למה ישראל היא לא אמריקהאמריקהראשי

תגובות

למה ישראל היא לא אמריקה — 18 תגובות

  1. אחחח, איזה מופת של כתיבה. תענוג.

  2. פוסט משובח ומאוד מעניין.
    תמיד תהיתי לגבי הפרדת הרשויות אצלינו. בבתי הספר, כשמלמדים אותנו את מקצוע האזרחות, נוטים לבלבל לנו את המוח עם העניין הזה של הפרדת הרשות המחוקקת והמבצעת בישראל, בשעה שדבר כזה לא באמת קיים.

    אני בהחלט לא חושב ששיטה נשיאותית תעבוד בישראל. השאלה היא, אם כדאי וניתן לשנות את שיטת הבחירות, כך שהגישה הפרלמנטרית הגמישה, תהיה סחטנית פחות ומייצגת יותר.

    קח לדוגמא את החרדים (זו תמיד הדוגמא הטובה והקלה ביותר): בפועל, המפלגות החרדיות כולן לא עברו מעולם (כולן ביחד) את 20 המנדטים (בסה"כ פחות מ-16.66%), אבל הם תמיד מקבלים את ראשות ועדת הכספים הכה קריטית לתפקודו של הממשל ותמיד מהווים את לשון המאזניים בכל קואליציה (למעט הממשלה בראשות אריק שרון, שהחליט לנסות ולראות מה יקרה אם הוא ישאיר את החרדים מחוץ לקואליציה – מעשה אמיץ, שאני תוהה למה ראשי ממשלות אחרים לא חוזרים עליו). ברור לחלוטין, ששיטה זו אינה מייצגת בפועל את בחירתו של עמישראל.

  3. פוסט חשוב ומעניין, ובאמת הטרנד להשוות דווקא לפינלנד הוא צעד בכיוון הנכון.

    אבל אני מוחה על ההגדרה של ארצות הברית כדמוקרטיה משגשגת. אמנם זו מדינה מאוד מצליחה מבחינות מסוימות (בכל זאת, סוג של אימפריה), אבל דווקא דמוקרטיה היא לא התכונה החזקה שלה.
    שיעורי ההצבעה נמוכים, והמערכת הפוליטית למעשה מרוקנת, עם שתי מפלגות גדולות מאוד שחוסמות אפשרות לשיח מגוון.
    ואם חושבים על דמוקרטיה במובן המהותי, שבו יש משמעות לזכויות אדם, אזי הבחירה העקבית של ארה"ב בהיפר קפיטליזם ובזלזול במערכות ציבוריות מעלה סימני שאלה כבדים על הדמוקרטיות שלה.
    הוסף לזה את הקלות שבה נוקטים צעדי חירום (מישהו אמר גוונטנמו?), והרי לך דמוקרטיה משגשגת.

  4. (גיא, בכנסת ה-15 לש"ס ויהדות התורה ביחד היו 23 מנדטים. סתם, הערה. וגם הקואליציה של רבין לא הייתה חייבת להתסמך על ש"ס, אבל הוא הכניס אותם בכל זאת. הכי מעניינות הן ממשלות האחדות, בהן החרדים [וגם המפד"ל. וגם שינוי] היו שותפים כבטוחה כנגד עריקה של כל אחת מהשותפות הגדולות בקואליציה. כפי שאכן קרה בסוף, בתרגיל המסריח. תשובה יותר רלוונטית תבוא מחר.)

  5. דובי – תודה על ההתייחסות המהירה, וגם על התיקון. עם זאת, היא עדיין לא משנה לגמרי את דעתי בעניין. האם הדבר קרה יותר מפעם אחת? למעט העובדה שמפלגות החרדים תמיד העמידו למכירה את עקרונותיהן למרבה במחיר (למעט פגיעה במוסדות הדת, כמובן), אינני מצליח להבין מדוע ממשלות רבות מחזרות אחרי הקול שלהם.

