הנון סקוויטר של צ'חנובר

חתן פרס נובל אהרן צ'חנובר כתב טור דעה בהארץ על המסלול המזורז של יאיר לפיד לדוקטורט באונ' בר-אילן, ללא צורך בתואר ראשון. צ'חנובר כותב דברים נכונים בתכלית: אין סיבה להאמין שהאוניברסיטה היא מקור הסמכות היחיד. יש מקום לחריגים ויחידי סגולה שהוכיחו את יכולותיהם מחוץ לאקדמיה לדלג על המשוכות העומדות בפני אחד האדם ולקפוץ ישר לשלב שבו הם יכולים לתרום לידע האנושי בצורה מהותית. הכל נכון, והכל דברים שלפרופ' צ'חנובר יש בהחלט זכות לקבוע מסמרות לגביהם (אם כי חייבים לתהות כמה סטודנטים חריגים כאלו יצא לו עצמו ללמד, בביה"ס לרפואה, שלא עברו בדרך המלך של תואר ראשון קודם ללימודי הדוקטורט). אבל אז מגיעה האמירה שאין לפרופסור כל זכות לטעון:

אינני בקיא בפרטי הדיונים באוניברסיטת בר אילן שהביאו להחלטה לפטור את לפיד מתואר ראשון בדרכו אל השני והשלישי, אך אני בטוח – על סמך היכרותי המעטה את פועלו – כי ההחלטה היא יותר מראויה. לימודים לתואר ראשון הם בבחינת בזבוז בעבור אנשים שכמותו.

ההחלטה האמורה, להזכירכם, היא כי בשל "הישגיו העיתונאיים והספרותיים" של מר לפיד, הוא כשיר להתקבל לתוכנית ל"לימודי פרשנות ותרבות". תוכנית זו, על פי האתר שלה, "מאגדת תחת קורת גג אחת חוקרים וחוקרות שהעניין האינטלקטואלי שלהם מפגיש בין דיסציפלינות של ידע וכלים תיאורטיים ופרשניים שונים"; היא "עוסקת במרחב התרבותי והפרשני על מכלול היבטיו: תיאוריות של פרשנות, פרשנות של טקסטים, ניתוח של מוסדות ופרקטיקות חברתיות".

פה, כמובן, נכנס המקום לביקורת. איזה הישגים עיתונאיים וספרותיים, בדיוק? יאיר לפיד הוא לא עיתונאי. למעט שנותיו ב"במחנה" ומספר שנים קצרות לאחר שחרורו, הוא כלל לא עסק בעבודה עיתונאית, אלא בכתיבת טורים (חביבים, אבל הוא לא בדיוק זוכה פוליצר) ובהגשת תוכניות טלוויזיה. מבחינה ספרותית, שוב, אף גוף אחר לא זיהה עד כה את הישגיו הניכרים של לפיד, ולמיטב ידיעתי הוא מעולם לא זכה בפרס או בהכרה אחרת על הישגיו הספרותיים. מוזר הוא שההכרה הרשמית הראשונה לה יזכה סופר מן המעלה הראשונה תהיה באמצעות קבלתו לתוכנית אקדמית יוקרתית.

איך בדיוק הרזומה הזה נותן ליאיר לפיד "ידע וכלים תיאורטיים"? איך הוא הופך אותו למישהו שראוי לדלג על כל הקורסים של תואר ראשון ושני כדי להגיע ישירות לדוקטורט? מילא, אילו היו ספריו יישום של תאוריות פרשניות שונות. אילו דן בתופעות תרבותיות והפגין בכתביו יכולת ניתוח ופרשנות אינטואיטיבית מרשימה, ניחא. אבל קשה לי להאמין שאפשר להגיד דברים כאלו על "הגותו" של יאיר לפיד בטורו בידיעות אחרונות. ((בזמנו, בראשית שנות ה-20 שלי, דווקא חיבבתי מאוד את הטור של לפיד, שהזכיר לי בסגנונו את דייב בארי הנערץ. לצערי, הטור הלך ואיבד מעוקצו תוך מספר שנים, והפך לטרחני ומייגע.))

