותים שנשלחים לאירופה דרך ישראל. כשמדיניות כזאת אינה מובנת ואינה מוסברת, היא עלולה ליצור רושם של אקראיות, של שרירות לב, או של תהליך קבלת החלטות פגום בראש הפירמידה. כל אחד מאלה אינו תורם ליחסים בין הציבור למנהיגיו, וגם לא לאמון של מפקדים וחיילים בהוראות שיורדות אליהם מלמעלה.

בנוסף, להגבלות תנועה חסרות הבחנה יש השלכות בלתי צפויות. הן לעיתים קרובות מחזקות את מי שרוצים להחליש ומחלישות את מי שרוצים לחזק. רוב המומחים והפרשנים הישראלים מסכימים שהסגר האזרחי חיזק את שלטון חמאס מבחינה פוליטית וכלכלית ולא ממש השפיע על התעצמותו הצבאית. הם מסכימים גם על כך שתמורת האין-תוצאות האלה ישראל שילמה מחיר מדיני ותדמיתי כבד. אבל למרות זאת, הממשלה הנוכחית המשיכה להטיל הגבלות שהזיקו לחקלאים, לתעשיינים, לארגונים בינלאומיים, ולאזרחים פשוטים ולא הזיזו לחמאס.

לבסוף, כשהגבלת תנועה מוגדרת יום אחד כחיונית, ורק בעקבות לחץ מתברר שבעצם אפשר גם בלעדיה, מתעורר חשד כלפי כל אמצעי שיתואר כחיוני לביטחון. את ההבחנה בין הגבלות תנועה חיוניות לכאלה שאפשר גם בלעדיהן עדיף לעשות באופן יזום.

במהלך המבצע נאמר שוב ושוב, גם על ידי שר הביטחון עצמו, שאחד מיעדי המבצע היה הבדלה מקסימלית בין לוחמים לאזרחים. הדיונים שיפתחו עכשיו בעקבות הפסקת האש מספקים הזדמנות להוכיח שאותו הגיון ישרת את המנהיגים שלנו גם כאשר הם באים לדון בעיצוב המציאות החדשה שתשרור במעברי הגבול בין ישראל, רצועת עזה ומצרים. עליהם לשאוף לכינון המנגנונים המדיניים, הביטחוניים והלוגיסטיים שיאפשרו לנו להיפטר סוף סוף מכל הגבלות התנועה המיותרות, גם בין עזה לגדה המערבית ולישראל, ולחזק את האפקטיביות והלגיטימיות של האמצעים החיוניים להמשך השמירה על הביטחון שלנו.

הערה אדמיניסטרטיבית: לא קשור בשום צורה לנושא הפוסט, אבל ידידי הטוב רד פיש, מפעילו של האתר המצוין "עין הדג", הרים פרויקט מימון במימונה. תוך שש שעות הם השיגו את המטרה המקורית שלהם, ותוך שמונה שעות כבר חצו את קו ה-20,000. אני יודע שבזמן האחרון ביקשתי ממכם לתרום כסף לכל מיני דברים ש… ובכן… לא עלו יפה… אבל כל שקל שתתרמו לקמפיין הזה הוא עוד זמן שרד יוכל להשקיע בעין הדג, וכל דקה שרד מבלה בלעשות דברים שהוא נהנה מהם במקום דברים שהוא צריך היא רווח נטו עבורנו. באחריות. תנו להם כסף!

  1. פוסטים קודמים של יוני ב"לא שומעים!": הפיתוי שבגינוי; איך לשחרר את סוריה ולהרגיש טוב. []

תגובות

פוסט אורח: להיפטר מהקלף המיותר של הסגר — 14 תגובות

  1. וראשית, יש להסיר את המצור הימי על עזה. אי אפשר גם לטעון שהתנתקנו מעזה ושאין שם כיבוש וגם לחסום את הגישה החופשית שלהם לים.

    מה שמפתיע הוא שהצעדים בהם נקטה הממשלה הנוכחית, במיוחד אחרי פרשת המשט, היו מנוגדים לאינטרס הימני של בידול הרצועה מיו״ש וישראל גופא. הרי היה עדיף לוותר על הסגר הימי ובמקביל להקטין את התנועה במעברים יבשתיים. במקום זאת, הגדילו את התנועה במעברים כדי לשמר את הסגר הימי.

    מצעד האיוולת, מישהו?

  2. @תמיר –
    (א) איך סדיוק תאכוף בקרה על יבוא נשק + בטון אם אין מצור ימי?
    (ב) אנחנו לא בשלב שהתנתקנו וכל אדם לנפשו, מול חמאס. זה היה עד 2006.
    אנחנו בסכסוך מזויין עם חמאס, והמצור הוא חלק מזה.

  3. (א) כוחות הבטחון ידעו כבר מספר פעמים ליירט ספינות נושאות נשק ע״ב מודיעין מדוייק. המצור הימי מזכיר לי את המחסומים בנו״ש שיודעים טוב מאוד להתעמר באוכלוסיה האזרחית, אבל לא מונעים ממחבלים להסתנן ביניהם.
    (ב) אנחנו גם בסכסוך מזוין עם החיזבאללה (40,000 רקטות) ועם סוריה. אולי נטיל גם עליהן מצור ימי?

