תקציב עכשיו!

בנאומו שלשום אמר בנימין נתניהו משהו שראוי להקדיש לו תשומת לב: הוא אמר שהוא לא יכול להעביר את תקציב המדינה, כי אנחנו נכנסים לשנת בחירות. לטענתו, בזמן בחירות שמים כולם את האינטרס המפלגתי לפני האינטרס הלאומי, ולכן תקציב שיחקק עכשיו הוא תקציב פופוליסטי, חסר אחריות, שיפגע בכלכלה הישראלית.

יש סיבה לחשוש שכשנתניהו אומר "כולם", הוא בעיקר משליך מעצמו. נתניהו הולך לבחירות כי הוא יודע שאם ידחה את הבחירות לאחרי שיעביר תקציב, הוא יאלץ לעשות אחד משני דברים: או להעביר את התקציב שהציבור רוצה (נו, זה ה"פופוליסטי", "חסר האחריות"), או, אם הוא מעביר את התקציב שנתניהו עצמו רוצה,1 לספוג פגיעה אלקטורלית פוטנציאלית ואולי אף להפסיד את ראשות הממשלה.

אבל אולי אני חושד בכשרים! אולי נתניהו באמת חושב שהמפלגות האחרות בקואליציה שלו הן פשוט לא אחראיות, ואילו הציבור דווקא ייתן לו גיבוי כדי להעביר את התקציב שהוא רוצה להעביר. יש דרך פשוטה לבדוק את זה: נתניהו צריך להציג לציבור את התקציב שהוא מתכוון להעביר אם וכאשר יבחר. לא תוכניות מעורפלות, לא הבטחות לטווח לא ידוע. תקציב. אם נתניהו יחזור לכסא ראש הממשלה בפברואר 2013, איזה תקציב הוא יציג בפני הכנסת? בלי עיזים ובלי שטויות. התקציב כפי שנתניהו רוצה להעביר אותו. כן, יתכן שיהיו שינויים כתוצאה מהמשא ומתן הקואליציוני, כמובן. אנחנו חייבים – ויותר מכך חייבים מצביעיו הפוטנציאליים של נתניהו –  לדרוש מנתניהו לכל הפחות להציג תקציב ולהתחייב שזה יהיה הבסיס למשא ומתן הזה. נתניהו אפילו יוכל לטעון שהוא קיבל מנדט מובהק מהציבור לתקציב הספציפי הזה!

איכשהו לא נראה לי שנתניהו יאהב את הרעיון שלי. מי שכן צריך לבצע את הרעיון היא מפלגת העבודה. על המפלגה להציג כחלק מקמפיין הבחירות שלה תקציב מפורט ולהתחייב שתקציב זה יהיה, לכל הפחות, נקודת המוצא למו"מ קואליציוני אם וכאשר שלי יחימוביץ תתפוס את כסא ראש הממשלה.

מהלך כזה, לדידי, יהיה לא רק ראוי והגון, אלא גם נכון מבחינה טקטית: העברת הויכוח לדיון סביב נקודות כאלו או אחרות בתקציב שתציע מפלגת העבודה יאפשר לה לקבוע את האג'נדה של מערכת הבחירות. גם אם ימצאו פגמים בתקציב, הרי שהליכוד יאלץ להצביע על ה"פגמים" הללו, ולהציע להם חלופות, ובכך לחשוף את כוונותיהם בנוגע לתקציב 2013. מפלגת העבודה תהפוך למפלגה האחראית, בעוד שהליכוד יוצג כמי שמתחמק ומנסה למכור לציבור הבטחות ריקות. הדבר גם יקבע את הכלכלה כנושא המרכזי של קמפיין הבחירות, ויקשה על נתניהו להסיט את הדיון להפחדות על איראן.

למפלגת העבודה יש קאדר גדול ואיכותי של כלכלנים ומומחים שיוכלו לגבש תקציב שכזה בזמן יחסית קצר, מה גם שזה זמן רב שקבוצות חברתיות שונות פועלות לנסח תקציבים חברתיים שיכולים לשמש בסיס להצעה מפלגתית שכזו. זהו המהלך הנכון, הראוי, והכדאי ביותר להובלת מערכת הבחירות הנוכחית.

