תחרות הוגנת

תאמינו לי שזה הולך לעלות לי בדם, אבל אני הולך לכתוב נגד הפטור החדש ממכס על הזמנות מחו"ל מתחת ל-1200 ש"ח.

יש כמה סיבות להתנגד למהלך הזה. האחת היא שמדובר ב"ספין" – לוקחים משהו אחד, ומציגים אותו כמו משהו אחר לגמרי. מהשיח סביב ההחלטה נדמה היה שמהיום כל הזמנה באינטרנט בסכום של מתחת ל-1200 ש"ח לא תעלה לנו שום דבר מעבר למה ששילמנו לחנות ממנה רכשנו את המוצר. כלומר – אפשר להתחיל לחגוג על אמזון! האמת היא שלא בדיוק. מע"מ עדיין יוטל על המוצרים (בסך 16% על בסיס שער הדולר המופקע שמשמש את המכס בימים כתיקונם), ולא ברור עדיין עם כל מיני עמלות שמוטלות כיום על ה"טיפול" בחבילות שעוברות דרך המכס יחסכו מאיתנו בעתיד. 16% הם סכום לא קטן, ולעיתים קרובות הם יביאו את המחיר הריאלי מספיק קרוב למחיר שנשלם בארץ כדי שכל העסק יהפוך ללא כדאי בין כה וכה – מה גם שרבים מהמוצרים הרלוונטיים (כולל, למשל, ספרים) בין כה וכה לא חייבים במכס. כלומר, בכלל אין בשורה.

אבל מה שמטריד אותי יותר כאן הוא התיאור של נתניהו את התוצאות הצפויות של המהלך שלו: "הפטור ממכס על קניות באינטרנט יגביר את התחרות ויוריד את המחירים" הוא צוטט בטמקא. כלומר: נתניהו חושב שהדרך ההוגנת להגביר תחרות בישראל היא במתן יתרון משמעותי לחנויות בחו"ל על פני עסקים מקומיים. זהו ההפך הגמור ממהלך שמייצר מקומות עבודה. זהו מהלך שמחליש יבואנים וסוחרים ומחייב אותם להתחרות בחנויות שלא צריכות להתמודד עם עלויות המכס הישראלי על מוצרים שונים. כלומר, נתניהו אומר שלדעתו, הדרך להגביר את התחרות היא לתת יתרון בלתי הוגן לקבוצה מסויימת. ולא סתם קבוצה: אם כל מיני סוציאל-דמוקרטים לעיתים מטיפים למתן סבסוד והגנה לעסקים מקומיים על חשבון עסקים בחו"ל, נתניהו מחליט דווקא לתת את ההטבה שלו – לחנויות בחו"ל! אם תרצו, אפשר לראות בזה סבסוד: כל פעם שתושב ישראל מחליט שבמקום לקנות מוצר שחייב במכס מחנות בחו"ל ולא מחנות ישראלית, המדינה מסבסדת את עלות הרכישה בסכום המכס שאותו מוצר היה חייב לו היה מיובא בסיטונאות לארץ.

כן. נתניהו, הניאו-ליברל, מוכן לסבסד עסקים, ובתנאי שהם יפעלו מחו"ל ולא מתוך ישראל. וזו, לדעתו, הדרך לחזק את הכלכלה הישראלית.

41 Replies to “תחרות הוגנת”

  1. היי, אתה יכול לטעון שזה לא מייצר מקומות עבודה, אבל זה בהחלט מגביר את התחרות.

    יש עם העניין הזה המון בעיות, בדיוק כמו שכשקלינטון חתם על NAFTA הוא חטף המון אש מהסקטור העסקי בארה"ב. אבל יש שיטענו שאין ברירה מהבחינה הזו, ושהסכמי סחר חופשיים (וביטול המכסים הנלווה אליהם) הוא קריטי להתפתחות כלכלית.

  2. חגי, זה לא "מגביר את התחרות", זה יוצר תחרות לא הוגנת. רוצה נתניהו לבטל את המכסים על שורה של מוצרים – הוא מוזמן לעשות כן. הוא יקבל, כמובן, את ליטרת הביקורת שלו בגלל ההשפעה על הכנסות המדינה, אבל לפחות זה יהיה הוגן עבור כולם (במיוחד, אגב, אם מדובר במסגרת של הסכמי סחר שתבטל מכסים על ייצוא של תוצרת ישראלית לשווקים בחו"ל). מה שהוא עשה עכשיו זה לא קפה ולא תה, לא לכאן ולא לכאן. פופוליזם זול במסווה של רפורמת מס.

  3. אוקיי, מובן, ואכן נשמע הגיוני. קראתי היום על אוסם, נראה לי, שמתקשים להוריד מחירים למרות תחרות קשה של קטשופ היינץ – כי בעוד שאין מכס על קטשופ היינץ ולכן זול לייבא אותו וזול לקנות אותו בארץ, יש מכס על רסק עגבניות כך שהמחיר של הקטשופ שמיוצר בארץ עדיין יהיה גבוה יותר, וזו כבר תחרות לא הוגנת.

