הון שלטון ואישתוןאלימותראשי

קורא הפנה אותי לפוסט של אישתון על "הלאמה אזרחית", ושאל לדעתי בנושא. אני מודה שנרתעתי מהרטוריקה האלימה משהו בתחילת הרשומה: אינני שואף למהפכה, קל וחומר ל"מהפכה אלימה", ומי שמקדש אסטרטגיה כזו, גם אם הוא טוען שהיא אינה ישימה בתנאים הקיימים, אינו בן-ברית אמיתי שלי.

אבל אחרי שעוברים את הפתיח המהלל את המהפכה האלימה, עוברים לסדרת הצעות מינוריות יותר, שכולן מכוונות למטרה של הפלת "הדיקטטורה הקפיטליסטית". אצהיר מראש שאינני מציב יעד כזה כמטרה שלי. אינני רוצה להחריב את הקפיטליזם, אלא לרסן אותו. אני מצהיר בריש גלי שהחלום הבורגני עדיין קורץ לי, ואין לי שום רצון להחליפו. אין לי שום רצון להחליף את האדם הליברלי באדם הבולשביקי. אני כן רוצה שאנשים יחשבו רווח והפסד במונחים שחורגים מהמשמעות הכלכלית הצרה שלהם, אבל אינני מצפה או שואף לשנות סדרי עולם. אישתון, לעומת זאת, כן מעוניין לשנותם. "לאחר שיושג הכוח, נצטרך לעבוד על שינוי תרבות הצריכה ברמה החינוכית ובמאבק על בתי הספר שלנו – רק שם נעשים שינויים של חשיבה, בהיקפים שמשנים תרבות שלמה," הוא כותב בסיום דבריו.

אבל המטרות שאנחנו שמים לפנינו נקבעות על ידי הנחות היסוד מהן אנו יוצאים. דומני שהסיבה למטרה שמציג אישתון, וההבדל ביני לבינו, נעוצה בהנחת היסוד שלו, השונה כל כך מהנחת היסוד שלי. למרבה האירוניה, הנחת היסוד של אישתון היא היפוך על היפוך של המיזנטרופיה הניאו-ליברלית:

הקפיטליזם הקיצוני ימשיך גם בלי ביבי.  ראש הממשלה הוא לא המנוע של המערכת הזאת, אלא ביטוי שלה, וההסבר התולה את כל האחריות עליו, או את כל הפיתרון על החלפתו, מתעלם מקריסות קפיטליסטיות מסביב לעולם או בהיסטוריה הישראלית, בהן לנתניהו לא הייתה שום מעורבות.

הקפיטליזם הוא הדיקטטורה המבוזרת הראשונה. מערכת שליטה מבוססת כלכלה, המוותרת על הזכות לשאת כתר, תמורת היכולת להנציח את המלוכה; המערכת הראשונה שהשכילה להבין ששולטיה צריכים להיות הבעלים של הכסף, אך אסור שפניהם יעטרו אותו. ממש כשם שהאבולוציה של מישטרים חיוביים הובילה אותנו לבינתיים לדמוקרטיה סוציאלית, כך האבולוציה של המשטרים האפלים פיתחה ושיכללה את הקפיטליזם מבוסס השוק החופשי (ושוב – אבולוציה היא תהליך רנדומלי), כך שהיום הפוליטיקה כולה היא ספין אחד גדול, ומבחינת המערכת הגדולה יותר, המנהיגים הפוליטים הם שוליים.

… בגלל שרוב האנשים לא מבינים את השיטה הכלכלית, הם לא מבינים שפיתרונות שבנויים על הלאמות וחוקי מדינה, ריאלים בערך כמו אנשי ימין שחושבים שהפתרון לבעיה הפלסטינית הוא להרוג את כל הערבים. זה אפילו לא משנה אם זה באמת יעבוד, אלא שזה פשוט לא יקרה.