  1. ושלא יהיו לכם טעויות, זה לא "התקציב שצריך", זה התקציב שנתניהו רוצה מתוקף האידאולוגיה שמנחה אותו. שזה בסדר, אבל צריך להדגיש זאת. []

19 Replies to “תקציב עכשיו!”

  1. מהפה שלך למפלצת הספגטי המעופפת.
    הייתי שמח אם תקום מפלגה שאשכרה תציג את התקציב האמיתי שהיא רואה לנגד עיניה. לצערי, בגלל הפופוליזם הזה, אני לא רואה את זה קורה.

    נתניהו הוא האחרון שיעשה את זה. זה כבר ברור. אני מסופק אם לאור 4 השנים האחרונות, יש לאיש הזה באמת אג'נדה. כל דבר אצלו הוא פתח למו"מ, או ליתר דיוק פתח להחלטות מאונס. כל החלטה שהוא קיבל בשנים האחרונות לא היתה החלטה "אחראית", אלא כזו שהתחייבה נוכח שביתות / אילוצים / שותפים קואליציוניים שהכריחו אותו לקבל החלטה.

  2. הם כבר עובדים על זה כמה חודשים:
    "בימים אלו מסיימת יחימוביץ' עבודה יסודית על תקציב חלופי לישראל – תוכנית כלכלית-חברתית סוציאל דמוקרטית, חלופה למדיניות נתניהו, המאופיינת בהתפוררות של המרקם החברתי, בהעמקה חדה של אי השוויון, בשחיקה קשה של מעמד הביניים, בשחיקת שכר, בהתייקרות חדה של בריאות, דיור, דלק ומזון, וכעת גם בהתרסקות הסקטור הפרטי הממונף שהתנהל בלא כל איזונים ובלמים וכל חסכונות הציבור מושקעים בו. התוכנית תציג פתרונות ישימים."

    מתוך:
    http://www.shelly.org.il/node/7232

  3. ומי בדיוק בציבור הרחב ינבור לתוך סעיפי הסעיפים ויבין מה פירוש הקצאת 3 מיליארד לצורך X לעומת מאתיים מליון לצורך Y ?

  4. עדו: מי שירצה. מבטיח לך שיהיה. כמובן, ראוי שיהיה גם תקציר מנהלים שיצביע על השינויים המרכזיים בתקציב. וראוי גם שינוסח בשפת אנוש. אבל זה תמיד נכון.

  5. לא רציני. מאות אנשים משתתפים בהכנת תקציב המדינה, אפילו אם מבחינה טקטית כלשהי היה כדאי למפלגה מסוימת לבצע את זה, אני לא מאמין שהיתה מסוגלת לגבש את האמצעים הכספיים וכח האדם המתאים הדרוש לכך.

  6. מרק ק. – אני מסכים עם האבחנה שלך, אבל חולק עליך במסקנה.

    נכון שליצור תקציב מלא זה מעבר לכוחותיה של מפלגה. אבל זה לא צריך לחסום את האפשרות להציג סוג של תקציב. אפשר ליצור תקציב ברמת פירוט נמוכה בהרבה מתקציב הממשלה כפי שהוא קיים כיום, שישקף בצורה טובה את סדר העדיפויות של מפלגה, גם בלי לרדת לרמה המיקרו טקטית. כבוחר, חשוב לי יותר לדעת מה יהיה השינוי הכולל בסל הבריאות (אולי עם כמה פרטים עקרוניים), מאשר מה יהיה תקציב הקייטרינג של ביה"ח החדש באשדוד.
    אבל יותר מזה – אפשר להציע שהתקציב עצמו – הדבר האמיתי – יהיה פחות מיקרו טקטי.

    הנה הצעה לסעיף הראשון בתקציב:
    נותנים למשרדי הממשלה יותר חופש פעולה.

    למשל, צריך לקבוע תקציב למשרד הבריאות, שיהיו בו מספר קטן של סעיפי משנה מחייבים – ולתת למשרד הבריאות את האחריות על ניהול התקציב הזה. זה יותר יעיל. זה יותר שקוף. זה לא נטול חסרונות, אבל בשורה התחתונה זה עדיף בעיני. לאבי בן בסט ומומי דהן יש מיני מחקר שעושה השוואה בינלאומית בנושא, והמצב בישראל חריג בהשוואה עולמית. משרדי הממשלה הם לעיתים לא הרבה יותר לקבלני הביצוע של משרד האוצר. זה לא מצב בריא.

