ג'ורג' ברנרד הו? (וגם: מצוקי הזכוכית)

באמת שאני לא רוצה להפוך את הבלוג הזה לפאקט צ'קר של פוליטיקאים ופוליטיקאים בכאילו, וזה לא כאילו שמלאכתי לא נעשית בידי אחרים, אבל לא יכולתי שלא להגיב.

יוסי גורביץ קישר לקטע מנאום של יאיר לפיד בפני כנסת הרבנים, ארגון בינלאומי של רבנים קונסרבטיבים. בקטעון לפיד מצטט כלאחר יד את ג'ורג' ברנרד שאו כמי שאמר ש"אם לא היית קומוניסט בגיל 17, אין לך לב; אם אתה עדיין קומוניסט בגיל 30, אין לך שכל". משהו לא הסתדר לי עם הציטוט הזה. קודם כל, יאיר לפיד אמר את זה, שזו חתיכת אינדיקציה לכך שכנראה יש כאן טעות. אבל חוץ מזה זה לא הסתדר לי עם מה שידעתי על הדעות הפוליטיות של שאו. בדיקה זריזה בוויקיפדיה אישרה את חשדותי: שאו היה סוציאליסט, ואף תמך במשטרו של סטאלין בשנות ה-30, כששאו עצמו היה כבר בשלהי שנות ה-70 לחייו.

חפירה מעמיקה יותר העלתה את המקור. האמירה מיוחסת פעמים רבות לוינסטון צ'רצ'יל, אבל גם זה, ככל הנראה, לא ממש נכון. מי שאמר את הדברים (הוא דיבר על גיל 20, לא 17, ועל סוציאליסטים, לא על קומוניסטים, אבל זו באמת קטנוניות) היה אחד ז'ורז' קלמנסו, ראש ממשלה צרפתי. לזכות לפיד יאמר ש"ז'ורז' קלמנסו" נשמע נורא דומה ל"ג'ורג' ברנרד שאו".

גם קלמנסו, אגב, עשה פראפראזה על אמירה מוקדמת יותר של פרנסואה גיסו, שדיבר על רפובליקנים במקום על סוציאליסטים. סתם, שתדעו.

אבל כדי שלא תגידו שאני סתם נטפל ללפיד כל הזמן, הנה גם משהו להגיד להגנתו. לפני זמן מה התפרסם התקנון של מפלגת "יש עתיד" וכולם התחילו לצחוק על לפיד בגלל שהתקנון שלו דיקטטורי וכל הסמכויות ניתנו ללפיד ואי אפשר להדיח אותו עד 2020 ויאדה יאדה יאדה. בולשיט. הרעיון שמפלגה חדשה צריכה לקיים דמוקרטיה פנימית הוא חסר כל הגיון. ללפיד אין מתפקדים. אם הוא יודיע היום על התפקדות שבסופה פריימריס לרשימת המפלגה, הוא יסתכן באופן מאוד מהותי בהתפקדות מאורגנת של כל מיני קבוצות אינטרס שבינן לבין לפיד אין דבר וחצי דבר, שיהרסו לו את המפלגה ויכניסו פנימה כל מיני אנשים שבסופו של דבר יזכו לכינוי "גמדים", אם אכן לפיד יזכה להצלחה שמנבאים לו הסקרים כיום. הרבה יותר הגיוני שלפיד, שהוא לא סתם הפנים של המפלגה אלא כל מהותה, יבחר עם פינצטה את האנשים המתאימים ביותר לדעתו עבור המפלגה שלו. גם אז, כמובן, הוא יכול לטעות (בכל זאת, יאיר לפיד), אבל לפחות אז הטעויות הללו יזקפו בצדק לגנותו. אם הוא יפתח את המפלגה שלו לבחירות פנימיות, הוא יאבד כל שליטה על יציר כפיו עוד לפני שהמפלגה הספיקה להתגבש.

