או, הנה את ישראל

הלם ואימה

באמת תהיתי כמה זמן ייקח עד לחוויה הישראלית האותנטית הראשונה. משרדי הממשלה עברו כולם בנעימים ובשירותיות ראויה לציון. רכישת המוצרים השונים עברה ללא תקלות, אינטרנט וטלפון הותקנו בזריזות ולשביעות רצוני. תהיתי האם באמת יתכן שישראל שינתה פניה.

ואז הגיע הזמן לדבר עם חברות הסלולר.

מאז סוף שנות ה-90 היה לי חשבון בסלקום. אבא שלי תמיד שילם את החשבון, ובכל מקרה מספר הדקות החודשי שלי הוא כל כך זעיר עד שהחשבון שלי לעיתים רחוקות הגיע למאה שקלים. כשעזבנו את הארץ, המספר נשאר פעיל ללא תוכנית, ויכולנו להשתמש בו בחופשות. אחרי שחזרנו הפעלנו מחדש את מכשיר הנוקיה הותיק שלי – זה שרכשתי מתישהו לקראת אמצע העשור הקודם, והורי תרמו עוד כרטיס סים שישב חסר מעש ונטול חיובים אצלם, והוא נכנס ישירות לתוך הטלפון הלא-מי-יודע-מה-חכם של אשתי. כך יצא שיש לנו שני מספרים ברשת סלקום, שניהם ללא תוכנית.

רצינו, לפיכך, לבדוק את האופציות שלנו. קפצנו חיש קל למרכז השירות של סלקום ברחובות ושוחחנו עם איש המכירות החביב באשר לאופציות שלנו. ראשית, שאלנו כמה אנחנו משלמים עכשיו לדקה. הסוכן ועוד עובדת במקום רכנו על המחשב שמולו ועל פרצופם נמרחו חיוכים משועשעים – אתם משלמים כמעט שקל לדקה! סיפרה לנו הבחורה בהפתעה משולבת בגועל.1 אוקיי, השבנו, זה אכן הרבה כסף. מה יש לכם להציע לנו?

ובכן, אמר הסוכן – על כמה דקות אנחנו מדברים? האם אתם משוחחים בטלפון מעט, בסביבות ה-500 דקות, או הרבה, בסביבות ה-1000? הבטתי בו כלא מאמין. אמממ… כחכחתי – אנחנו מדברים בסביבות ה-100 דקות. למעשה, בקנדה היינו בתוכנית שנתנה לשנינו במשותף 150 דקות, כולל שיחות נכנסות, ומעולם לא הגענו לכמות הזו. עכשיו היה תורם של השניים מולנו להביט בנו בתדהמה. המשפט "does not compute" חלף במוחי באותו הרגע.

לבסוף התעשת סוכן המכירות והתחיל להציע לנו שלל מסלולים שבבירור לא היו דומים בכלל למה שחיפשנו, כולם יקרים הרבה יותר ממה שהיינו מוכנים לשלם. לבסוף התייאש והציע לנו מסלול "הכי פשוט" (זה שם המסלול. או משהו בסגנון, בכל אופן) – במסלול זה, אנחנו נדרשים לשלם 30 ש"ח תמורת הזכות לשלם לשלם לסלקום רק 69 אג' לדקת שיחה. בחישוב זריז, ועל בסיס ההנחה הבלתי-מבוססת שאנחנו כעת משלמים שקל לדקה, הגעתי למסקנה שכל אחד מאיתנו צריך לדבר לפחות מאה דקות כדי להתחיל לחסוך כמה אגורות במסלול הזה. הסברתי לסוכן את האבסורד, אבל הוא משך בכתפיו: זה מה יש.

תזכרו את זה בפעם הבאה שמישהו יגיד לכם שאם אתם רוצים לחסוך, אתם צריכים להפסיק לצרוך כל כך הרבה.

עם אורנג' דיברנו בטלפון, והתוצאות היו זהות באופן מטריד. איה התחרות ירום הודה?

שומרים על החיוך

אבל אז – הו, אז! – אז דיברנו עם פלאפון, ופלאפון הפתיעו אותנו לטובה. בתשלום של 20 ש"ח לחודש בלבד, נזכה לזכות לשלם רק 39 אג' לדקה. הנה לנו חסכון משמעותי. "ואין התחייבות?" שאלתי את הנציג בטלפון. "לא", הבטיח זה האחרון. "ואנחנו לא צריכים לשלם שום דבר על הסים?" שאלתי, בזוכרי כיצד אורנג' דרשו 99 ש"ח תמורת הכרטיס. "לא," השיב הנציג, אחד גל סבג.