    אז כן, כיום אכן יצירת תקציב היא משימה למאות אנשים עם התמצאות גדולה מאד בפרטים. אבל זה לא חייב להיות ככה.

  7. אם מישהו יצליח להרים משהו רציני יגיע לו כל הכבוד, אבל כרגע שני הקישורים לא מובילים למשהו שנראה כמו תקציב.

    אני מוכן לשים כסף שמפלגת העבודה לא תעמיד תקציב רציני שבו מפורטים סעיפים עם סכומי כסף מדויקים. אף פוליטיקאי לא יגיד דברים חד משמעיים לפני בחירות, פוטנציאל ההרס של דבר כזה הרבה יותר גדול מכל רווח אפשרי.

  8. אם מפלגת העבודה תפרסם הצעה לתקציב המדינה זה אכן יגדיל משמעותית את הסיכוי שאני אצביע בעדה (לא חוכמה גדולה. הסלידה שלי מיחימוביץ' גורמת לקח שמאוד קשה להקטין את הסיכיו שאני אצביע למפלגת העבודה). אבל אני יחסית רגוע שזה לא יקרה לעולם.

    הסיבה פשוטה מאוד. בניגוד למה שאתה רושם במרכאות, בסוגריים ובהערות שוליים, התקציב שנתניהו רוצה להעביר הוא אכן התקציב שצריך, והתקציב שהציבור רוצה הוא אכן פופוליסטי וחסר אחריות. אפשר להיות "סוציאליסטים" ולדרוש "צדק חברתי" מעכשיו ועד מחרתיים – זה לא ישנה את העובדה שכשבונים תקציב סכום ההוצאות צריך להיות שווה (בקירוב מסדר ראשון) לסכום ההכנסות.

    הציבור, ברובו הגדול (ניחוש שלי – משהו כמו 95%. אבל אני סתם זורק מספר), מסרב להבין את זה. הוא מסרב להבין שהויכוח הוא על האם לקצץ בביטחון, ברווחה, בחינוך או בבריאות. לא על האם לקצץ או האם לקבל את הכסף החסר מידי מלאכים. לומר לציבור את האמת בפנים זאת התאבדות פוליטית.

    שלי יחימוביץ', בדמגוגיה הרגילה שלה, מנסה לשכנע את הציבור שאם רק תעלה פה ממשלה "חברתית" פתאום הכסף יצמח על העצים, או, אם נדייק, יגיע מאיזשהם עשירים מסתוריים. שמעתי אותה כמה פעמים מסבירה שיש "המון מקורות" אפשריים לגידול בתקציב. בפעמים הבודדות שמישהו טרח לשאול אותה מהם "המון המקורות" האלה, הם תמיד הפכו למקור אחד ויחיד – הרווחים הכלואים. איזה מזל שהציבור לא מבין מה המונח הזה אומר, מה אפשר לעשות שם, ובעיקר מה אי אפשר.

    בקיצור, הנה ניחוש: אם מפלגת העבודה תעמיד תקציב אמיתי, היא תאבד חמישה מנדטים לפחות מהסקרים הנוכחיים. כמובן שלעולם לא נדע אם זה נכון או לא.

  9. לפלוני.
    אתה צודק שצריך איזון בתקציב. מה שאתה לא מזכיר הוא שיש מאיפה להשיג ת הכסף הזהז בלי שזה יבוא על חשבון העם. הממשלה הנוחכית ויתצרה על עשרות מיארדים עם שיחרור הרווחים הכלואים, היא מתכוונת לוותר על עוד עשרות מילארדים בשנה מרווחי הגז הטבעי שהיו אמוריל להגיע למדינה ולא לכיסי ברוני הגז. היא מאפשרת תספורות חוב של מליארדים, מכרזי הפרטות שלא כוללים התחייבות מצד הזוכה לעמוד בתקציב שהוא הציע במכרז וכו.
    בקיצור השאלה היא לא רק האם ניתן להשיג איזון בתקציב אלא מהיכון יגיעו ההכנסות לאיזון הזה וכאן ההבדל בין מה שיציע נתניהו למה שיציעו במפלגת העבודה יכול לעשות את ההבדל.

  10. טוב אני מתנצלת על השגיאות בהקלדה, יש לי בעיה במקלדת ולצערי הייתי צריכה לזוז ולכן בחרתי לפרסם למרות החוסר בעריכה.