    בכל מקרה, כמובן – אחכה בסבלנות, ואשמח לקרוא מה דעתך בעניין שינוי שיטת הבחירות, כי אני מודה ומתוודה – אני די הדיוט בנושא הזה.

  6. תודה דובי – פוסט מעולה שמבהיר היטב שכשאומרים כאן שרוצים "משטר נשיאותי" כדי להגביר את המשילות מתכוונים בעצם ל"משטר מלוכני"…

  7. מאד מעניין ומאד משכנע (ואני לא בנאדם שמשתכנע בקלות :-)).

    בהמשך לגיא – אנשים אומרים שהם דואגים למשילות, ולזה שהממשלה לא מצליחה לעשות כלום, אבל אני חושב שהם מתכוונים למה שגיא מתייחס אליו – שהממשלה לא מצליחה לעשות את רצון הרוב, או מה שמצטייר כרצון הרוב. ממשלות הרי עשו המון בעשורים האחרונים, מהפרטה של פונקציות רבות, דרך חוק הסדרים שעובר בדייקנות של שעון כל שנה, ועד הרחבה עצומה של מפעל ההתנחלויות. שלא לדבר על שתיים ורבע מלחמות, ועל זה שכשלון ה"תהליך השלום" לא נכפה על אף ממשלה, ולא נגרם בגלל היעדר משילות, אלא קרה כי הממשלה עשתה בדיוק את מה שהיא האמינה שנכון לעשות.
    התחושה שלי, ואני חושב שזו התחושה הפופולארית (אני סתם מנחש, אין לי באמת מושג) היא שמי שמשותק הוא הרוב האלקטורלי, ולא הממשלה המכהנת. כלומר, זה לא שהממשלה לא מצליחה לעשות את מה שהיא רוצה. זה שהרוב לא מצליח לגרום לממשלה לעשות את מה שהוא רוצה. אולי זו טעות – יש עדיין רוב אלקטורלי יציב לימין. בוודאי שלא ברור לי איך זה היה נראה בשיטה נשיאותית, ואכן יש לפעמים תחושה שאנשים רוצים שיטה נשיאותית כדי להעביר מהלכים גדולים "בלי בג"צ ובלי בצלם" ובלי כל הקואליציה הזאת, אבל אני חושב שזו השאלה שצריך לחשוב עליה. לא רק האם הממשלה מצליחה לעשות את מה שהיא רוצה, אלא האם הרוב מצליח לגרום לה לעשות את מה שהוא רוצה.

  8. "חשוב לזכור שארצות הברית היא למעשה המדינה היחידה שמצליחה לשגשג כדמוקרטיה עם משטר נשיאותי"

    מה עם צרפת? הם לא באמצע בחירות לנשיאות?

  9. ההסבר המפורט על השיטה האמריקנית מאיר עיניים. תודה.

    יש כמובן מספר הבדלים בסיסיים – למשל הגודל – בין ארה"ב לישראל שבגינם צריך לנקוט בזהירות כאשר מעתיקים מהאמריקנים משהו כמו שיטת משטר ו/או שיטת בחירה. אבל יש גם מאפיינים דומים – כמו הטרוגניות – בין ישראל וארה"ב שבגללם כדאי לבחון את מה שהם עושים.

    במונחים שאתה מציע, במקום לטעון בעד/נגד משטר נשיאותי, צריך לטעון בעד/נגד הפרדת רשויות (בפרט בין המחוקקת למבצעת). לאילו מדינות עשויה להתאים שיטה שמפרידה בין הרשויות (כן, גם במחיר של הגבלת סמכויותיהן) ?

    אני חושב ששיטה כזו מתאימה במיוחד למדינות הטרוגניות, שיש בהן שסעים (צולבים וחופפים) עמוקים. בתנאים כאלו, כל ממשלה שאינה מוגבלת בסמכויותיה היא ממשלה עריצה (גם אם זו עריצותו של רוב, אקראי ), משום שהיא פועלת בניגוד לרצונם של מיעוטים רבים. בתנאים כאלו – ממשלה דמוקרטית היא דווקא ממשלה "רזה".