כלומר, כל מה שאומר צ'חנובר על מקומה של האוניברסיטה, ועל עצם קיומו של מסלול עוקף תואר ראשון ברמה העקרונית – כל זה אמת לאמיתה. אבל הזינוק הלוגי שהוא עושה מהאמירה הזו להשלכתה על הלגיטימיות של התואר של יאיר לפיד, על סמך הכרותו האישית (המצומצמת במוצהר) עם פועלו של לפיד, הוא נון סקוויטר בלתי נסבל. יש לי חשד מנדנד ((כן, אינגלישיזם, אני יודע. אז מה?)) שצ'חנובר לא היה ממהר כל כך לתת אמון באוניברסיטה לו הייתה מקבלת עיתונאי מדע לתוכנית במדעי החיים ולא במדעי הרוח. נראה שהוא מאמין שכדי להיות דוקטורנט בתוכנית לתרבות ופרשנות מספיק להיות סתם אדם שכותב למחייתו – בין כה וכה אין הרבה מעבר לכך ב"לימודים האקדמיים" הללו. הלא כך? ואולי אני סתם חושד בכשרים. בכל מקרה, המסקנה של צ'חנובר, שקבלתו של לפיד לתוכנית לדוקטורט היא מוצדקת, כלל אינה נובעת מעצם הטענה שעילויים צריכים להיות מסוגלים לעקוף את המסלולים שמתווה האקדמיה לאנשים רגילים. ומזוכה פרס נובל הייתי מצפה לזהות כשל לוגי שכזה.

20 תגובות בנושא “הנון סקוויטר של צ'חנובר”

  1. המאמר הזה הפתיע גם אותי. בכלל, אם לוקחים את הטיעונים הנכונים הרבים שצ'חנובר כתב פה על מסלול עוקף דוקטורט ועל אנשים מפורסמים וחשובים שהסתדרו בחיים בלי דוקטורט או אפילו תואר ראשון, המסקנה המתבקשת היא דווקא שלפיד בכלל לא צריך תואר אקדמי וחסל אם הוא כזה מוצלח.

    אני אישית קצת נזהר מלחרוץ דעה מוחלטת בכל עניין לפיד כי אין לי מושג מה הולך בתואר מסוג זה שהוא עושה. בתואר במדעים מדוייקים סביר להניח לחוקר שהוכיח את עצמו לקפוץ מעל התואר הראשון, שבא להקנות ידע ונסיון שאדם מסוגל להשלים גם עצמאית. אבל ללפיד אין הישגים מחקריים, ולכן השאלה היא לאיזה סוג של הישגים מצפים מראש מסטודנטים לתארים גבוהים במסלול שלו.

  2. זה נכון שהמסקנה של צ'חנובר לא נובעת. אבל זה לא אומר שהיא לא נכונה. נראה לי שהדרישה שיאיר לפיד יעשה תואר ראשון בגילו, ובמעמדו (ולמרות שאנחנו אוהבים לצקצק סביבו וסביב טוריו המתקתקים – יש לו מעמד, הוא משכיל, רחב אופקים, כותב המון ומתרגם וגם הגיש את מהדורת יום שישי של חדשות שתיים) היא מעט טרחנית ולא מחויבת המציאות. לא הייתי מקבל אותו לתואר שני במשפטים, או בבלשנות, וגם לא לתואר שני בפיסיקה. אבל תוכנית ללימודי תרבות? אני לא יודע את אופיה (הרי יש תוכניות כאלה שדורשות הרבה ידע תיאורטי) אבל מניח שיתכן שהוא מתאים. לועדת הקבלה היו את השיקולים שלה, ואני לא חושב שרק מעצם העובדה שאין לו תואר ראשון צריך להסיק שהם היו פסולים.

