תודה, פייסבוק

אשתי פתחה עמוד בפייסבוק, וסימנה אותי כבעלה. פייסבוק ביקש את אישורי לטענה המופרכת הזאת, ואחרי שאישרתי, קיבלתי הודעת אישור: "אתה עכשיו במערכת יחסים עם (השם שמור במערכת)". תודה, באמת. עד עכשיו הייתי רווק?

7 Replies to “תודה, פייסבוק”

  1. לאחרונה יותר ויותר אני מגיע למסקנה שאם אתה לא בפייסבוק – אתה לא קיים עבור שאר העולם. בעולם שבו שולטת ההגמוניה של פייסבוק כנראה שהיית רווק בטרם אישרת את אישתך ככזאת :)

  2. בעולם בו יש פייסבוק כבר אין טעם ב"(השם שמור במערכת)" – כל אחד יכול לחפש את שמך וכך לגלות את שמה של אישתך, תאריך הלידה שלה, היכן היא גדלה, היכן היא למדה ובאיזו שנה ואפילו לראות תמונה לא מצונזרת של הילד – וכל זה רק מיום אחד שהיא נמצאת בפייסבוק.
    אנשים נוטים לשכוח שילדים גדלים. האם בעוד 18-20 שנה נתקל במצבים של ילדים שתובעים את הוריהם על חשיפת פרטיהם האישיים ברשת בזמן שהם היו קטינים?
    פייסבוק גורמת לפגיעה משמעותית בפרטיות תוך כדי חשיפה של פרטים של אנשים שאולי לא רוצים להיחשף ברמה כזו. אנשים גם נוטים לשכוח, למשל, שגם למעסיק הנוכחי שלך וגם למעסיק פוטנציאלי יש אפשרות לצפות בפייסבוק שלך.

  3. פייסבוק לא גורמת, במובן הזה לפחות, לפגיעה בפרטיות – אלא לשינוי בחוקים שלה. כל מה שמתפרסם, ימצא בעתיד. אבל זה נכון מאז גוגל, פייסבוק רק עושה את העבודה קלה יותר.
    צריך לחשוב טוב-טוב לפני שמעלים משהו לרשת, ולדעת ש'שטח משוחרר לא יוחזר' – מה שעלה לרשת כבר לא ירד ממנה. אבל זו חלק מאחריותו של המשתמש…

  4. דרומי – אתה מדבר על מצב שאני מעלה פרטים שלי לפייסבוק. אז נכון שהרבה אנשים לא ממש חושבים לפני שהם מספרים לכל העולם (כולל הבוס או הבוס הבא שלהם) שהם נמצאים כרגע בעבודה וממש ממש משעמם להם, אבל אז זו בעיה שלהם.
    מה שאני מדבר עליו הוא מצב שהורים חושפים פרטים ותמונות של קטינים. הילד יגדל ואז בעצם יגלה שמישהו סיפר לכולם דברים אישיים שהוא לא רוצה שכל העולם יידע. מה אשם בחור בן 20-30 (בעוד 20-30 שנה) בטעויות שהוריו עושים היום? לילדים יש זכויות והם לא רכוש של הוריהם, גם אם הוריהם אחראים להם.

    בנוסף – שים לב שדובי לא הזכיר את שמה של אישתו בפוסט כי ככל הנראה הוא לא רצה לגלות אותו – הוא אפילו ציין "השם שמור במערכת", אבל בעצם זה שהוא פרסם את הפוסט הזה הוא בעצם חשף את שמה של אשתו בפניי (אם לא הפוסט הזה לא הייתי יודע את שמה, תאריך הלידה שלה ועוד פרטים אחרים שלה) – כך שדובי בעצמו בעצם חשף בפניי את כל הפרטים האלה בלי לכתוב אותם בפוסט בכלל.
    אני לא בטוח שאשתו של דובי (שאני לא כותב כאן את שמה מפאת הבעיה השניה שציינת – גוגל – שסורק כל דף וחושף פרטים אישיים. שמו של דובי מוזכר כאן בבלוג מפורשות) בעוד 20-30 שנה, תהיה מעוניינת בחשיפת גילה. היא חשפה אותו בפני החברים שלה, וזו הבעיה שלה. דובי חשף אותו בפניי, וזו כבר לא אשמתה. וזה רק הגיל, מה לגבי פרטים נוספים? וזה רק מיום אחד של פייסבוק, מה אם אני אמשיך לעקוב אחרי מה שהיא כותבת בעתיד?

  5. אני לא מבינה למה העובדה שבעצם פרסום הפוסט הוא חושף את שם אשתו. הרי אם מעניין אותך הפרטים של הגב' קננגיסר, מה הבעיה שתכנס לבד לפייסבוק של דובי מתוך הנחה שכפי הנראה היא מחוברת שם? ואם לא בפייסבוק אז בפליקר, ואם לא בפליקר אז בכל אחת מהרשתות האחרות.

    ובפינתו "פמיניסטיות מעצבנות": למה אתה חושב שלגברת ק' צריכה להיות בעיה עם הגיל שלה היום או בעוד שלושים שנה?
    מה יהיה אם תמשיך לעקוב אחרי מה שהיא כותבת בעתיד? ובכן, אם זה מטריד אותה שלא תכתוב. הלא כך?