    השאלה שנותרת היא על אילו תחומי ייצור מקומיים ישפיע השינוי הזה, והאם אכן מדובר על תחרות לא הוגנת כמו ביטול מס על קטשופ.

    וכמובן, נותרת הבעיה שלעתים הרבה מהעלויות נובעות מהתנהלות בעייתית של המערכת – אני זוכר שבפעם האחרונה שקיבלתי חבילה גדולה שזכתה לפטור ממכס, שילמתי כמה מאות שקלים על התהליך שבו הוכחתי שהיא פטורה ממכס (ולדעתי זה היה יותר כסף מהמכס שהייתי משלם אחרת).

  4. נראה לי שקצת הגזמת כאן. רוב המוצרים שנקנים באינטרנט אינם מיוצרים בישראל כך שלא מדובר פה בפגיעה בתחרות.
    אם יש מישהו בארץ שיפגע אלו יבואנים שמוכרים מוצרים במחירים מנופחים ללא כל הצדקה.
    יש מספיק נושאים שאפשר לבקר את ביבי, לא צריך להמציא דברים מהאוויר.

  5. אם היבואנים מוכרים מוצרים במחירים מנופחים אז זה שמוטל עליהם מכס לא היה צריך למנוע ממך בעבר לייבא אותם לארץ באופן עצמאי. ואם הנחת היסוד של נתניהו היא שהשוק מווסת את עצמו, אז צריך לשאול איך זה שאף יבואן מתחרה לא נכנס לשוק כדי להציע את המוצרים במחירים שאינם מנופחים.

  6. לשאלה הזו יש תשובה אחת בתחום הסלולרי: למה אם יש שלוש חברות סלולריות עדיין כל התעריפים זהים? אני מניח שיש לזה הרבה סיבות, והרבה תרופות. אבל בעוד שהחברות יוכלו להתלונן על זה שהרשיונות החדשים פותחים פתח לתחרות לא הוגנת (רמי לוי לא צריך לפרוס תשתית חדשה שעולה המון כסף), הרשיונות החדשים גם יכולים להוריד מחירים שנקבעו בצורה לא תחרותית.

  7. בשוק הסלולר יש לפחות את התרוץ של הרגולציה – צריך רשיון כדי להפעיל רשת סלולרית, והשקעה ראשונית אדירה. עכשיו זה קצת ירד, אבל גם כאן, כדי להפעיל רשת וירטואלית צריך לקנות את רוחב הפס משלוש החברות הגדולות, מה שמגביל את הספקים הוירטואליים לנתח שוק מצומצם יחסית.
    אבל בשביל לייבא מוצרי צריכה לא צריך שום רשיון – צריך רק להתחיל לייבא.

  8. זו גם שאלה. אני לא בקיא בתחום בשום צורה שהיא, אבל כמו הרבה מתושבי המדינה הזו, בעקבות המחאה החברתית התחלתי להיחשף לכל מיני פיסות מידע שלא ידעתי עליהן. למשל, הנושא של ייבוא מקבילי – אם אני מייבא מאפל, ויש לי הסכם איתם ש*רק* אני מייבא מאפל בצורה מסודרת, אז אני יכול להפקיע מחירים בצורה די דרמטית. הצרכן המצוי יירתע מהזמנת אייפד מהאינטרנט בין השאר כי הוא לא רוצה להתעסק עם מכס, שחרור מהמכס, וכדומה (עניין פשוט של התעסקות). אבל אם פתאום אמאזון יתחילו לשלוח לארץ אייפדים שלא יצטרכו לעבור במכס, יהיה שינוי דרמטי במחירי האייפד באופיס דיפו ובאיידיגיטל.

    אלה עניינים מסובכים, כי לכל מוצר ומוצר יש המון גורמים שמשפיעים על המחיר שלו בארץ. אבל אני לא חושב שאפשר לטעון באופן גורף שהורדת מכסים היא מהלך שלא יוצר תחרות, גם אם היא מצומצמת – צריך להדגים את זה על התחומים הרלוונטיים. יותר מזה, כנראה שנצטרך לחכות ולראות (אם כי אני לא אופטימי).

  9. שלום, אתה צודק מכל הבט. מי בדיוק מזמין דברים ברשת? אילו דברים מזמנים ברשת? יש שכבת אוכלוסיה שלמה שבכלל לא מתקרבת לרשת. מדובר כאן ביבוא של חפצי יוקרה ואו חלקי חילוף למכשירי יוקרה. לי יש את הסמרטפון החדש לפניך. אכן יש כמה נישות מענינות, למשל חלקי חילוף קטנים לרכב, כמו פלסטיקים לכל הפנסים, או מרכיבים של מערכות מוזיקה או כלי עבודה יחודיים לתחביבים, או למשל קיטים לתחביבים אבל בשביל זה צריך ידע מיוחד קטלוגים וספק אמין בחו"ל, לא כל הספקים בארה"ב או באירופה מוכנים לשלוח ארצה. למשל חנות לציוד דייג וצלילה יכולה לוותר על הסוכן-יבואן בארץ אבל בסוף היום על איזו שכבת אוכלוסיה אתה מדבר? חוץ מזה אני, בעקרון, לא מאמין לא לנתניהו לא למשרד האוצר לא לשלטונות המכס. הסיכוי שתמיד ימציאו איזה סעיף בכדי לדפוק אותך גבוה. תודה על המקום והזמן.