ההבדל היחיד בין הניאו-ליברלים ("אי אפשר לסמוך על אנשים, בעיקר אם נותנים להם כוח") לבין אישתון הוא שאישתון חושב שאי אפשר לסמוך על אנשים רק כאשר הם פוליטיקאים. כל הפוסט שלו הוא מתן אמון גורף אחד גדול והיפי ברוח האנושית. אבל פוליטיקאים? עליהם אי אפשר לסמוך. זה לא שהבעיה היא בפוליטיקאים שיש עכשיו – זו בעיה של כל מי שיכול להיות פוליטיקאי. כל מי שיהיה פוליטיקאי אי פעם. יש משהו — שוב אני נדרש למילה הזו — בולשביקי במיזנטרופיות של אישתון. כשאני מתעמק יותר, אני לא חושב שהוא באמת נותן אמון באנשים. בדיוק כמו הניאו-ליברלים, הוא חושב שאנשים הם כבשים שיעשו מה שטוב עבורם בטווח המיידי ובראייה צרה לחלוטין. אבל בניגוד לניאו-ליברלים הוא מאמין ב"אסטרטגים", כאלו שאינם סתם "מנהיגי רחוב", כאלו "שיעבדו 19 שעות ביום, במשך שנים על גיוס כספים, הקצאתם, העסקת אנשי מפתח וכדומה," ש"מכתיבים מדיניות ברורה מלמעלה": דיקטטורים נאורים שיוכלו להכווין את עדר הכבשים הפותות בתכסיסים ובתמריצים לעבר העתיד הסוציאליסטי הנכסף. ואותם מתי מעט יחלשו על מה שתכף יתברר כמערכת כלכלית אדירה, מדינה בתוך מדינה, וכל זאת עבור שכר צנוע של לא יותר מ-40,000 ש"ח, ומבלי שימעלו באמון הציבור. את ההתכנות של כל זאת מאשרת התיאוריה עצמה: "אם כזה ארגון הוא בלתי אפשרי, הרי שאמרתם שהסוציאליזם בכלל, הוא בלתי אפשרי ואפשר לוותר על המחאה". אם הפרדוקס האורתודוכסי מראה לנו שבהנתן הנחות היסוד של האורתודוכסיה הניאו-ליברלית, עולה כי היא לעולם לא תוכל להגיע לכדי ביצוע (משום שאם אי אפשר אף פעם לסמוך על אנשים בעמדות כוח שלא ינצלו את הכוח הזה למען עצמם, הרי שלעולם לא יהיה בעמדת כוח מישהו שיסכים להנהיג מדיניות ניאו-ליברלית אמיתית), הרי שהפרדוקס האישתוני הוא הפוך: אם כל מי ששולט על הון יפעל בהכרח למען האינטרס האישי של עצמו, הרי שלעולם לא יהיה אדם שיחלוש על הון אדיר ויפעל שלא למען האינטרס האישי שלו. וכן, הסוציאליזם, במובן הספציפי הזה של המילה, הוא בלתי אפשרי. אם לזאת מכוונת המחאה, אפשר לוותר עליה. כבר ניסינו את זה פעם אחת בברית המועצות. לא הלך. למזלנו, לא לשם רובנו מכוונים כשאנחנו דורשים צדק חברתי.

אתנחתא: הילדים מסוכנים ((כן, אני יודע שהשיר יותר דוגל בעמדה של אישתון מאשר בשלי. עדיין שיר מגניב.)) / אימאני קופולה (מתוך The Glass Wall)