  4. רן, כן, אני מתנצל על זה… אני עדיין מחכה לכסף ממימונה. החולצות עוד תשלחנה, ולו כמזכרות..

  5. דובי, אני, איך לומר… בשוק. לא קיבלת את הכסף?? באמת לא ראיתי את השם שלי באתר מבקר המדינה. ממליץ בחום. אנא עדכן בהתפתחויות, כי החיוב כבר נעשה.

  6. הם מתחייבים להעביר את הכסף תוך 40 יום מסוף קמפיין הגיוס (אם כי נאמר לי לפני תחילת גיוס הכספים שסביר להניח שהזמן יהיה קצר יותר…). כרגע הם אומרים שהכסף יועבר אלי ממש בסוף פרק הזמן הזה.

    לגבי אתר מבקר המדינה – זה בעיקר בגלל עיכובים בצד שלי. התחלתי כבר להזין את התרומות בלי קשר לקבלתן, אבל מסתבר שהיו כל מיני דברים שלא ידעתי שצריך לעשות קודם וזה גרם לגרירת זמן.

  7. לא שבאמת איכפת לי מהחולצה אבל בנאדם ( dud) עובדים עליך בעיניים. נראה לי שאתה ממש תמים. איך רצית להיות פוליטיקאי וחבר כנסת?

  8. מי עובד עלי בעיניים? אתה רומז שהם לא יעבירו לי את הכסף? כי פשוט יש לי עו"ד משהו בן זונה שגם לו הם חייבים כסף, ויקרקס להם את הצורה אם הם יעיזו לא לשלם. אני לא דואג, וזה לא בגלל שאני תמים. (:

  9. אני לא מתאפק אני חייב להשיב לך:
    1. איך גייסת כסף לפרימריז שארכו כשבועיים באתר שמבטיח לך את הכסף תוך חודש ועשרה ימים?
    2. איך יכלת להבטיח חולצה אם לא היה לך כסף לשלם עליה (אמרת שהחולצה תלוייה בתשלום הכסף מאתר מימונה)?
    3. אם עו"ד קלינגר גם הוא הסתבך עם מימונה, הוא אולי חכם מאוד אבל בודאי לא בטוח שהוא גם פיקח. תשאל אותו כמה זמן אם בכלל לוקח לגבות כסף דרך הוצל"פ מחברה בע"מ.
    4. עלות הוספת כפתור "תרומות" דרך פיפאל היא פחות מ-500 ש"ח בדיעבד לא היה יותר הגיוני לנהוג כך?

  10. 1. הפריימריז ארכו שבועיים? על מה אתה מדבר? קמפיין המימון שלי הסתיים יותר משלושה שבועות לפני הפריימריז.
    2. כשהתחלתי את הקמפיין לא ידעתי שאדרש לשלם 10,000 ש"ח למפלגה. הדיבור היה על סכום נמוך יותר. בתנאים כאלו, הנחתי שאוכל לשלם על החולצות מכספי ולהחזיר אותו לי כשהכסף יגיע. בין כה וכה, לא התחייבתי על זמן אספקה.
    3. מכיוון שאני מכיר אנשים שקיבלו את הכסף שגייסו ממימונה, אני תוהה על מה אתה מבסס את מה שעל פניו הוא הוצאת דיבה של האתר.
    4. גם כפתור פייפל היה לי, וקיבלתי מספר מצומצם של תרומות דרכו, כמו גם ישירות אל חשבון הבנק שלי. היתרון של אתרי קראוד-פאנדינג הוא ידוע ואני לא אכנס כרגע לנושא. אתה מוזמן ללכת ולחפש את המחקר בנושא בעצמך.

    עוד תלונות?

  11. דובי שלום,
    משהוא כאן לא מסתדר לי, אם מצד אחד קמפיין התרומות נגמר 3 שבועות לפני הפרימריז איך עדיין לא עברו 40 יום לקבלת הכסף מאתר מימונה?
    נראה שעניין החולצות הוא רק סימפטום לדרך ההתנהלות שלך אם לא יכלת לספק את החולצות המובטחות בזמן סביר למה לא סיפרת לנו באותו מקום שהפנית אותנו לקבלת תרומות?
    איך זה שלא ידעת כמה עולה אגרת השתתפות בפרימריז? ובכלל איך אתה רוצה להיות פוליטיקאי אם אתה לא יודע לתכנן תקציב לקמפיין בחירות?
    אולי יהיה פשוט יותר מצידך להודות שטעית בהתנהלות שלך?
    להזכירך הדו שיח הזה התחיל בכך שטענת שהכסף לקמפיין שלך עדיין לא הגיע מאתר מימונה….

  12. רן: מה לא ברור במספרים? קמפיין המימון של דובי הסתיים ב-3.11. הפריימריז בעבודה היו ב-29.11, 26 יום (כמעט 4 שבועות) אחרי סוף הגיוס. מימונה מחוייבים להעביר לדובי את הכסף 40 יום אחרי סוף הקמפיין, כלומר עד ה-13 לדצמבר, שזה על פי חישובי עוד שבוע ומשהו, כלומר עוד לא קרה. מה הבעיה כאן בדיוק?

  13. פינגבאק: יוני אשפר » מאמר נוסף שלי במקור ראשון ועוד