  10. גדי – ברגע שיש אנשים שנדרשים לשלם מס על מוצר כלשהו, ויש אנשים אחרים שמקבלים פטור מהמס הזה, זהו בעצם סבסוד של המוצר עבור אנשים ספציפיים – במקרה הזה, חנויות בחו"ל.

  11. אמממ… יבואנים (ודרכם – האנשים שקונים את הדברים שהם מייבאים בחנויות ישראליות)?

  12. אוקי בו נעשה קצת סדר….

    דבר ראשון כמו שצויין כבר לא מדובר במהלך שישפיע על היצרנים הישראלים. רוב המוצרים שלגביהם הדבר נוגע לא מיוצרים בארץ כך או כך. השאלה היא אם כן האם צריך לתת יתרון ליבוא אישי על פני הקמעונאים בארץ.

    בשביל צריך לענות על שלוש השאלות הקלאסיות- האם יש בעיה, האם ההצעה פותרת את הבעיה והאם תופעות הלוואי של הפיתרון לא חמורות מהבעיה.

    בנוגע לשאלה הראשונה התשובה היא חד משמעית כן. מוצרים רבים, כולל מוצרי יבוא, עולים באופן משמעותי יותר מאשר במדינות דומות בעלות שיעורי מס דומים. (גם גלובס וגם דה מרקר יש סדרה שלמה של כתבות בנושא). הדבר נובע מכך שהמגזר הקמעונאי בארץ הוא ברובו ריכוזי עד ריכוזי מאוד. במוצרים רבים ישנו רק יבואן אחד או רק יבואן אחד לכל מותג מרכזי.

    עכשיו השאלה היא האם הפתרון יפתור את הבעיה. על פניו התשובה היא כן, ללא מכס ניתן יהיה ליבא חלק מהמוצרים במחיר הנמוך מהמחיר בו הם נמכרים בארץ דבר שיוריד את עלות המחייה של הצרכנים בישראל.
    עלתה הטענה שהדבר יתיב רק אם חלק קטן מהאוכלוסיה בעלת תחכום גבוה. לפי דעתי הטיעון הזה שגוי. רשימת משום שלרוב עם ישראל יש גישה לאינטרנט. יותר מ80% נכון ל2010. היום אומנם ישנה רתיאה מסוימת מקניה דרך האינטרנט אבל בהינתן יתרון מחיר משמעותי אני מאמין שאם הזמן נראה שהרתיאה הזאת תעלם (דבר שכבר קרה בסוגי מוצרים מסויימים כמו לדוגמא כרטיסי טיסה)
    שנית גם אם רק חלק מהאוכלוסיה ישתמש בשירותים האלא הרי שהיבואנים הגדולים לא יהיו מוכנים לוותר על אותו נתח שוק ויאלצו להוריד מחירים לכלל האוכלוסיה כדי להתחרות עליו.

    בנוגע לשאלה האם תוצאות הלוואי קטנות מהתועלת. תוצאת הלוואי העיקרית שהייתה התיחסות אליה (למרות שהיא לא נאמרה ישירות) היא שהמצב החדש יביא את היבואנים לחיסרון יחסי שיכפה עליהם לצאת מהשוק. התשובה הראשונה לטענה זאת שמצב זה אינו בהכרח שלילי. החנויות הוירטואליות הגדולות לא יעלו את המחירים שלהן בגלל העלמות היבואנים הישראלי ולכן סביר להניח שסך התועלת לצרכן הישראלי מירידת המחירים תהיה גבוהה מנזק שיגרם ליבואנים הישראלים. אבל גם אם נזניח את הטענה הזאת (לדוגמא מאחר והדבר יגרום נזק לא פרופורציונאלי לאותם 15% שאין להם גישה לאינטרנט) הרי שלא סביר שהחיסרון שמדינה העניקה ליבואנים הגדולים מבחינת מכס יקזז את כל היתרון לגודל שיש להם כיום (לדוגמא מבחינת עלויות הובלה או מבחינת יכולת המשא ומתן שלהם מול הספקים בחו"ל) לכן לא סביר שמהלך החדש יוביל לפשיטת רגל של היבואנים הגדולים, רק לפגיעה בנתח השוק שלהם וביכולתם להעלות מחירים הרבה מעבר למחיר ה"נכון".

  13. אבנר – השאלה היא פשוטה: אם היבואנים מפציצים במחירים עד כדי כך, הרי שהיבוא האישי צריך להיות כדאי בכל מקרה, ולכן לגמרי לא ברור למה צריך להוריד את המכס על המוצרים הללו – יהיה כדאי להזמין אותם מחו"ל גם אם משלמים עליהם מכס מלא בדיוק כמו היבואן הסיטונאי.
    אפשר לשפר – אפשר למשל להגביל כל מיני עלויות תקורה כגון עמילות המכס, שנגבות באופן דיס-פרופורציונאלי והופכות יבוא אישי ללא כדאי גם כאשר הפרשי המחירים גדולים. אבל למה דווקא את המכס לבטל?
    מדוע המהלך שהובילה הממשלה לאפשר יבוא מקבילי לא פתר את הבעיה? אם הטענה היא שיש "מחיר נכון" ושדרוש רק שוק חופשי כדי להשיג אותו, מדוע יצירת תחרות לא הספיקה? מדוע התחרות הזו צריכה להיות בלתי הוגנת, כאשר לצד מסויים (ודווקא זה שנמצא בחו"ל, ולא בארץ) יש יתרון תוצרת הממשלה בדמות פטור ממכס?