  11. שי, הרווחים הכלואים אינם מקור תקציבי אמין מאחר שניתן למסות אותם רק פעם אחת ואחר כך גם אם החברות ישארו בארץ הן יחלקו את הרוחחים בתור דיוידנד או ישקיעו אותם וזו לא תהיה אותה מסת כסף שהיא היום. רצוי שתקציב יבנה ממקורות מתחדשים ולא חד פעמיים.

    ומאחר שגרמת לי לחשוב על זה, המקורות של התקציב הם הרבה יותר מענינים מהחלוקה של התקציב עצמו. סביר להניח שאף אחד לא יכול להבין מה המשמעות של תוספת של מיליון שקל לחינוך בעפולה, אבל כולם מבינים מה המשמעות של עלייה של אחוז במעמ.

  12. שי, אני מסכים שעל זה בדיוק הדיון. מה שאני טוען הוא שאם צוללים לנתונים עצמם, ולא נשארים ברמת הסיסמאות, "הרווחים הכלואים" ו"התספורות" זה בלוף. לא מתחבא שם אפילו שקל אחד לתקציב המדינה

    הסיפור הכי מסובך הוא הרווחים הכלואים. הסבר מלא הוא כנראה קצת גדול על תגובה לבלוג. חיפשתי קצת בגוגל ומצאתי הסבר לא רע של הסוגייה:
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=2366679&skip=1
    לא עם הכל שם אני מסכים, אבל התמצית נכונה. בשנים האחרונות ישראל לא ראתה שקל מאותם רווחים כלואים. בלי החוק לשחרור הרווחים הכלואים שהעבירה הממשלה שום דבר לא ישתנה, ולכן נמשיך לא לראות מהם שקל. אולי זה צודק יותר (יש שיקולים לכאן ולכאן), אבל לטעון שמתחבאת שם דרך להקל על העם זאת אפילו לא דמגוגיה, זה פשוט שקר. ברור לחלוטין שביטול החוק יגדיל את היקף הקיצוץ הנדרש (גם אם במעט), לא יקטין אותו.

    גם לגבי ה"תספורות" יש המון מה להגיד. כרגע נסתפק בעובדה שמדובר בערבוב נושאים שאינם קשורים. המדינה, ככלל, לא קונה אגרות חוב של חברות פרטיות. לכן התספורות המדוברות הן על חשבון האזרחים הפרטיים והגופים המוסדיים, לא על חשבון המדינה. ביטול כל התספורות לא ישפיע על תקציב המדינה בשום צורה (והאמת, הוא גם יפגע במצבם של הנושים. אבל זה דיון כלכלי אחר לחלוטין)

    לגבי "ברוני הגז", פה יש לטיעון קצת יותר בשר, אבל צריך להכיר את העובדות. המדינה לא "ויתרה" על רווחי גז. עד ועדת ששינסקי , הייתה בישראל מדיניות מס מסויימת. מספר אנשי עסקים החליטו שבתנאים האלה משתלם להם לחפש גז. רובנו, באותה תקופה, היינו קוראים להם מטורפים. אחרי הכל, החוכמה המפורסמת היא שישראל עשירה בהון האנושי שלה, וענייה במשאבי טבע. מי מאיתנו היה מוכן בשנת 2005 להשקיע מכספנו בחיפוש גז בישראל? היינו חושבים שזה כמו לזרוק את הכסף לאסלה. אותם אנשי עסקים לקחו את הסיכון על עצמם, וזכו בפיס. ואז באה המדינה, ואמרה "רגע, לא פייר", והעלתה את שיעור המס שאותם יזמים יצטרכו לשלם. העלתה, לא הורידה. נכון, אפשר להעלות אותו עוד יותר. אפשר גם להוציא את שרי אריסון להורג בכיכר העיר ולחלק את הכסף שלה לעניים. בניגוד לנקודות הקודמות, כאן אני מסכים שזה יקטין את הנטל על "העם". האם זה מוסרי? האם זה מועיל בטווח הארוך? על זה אפשר להתווכח.

    את הנקודה האחרונה של מכרזי ההפרטות לא הבנתי בכלל. אשמח אם תסבירי בפירוט מה המדינה עושה היום, מה השינוי שאת מציעה, ואיך השינוי הזה יגדיל את היקף ההכנסות בתקציב 2013.

