ממשלת קרטל

קשה לי לנסח במילים כמה אני כועס על החלטת ועדת השרים לחקיקה אתמול על הצעות החוק שנועדו למנוע מימון מארגוני חברה אזרחית, ספציפית – אלו מהשמאל.

כשלומדים על התפתחות המפלגות בשנה א' של מדע המדינה, לומדים איך מפלגות התחילו כארגונים אליטיסטיים, התפתחו לארגונים המוניים עם עליית מפלגות הפועלים, ואז החלו תהליך של שחיקה והדלדלות לכדי מפלגות שלד. הבעיה של מפלגות שלד, כאלו שפועלות בציבור רק סביב מערכות בחירות ושאר הזמן רדומות, היא שקשה להן למצוא מימון. כדי להתמודד עם הבעיה הזו התפתחו המפלגות למה שמכונה "מודל מפלגת הקרטל". למעשה, יותר משמדובר על מודל של מפלגה ספציפית, מדובר על מודל של מערכת מפלגתית בה המפלגות עושות יד אחד כדי לשמור על חוזקן – הן הופכות תלויות במדינה למימונן, ויוצרות מכשולים חדשים בדרכן של התארגנויות חדשות שמנסות להתמודד על מקום בפרלמנט.

בישראל אנחנו רואים משהו חדש מתרחש: ממשלת קרטל. ממשלה שמנצלת את כוחה כדי למנוע מצב שבו יהיה עליה איום אלקטורלי כלשהו, שדוחקת את מפלגות האופוזיציה ליישר איתה קו או שגם הן וארגונים הקשורים בהן יינזקו. למעשה, הממשלה אומרת שמי שאינו משרת את האינטרס של הממשלה או של בעלי ההון, אינו יכול להתקיים כלכלית. זה נכון בחוק איסור התרומות לארגונים, וזה נכון בחוק החרם.

דמוקרטיה היא מערכת שמתבססת על לגיטימיות. הלגיטימיות במערכת הדמוקרטית נובעת מההכרה בכך שהשיטה הוגנת, שהמיעוט יכול להפוך לרוב באמצעות כח השכנוע. זו, הרי, בדיוק המגבלה של אזרחי ישראל הערבים: הם לעולם לא יוכלו להפוך לרוב, ולכן כל עוד השיטה מבדילה בינם לבין היהודים על פי מוצאם, השיטה אינה יכולה לזכות ללגיטימציה מהם.

אבל עם חקיקת החוקים החדשים, מנוטרלת עוד קבוצה בדמוקרטיה הישראלית. עכשיו גם ארגוני זכויות אדם אינם רשאים לנסות ולשכנע את הציבור בעקרונותיהם. נאסר עליהם, אפקטיבית, לדבר על ליבו של הציבור, לחשוף את המציאות כפי שהם מבינים אותה, ולנסות להפוך לרוב שיתקן את המדיניות הציבורית בתחומים היקרים להם. אם בערב ישראל הייתה דמוקרטית ליהודייה ויהודית לערבייה, עכשיו היא אפילו לא זה. עכשיו היא יהודית לערבייה וימנית ליהודייה. מדינת כל ימנייה.

 

לא מדובשה ולא מעוקצה

מדינות אירופה וארה"ב צריכות להגיב בחריפות על החלטה כזו של המדינה. הן צריכות להודיע לישראל שאם הכסף שלהן מסריח בעיני ממשלת נתניהו כשהוא ניתן לארגוני חברה אזרחית, אז הוא מסריח גם כשהוא ניתן למדינה עצמה ולעסקים בה. כל סיוע כלכלי שניתן לישראל צריך להיות מושעה מיידית. הסכמי הסחר יושעו גם הם. מקומה של ישראל ב-OECD צריך להשלל ממנה. סנקציות יוטלו על מתן תרומות על-ידי גופים ואנשים פרטיים לארגונים במדינה – כך לפחות יהיה שיוויון בין ארגוני הימין לארגוני השמאל. לא מדובשה ולא מעוקצה,  יאמר העולם לישראל.