  14. דובי, אני לא ממש מבין את השאלה. היבוא האישי אכן כדאי בכל מקרה ואנחנו מזמינים מחו"ל כאילו אין מחר. אבל בכל פעם שבה אנחנו מזמינים וחוטפים על זה מכס זה מביא לנו עצבים. אנחנו לא אומרים "נו טוב, ניתן למדינה את חלקה כי היא כל כך נפלאה, הרי עם הייבוא שיש בארץ זה עדיין היה עולה לנו יותר"; אנחנו אומרים "שתלך להזדיין המדינה המזורגגת הזו".

  15. אם היבוא האישי אכן כדאי, למה הוא לא מביא לתוצאה המיוחלת של הורדת המחירים, כפי שלכאורה אמור להשיג ביטול המכס?
    ואני מבין שמיסים זה חרא של דבר – אבל איזו סיבה הגיונית יש לתת פטור ממיסים דווקא למי שמזמין מחנות בחו"ל, בעוד שמי שקונה מעסק ישראלי צריך לספוג את מלוא המכס?

  16. אני חושב שיש כמה תשובות אפשריות לזה:
    1) כי זה מהלך פופוליסטי שיזכה לאהדת הציבור על ידי ביטול של אספקט שנוא בחיים שלהם.
    2) אין שום סיבה הגיונית. הם יורים לעצמם ברגל.
    3) כי ביטול כולל של המכס יפגע יותר מדי בהכנסות המדינה, ולכן הולכים על ביטול חלקי שישאיר את הכוח בידי הצרכן, בזמן שביטול המכס על היבואנים גם היה פוגע משמעותית יותר בהכנסות המדינה (ניחוש פרוע שלי) וגם היה מותיר את הצרכנים בני ערובה בידי היבואנים, שיכולים לקבוע מחירים גבוהים משמעותית מהמחירים בחו"ל.

  17. בקשר לכדאיות הייבוא האישי – זה שזה זול יותר לא אומר שזה זול בהרבה, או בכמות שתצליח לעודד אנשים שאינם מורגלים בדבר לקנות באופן קבוע מחו״ל דרך האינטרנט. אם אני יכול לחסוך עוד מאה שקל בקניית אייפה בחנות אחרת, אני לא אגיע אליה בוודאות אם יש לי חנות נוחה ליד הבית. אבל אם אני חוסך 500 שקל, אני כנראה אשנה את ההתנהגות שלי. ואחוזי המכס על חלק גדול מהמוצרים האלה הם משמעותיים מספיק כדי ליצור הפרשים שיעודדו אנשים לקנות דברים בדרך שאליה הם לא רגילים.

  18. חגי, אז עכשיו ירדנו מ"מפוצצים במחירים" ל"הפרש של מאה ש"ח". ואתה רוצה לייצר הפרש הרבה יותר גדול, כזה שהיבואנים לא יוכלו להתחרות בו משום שהם צריכים לשלם 400 ש"ח מכס, ואתה לא.
    למה אנחנו צריכים *לעודד* אנשים לקנות דברים בחו"ל? למי בדיוק זה מועיל, העידוד הזה? זה מה שאני לא מבין – אם לאנשים כדאי יותר לקנות בחו"ל כשהתנאים שווים, אז אנשים יקנו בחו"ל. אם כרגע לרוב האנשים לא כדאי לקנות בחו"ל בגלל המכס שמוטל על מוצרים – מכס שגם היבואנים צריכים לשלם – איפה ההגינות בלבטל את המכס רק עבור האדם הפרטי, ובכך ליצור תחרות לא הוגנת ליבואן?

    אני מבין, באמת שאני מבין את הרצון של כל אחד מאיתנו לא לשלם מכס על דברים שאפשר לרכוש דרך חנויות בחו"ל. אבל נסה לרגע לשים בצד את החסכון האישי שזה יביא לך כפרט, ולראות את הדברים בתמונה הגדולה. המטרה של המהלך הזה היא לא "לאפשר לאנשים שיש להם כרטיס אשראי בינלאומי לקנות בזול", אלא, לכאורה, להביא להורדת המחירים לכולם בארץ. אבל אם הבעיה אינה בעיקר הפקעת מחירים, אלא בעיקר העלות הגבוהה של המכס, אז אין סיכוי שהמהלך הזה ישיג את מטרתו המוצהרת. התוצאה היחידה תהיה שפלח מסויים באוכלוסיה יוכל להנות מעכשיו ממחירים מוזלים על מוצרים מסויימים, בעוד שכל השאר ימשיכו לסבול כרגיל.