  6. העלמה,

    אם דובי לא היה כותב את הפוסט הזה לא הייתי מחפש את שמה – זו עובדה.
    יכול להיות שהיו (ויהיו) עוד רבים שיקראו את הפוסט הזה של דובי וימשיכו הלאה בלי לחפש את שמה, אבל אני חיפשתי. אם דובי לא היה כותב את הפוסט הזה שמה לא היה נחשף בפניי.
    אם דובי כן היה כותב את שמה (במקום "השם שמור במערכת") – לא הייתי מחפש את שמה ולכן גם לא הייתי נחשב לתאריך הלידה שלה. דובי, בפוסט הזה, חשף בפניי את גילה.
    בסופו של דבר – זה לא ממש דובי שחשף את הפרטים שלה בפניי. גם אם דובי היה כותב את הפוסט הזה – אם הגברת לא היתה חושפת את הפרטים בעצמה בפייסבוק לא הייתי מחפש אותם במקום אחר. היא חשפה אותם ברשת שפתוחה לכולם.

    לגבי ההערה הפמיניסטית – זה לא קשור לזה שגב' קננגיסר היא אישה. הייתי כותב את אותה הערה גם אם המצב היה הפוך. אני מדבר פה על פרטיות – לא על מגדר, לא על גיל ואפילו לא על רשת חברתית מסויימת – על פרטיות.

    אני לא מכיר את הגברת ק' ואני לא יודע אם יפריע לה שאני אדע את גילה בעוד 5 שנים או בעוד 10 שנים או מי החברים שלה ומה הם חושבים עליה. אולי זה לא יפריע לה. אולי היא תחפש עבודה, תשלח קורות חיים לחברה מסויימת ולא תוזמן לראיון עבודה בגלל תמונה בפליקר שלה, קישור לאתר ססויים בבלוג שלה או קשר עם מישהו מחברה מתחרה שמסומן כחבר שלה בפייסבוק. אולי, במידה ומצב כזה יתרחש, החברה שהיתה אמור לזמן אותה לראיון היא זו שתפסיד. אולי התמונה בפליקר היא דוקא זו שכן תגרום לזימון שלה לראיון.
    אני לא יודע מה יקרה בעוד 5 או 10 שנים ואני מעריך שגם את לא. אני יודע מה היה לפני 5 ו-10 שנים ואני רואה איך אנשים נפגעים היום רק בגלל שהם חשפו פרטים מיוזמתם בעבר. אני יכול להעריך שהפגיעה בפרטיות רק תגבר בעתיד.
    לגבי הקטע של "אם זה מטריד אותה שלא תכתוב" – שתכתוב. לי אין בעיה עם זה. אני לא אפגע ממה שהיא כותבת על עצמה. אולי גם היא לא. ואולי כן. האם היא תפגע אם היא תכתוב בלי לחשוף פרטים אישיים בפני כל העולם? האם היא תוכל "להתחרט" ולמחוק את מה שכתבה בלי לחשוש שאיזה מנוע חיפוש כבר סרק את מה שכתבה ומציג את זה אצלו (תוך כדי שמירת פרטיה האישיים, שהיא בכלל לא סיפקה לו, אצלו בבסיס הנתונים?)

  7. האמת שדווקא פה זה יותר משמעותי מאשר בארץ. בארץ, למשל, קורות חיים שאני שולח למקום עבודה כוללים בד"כ מצב משפחתי, למרות שזה לא אמור להיות רלוונטי למישהו. בצפון אמריקה לא יעלה על הדעת לכלול פרט כזה בקו"ח, וגם לחלוטין לא סביר שישאלו בראיון העבודה. אבל לדברים כאלו יכולה להיות השפעה על ההחלטה הסופית (בעיקר לגבי נשים, מסיבות עגומות וידועות). עכשיו, מעסיק יכול לחפש את אשתי בפייסבוק ולגלות שהיא נשואה ועם ילד. זה לא הרבה – אבל זה עשוי להיות משמעותי במצבים מסוימים.

    אני כעוזר הוראה יכול לחפש מידע על הסטודנטים שלי. למעשה, כשהרצתי אתמול בדיקה של פייסבוק אל מול רשימת הכתובות שלי בג'ימייל, כמעט כולם עלו. האם זה יכול להשפיע עלי באופן כלשהו? לא יודע. ממש לא מעניין אותי כרגע מי הסטודנטים שלי. אבל אם הייתי, נגיד, שונא אתאיסטים – זה אחד מפרטי המידע שמופיעים בפייסבוק, כמו גם נטייה מינית. אפילו היות הסטודנט(ית) תפוס(ה) או פנוי(ה) יכול להשפיע על אנשים מסויימים בנסיבות מסויימות, ואלו דברים שאנשים לא היו יודעים, בטח שלא בוודאות כזו, אם לא היה פייסבוק וגוגל באופן כללי.

    נצטרך, כנראה, לחיות ולראות איך העולם מתפתח מכאן.

סגור לתגובות.