מה שלא מצדיק, כמובן, את העובדה ש"ועדת הבחירות" של המפלגה תדרש להסכים על הכל פה אחד, ואם יהיו חילוקי דעות אז קולו של לפיד יכריע. לזה לא קוראים "פה אחד". לזה קוראים "לפיד מחליט". שזה בסדר, כאמור, אבל לא ברור בשביל מה העמדת הפנים הזו.

ולבסוף, משהו שבאמת היה מגיע לו פוסט משלו אבל לא מצליח לי, אז נדחוף משהו קצרצר פה. יניב כתב על תקרת הזכוכית שניצבת בפני שלי יחימוביץ. אבל אני תוהה האם מה שמסכן את יחימוביץ הוא פחות תקרת הזכוכית ויותר מה שמכונה "מצוקי הזכוכית". מצוקי הזכוכית הם אותו מכשול בלתי נראה בו נתקלות נשים אחרי שהצליחו לשבור את תקרת הזכוכית. ראיין, החוקרת שניסחה את המושג לראשונה, טוענת שקיימת דינאמיקה לפיה נשים ממונות לתפקידים בכירים בדיוק באותם רגעים בהיסטוריה של הארגון בהם הוא נמצא בסכנת קריסה. כשרבים מהארגונים הללו קורסים, זה מחזק את התדמית לפיה נשים הן מנהלות גרועות, ומכאן גורם לחיזוק תקרת הזכוכית.

ישנם מספר הסברים לדינאמיקה הזו. מבחינה ארגונית, ארגונית שעומדים בפני קריסה עשויים לרצות לנסות "משהו נועז", ולראות במינוי אשה לתפקיד בכיר כסוג של אופציה אחרונה — כמו שאדם שגוסס מסרטן ינסה כל טיפול אלטנרטיבי שיוצע לו, כי מה כבר יש לו להפסיד. מכיוון ההיצע, אפשר לשער שכאשר ארגונים עומדים בפני קריסה, גברים איכותיים פחות ישושו להציע עצמם כמועמדים, וכך יגדלו סיכויהן של נשים להשיג את המשרה הלא-כל-כך נחשקת.

כמובן, לא נאמר כאן שכל ארגון לקראת קריסה יעסיק נשים (או אפילו רק ארגון לקראת קריסה), אלא שיש יותר סיכוי שארגון לפני קריסה יעסיק נשים מאשר ארגון שאינו בסכנת קריסה, ויש יותר סיכוי שמינוי של אשה לתפקיד בכיר יהיה בארגון בסכנת קריסה מאשר בארגון שאינו בסכנת קריסה.

ומעניין לראות שהרנסנס הנשי בפוליטיקה הישראלית קרה בדיוק באותם מקומות מועדי פורענות: מרצ על ערש דווי, העבודה שנראתה, עד לא מזמן, חסרת רלוונטיות לחלוטין. אפילו קדימה מינתה אשה לראשותה כאשר נראה היה (בצדק, בדיעבד) שהיא הולכת לאבד את הסיבה היחידה לקיומה. מצוקי הזכוכית.

(זהו אין פואנטה. עכשיו אתם מבינים למה לא הצלחתי לכתוב את זה כפוסט עצמאי?)

14 תגובות בנושא “ג'ורג' ברנרד הו? (וגם: מצוקי הזכוכית)”

  1. אני לא מבין למה טרחת כל כך לחפש את מקור האמירה. המון עבודה מיותרת. הייית פשוט שואל אותי, והייתי אומר לך שמי שבעצם אמר את זה זה אוסקר ויילד. כי, אחרי הכל, ביניהם, ג'ורג' ברנרד שאו ואוסקר ווילד אמרו הכל.

  2. בקשר למצוקי הזכוכית:
    קחו למשל את ארה"ב. המשבר כנראה כל כך אקוטי ומייאש, שהם הסכימו לבחור נשיא שחור. מכאן האימפריה יכולה רק להידרדר…

  3. יעל, אם את מדברת על המשבר הפיננסי של 2008 אז זה לא כל כך רלוונטי, כי אובמה היה מועמד מוביל לנשיאות עוד לפני המשבר.