  19. אני לא מדבר על הפרש של 100 ש״ח באופן ספציפי, זו הייתה דוגמה. אני מדבר על זה שאם אני רוצה לקנות אזניות של רייזר, אז אני משלם עליהן יותר מפי 2 מהמחיר הדולרי. גם עם משלוח יקר של יושופס ומע״מ, אני משלם עליהן בארץ פי 1.5 כמעט. אז מתוך הבנה שהיבואנים קונים את זה במחיר יותר זול (דרמטית) ממני, וחוסכים עלויות משלוח בגלל כמויות, ברור לי שהם לוקחים אחוזי רווח מאד גדולים, למרות שהם ישלמו מכס ונכון להיות אני לא.

    בשלב שבו אני יכול לקנות ביחד עם חברים שלי (הזמנות משותפות להורדת דמי משלוח הפכו ללא כדאיות בגלל שהן מגיעות לסף המכס/מע״מ) את האזניות האלה שיעלו לי 300 שקל במקום 500 שקל, ולא רק 400 במקום 500, אז דברים יראו אחרת. כי עכשיו, אוגי איקס, חברי הטוב, לא יגיד לי ״נו, למה להסתבך בשביל 100 שקל, ולחכות כמה שבועות״ וכן הלאה, אלא יצטרף להזמנה כי זה הפך למאד כדאי. בדיוק כמו שלא תלך לסופר בשביל חיסכון של עשרה שקלים לעומת המכולת אבל כן בשביל חיסכון של 100 שקלים, כך גם צרכנים רבים לא יזמינו מהאינטרנט בשביל חיסכון של x שקלים, אבל כן בשביל חיסכון של 2x. ובעקבות זה, כמובן שיש מחירים שלא ירדו (האייפד למשל נמכר במחיר הוגן למדי בישראל), אבל יש מחירים שירדו דרמטית (להזכירך, פעם אייפוד של 300 דולר עלה בארץ 2000 ש״ח, ועם תחרות של ייבוא אישי המחיר היה יכול להשתנות דרמטית).

  20. כל הטיעון שלך מתבסס על טיעונים של שוק חופשי – אבל כבר כיום קיים שוק חופשי. כל אחד יכול להכנס לעסקי היבוא ולייבא ביבוא מקבילי כל מה שהוא רוצה ולמכור את זה במחירים זולים – והנה, איש לא עושה זאת, למרות שלכאורה אפשר לעשות פה הרבה כסף כי היבואנים הנוכחיים "לוקחים אחוזי רווח מאוד גדולים". אז איך אתה מסביר את זה?

    האמונה שהמחירים בארץ הם בלתי סבירים בעליל היא שגויה. אני יכול לקחת כדוגמא את קנדה – סה"כ שכנה של ארה"ב, שרבים מאזרחיה יכולים פשוט לקפוץ מעבר לגבול כדי לקנות מוצרים, והנה, למרות כל זאת, המחירים בקנדה הרבה יותר גבוהים מאשר בחו"ל. כי מכס הוא לא המס היחיד – עסקים בארץ גם צריכים לשלם מס הכנסה גבוה יותר מאשר בארה"ב, וכל מיני עלויות אחרות שמייקרות את העלות הכוללת של מכירת כל מוצר. ואתה אומר לי – לא מעניין אותי כלום. אותי מעניין רק המחיר הסופי שאני משלם. אז בסדר, אני בעד. אבל התחרות צריכה להיות הוגנת, ולא ברור לי למה צריך לתמרץ את מי שקונה מעסקים שמשלמים מסים למדינות זרות.

  21. דובי, אתה מציין את היבוא האישי כאופציה תחרותית, האם ניסית פעם את התהליך הבירוקרטי המדובר? בכל שלב אמיל המכס יכול לשנות את סיווג המוצר ( גם במידה ואין לא מושג ) כל פעולה כזאת כוללת המון זמן ועצבים שמרבית האנשים מנסיוני לא מוכנים לחזור על החוויה.
    ואני לא מזכיר סיטואציות מצחיקות כמו ההכרח לבצע אישור דרך מכון התקנים על כל מוצר, גם כאלו שתחת התקינה האמריקאית או האירופאית.

    למעשה הדרך היחידה להמנע מכאב הראש הזה היא לחסוך את אמיל המכס, והפטור המדובר מאפשר זאת.

  22. גל – אנחנו מדברים על מוצרים שמיובאים לארץ ונמכרים, לכאורה, במחירים "מופקעים". מוצרים כאלו, מן הסתם, כבר עברו את כל אישורי מכון התקנים בין כה וכה.
    שוב, מטרת הפטור אינה לאפשר יבוא של מוצרים חדשים לארץ, אלא, לטענת נתניהו עצמו, להביא להורדת המחיר שיבואנים גדולים גובים תמורת מוצרים שאפשר לרכוש גם דרך חנויות בחו"ל.

    אין לי בעיה אם יבטלו את עמילות המכס, או לפחות יהפכו אותן לפרופורציונליות יותר לסכום הרלוונטי. אבל השיוויון כדי לקיים תחרות הוגנת.