שלא תבינו אותי לא נכון: אני לגמרי בעד בנק חברתי. כבר הבעתי תמיכה בכך בעבר, ואני עוקב בעניין אחרי יוזמות קיימות להקמת בנקים כאלו. בנקים חברתיים קיימים בפורמטים שונים ברחבי העולם. אפילו בארה"ב הקפיטליסטית עשרות מיליוני אנשים מפקידים את משכורתם בבנקים חברתיים. אין ספק שכבר מזמן היה צריך לקום בנק שכזה בארץ. אני בספק אם ניתן יהיה לבנות על בסיס בנק כזה את האימפריה הכלכלית שאישתון מדמיין לעצמו. אבל אני בטוח בהחלט שאם הנחות היסוד של אישתון נכונות ((וכאמור, אני אינני חושב שהן נכונות.)), הרי שהאסטרטגיה שלו שגויה בעליל: אם הפוליטיקה שבויה לחלוטין בידיו של ההון, הרי שכל מכרז שיוצג בישראל יהיה בנוי כך שיכשיל מראש את החברות החברתיות שתתמודדנה בו. ישנה תמימות נפלאה באמונה של אישתון שאם החברה שלו תהיה שלא למטרות רווח, הרי שהיא תוכל להציג את ההצעה המוצלחת ביותר למדינה ולזכות במכרז — כאילו מעולם לא הציגה חברה מועמדות במכרז על סמך הערכת חסר קיצונית של העלות, ואז ניפחה את החשבון במאות אחוזים במהלך ביצוע הפרויקט. כאילו מכרזים לא נתפרים לעולם עבור חברות מסויימות. ואם הפוליטיקאים, בהגדרה, בכיס הקטן של בעלי ההון, הרי שהם ישתפו פעולה עם הרמאויות הללו, ויתנכלו לחברות החברתיות.

העניין הוא שבעוד שאני לגמרי מסכים עם הביקורת של אישתון על תנועת המחאה, לפיה "כל השמאל כולו מאוחד כרגע מאחורי הדגל של 'הון-שלטון' ובו זמנית, כל אסטרטגיות השמאל מתעלמות מהקשר הזה לחלוטין וחותרות לשינוי החברה דרך הכנסת – אותה הכנסת שרגע לפני כן הסבירו לכולם שמסורסת על ידי קשרי הון החזקים ממנה," הרי שהוא נוקט בקיצוניות השניה. כל האסטרטגיה שלו כולה מכוונת לצד ה"הון" של המשוואה, ומתעלמת מהשלטון, כאילו ניתן יהיה להשתלט על ההון מבלי לנטרל את שיתוף הפעולה של השלטון איתו.

אישתון מאמין כי "מחאה בצורת הפגנות שקטות, עצומות, דיון ושאר כלי הביטוי הדמוקרטים, היא לא כלי לשינוי. אני יודע שכולם אומרים את זה אבל זה פשוט לא נכון." הוא טוען שהבעיה היא שאימצנו את הפיקציה הדמוקרטית. אני טוען שההפך הוא הנכון: הבעיה היא שאימצנו את הפיקציה של חוסר האונים הדמוקרטי, והפקרנו את הפוליטיקה לבעלי ההון, שרק להם, כביכול, יש את היכולת לשלוט בה. אישתון, למעשה, מחזק את הפיקציה הזו לאורך כל הפוסט הזה. אבל היא שגויה, והיא שקרית. היא מבוססת על הנחת היסוד שאנשים הם מטומטמים, שהם זקוקים לרועה, למנהיג הנאור שידריך אותם – לא באמצעות שכנוע, אלא באמצעות נדנוד גזר מול אפם שיגרום להם ללכת כעיוורים בכיוון הנכון. אישתון, אם כן, כאחרון הבולשביקים, דוחה את הדמוקרטיה לאיזה עתיד לא ידוע, אחרי יצירת ה"אדם החדש", זה שאינו מזוהם על-ידי הסרטן הקפיטליסטי. לכן הוא דוחה את האפשרות להשתלט על המדינה באמצעים דמוקרטיים. הוא אינו מאמין שניתן יהיה לשכנע את הציבור לתמוך במדיניות חברתית אמיתית בבחירות, ולהביא אנשים בעלי מודעות ומחוייבות חברתית לעמדות השפעה בכנסת ובממשלה. במקום זאת, הוא דוגל בבניית מדינה חלופית מתחת לאפם של האזרחים, עד שיתעוררו ויגלו שמאוחר מדי, והמנהיגות ה"חברתית" כבר הלאימה באופן פרטי את המדינה כולה – עד לרמת המטבע. או אז יהיה אפשר להתחיל בפרויקט של יצירת האדם החדש באמצעות מערכת החינוך, שהיא, כאמור, המקום בו "נעשים שינויים של חשיבה, בהיקפים שמשנים תרבות שלמה."