אם ישראל מחרימה את כספו של העולם, העולם צריך להחרים את ישראל. פשוט וקל. אי אפשר לשחק עוד במשחק הזה של כן-דמוקרטיה-לא-דמוקרטיה. אם ממשלת הקרטל שוללת מהאופוזיציה את הכלים הבסיסיים ביותר שיאפשרו לה להלחם על עקרונותיה באופן חוקי, לא נותרת חלופה אלא להלחם באופן בלתי חוקי. Bring it on.

(לא, לא באלימות.)

15 תגובות בנושא “ממשלת קרטל”

  1. מסכים.
    אך מכיוון שאין אנו משפיעים על מדינות אלו, צריך לחשוב איך אנחנו משנים את המצב.
    מגנדי למדנו שדיכוי מתקיים כל עוד המדוכא מקבל את כללי המשחק.
    אני לא מוכן לקבל את כללי המשחק.
    השאלה איך אפר את הכללים האלו.
    הייתי שמח להפסיק לשלם מיסים. יש מצב שבקרוב אחליט להפסיק לעבוד ולו מהסיבה שאני לא מוכן לממן את הדיכוי שלי.
    איזה עוד שבירת כלים ניתן לבצע?

  2. אני מרגיש שאני לא מבין דברים עד הסוף.

    מה הוא האיום שבו ח"כ אקוניס והשרים התומכים רוצים להילחם? עמותה שממומנת ביורו ועוזרת במחסומים? כזו שמארגנת ומעודדת את ההפגנות בשייח ג'ראח? או כזו שמעודדת זליגת ישראלים מהשמאל הציוני להיות יותר פרו פלסטינים? ממקום מושבי הציוני, כל אלו לא נשמעים לי *נורא* מפחידים. אבל אולי אני מפספס משהו ויש משהו יותר מפחיד?

    קשה לי לקבל את הטענה שהם פשוט רוצים לפגוע בשמאל במובן הכי שטחי של הדבר, אני מנחש שהם מתבססים על כמה איומים שנראים להם אמיתיים לעתיד המדינה הדמוקרטית, שיש אכן מדינות שבאמת משפיעות על המדינה יותר מדי (לכיוון פרו-פלסטיני ואנטי-ציוני) ע"י הזרמת כספים לעמותות, שזה גם לא הכי דמוקרטיה במיטבה. אני חושב שבראייתם זה חוק של דמוקרטיה מתגוננת.

    מובן מאליו שהחוק בעייתי, באופן שבו לא ניתן להבחין בין עמותה טובה לעמותה רעה. אני לא חושב שאני תומך בו, אבל חושב שהבעיה שהוא מנסה לפתור קיימת.

    מה שמפגר, הוא שבאותה מטבע, ארגוני שמאל פוסט-ציוניים יכולים לקרוא לתרומות לחיזוק הציונות שמגיעות מארה"ב וקנדה בחישה ופגיעה בדמוקרטיה. אבל לדעתי אלו צודקים ואלו צודקים, יש סכנה לדמוקרטיה אם לגורמים זרים יש השפעה גדולה מדי על אופי המדינה.

  3. מעניין שעל עמותה שתשים לה למטרה להפוך את ישראל לדיקטטורה קומוניסטית כנראה לא יחולו כל הגבלות, כי לא מדובר באג'נדה מדינית-בטחונית.

  4. נ.ב.
    לגבי ההערה של גורביץ – אני מציע שתשתפו מסמך בגוגל-דוקס וכשמישהו מתחיל לכתוב פוסט על משהו – שיכתוב שם בקווים כלליים מה הכיוון ומה תאריך הפרסום המיועד. ככה לא תדרכו אחד לשני על האצבעות.

  5. לאורןה – למה קשה לך לקבל את הטענה שכל הפואנטה של החוק היא לפגוע בשמאל באופן הכי שטחי? ראה את דרכיה של הממשלה הזו – החוק נגד חרם, למשל. הכי שטחי, הכי ממוקד לפגיעה בשמאל, הכי אנטי דמוקרטי.