  23. בשורה התחתונה (מאחר ומיליון הכתבות בנושא רק בילבלו אותי), מה שאני הבנתי זה שהקינדל הפשוט שעולה באמזון 109$ יעלה אם מזמינים לישראל 183$ שזה עשרות אחוזים יותר.

    כל הממבו ג'מבו מסביב לא ממש מעניין אותי :(

    שאר הקניות מ deal extreme גם ככה לא מושפעות מזה.

  24. אתה צודק לחלוטין, ויש לי עוד נקודה קטנה להוסיף.

    אני מכיר אנשים שעוסקים בחנויות תחביב למיניהן. גם במצב הקיים אין להם כמעט שום אפשרות להתחרות בהזמנות מהאינטרנט גם לו היו רוצים.
    למשל בתחום המשחקים למיניהם יש מכס של 12.8%. סך הכל מכס + מע"מ מגיעים לכמעט 30% הבדל. בנוסף כל מוצר שהם מייבאים הם חייבים להעביר לאישור מכון התקנים אפילו אם למוצר יש אישור תקן אירופאי/אמריקאי (שזה כלום למי שמייבא כמות גדולה של יחידות ממעט מוצרים ומאד קשה למי שמייבא מעט יחידות מהרבה מוצרים).

    מעבר לבעיה של החנויות – גם הצרכנים נפגעים מזה. למשל בתחום משחקי הוידאו. מכיוון שחנויות לא יכולות להתחרות על צרכנים שיודעים שאפשר בקלות באינטרנט משחקים חדשים במשהו כמו 200ש"ח ומשחקים בני כמה חודשים בהרבה פחות, מרבית החנויות מעדיפות לפנות לשוק ה"הורים וסבתות לילדים שקונים להם משחק פעם בשנה ליומולדת" ולמכור להם ב-400 ש"ח.

  25. הבעיה היא שאם מה שאתה אומר הוא נכון, אז בעצם יש שווקים מסוגים מסוימים שהם פשוט unsustainable בישראל (למרות שהם קיימים במדינות בגודל דומה באירופה, נניח). מה שמעלה את השאלה, האם הממשלה צריכה לעשות כל מה שאפשר כדי להחזיק את השווקים האלה חיים בכוח? זה מזכיר לי את הרצון להחזיק מפעלי טקסטיל בישראל כשייבוא של חומרים זהים הוא זול בצורה דרמטית…

  26. חגי – להטיל על כולם את אותם המיסים ואת אותן המגבלות באופן שווה זה לא "להחזיק בחיים בכוח". זה להיות הוגנים.

  27. קודם כל, אני מסכים שההשפעה של השינוי בתקרת המכס כנראה תהיה שולית. מכס קיים רק על קטגוריות של מוצרים מסויימים (וגם כך הם בד"כ מעל הסף החדש), הוא פחות משמעותי ממסים רלוונטים אחרים (מס קנייה ובעיקר מע"מ) וכיוצ"ב. אז כן, ניפחו את המהלך הזה וניסו להציג אותו כיותר ממשהו כנראה באמת. יכול גם להיות שנתבדה ונגלה שהשינוי הזה באמת יהיה משמעותי (עד כמה שזה נראה לא סבער כרגע).

    יחד עם זאת אני רוצה להעיר שהמצב הוא מוכב יותר ממה שאתה מתאר. יבוא אישי הוא יבוא במחיר קימונאי – כלומר אני קונה מחנות ולא ישירות מהיצרן. זה אומר שהמוצר עבר עוד זוג ידיים לפי בואו בשערי מדינת ישראל ולכן מחירו גבוה יותר ובהתאם גם המכס עליו. היבואן, לעומת זאת, קונה ישירות מהיצרן ומקבל מחיר סיטונאי. זה כמובן מוביל לכך שאני והיבואן משלמים מחיר שונה מאוד למכס על אותו מוצר. כלומר מלחתחילה אין כאן "שיוויון" בעלויות המכס בין יבוא אישי למסחרי. עכשיו, כמובן שכשאתה משפר את התנאים של דבר אחד (יבוא אישי) אתה יוצר אפקט שלילי לתחליף שלו (יבוא מסחרי). אבל בין זה לבין סיבסוד עוד יש הבדל, ומלחתחילה המצב היה הרבה יותר מורכב (ולא שיוויוני) ממה שאתה מתאר.

  28. ביבי דופק את החלשים. . אני מודה שלא עליתי על זה בהתחלה. כן, כרגיל

  29. נושא היבוא המקבילי הוא יותר גרוע: יש מוצרים, שאם רכשת אותם בחו"ל – פשוט לא תקבל שירות כאן בארץ אם המוצר יתקלקל. רק אם רכשת דרך היבואן.

  30. יתרון לא הוגן?
    קודם כל גם בארהב יש פטור למוצרים שנקנים באינטרנט.

    דבר שני זה לא שהחברות שקיימות בחול לא משלמות מיסים על המוצרים שלהן,
    יכול להיות שהם יהיו נמוכים יותר אבל זה לא כאילו הם לא משלמים כלום..