אז הבה אגלה לכם את המיזנטרופיה שלי: אני לא סומך על אף אדם אחד בעמדת כח כה משמעותית. לא אם הוא פוליטיקאי ולא אם הוא בעל הון ולא אם הוא מנהיג חברתי בעל חזון. אף אחד. אני מעדיף להפקיד את גורלי בידי כלל הציבור, שידע לבחור מנהיגים שינהיגו מדיניות שגם אם לא תהיה לגמרי לרוחי, גם לעולם לא תהיה לגמרי מנוגדת לכל נימי נפשי, משום שקטן ככל שיהיה קולי במדינה הדמוקרטית, הוא עדיין שם, והוא עדיין נשמע, והוא עדיין משפיע. לכן אני גאה להקרא סוציאל-דמוקרט.

ואם אנחנו כבר בנושאי הון: מאז פרסום הרשומה האחרונה נתקבלה תרומה בקרן מלגת המחיה שלי. אני מודה לתורם ומאחל לו את התגשמות החלום הבורגני.


תגובות

הון שלטון ואישתון — 5 תגובות

  1. שלום דובי,
    פרשנות מעניינת מצאת למה שכתבתי.

    1. הפתיח שלי לא קורא למהפכה אלימה. יש בו לינק לפוסט אחר בו חקרתי את המהפכות השקטות של ה-200 שנים האחרונות והראיתי שמהפכות בלתי אלימות לא ממש עובדות ובטח שלא מול יריב מבוזר. לומר שמשהו לא עובד, זה לא בהכרח קריאה להיפוכו ועדות לכך הוא כל הפוסט שאחריו, בו אני לא קורא לשום פעולה אלימה.

    2. מטרת הפוסט היא לא "הפלת הדיקטטורה הקפיטליסטית" וכתבתי בפוסט שאני לא מאמין בסוציאליזם או קפיטליזם טהור. כל הכלכלות הן קוקטייל של השתיים. מטרת הפוסט היא להשיב את הקוקטייל למצב בו הסוציאליזם הוא הרוב בקוקטייל הזה והקפיטליזם מרוסן ומוגדר על ידו.

    3. לשנות דעות של אנשים מבתי הספר –
    לקחת את זה לחלוטןי מחוץ להקשר וניפחת את זה לחוסר אמון כללי בבני אדם. כתבתי (גם במלא פוסטים אחרים) שהשמאל נכשל בעבר וישן בזמן שמערכת החינוך התדרדרה בארץ ויצרה אנשים ללא חשיבה ביקורתית. האנשים הללו מצביעים מהבטן (יותר מאחרים) והרבה פעמים בניגוד לאינטרסים שלהם. את הנאום שלך על אמונה בטבע האדם וכולי אתה יכול לשמור לנוער מר"צ או לא יודע מי עדיין תמים מספיק להאמין שאפשר שאנשים ילכו לבתי ספר כושלים, לצבא שגורם להימנה, יקראו חינמון יומיומי שמעוות את המציאות, טלויזיה מסלפת – יעשו את כל זה, והבחירות יהיו עדיין דמוקרטיות ותקינות כי "הציבור ידע לבחור את מנהיגיו" וכי "יש לך קול".
    אני ממליץ שתראה את המיני סדרה המצוינת "המאה של העצמי":
    http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo

    אחרי זה תסביר לי כיצד כל האנשים חופשיים להצביע בצורה אינטילגנטית.

    האם זה אומר שאני "נגד הדמוקרטיה" או "לא מאמין בבני אדם"?
    לא.
    זה אומר שאני מאמין שדמוקרטיה היא אמיתית רק כאשר הציבור הוא משכיל וכל האמת מוגשת בפניו בצורה שקופה ונגישה. לכן אמרתי שהמאבק על השינוי הדמוקטי – דהיינו הבחירות לכנסת – ייצטרך להעשות רק אחרי שנתקן את העיוותים עליהם ולא כפי שחולמים רבים, לעשות זאת כרגע. סתם לצורך העניין,
    אם הבחירות היו נערכות ביום שבת, ודתיים ואנשים ללא רכב לא יכלו להצביע, האם זו הייתה עדיין דמוקרטיה?
    אם הימין היה קונה קולות, האם זו הייתה עדיין דמוקרטיה?
    אם אני יכול להוכיח לך (במיליון מאמרים) שמערכת חינוך גרועה מובילה לעוני ובורות ושהמעמד העני והבור מצביע לימין, האם זו עדיין דמוקרטיה?