    וכל זה בלי קשר לעיסוק התקשורתי בנושא, שהוא כולו נסיון להשחיר את פניו של לפיד, על לא עוול בכפו – הרי הוא לא התהדר בהשכלה האקדמית שלו, ולא שילם שוחד לאף אחד כדי שיקבלו אותו…

  3. אני חייב לאמר שאני לא כל כך מבין את התרעומת סביב הפרשה הזאת. דוקטורט הוא תואר מחקרי, לא? ללפיד היה מנחה, לא? הוא הפיק איזו עבודת מחקר, שנשפטה ע"י המנחה שלו ועוד שני פרופסורים? אם הוא יודע מספיק בשביל להפיק עבודה מחקרית כזאת שהוסיפה לתחום, למי אכפת אם יש לו תואר ראשון או לא?

    אף אחד לא כועס על מי שהתקבל לתואר ראשון ללא תעודת בגרות; אני לא מבין מה ההבדל כאן. אם מישהו רוצה לבוא ולטעון שהעבודה שלפיד עשה במהלך התואר עצמו היא לא רצינית או לא ראויה זה עניין אחר, אבל תנאי הקבלה?

  4. יריב, למיטב הבנתי ללפיד עדיין אין דוקטורט ועדיין אין לו עבודת מחקר. אם בר אילן הייתה אומרת "הוא התקבל לדוקטורט (תואר שני, למעשה) על סמך הישגים מחקריים קיימים שלו" לא נראה לי שהייתה קמה כזו מהומה. בפועל, לא נראה שבר אילן הצליחה לספק הסבר מניח את הדעת לכך שלפיד התקבל לתואר שני, וגם אם רוצים לסמוך על שיקול דעתם מן העבר השני יש את המל"ג שלא מסכימים, אז למה שלא נסמוך דווקא על שיקול דעתם?

  5. אני לא בטוח למה "המל"ג" מוכשרת יותר להחליט מי יכול להתקבל לתוכנית הזו מאשר חברי הפקולטה במחלקה שמציעה את התוכנית. למה שלא יקבלו את לפיד לתוכנית? למי בדיוק נעשה כאן אי-צדק? אתה חושב שיש עשרות סטודנטים מוכשרים בעלי תואר ראשון שנדחו מהתוכנית ל"פרשנות" כדי לפנות מקום ללפיד ושאר סלבריטאים?

  6. אני מאמין גדול בעמדה שאומרת שאפשר להשיג הרבה בחיים בלי תואר אקדמי. למעשה, אפשר להשיג כמעט הכל בחיים בלי תואר אקדמי. דבר אחד שאי אפשר להשיג – כמעט באופן גורף – הוא הידע האקדמי.
    הרי זה הסאבטקסט של מה שאומרים כאן כולם לפני – אם בתואר בתרבות אין הרבה תיאוריה, אז זה בסדר. אבל זה ממש לא המצב. גם הסופר הכי מוכשר (וכאן צריך להוסיף את ההסתייגות השנייה של דובי, שהיא נכונה מאוד) שלא מכיר את פוקו, ואת בארת', ואת בורדיה, ועוד חמישה הוגים – שאת כולם לומדים רק במבוא לתרבות, ואם הוא בחיים לא כתב עבודת סמינר – אני בספק אם הוא יוכל להוציא מתחת ידיו עבודת מחקר בעלת משמעות. במחקר התרבות יש קצת יותר מאשר 'בואו נכתוב את ההגיגים שלנו', למרות שרבים נוטים לחשוב שלא.
    אין לי התנגדות לטענה הבסיסית של צ'חנובר – שיש מקרים חריגים, שבהם האדם רכש את הידע הנדרש לדוקטורט בלי שדרך באקדמיה. אבל כמו בכימיה, גם בתרבות זה צריך להיות ידע רלוונטי לביצוע מחקר, ולא סתם היותו 'אישיות בולטת בתחום'.

    ואגב, אי אפשר לנתק את הסיפור הזה מההיבטים הכלכליים. מי מאמין שבר-אילן קיבלה את לפיד מתוך מחשבה על הישגיו היחודיים, כשאנחנו יודעים שהם מקבלים תקצוב פר דוקטורנט?

  7. אני לא יודע אם המל"ג מוכשרים "יותר", אבל אני לא רואה סיבה שהם יהיו מוכשרים "פחות", וכאן חובת ההוכחה היא על בר-אילן.

