ללמד, או ללמד ללמוד?

זהו פוסט התגובה השני שהבטחתי לדבריו של אגם ירוק (ירדן) לגבי השימוש בחוברות בבתי ספר. ירדן מתלונן שהשימוש בחוברות מגביל את הילדים מלימוד אקטיבי להקשבה פאסיבית, לראיית "כזה ראה וקדש" לגבי כל מה שכתוב בספרי הלימוד. הוא מעדיף גישה אקטיבית יותר ללמידה:

לי נראה שכל בית ספר צריך להוות ערוץ למידה נייטרלי, עד כמה שניתן, לכל תלמיד. בשביל להיות כזה, בית הספר יצטרך להפסיק ללמד לפי חוברות ולעבור לשיטת למידה חקרנית כללית יותר. זאת אומרת שבמקום שתלמידים ילמדו כולם את "האמת האחת" שבית הספר שלהם בחר, התלמידים יעודדו ללמוד ולחקור לכיוונים שיעניינו אותם בנוסף לנושאים הבסיסיים שהמערכת תדאג שהם ילמדו.

הוא אינו מתעלם מכך שסביר להניח שכיוון המחקר הראשון של הילדים יעסוק בפוקימונים או בכדורגל, אך הוא טוען כי עם הכוונה נכונה, הילדים יגיעו לבסוף לחקר סוגיות חשובות יותר, ועקב כך יפתחו השקפת עולם עצמאית.

הגישה הזו מאוד נפוצה, ומאוד הגיונית. כאנשים בוגרים, אנחנו מרגישים שהגישה הפרונטלית הזאת של העברת פיסות מידע ממקור הסמכות (המורה) לכלי (הילד) היא משפילה, היא משמימה והיא בלתי יעילה. אנחנו אוהבים לצבור את הידע שלנו "דרך הרגליים", ואנחנו לא אוהבים שאומרים לנו מה לחשוב. סטודנטים באוניברסיטה, לפחות בפקולטאות של מדעי החברה והרוח, בכלל מרגישים מהיום הראשון באוניברסיטה שמה שהכי חשוב זה מה הם חושבים, מה הדעות שלהם, ואין הם מרגישים עם החומר הנלמד.

ויש גם את ההרגשה הכל כך חזקה שאנשים מגיעים לאוניברסיטה, ולא יודעים ללמוד. אם יש דבר אחד שגיליתי בשיחות עם סטודנטים אחרים, הוא שהרבה מאוד אנשים חכמים ונבונים מגיעים לאוניברסיטה בלי שביב של מושג איך ללמוד, איך לאתר מידע, איך לעבד אותו ואיך לנסח טיעון (שלא לדבר על חיבור שלם). מרצים רבים מתלוננים שהם נאלצים לבזבז זמן שיעור יקר כדי ללמד סטודנטים כלים שהם היו צריכים להגיע איתם מבית הספר. והם צודקים – אחד הדברים העיקריים שבית הספר צריך להקנות לילד הוא הכישורים הדרושים כדי ללמוד, כדי לעבד מידע וכדי להתנסח בכתב (ולא, סיכומים מהאנציקלופדיה זה לא התנסחות בכתב. זה קצרנות).

אבל אף תוכנה, מתוחכמת ככל שתהיה, לא יכולה לעבוד בלי קלט בסיסי כלשהו. והקלט הזה, כשזה מגיע לילדים, הוא המידע שינחיל לו המורה. לילדים יש עולם מאוד מוגבל, מצומצם. לא כי הם טפשים, או כי הם נמשכים לדברים רדודים, אלא כי דברים רחבים יותר אינם נגישים להם. משימתו הראשונה של מורה לגילאים צעירים היא להנגיש לילדים דברים שמחוץ לעולם המושגים שלהם. משימתו השניה היא לנטוע בהם ידע רב ורחב ככל האפשר – אבני היסוד הבסיסיות של התרבות האנושית והישראלית, אוצר מילים רחב ומגוון, הקשרים תרבותיים שחורגים מעבר לדורה ודודידו.

רק עם בסיס הידע הראשוני הזה, ניתן יהיה להתחיל לבנות הרגלי למידה שיאפשרו לילד להרחיב את אופקיו, ולגבש את השקפת העולם שלו באופן עצמאי.

לכן, כן – צריך חוברות וספרים, ומורים לא יכולים להפסיק להיות מורים ולהתחיל להיות מורי דרך. אין תחליף לידע. לא, אפילו לא האינטרנט.

13 Replies to “ללמד, או ללמד ללמוד?”

  1. פינגבאק: בלוגדיבייט
  2. עושה רושם שכזה. מוזר – אני זוכר בבטחון מלא שבדקתי שהכל התפרסם כראוי – הנה, אפילו הצלחתי לשחזר את הפוסט בעזרת הקאש של גוגל דסקטופ…

    נו, שוין.

    ברכותי על הצטרפותך לשורות בלוגלי, אגב. ראית את הכלי להעברת הארכיון שלך מישרא?

  3. לא
    והאמת היא שאני קצת מתקשה ללמוד להשתמש במערכת פה. אני על סף ייאוש. מצד אחר אם אפשר לייבא הכל במכה יכול ליהיות נחמד…
    משום מה כשאני מנסה לכתוב קטע חדש פה התיבה של הקטע אפורה בפיירפוקס. דווקא הבנתי שיש תמיכה אז כנראה משהו דפוק אצלי.