    אני לא נגד דמוקרטיה, אני פשוט לא תמים מספיק להאמין שיש לנו אחת כזאת כרגע. אם כל מה שדמוקרטיה בשבילך זה קלפי, אז אני מכיר הרבה משטרים שהם "דמוקרטיות". המנהיגים שם, דרך אגב, זוכים תמיד ברוב של 90% ומעלה.

    4. אני לא חושב שאנשים הם מטבעם כבשים, אבל בניגוד אליך, אני לא חושב שהם מטבעם חכמים מספיק בכדי לעשות את ההחלטה הנכונה בקלפי. לא כבשים מלידה ולא גאונים מלידה. רק אנשים. נכון… חלקנו אוטודידקטים מבריקים והיינו מתעלים ללא מערכת חינוכית כלשהי. נכון… חלקנו מפגרים משמעותית מהרוב ולא נוכל להרחיק לכת לתואר במחשבים, גם עם כל המערכת החינוכית לצידנו. אבל לרובנו, הגורל אינו גנטי ובטח שלא, כמו החלום האמריקאי קפיטלסטי, נקבע בלבד על ידינו ועל ידי היכלות שלנו "להרים את עצמנו משרוכי נעלינו". לרובנו, התשתית החברתית אליה נולדנו ובתוכה התבגרנו, תעצב את היכולת שלנו לעשות את ההחלטות הנכונות בחיינו הבוגרים. זה לא באנשים שאינני מאמין, אלא בתשתית החברתית הזאת. זה לא את כל האנשים שאני מנסה לעקוף כרגע, אלא את אלה שגדלו בתוך התשתית הכושלת הזאת ושעתה, למרות העוני שלהם, יצביעו ביבי, בניגוד אינטרסים מזעזע וידוע.

    5. אני פשוט לא מאמין שהעלית את ברה"מ כדוגמה לסוציאליזם. אבל גם ככה הסברתי שאני לא בעד משטר אבסולוטי. כתבתי ש"אין דוגמה למשטר שכזה שאינו מושחת". בחרת בכל זאת להביא דוגמה למשטר מושחת ולעשות טיעון איש קש שזהו הסוציאליזם.

    6. "אם הפוליטיקה שבויה לחלוטין בידיו של ההון, הרי שכל מכרז שיוצג בישראל יהיה בנוי כך שיכשיל מראש את החברות החברתיות "

    יהיה קשה… וחלק מהמכרזים ילכו למקורבים בהתחלה. ועל חלק מהם נילך לבתי משפט. אבל בחלק מהם נזכה. ומשנה לשנה החלק הזה יגדל. איפה כל האמונה שהייתה לך באנשים עד לפני רגע? לאחים עופר יש יכולת ולנו אין?
    לא כל המכרזים הולכים אליהם ויש הרבה אחרים שאפשר לזכות בהם. במקביל, ההלאמות דרך המכרזים הן רק חלק אחד מהתוכנית. כאשר אין צורך במשאב טבעי, או תשתית פיזית ענקית, אפשר להלאים פשוט על ידי הצבת אלטרנטיבה. לדוגמה הבנק. אני לא צריך לזכות במכרז אלא פשוט לעשות את הבנק הבטוח והזול ביותר. לדוגמא חברות אשראי וביטוח. וברגע שהכסף הזה יהיה מאחורי המכרזים, האחים עופר לא יוכלו לגנוב אותם כפי שהם עושים כרגע.