  6. ההסטוריה מלמדת שחוקים כאלו לא מחזיקים מעמד ובסופו של דבר מה שהיה הוא שיהיה. החוק עצמו גם כשנחקק מתוך מחשבה לפגוע בעמותות השמאל לא ממש מטריד אותי (גם בגלל שדעותי הפוליטיות אינן שמאליות) אלא גם שנראה שיש לו ערך הצהרתי בלבד. אם עמותה קיבלה יותר מ- 20 אלף ש"ח מה יעשו לה?
    אז אולי כדאי שמקרה זה התגובה של מחנה השמאל תהיה התעלמות/זלזול.
    הרבה מהביקורת על השמאל מקורה בהתנהלותו כל דבר שהוא מתיחס אליו פוגע במדינה, בדמוקרטיה וכד'
    אם השמאל היה דואג לשים סדרי עדיפויות ולא לצאת חוצץ אוטומטית על כל שטות יתכן שגם הציבור שנמצא במרכז היה משתתף בצערו…

  7. מיצבשת, הבעיה היא שהציבור חושב שזה בעיה של השמאל.
    כשסותמים למיעוט את הפה זאת בעיה של כולם.
    גם את מיעוט בתחומים רבים.
    את אקדמאית?את מתנחלת? את דתיה?את ערביה? את אשכנזיה? את מזרחית? אז את מיעוט!

    סתמו את הפה למי שהיום הוא המיעוט.
    כל אחד הוא חלק ממיעוט שידרס אם הוא יבליג על פגיעה מכוונת במיעוט אחר.

  8. מהמעט נסיון שלי, דבר כזה לא גורם לחרם או הפסקת מימון. למדינות השונות לא ממש איכפט כמה ישראלית דמוקרטית – לפחות לא בהתנהלות. זה גם לא עניין של הגינות – למשל לא היתה ממש סיבה להתנגד להכרזת המדינה הפלסטינית או להתנות אותה בשיח עם ישראל. אנחנו צריכים לאשר כדי שהם יוכלו לקרוא לעצמם מדינה?
    בכל מקרה, דברים שגורמים לחרם או הפסקת מימון וכו' זה אם כבר הדברים הפחות הגיוניים, כמו שבעקבות מבצע שמקבל יחסי ציבור רעים, או כי משפצים את הגשר להר הבית וכו'. הפיתרון הכי טוב שמצאתי הוא להפסיק לקרוא עיתון ולתכנן את עתידי היטב.

  9. דובי למרות שאני מתנגד לחוק הזה יש לציין שקיימת טענות בעולם בזכותו

    לדוגמא הדיון הזה בבלוג משפטי אמרקאי חשוב:

    http://volokh.com/2011/11/12/undemocratic/

    הטענה הבסיסית היא שמימון של מדינות זרות של ארגונים פוליטיים הוא דבר פסול…

  10. זה מאוד מתחבר לשתי ההצעות שנוגעות לבית המשפט העליון (שינוי הרכב הועדה ושינוי שיטת הסניוריטי) – שאין בהן שום פסול עקרוני כשלעצמן (אין קדושה בשלוש שנים מינימום כנשיא ביהמ"ש, למשל), אבל שתיהן נתפרו במיוחד על מנת ליצור מצב שבו מועמדים שמתאימים לרוחו של השלטון.

  11. אורית תודה עבור ההסבר האיטי ומאיר העיניים פשוט עכשיו הוארתי..
    ההתיחסות שלי היא להתפזרות של אידאולוגית השמאל על הרבה מילים הרבה מעשים, סליחה הרבה הצהרות במקום ההתמקדות שאופינית לימין בנושא מסויים בססמה ברורה.
    מבחינה ענינית התיקון בחוק הוא בסה,כ לגבי נושא "הוכחת הנזק" בעבר גודל הפיצוי היה תלוי בנזק במוניטין כמות לקוחות וכדומה שגרם הפרסום השקרי.ברור שאי אפשר טכנית להעריך פיצוי שכזה ולכן שניצחו מאן דהו בתביעת דיבה הפיצוי בפועל היה קטן ולא משמעותי ולכן לא היה כדאי לתבוע דיבה.
    התיקון לחוק מאפשר ברג שהוכה דיבה לקבל פיצוי שמכסה את הוצאות המשפט ומאפשר לשקול תביעה על הוצאת דיבה.

סגור לתגובות.