    כל עוד לפיד לא עומד בקריטריונים סבירים לקבלה "מיוחדת" לתואר שני (והשאלה האם הוא עומד בהם היא לב העניין בו), קבלתו היא עניין לא תקין, בדיוק כמו שקבלה-בלי-תואר-ראשון-ובלי-קבלות לתוכנית של הבן של נשיא האוניברסיטה, גם אם אי אפשר להצביע על אף סטודנט מסכן שנותר בחוץ בגלל זה.

  8. גדי – ההבדל הוא שמספר המקומות בתוכניות לתואר ראשון הוא מוגבל, ואם הבן של נשיא האוניברסיטה מתקבל ללימודי רפואה אז מישהו אחר, אולי ראוי יותר, לא מתקבל. יש לי הרגשה שזה לא המצב בתוכנית ללימודי פרשנות בבר אילן.

    אז אולי ברמה הביורוקרטית יש פה איזו בעיה והאוניברסיטה היתה צריכה לקבל קודם איזה אישור, אבל ברמה המהותית, לא ברור לי למה צריך להיות לי אכפת ולמה זה צריך להופיע בעיתון.

    נדב – אתה באמת חושב שהאוניברסיטה יכולה למצוא מספיק מקרי קצה כאלה כדי לסתום את החור בתקציב?

  9. לא נראה לי שהבנת מה ניסיתי לומר בדוגמת הבן – דיברתי על כך שהבן יתקבל לאותה תוכנית כמו לפיד בדיוק. ואפשר להחליף את הבן גם במישהו שתרם סכום נכבד לאוניברסיטה. אתה מבין את העיקרון. זה לא גוזל מקום מאף אחד, כנראה, אבל זה מסריח.

  10. ”נראה לי שהדרישה שיאיר לפיד יעשה תואר ראשון בגילו, ובמעמדו“ – שנה שעברה, בשורה אחרונה בקורס מבואי של תואר ראשון במדעי הרוח אותו למדתי, ישבה יונית לוי.

  11. " איך הוא הופך אותו למישהו שראוי לדלג על כל הקורסים של תואר ראשון ושני כדי להגיע ישירות לדוקטורט? "

    הוא לא. הפטור שניתן לו היה מן הקורסים לתואר הראשון, לא מאלו של התואר השני. מדובר במסלול משולב (השלמת תואר שני ואז המשך לדוקטורט).

  12. אין לי גרַם חיבה ליאיר לפיד, אבל כתיבת ספר קריא, מעניין ומצליח אינה דבר של מה בכך. עוד לפני כל הפרשה הזו, תמיד נזכרתי בהפתעה שלמרות הטורים האינפנטילים ומעליבי האינטליגנציה של לפיד, הספרים שלו דווקא אינם משעממים או מפגרים במיוחד. מרבית הסטודנטים שלי בתואר ראשון, שני או שלישי לא מסוגלים לכתוב ספר. אני חושד שגם רוב המרצים שלהם, כולל אותי, לא יצליחו במשימה זו באותה הצלחה של לפיד. לא (רק) בשל חוסר יצירתיות, אלא כי הדבר מצריך יכולות שאין לרוב האנשים.

    לכן, נראה לי סביר לשפוט שסופר הוא בעל פוטנציאל להיות חוקר מוצלח, אולי אפילו בכל תחום (כולל מדעי הטבע). דומה הדבר לקבלת סטודנט לתואר מתקדם, למרות שאת התואר הראשון שלו עשה בתחום אחר לחלוטין. הקבלה היא לפי הפוטנציאל, ויש להשאיר לסגל החוג הרלבנטי את החופש לשפוט למי יש פוטנציאל.