  13. אתם באמת אומרים את זה ברצינות? בשנה וחצי שעברו מאז יולי הספקתי לראות כל כך הרבה גרפים שנוקבים במספרים כאלה ואחרים של מיליארדים שיגיעו ממקורות כאלה ואחרים (חלקם רציניים יותר, חלקם פחות), שהפסקתי לספור. כמה דוגמאות שאני שולף מהזכרון:
    * העלאת הרף העליון של מס הכנסה
    * העלאת מס חברות
    * הנהגת מס ירושה
    * העלאת התמלוגים על אוצרות טבע (גז, פוספטים, אשלג ועוד)
    * הגדלת הגרעון

    גם המסמך של דרור ישראל ('נייר הלקמוס') וגם המסמך של צוות המומחים של המחאה הקפידו לאזן בין הכנסות להוצאות.

    אתם יכולים לא להסכים עם ההצעות האלה, אתם יכולים לחשוב שהן שטויות, אבל להגיד ש'אף אחד לא מציע' זה פשוט שטויות.

  14. נדב, אומרים מה ברצינות? אף אחד לא טען שאי אפשר להגדיל את צד ההכנסות בתקציב המדינה. למעשה, בתגובה הקודמת שלי אמרתי במפורש את ההפך, בנוגע להעלאת התמלוגים על הגז. אני מוכן להצהיר חגיגית שכל הרשימה שלך אכן תעלה את הכנסות המדינה (חלקה בצורה זניחה, וחלקה תוך גרימת נזק כבד למדינה, אבל זה סיפור אחר).

    למעשה, אולי זה המקום להבהיר משהו: אני לא איש ימין ולא תומך של ביבי. לא הצבעתי מעולם לליכוד, ואין לי כוונה להתחיל בבחירות הקרובות. אם יצמידו לי אקדח לרקה ויכריחו אותי לבחור "ביבי או שלי" אני אבחר בשלי.

    אבל שלי יחימוביץ' ומפלגת העבודה מבינים משהו מאוד ברור: כשמפסיקים לדבר בסיסמאות חלולות, ומתחילים להיכנס לפרטים של מקורות הכנסה אמיתיים, בהכרח מאבדים חלק מהציבור. בוא ניקח דוגמא שכבר הזכרתי פה בעבר בתגובות: ההורים שלי. ההורים שלי תמכו במחאה החברתית, והשתתפו בהפגנות. הם מאמינים שיוקר המחיה בישראל לא סביר, שהכסף הולך לעשירים, ושאם הם היו עובדים באותן עבודות בגרמניה רמת החיים שלהם הייתה גבוהה בהרבה. הם שוקלים להצביע למפלגת העבודה (בהסתייגויות מסויימות). אה, ורק עוד דבר אחד: ביחד, הם מרוויחים בערך 80,000 ש"ח לחודש, לא כולל בונוסים. כמותם היו בהפגנות ובמחאה עוד רבים מהעשירון העליון.

    כמובן שהסתירה הזאת אפשרית רק כי הם לא קראו מעולם את הדו"ח של צוות המומחים. אם הם היו קוראים אותו, הם היו רואים שרמת החיים שלהם הייתה יורדת לאחר יישומו, לא עולה. ולכן אם מפלגת העבודה הייתה מציעה תקציב המבוסס על אותם עקרונות, הם לעולם לא היו מצביעים למפלגת העבודה.

    לכן שלי יחימוביץ' לעולם לא תקבל את ההצעה של דובי, ובמקום זה תמשיך למכור לעם שקרים. בשביל לחדד את הדיון, הנה רשימה של טענות, ותוכל לומר לי אם אתה מסכים איתן או לא:
    1. שלי יחימוביץ' טענה ביותר מראיון אחד שמקור תקציבי אפשרי, שיאפשר לבטל את הקיצוצים המורשעים של ביבי, הוא ביטול חוק הרווחים הכלואים. (האמונה הזאת הפכה מאוד פופולרית בסביביתי הקרובה. ראה למשל את התגובה של שי).
    2. למעשה, ביטול חוק הרווחים הכלואים יגדיל את הבור התקציבי בתקציב 2013, לא יקטין אותו.
    3. שלי יחימוביץ' מבינה בכלכלה יותר מרוב העם. בפרט, היא מבינה את סעיף 2.
    4. לכן, שלי יחימוביץ' משקרת בצורה בוטה, פעם אחר פעם, בשביל לקושש עוד כמה מנדטים.

    אותי זה מרגיז.

סגור לתגובות.