    אגב, כדאי להיזהר במינוחים ולהבדיל בין "חיזוק המשטר" לבין "הרחבת סמכויות הממשלה". שיטת משטר שמעניקה לממשלה סמכויות רחבות בתחומים רבים איננה בהכרח שיטה שמחזקת את המשטר או את יציבותו – לעיתים ההפך הוא הנכון. וממשלה שסמכויותיה "רזות" ומוגבלות איננה בהכרח שיטה של משטר חלש. בתנאים מסוימים – לדעתי כמו אלו בישראל – הדרך לחזק את המשטר המדיני היא דווקא באמצעות דיאטה דלת סמכויות.

    בישראל השסעים בין הקבוצות עמוקים מאוד. והשיטה של "מיזוג רשויות" הופכת את המאבק ביניהן למלחמת חורמה על כל הקופה. אולי הפרדה קפדנית של רשויות וקופת סמכויות מצומצמת יותר, יסייעו לצינון האווירה.

  10. והכי חשוב לזכור – שלטון העם והגנת זכויות הפרט הם מטרות השיטה האמריקאית.

    השיטה הישראלית צריכה לשמור על המדינה ציונית.

    שתי מטרות שונות לחלוטין.

  11. אכן, הציפייה משתלמת.

    אבל דבר אחד דווקא בלבל אותי – אמרת שאם הנשיא לא חותם על החוק, ברירת המחדל שהוא נכנס לתוקפו בלאו הכי?
    זה שינוי עדכני יחסית?
    כי אני זוכר מונח שנקרא וטו-כיס, שאומר – בעצם – אל תחתום על החוק ותקבור אותו במגירה שלך ותוכל להטיל וטו בלי להגיד שהטלת.

  12. אילן: למיטב ידיעתי (ויצויין שאני לא מומחה בחוקה האמריקאית, כן?), וטו כיס הוא סוג של פעלול אפשרי אבל לא נפוץ. הוא מתאפשר אם הקונגרס יוצא לפגרה במהלך התקופה במהלכה הנשיא צריך להחליט אם לחתום על חוק או להטיל עליו וטו. ההגיון הוא שאם הקונגרס יצא לפגרה, אין לנשיא למי "להחזיר" את החוק במקרה של הטלת וטו, ולכן אי חתימה כמוה כהטלת וטו שלא ניתן לבטל אותה. מן הסתם, זה לא קורה לעיתים קרובות – אבל יכול להיות שאני טועה.

  13. אני לא מסתמך על כלום, אבל הצוות של הנשיא, בשמו, לא יכול לתת לאיזה סנאטור או חבר קונגרס חוק כדי להציע אותו?

  14. איתי: יכול. אבל חבר הקונגרס (זה כולל גם סנאטורים) לא חייב לעשות מה שמבקשים ממנו.

  15. פינגבאק: לא שומעים! » זה לא יכול להיות אחרת

  16. פינגבאק: הם מ-ט-ו-מ-ט-מ-י-ם | חיים שרירותיים

  17. וצרפת? שם דווקא נגרט משטר פרלמנטרי לטובת משהו יותר נשיאותי, ונראה שהולך להם. לא?

  18. פתאום ראיתי שלא עניתי על השאלות בנוגע לצרפת, אז למען הדורות הבאים: לצרפת יש משטר חצי נשיאותי, שזה משהו שונה לגמרי ונושא לפוסט אחר שיכתוב, כנראה, מישהו שמבין יותר ממני בנושאי החוקה הצרפתית הנוכחית. אני כעקרון לא לומד על החוקה הצרפתית כי ברור שברגע שאני אבין אותה, הם יחליפו אותה שוב.