    אז בוא נעשה השוואה לרגע,

    אם אני קונה מוצר מחברה שנמצאת בהולנד והיא מוכרת אותו ב100 דולר המוצר הזה כבר כולל X אחוזים של מיסים.
    המצב כרגע הוא שמתי שהמוצר הזה יגיע לארץ אני אצטרך לשלם על המוצר הזה מיסים, ולא רק שאני אצטרך לשלם עליו מיסים אני אצטרך לשלם מיסים עליו, ועל הרכיב של המחיר שלו שהוא בכלל המיסים של הולנד.
    וכמובן שאני אצטרך לשלם מיסים גם על המחיר של המשלוח כאילו זה חלק מהמחיר של המוצר(?!?).
    אז בסך הכל יש לנו מוצר שעולה X דולר, עליו החברה בהולנד לוקח עוד Y מיסים, והמשלוח עולה עוד Z כסף.
    אז על החבילה הזו אני צריך לשלם A כפול X+Y+Z.

    לעומת זאת, בתור יבואן כשאני מזמין מוצר אני משלם כמעט כלום כסף על המשלוח(פר מוצר, זה יכול להגיע לקני מידה שלם פחות כסף פר מוצר על המשלוח, או במקרים הפחות טובים בשביל היבואן יותר באיזור ה50 אחוז משלוח).
    בנוסף לזה אני המוצר שאני קונה עולה פחות כסף מלכתחילה, ואני לא משלם עליו את המיסים של המדינה שממנה זה הגיע.
    ואת המכס אני משלם נטו על מחיר המוצר,
    אז בסופו של דבר אני משלם (A כפול X) כאשר X הוא פחות מחצי מהX של הצרכן,
    ולזה אני פשוט מוסיף את הZ עלויות משלוח.
    אז בסופו של דבר המכס שלי בתור אדם פרטי הוא
    A1=A*(X1+Y*X+Z)
    והמכס של היבואן הוא
    A2=A*(X2)
    וX2 הוא פחות מ0.5 מX1.
    בסופו של דבר היבואן משלם פחות מחצי מהמכס שאני משלם במקרה הטוב, ופחות מעשירית במקרה הרע.
    אם זה נראה לך כמו מגרש הוגן אז אני לא יודע מה להגיד לך..
    ברור שלתת יתרון במכס לצרכנים הוא לא הוגן במגרש של המכס לבד, אבל מספיק שתשקלל את מחיר המשלוח וזה כבר יתאזן, פלוס זה דיי ברור שהמצב הקודם גם לא היה הוגן מהצד השני אז אני לא רואה בעיה בהעדפה מסוימת לצד שלנו עכשיו.
    וזה לפני שאני נכנס לענין של לענין הפרק זמן שיבואן צריך להשקיע מזמנו ביבוא של מוצר בודד מול הזמן שאדם פרטי צריך להשקיע, ועוד כל כך הרבה דברים שנותנים ליבואן יתרון עצום.
    ומה הסיבה שלא כולם נכנסים ליבוא פתאום?
    איזה מין שאלה זו, הרי שוק פתוח לבדו לא מביא שינוים כל כך מהירים, בטח שלא שחסם הכניסה הוא כמה מליוני דולרים, אם הייתי רוצה עכשיו להפוך ליבואן אז הייתי צריך להשיג מימון של סכומים דמיוניים, הייתי צריך להשיג קשרים, והייתי צריך להתמודד עם העובדה שהיתרון מחיר שהייתי מציג היה מחזיק אולי שבוע עד שכל שאר היבואנים היו מיישרים איתי מחיר, אז איזה פאקינג סיבה יש לי להכנס לשוק אם הם יכולים למעוך אותי בשניה שאני אכנס ואני אצטרך להשקיע עשרות מליוני דולרים בשביל להכנס אליו?
    באמת שזו אחת השאלות היותר טיפשיות.

  31. דרור, לא הבנתי למה כשיצרן מוכר ליבואן המיסים על העסקה לא כלולים בתמחור שלו. אתה יכול לפרט בבקשה?וזה שעלויות המשלוח של יבואן נמוכות יותר לא אומר שהן זניחות. בנוסף, מה שדובי אמר היה שבעצם נתניהו נותן לחנויות בחו"ל ייתרון- כי בדר"כ אתה לא קונה ישירות מהיצרן, אלא מהחנות. בואו נעשה תחשיב מחדש:
    בהינתן מוצר שמחירו לפני מיסים X, המיסים עליו במדינת הייצור הם Y, עלות המשלוח שלו ליחיד היא Z וליבואן או לקוח עסקי אחר היא Q, הרווח שיבואן צריך להמשיך להרוויח עליו בשביל להמשיך לשלם לעובדים הוא P, והמכס עליו A אחוז, התחשיב לאדם בודד הקונה מהאינטרנט לפני התיקון הוא
    (1.16+A)*(X+Y)+z
    והתחשיב למחיר אצל יבואן הוא
    A*(X+Y)+Q+P
    לעומת זאת לאחר התיקון המחיר לאדם בודד הוא
    1.16*(X+Y)+z
    ובהינתן שהמכס על רוב המוצרים הרלוונטיים גבוה משמעותית מ16% יש פה ייתרון משמעותי שהממשלה מעניקה לחנויות בחו"ל על חשבון החנויות בארץ.