    אם את מדברת על ירידתה המתמידה של ארה"ב ממעמדה כשליטת העולם, אז אני לא חושב שזו הסיבה, פשוט כי אני לא חושב שרוב האמריקאים אכן מודעים להתרסקות הממשמשת ובאה שלהם.

  4. הרנסנס הנשי המקורי בפוליטיקה הישראלית היה של גולדה מאיר, וככל הזכור לי זו לא היתה תוצאה של קריסה כלשהי. גולדה מאיר היתה אכן מועמדת טבעית אחרי לוי אשכול מבחינת ההיררכיה הפנים מפלגתית. היא לא עשתה עניין מעצם היותה אשה וחוץ מהתקשורת אף אחד לא ניפח את זה יותר מדי.

    בהמשך היא אכן ניהלה מלחמה שנתפסה ככושלת ובסופו של דבר גרמה למפלגת העבודה לאבד את השלטון, אבל זו היתה תגובה סבירה לכשלון שלה כראש ממשלה, בלי קשר למיגדר.

    גם שלי יחימוביץ, שולמית אלוני וגאולה כהן לא ראו במגדר שלהן משהו רלוונטי בעניין העמידה בראש המחנה שלהן. האשה היחידה הזכורה לי שהתבכיינה על כך שאנשים נמנעים מלהצביע עבורה בשל היותה אשה היתה ציפי לבני. היא אמנם לא אמרה זאת ישירות, אך זה היה הטקסט של אחד מתשדירי הבחירות שלה ומבחינתי היא אחראית על המסר.

  5. יובל, אתה קורא את הפוסטים שלי לפני שאתה מגיב עליהם, או שאתה תופס שורה רנדומלית ומייצר שלוש פסקאות אקראיות שמראות שאם מתעלמים מכל מה שכתוב לפני או אחרי השורה הזו, אפשר לעשות כאילו אני מטומטם?

  6. אגב, אני לא חושב שקדימה הייתה בקריסה לפני הבחירה של לבני. היא הייתה מפלגת שלטון חזקה ויציבה, שכל מה שאיים עליה היה חוסר הפופולאריות/חוסר הלגיטימיות של אולמרט.

    אמנם הליכוד כבר התחיל להתחזק בדעת הקהל, אבל בכנסת הוא עוד עמד עם שנים עשרה מנדטים, ואמנם מפלגת העבודה לא הייתה מרוצה מהשותפות איתה, אבל עדיין הייתה לה קואליציה רחבה ויציבה עם הרבה מועמדים אחרים שיסכימו להכנס במקום העבודה.

    כמעט לכל מי שהצביע או צפה בפריימריז של קדימה ב-2008, היה ברור שבוחרים ראש ממשלה.

  7. יובל, גולדה לא היתה בדיוק מועמדת מובילה. היא היתה מועמדת של פשרה בין יגאל אלון (ממלא מקום ראש הממשלה, אחדות העבודה) ומשה דיין (רפ"י) הכריזמטיים יותר אך היותר אאוטסיידרים. גם ספיר (ממליך המלכים ממפא"י) החליט לוותר על התענוג. אבל אכן שם בהחלט לא היה מדובר על קריסת המפלגה.

  8. סליחה על הקטנוניות, אבל הלכתי לחפש לך קופסה של עשר חפיסות סיגריות מסוג צ'קר.

    כל כך הרבה התאמצת עם הציטטות ובסוף התעצלת לחפש תרגום….

  9. האמרת שהאמירה הזו כל כך שחוקה עד שהיא משוייכת באופן טיפולוגי לברנארד שו ולאוסקר ווילד. אני באופן אישי שמעתי את זה משניהם וחסרים לי מארק טווין וולטייר כדי להשלים רביעיה.

    אוף טופיק: פרנסוה הוא גיסו של ז'ורז' קלמנסו שנשמע כמו ברנארד שו או שמא גיסו זה שמו?

  10. אורן: גיסו זה השם (אם כי אני לא מתחייב שזה התעתיק הנכון. בכל זאת, צרפתית…).

סגור לתגובות.