    כמובן, הקבלה במקרים כאלו היא בדרך-כלל קבלה על-תנאי. והתנאי הוא השלמת קורסים. זה נכון בין אם מדובר במדעי הטבע או במדעי הרוח. ילמד נא מבואות ויכיר את התיאוריות והפרקטיקות הבסיסיות בתחום. חשבתי שבכל האוניברסיטאות דורשים זאת מכל סטודנט שהתקבל ללא רקע אקדמי בתחום. בדרך-כלל, אפשר להשלים את הקורסים תוך שנה-שנתיים, והמשך הלימודים מותנה בציונים גבוהים יחסית (לא "עבר", אלא משהו בסביבות העשירון העליון בקורסים האלו). אם זה מה שקורה בבר-אילן במקרה של לפיד, אז הדבר נראה לי סביר.

  13. יוסי, יש לא מעט סופרים שכתבו ספרים שהם "לא משעממים ומפגרים במיוחד", זה לא הופך אותם לחוקרים בעלי פוטנציאל.
    עמוס, אמא שלי קיבלה את תואר הדוקטור שלה בגיל 60, והיא לא הייתה הכי מבוגרת בטקס. יותר מזה, כל הדברים שציינת לא קשורים ליכולות מחקר. בכל הביקורת שנשמעת על לפיד, עכשיו ובעבר, בהקשר האקדמי והפוליטי והחברתי, אף אחד לא הטיל ספק בכך שמדובר באדם כריזמטי. הבעיה מתחילה כשפורטים את הפרסונה שלו לפרוטות: כותב המון? אולי, השאלה היא כותב מה. אין דין טור שבועי קליל כדין מסה מעמיקה. מתרגם ורחב אופקים? אולי, אבל כבר יותר מפעם אחת הצביעו על טעויות שנפלו בתרגומים שתרגם ובהשוואות שעשה. ואני מתייחסת לטעויות עובדתיות, לא לעניינים שקשורים בטעם, סנוביזם או בחירות תרבותיות. ולענין הגשת מהדורת השישי, ובכן, אני לא מחזיקה בעמדה המקובלת לפיה "מגיש הוא דוגמנית שקורא מטלפורמטר", אבל בסופו של דבר מגיש איננו עיתונאי, ולהבדיל מחיימוביץ' או לוי, לא נראה שלפיד מעוניין להיות עיתונאי אלא מסתפק בהצגת חומרים של אחרים (ולפי פרסום טרי, גם לא היה מעורב בבחירת החומרים והנושאים). כך שמ"עיתונאי, כותב ומתרגם" בעצם לא נשאר הרבה כשמחפשים את הדבר הנוסף שהופך אדם לבעל הישגים כאלו שמזכים אותו בעקיפת הדרך המקובלת. ואגב, אני מסכימה לחלוטין שישנם אנשים שראוי לאפשר להם לעקוף את הדרך המקובלת.

  14. פרשנותי שלי: המלך הוא עירום והדיונים מגוחכים בעליל. למקבלי ההחלטות בחוג קסמה האפשרות שלפיד יהיה תלמיד שלהם, וזה הכל. שאיפותיו הפוליטיות היו ידועות מזה זמן רב. אנשי החוג טעו בענק בתחזית הפרשנויות שהחלטתם תקבל. תמוה שהם מתיימרים ללמד פרשנות, ואפילו לדוקטורט. איני מכירה את שיקולי המל"ג נגד סגירת החוג.

  15. מישהו קישר לי לעמוד הבית של התוכנית המדוברת:

    http://www.biu.ac.il/interdis/hermeneu/

    ציטוט נבחר:

    "המסלול המוצע הוא מסלול המיועד לסטודנטים ולסטודנטיות שסיימו את לימודי התואר הראשון בהצטיינות ואשר מגלים יכולת ללימודים רחבי אופקים.

    המסלול מוצע לתלמידי תואר שני ושלישי בלבד. זאת בהתבסס על ההנחה שלימוד בין-תחומי יהיה משמעותי ואפקטיבי רק לסטודנט/ית שלמד/ה דיסציפלינה אחת או שתיים ביסודיות בלימודי תואר ראשון. השילוב של סטודנטים הבאים למסלול כאשר באמתחתם החשיבה והידע מתחום אחד הוא בסיס חשוב לעצם הפעולה הבין-תחומית."