  32. לדעתי יבואנים ובעלי עסקים חייבים להפסיק לסים רווח של 600% על מוצרים שלהם…אז נקנה בארץ כל מה שנדרש…ושיפסיקו לספר לנו סיפורים "כמה מיסים הם שילמו…"

  33. יאנה, יש לך איזשהו תיעוד על רווח בסדר הגודל הזה?אם כן, באיזה תחום בדיוק? קשה לי להאמין שעסק עם מתח רווחים כזה לא ימשוך מתחרים שינסו לנגוס בנתח השוק הטעים הנ"ל ותוך כדי כך יצרו תחרות שתוריד את מתח הרווחים של כולם למשהו סביר יותר.

    נ"ב שווה לשים לב שהמכס על הרבה מוצרים עולה על 100%- כלומר שהמוצר מכפיל(או יותר) את מחירו רק בגלל המכס.

  34. דרור,אני מסכים איתך והייתי רוצה להדגיש כמה דברים
    1)התשלום שאתה משלם על המשלוח הולך בחלקו לשליחים שמביאים את החבילה לביתך.
    2) על פי התיאוריה הסוציאליסטית (וגם לפי כלכלה בת קיימה) חנות היא סוג של משרד שליחויות כלומר במקום שאתה תבחר את משרד השליחויות והוא יבחר את הספק אתה בוחר את הספק והוא בוחר את משרד השליחיות.
    3) ברמה הפרקטית כשהזמנתי ספר הוא הגיע דרך הדואר לכן יש כאן סבסוד של רשות הדואר על חשבון אתר מכירות.

  35. @עופר
    אם הייתי מדבר על בנאדם שקונה מיצרנים אז אולי הייתה לך נקודה,
    אבל זה לא המצב..
    וזה בדרך כלל לא המצב.
    רוב המוצרים שתקנה בחול לא יוצרו באותה מדינה שקנית בה, ולכן שילמו עליה מכס פעם אחת כשהמוצר נכנס לאותה מדינה.
    לעומת זאת כשהיבואן קונה את המוצרים הוא לא קונה אותם דרך ארצות הברית כשהם יוצרו בסין בכלל, הוא מזמין אותם מסין.

    ובהתייחסות לדוגמא שלך,
    הטעות שלך היא שהשתמשת ב X של המחיר לצרכן גם בשביל המחיר ליבואן,
    כאשר המחיר שהיבואן יקבל הוא באופן וודאי פחות מהMSRP, או ה"מכיר לצרכן",
    במילים אחרות, אם המוצא עולה 10 שקל בקניה של מוצרים מרובים, והמחיר לצרכן שלו בארה"ב הוא 20 שקל, יחס סביר למדי, יתכן מאוד שההפרש יהיה אפילו גדול יותר.
    אני אשלם על המוצר כיום לפני התיקון כX*20 מיסים,
    כאשר היבואן ישלם רק X*10, כבר חצי מעלות המיסים.

    ככה שכרגע לכל הפחות היחס לא הוגן, על הנקודה הזו לבדה.

    בנוסף לזה, אתה לנוחיותך התעלמת מהעובדה שאני בתור צרכן שמזמין מוצר לדוגמא מארהב, ונגיד שהזמנתי מוצר שעולה 50 דולר, ושוקל 2-3 קילו, אשלם על המוצר הזה עוד סביבות ה40 דולר רק במשלוח.
    כאשר החבילה תגיע לארץ ואני אצטרך לשלם עליה מעמ ומכס אני אאלץ לשלם על המוצר כאילו הוא עולה 90 דולר, מה שיביא אותנו כמעט פי 2 מיסים, זה אגב היה נכון גם אם הייתי קונה מוצר שעולה 0.5 דולר והמשלוח שלו היה 50 דולר, ואז הייתי משלם בערך פי 40 מיסים.
    כאשר יבואן לעומת זאת מזמין מוצר הוא משלם אך ורק על מחיר המוצר.
    הוא לא משלם שקל מכס על המחיר של המשלוח.והוא בטח ובטח לא משלם מעמ נוסף על המשלוח.

  36. כל הכבוד על האומץ להציג דעה לא פופולארית :)

    ביבי בצעד מתוחכם (וזה לא הראשון שלו) מצליח לפצל את המחאה לשניים – אלו הדורשים שיפור אמיתי ועמוק בחברה הישראלית ומוכנים לפגיעה בעצמם לטובת המהלך (כמו העלאת מיסים אם השכר שלהם בעשירונים העליונים), והאינדיבידואליסטים הרוצים להקל על הכיס שלהם אישית ותו לאו.

    כבר לפני כשנה כשהרימה ראש מיני מחאת המס שרצו לגבות ברשות הדואר, טענתי שמדובר במחאה של שכבה מפונקת יחסית של מעמדות גבוהים שחושבת על המותרות של עצמה.

    לא ברור לי למה בעשור+ האחרון דאגה לשמירה ופיתוח מקומות תעסוקה בישראל הפך להיות עניין של זרם חלש במפלגת העבודה ותו לאו. (למעט עניין אחד, התעסקות חצי כושלת של הליכוד עם פליטים ועובדים זרים).

סגור לתגובות.