    סתם בדרך אגב… יש לך הצעה נגדית? אסטרטגיה כלשהי ליישום שינוי חברתי-כלכלי משמעותי בישראל?
    אתה הולך להיבחר לכנסת ולשנות את המדינה? זו התוכנית "הגדולה"?
    מי פה ירכיב קואליצית שמאל שיכולה לעבוד?
    אם התוכנית שלי היא "פאי אין דה סקיי" אז התוכניות שלכם על לשנות את המדינה מהכנסת הן "האש בראוניז אין ספייס".

    7. "כל האסטרטגיה שלו כולה מכוונת לצד ה"הון" של המשוואה, ומתעלמת מהשלטון" –
    לא נכון. כתבתי שיש להקים חינמון שמאל-מרכז ולעבוד על שינוי דעת הקהל. כתבתי שיש לשקם את המערכת החינוכית בכדי לייצר אנשים ביקורתיים יותר. לאחר שלאנשים יהיה קצת אוויר כלכלי לנשימה, יהיה מולם עיתון שמציג תמונה אחרת לזאת שהם מקבלים כל הזמן בתקשורת המיינסטרימית ולחלקם כבר יתחיל להיות לפחות תעודת בגרות או חשיבה ניתוחית טובה – לאחר כל אלה יהיה אפשר לכבוש מחדש את הכנסת.

    אני גם לא אומר שצריך בינתיים להפסיק לנסות, אלא פשוט מכיר בכך זה לא יקרה עד אז. ואם אתה מעוניין להתערב על התוצאות של הבחירות הקרובות ולבדוק את האמונה ב"טבע האדם", שגזרות כלכליות נופלות עליו ומלחמות מאיימות עליו, אני מוכן לקחת את ההימור שהם עדיין יצביעו בניגוד לאינטרסים שלהם.

    8. "אישתון מאמין כי "מחאה בצורת הפגנות שקטות, עצומות, דיון ושאר כלי הביטוי הדמוקרטים, היא לא כלי לשינוי." –
    אני לא "מאמין". אני יודע. מבין שנינו אני היחיד שטרח לבדוק את המחאות הללו. נתת פה דוגמה למחאה בלתי אלימה מוצלחת אחת? או שרק זרקת טענה לאוויר?
    ולא כתבתי שכולן לא עבדו, כתבתי ש-8 מחאות בלתי אלימות הצליחו ב-200 שנים האחרונות. פשוט אף אחת לא התמודדה מול יריב ענק ומבוזר כמו הקפיטליזם.

    9. "שאנשים הם מטומטמים, שהם זקוקים לרועה, למנהיג הנאור שידריך אותם – לא באמצעות שכנוע, אלא באמצעות נדנוד גזר מול אפם שיגרום להם ללכת כעיוורים בכיוון הנכון."
    איפה כתבתי את זה?!
    סך הכל אמרתי שמרגע שהמערכת פגעה ביכולת של שיקול הדעת של אנשים, על ידי חינוך כושל ומדיה משקרת, אי אפשר לנסות לשכנע אותם בצורה אמפירית ומדעית – אין להם את הכלים הנדרשים בשביל הניתוח הזה. לכן אני אומר:
    את אלה שאפשר לרכוש בשכנוע תבוני, נרכוש כך.
    את אלה שלא, פשוט נראה להם שהשיטה שלנו כלכלית להם יותר.
    ונעבוד כך שהדורות הבאים לא יצטרכו להיות מתומרנים, אלא יוכלו להחליט בעצמם. אבל להאמין בעיקרון התבונה העצמית של אדם בצורה כל כך עיוורת, עד כדי להתעלם מהנסיבות של חייו (בתי ספר גרועים באזורו, עוני בביתו, שרות צבאי שקוטע את לימודיו), זה פשוט מגוחך. עד איזו נקודה תאמין שאנשים יכולים להחליט בטובתם? כמה פעמים ביבי צריך להיבחר ? כמה ילדים צריכים לסיין לימודים ללא בגרות? כמה משפחות צריכות להיות מתחת לקו העוני? כמה גדולה צריכה להיות התפוצה של ישראל היום?
    בכדי שתקבל שתבונתו של אדם היא לא מולדת מעצמו (בלבד), אלא נגזרת של סביבתו. והסביבה הזאת חזקה יותר מיכולת השינוי על ידי טיעונים שכלתניים ובחירות לכנסת, בצורה מעריכית. על כל אדם שתשנה את דעתו כרגע, נולדים עוד 10 ילדים לחינוך חרדי, לבית ספר כושל, לבית עני, לאב מכה, לקרוב משפחה שהצית את עצמו וכולי…
    אני לא חולק על דעתך שהגישה נכונה יותר היא לשכנע בדיון מעמיק אחרים (ודיון הוא הבסיס למאבק הדמוקרטי התקין), אבל אין דיון כזה כרגע – לא בקנה מידה שיכול לשנות משהו.