    (http://www.biu.ac.il/interdis/hermeneu/academic.html)

  16. לא הבנתי מה זה "נון סקוויטר" אז הלכתי לבדוק. הגעתי למסקנה שמה שאתה מתייחס אליו הוא לא נון סקוויטר. צ'חנובר לא טוען טיעון לוגי, הוא אומר שלדעתו, על סמך היכרותו וכו', מגיע ללפיד… וכו'. זו דעה אישית, שקיימת על רקע מה שהוא טוען לגבי מקומן של האוניברסיטאות וההשכלה והתנאים לקבלה, אבל לא נובעת מהטענה.
    או בקיצור, זו דעתו האישית של צ'חנובר, ולא טיעון לוגי. אפשר שהוא טועה בדעתו, אבל הוא לא עשה פה היקש לוגי מוטעה.

    ולנדב – אפשר ללמוד את ההוגים האלה גם לבד, גם באמצעות שיחות, הרצאות, ספרים, מאמרים. לא חייבים לעשות את זה במסגרת תואר ראשון. לא לומדים אותם "רק" באקדמיה. יתרה מזו, יש עוד הרבה דברים ש*לא* לומדים באקדמיה, ומי אמר שהם פחות חשובים? ולומר שמי שלא כתב עבודת סמינר לא יכול לכתוב עבודה מחקרית זה בעיני, בתור מישהי שכתבה עבודות סמינר וגם עבודה מחקרית, מוגזם. עם הנחייה נכונה וכמות סבירה של טיוטות, אפשר גם אפשר.

  17. האורגניזם: נכון, הכל אפשר ללמוד שלא באקדמיה. גם מתמטיקה וגם פיזיקה וגם הנדסת חשמל ואפילו רפואה. ועדיין יש לי הרגשה שלו לפיד היה מתקבל לדוקטורט בהנדסה בלי שעשה בגרות במתמטיקה פחות אנשים היו קופצים להגן עליו.

    יש סיבה שלומדים את הדברים הללו דווקא באקדמיה: הלימוד נעשה בתוך דיסציפלינה מסוימת, ומתוך הבנה של המקום של ההוגים הללו בתוך המחקר הקיים ובתוך תפיסות אחרות. ברור שכל אחד בסוף יכול לפתוח את הספרים הנכונים אבל מעטים האנשים שיכולים להפיק מקריאה יחידנית של ספרים את מה שניתן לקבל מלימוד ותחת הוראה של אדם מנוסה בתחום. הדבר בעיקר נכון לגבי הכלים הבסיסיים של קריאה אקדמית והבנה שמקבלים בתואר ראשון. פשוט ככה עובדת האקדמיה.

  18. גם לי נראית החגיגה קצת מוגזמת, ואולי העובדות לא מובנות נכון? כך אני מבין אותן:

    א. ללפיד אין בגרות ואין תואר ראשון.
    ב. למרות זאת הוא כותב מיומן שיש הרואים בו פרשן טוב של החברה הישראלית (מניח שיתווכחו על ז).
    ג. הוא התקבל למסלול שכולל תואר שני ושלישי. ממה שידוע לי בד"כ מסלולים כאלה דורשים השלמה של קורסים, לפחות מבואות ובחלקם גם מתקדמים, מן התואר הראשון כהכנה. כדוגמה מקובלת: אנשים שסיימו תואר ראשו, אפילו בהצטיינות, בתחום אחר אינם נדרשים ללמוד את כל התואר מחדש אבל נדרשים להשלמות לא קלות כחלק מתחילת התואר השני.
    ד. בתגובות הרשמיות נאמר שלפיד סיים את התואר השני בהצטיינות ומכאן עבר למועמדות דוקטוראט.

    כלומר הדילוג שמופיע בתקשורת "התקבל ישר לדוקטוראט" אינו נכון. צ"ל: "התקבל ישר לתואר שני". קצת שונה.

    בתנאים האלה, ובהנחה שלפיד אכן עבר את המשכולים המקבלים (קורסים + עבודת מחקר בציון גבוה), נראה שהטענות על איפה ואיפה מיותרות.

סגור לתגובות.