  4. בעניין מה שאתה אומר לגבי החוברות.
    מה שאתה אומר נשמע הגיוני אם כי לא בדיוק מובן לאילו ילדים אתה מתכוון. יסודי או חטיבה-תיכון. בכל מקרה אני מאמין שגם ביסודו אפשר, ואף צריך, ללמד את הילדים לקיים דיונים כיתתיים. לטעמי, מדריך טוב הוא מדריך שמוביל אותך למסקנה ולא מכתיב לך אותה. אז אפשר לומר שבגיל צעיר אין מנוס מהדרכה ספציפית ואי אפשר לשלוח את הילד בן ה10 לקרוא מידע באינטרנט אבל תסכים איתי שילד בן 14 ומעלה כבר צריך לדעת לעשות זאת.
    מעבר לכך הלימודים צריכים להיות תהליך מהנה יותר בשביל להיות שווה משהו. כל מה שהוא עושה עכשיו זה הורג את הסבלנות. אז אני אומר – בגיל צעיר שיהיו להם יותר חומרים ספציפים ואפילו חוברות ומורים שמעבירים להם ישירות את המידע. אבל לפחות שיהיו יותר דיונים ולימוד יותר אקטיבי עד כמה שחוברות ומורים מסוגלים לאפשר.
    בחטיבה והתיכון אפשר כבר ללכת רחוק יותר.

  5. אני מסכים שאפשר וצריך, ככל שהגיל עולה, לתת יותר חופש פעולה לילד באופי הלמידה שלו, יותר מקום לגלות בעצמו ופחות להזדקק לשינון והקאה של החומר הנלמד בכיתה – כל זה, כמובן, במסגרת הקניית הרגלי למידה תקינים ומועילים.

    אני פחות מסכים עם הרעיון של"הלימודים צריכים להיות תהליך מהנה יותר בשביל להיות שווים משהו". לימודים מעולם לא היו מהנים, וקשה להגיד שהדורות הקודמים יצאו נפסדים מכך. אם יש דור אחד שאפשר להגיד עליו שיצא בור בעליל, הריהו בדיוק זה שנתקל בחומה בצורה של אנשי חינוך שמנסים להקל עליו, במקום לאתגר אותו. עצם הלימוד לא אמור להיות כיפי – זו צריכה להיות עבודה קשה. ובדיוק בשל כך הסיפוק שמתקבל כאשר הילד מתגבר על מכשול קשה הוא מוצלח שבעתיים מאשר איזו תוכנית לימודים שמתבססת על משחקים אינפנטיליים.

  6. לא יודע.
    אני יותר נהנה לקרוא באינטרנט היסטוריה מאשר ללמוד אותה לבגרות ואותו הדבר נכון לגבי דברים אחרים. אבל מצד אחר כמעט כל תלמיד ש/אני אגיד לו דבר כזה יראה למידה שלא לשם השגת ציונים מגוכחת וחסרת טעם.

  7. הבעיה היא שאת מערכת החינוך צריך לתכנן עבור הילדים הממוצעים, לא עבור הילדים הסקרנים והמחוננים. בגלל זה, אגב, גם מאוד חשוב לאתר את אותם ילדים "מיוחדים" (בשני הקצוות) ולאפשר להם חינוך שמותאם להם – כי אחרת המערכת שואפת "למצע" גם את מי שמעל או מתחת לממוצע, וזה פוגע בכולם.

    אגב, הגישה שלי היא לא שצריך שילדים יחשבו שלמידה זה כיף, אלא שיבינו שלמידה זה חשוב, גם אם זה לא כיף.

  8. לא עניין של כיף בהכרח. העניין הוא שאם כבר אתה שם בשיעור לפחות תתעניין. זה מתאים בהקשרו למה שאמרת שחשוב שיבינו שזה חשוב.
    אבל מעבר לכיף או לא לדעתי צריך לעודד שאילת שאלות וחקר.
    זה לא אומר שהמחוננים בהכרח יצליחו יותר אבל זה עידוד של סקרנות. כולם סקרנים. רק שכמו שהמצב היום כולם גם רגילים שבית הספר הוא לא מקום ללמוד או לענות על סקרנות בו אלה לקבל ציונים כמה שיותר טובים/ להעביר בכיף כמה שיותר.

  9. אז זהו, שלא כולם מסוגלים לחקור או אפילו לשאול שאלות נבונות במיוחד, וככל שבסיס הידע שלך מלכתחילה מוגבל, כך יכולתך לחקור ולחשוב על כיווני מחקר מצטמצם. לכן חשוב ראשית כל להקנות בסיס ידע. את המחקר אפשר להשאיל לאוניברסיטה – לפחות אז אתה בוחר מה אתה לומד, אז העניין אמור להיות מובן מאליו.

  10. אבל גם זה חלק מהרעיון. שאנשים יתעניינו בנושאים ויקחו את ה"חקירה" והלמידה לכיוונים משלהם.
    טוב זה ברור שהרעיון לא מושלם ואולי אתה צודק והוא גם לא עובד כמו שהוא אבל משהו בכיוון לדעתי צריך לעשות.
    ברור שצריך להיות ידע מוקדם מסויים וצריך להיות ידע בסיסי. השאלה היא האם הידע הבסיסי הזה צריך להיות מתמטיקה מסובכת כמו ה5/4/3 יחידות של היום ותנ"ך והיסטוריה שמתמקדת ביהדות כל הזמן ומדעים שמלמדים אותך מיסודי. מצד שני מלמדים בקושי קצת אזרחות שזה אחד המקצועות הכי חשובים לדמוקרטיה.
    לדעתי המקצועות הבסיסיים צריכים להיות יותר… בסיסיים.

סגור לתגובות.