    10. "אישתון, אם כן, כאחרון הבולשביקים, דוחה את הדמוקרטיה לאיזה עתיד לא ידוע, אחרי יצירת ה"אדם החדש", זה שאינו מזוהם על-ידי הסרטן הקפיטליסטי." –
    דוחה את הדמוקרטיה? עשיתי פה משהו פלילי?
    זה מדהים איך אתה יכול לטעון שיש כרגע דמוקרטיה בישראל וכאשר אני מציע לעשות בדיוק את אשר עשו ועושים כל האליטות בישראל "הדמוקרטית" (הקמת בנק, חברות תקשורת, ביטוח אשראי, פתיחת עיתון), לפתע זה לא דמוקרטי. אם ישראל דמוקרטית ואני לא מציע שום דבר שונה מהותית מהמודל הקיים (מלבד הגדרת תקרת שכר), כיצד אני "דוחה את הדמוקרטיה"?

    ואני לא מבקש לייצר "אדם חדש". רק להשכיל את האנשים ולתת להם מידע חופשי ומספיק חופש כלכלי כדי שיוכלו לנשום לרגע ולחשוב על הבחירות שלהם בצורה רציונלית.

  2. אני אוסיף גם שהמודל שלי לא מבטל את הבחירות לכנסת אלא מוסיף גם בחירות לצרכנים. בשיטה שלך רק כאזרח יש לי קול. בשיטה שלי, מתוקף ההבנה של כוחה של הכלכלה, הקליינטים הם המחליטים, על ידי הצבעה, לגבי העסקים הגדולים שהם קונים מהם. אני לא מבטל את הדמוקרטיה – אני מכפיל אותה. גם בקלפי וגם בבנק. אולי יותר ממכפיל – כי זה גם בבנק וגם בחברת האשראי וגם בפנסיה שלך ובעצם בכל עסק שיבחר לעבוד על פי החוזה המחייב אותו לדרישות הלקוחות.

  3. הרבה זמן שאני קורא בפוסטים שלך, והנה הפעם הזאת ממש הנדתי בראש וחשבתי, 'אולי הוא באמת מועמד ראוי לכנסת'.

    לא רק בגלל שהדברים שאתה אומר פה נכונים. גם בגלל שכל כך קשה להתבטא בנחרצות על דברים מתונים. והנה אתה עושה את זה, ועושה את זה היטב.

    ישר כח, חה"כ קננגיסר.

  4. דובי, אני הולך ומשתכנע שעמוק בפנים אתה בעצם ניאו-ליברל.

    מצד אחד, אתה מגדיר "…הניאו-ליברלים ("אי אפשר לסמוך על אנשים, בעיקר אם נותנים להם כוח")".

    מצד שני אתה מתוודה: "אז הבה אגלה לכם את המיזנטרופיה שלי: אני לא סומך על אף אדם אחד בעמדת כח כה משמעותית…"

    וסתם תהייה: בסוף, לא הבנתי מה ההבדל המהותי בין "בנק חברתי", שנשלט על ידי הנהלה שנבחרה על ידי רוב החברים, לבין "בנק ממשלתי" (מולאם) שנשלט על ידי ממשלה שנבחרה על ידי רוב האזרחים? האם כל העניין הוא רק ניסיון להחליף אלו שנמצאים שם עכשיו באנשים משלנו?