נפלא! השבתי, ומיד הסכמתי לתוכנית. כעבור זמן קצר חזר אלי גל וסיפר לי כי שליח עם צמד הסימים שלי יגיע אלי מחר בשעות הבוקר. "אה, ודרך אגב, הסימים יעלו לכם 80 ש"ח כל אחד," הוא התנצל. טעות, חשבתי. קורה. הוא התנצל, הוא אמר לנו מראש, וזה עדיין יותר זול מהמתחרים. על טעות קטנה כזו לא מבטלים עסקה.

ביום שישי הגיעו צמד שליחים ובאמתחתם סימים וערימת ניירות. ובראש הערימה – צמד הדפים שחברות הסלולר מחוייבות לספק על פי ההוראות החדשות של משרד התקשורת.2 עיינתי בזריזות בדפי עיקרי התוכנית ומיד צד את עיני פרט מטריד: 18 חודשי התחייבות. "מה זה זה?" שאלתי את השליח בעברית צחה. זו תקופת ההתחייבות, הסביר השליח לפגוע המוחין שישב מולו. אבל אני ביקשתי במפורש תוכנית בלי התחייבות. מיהר השליח להתקשר למרכז השירות. אני הסברתי לאחמ"שית הנחמדה שאני לא מוכן לחתום על שום התחייבות, והיא הסבירה שגל סבג אינו היום, ולכן אי אפשר לברר את הנושא. לבסוף הגענו לפשרה – אני אקבל את הסימים, אבל לא אחתום על החוזה, וביום ראשון נברר את הנושא ויוציאו לי חוזה חדש. אם לא נגיע לעמק השווה, הם ישלחו שליח כדי לקחת את הסימים. לגיטימי.

יום ראשון היה נאיבי

הסימים נשארו בכרטיסי הפלסטיק שלהם – כל עוד אין לי חוזה, כמובן, אינני רוצה להשתמש בכרטיסים. ביום ראשון התקשרנו בחדווה לפלאפון (המספר שמר סבג נתן לי לא עבד, אז התקשרנו למספר הרגיל של מוקד המכירות). הסברנו לנציגה את המצב, והיא אמרה לי – אבל זה לא מכירות. מה זאת אומרת? אני עוד לא קניתי כלום, אז מן הסתם אתם צריכים למכור לי את זה. אבל אתה כבר לקוח שלנו, אז עכשיו זה שירות לקוחות. איך לקוח שלכם אם עוד לא חתמתי חוזה?

אבל היה ברור לי שלא יצא כלום מהדיון האקזיסטנציאלי הזה, אז ביקשתי שתעביר אותי לשירות לקוחות. שוב הסברתי את הסיפור, והנציגה אמרה שהיא תפתח קריאה להאזנה לשיחה המקורית, כדי לוודא שאכן הנציג הבטיח ללא התחייבות, ואם כך היה, יחזרו אלי וימצאו פתרון. זה כבר נשמע לי חשוד – ואם, נניח לרגע, לא הובטח לי חוזה ללא התחייבות, ועכשיו החלטתי שכזה אני רוצה, אז לא יימצא פתרון? אבל בסדר, יאללה, נחליק את זה.

לפני שנותקה השיחה נזכרתי לוודא – ברחל בתך הקטנה – שאני לא אחוייב על הימים שהסים יושב לי על המדף בכרטיס הפלסטיק שלו ללא שימוש. בודאי שאני מחוייב, הסבירה לי הנציגה. מה זאת אומרת? אבל לא חתמתי על חוזה. לא משנה, היא המשיכה, ברגע שהסכמתי טלפונית להפוך ללקוח, מיד הפכתי ללקוח של פלאפון, ומיד התחיל לדפוק המונה. מה, שאלתי, אפילו לפני שקיבלתי את הסימים עצמם? כן, ענתה לי. מרגע שקיבלתי את העסקה. אבל לא קיבלתי את העסקה! לא חתמתי על שום חוזה! בשלב זה ביקשה הנציגה להעביר אותי במעלה ההיררכיה הארגונית. יאללה, לכי על זה.

שוב לספר את הסיפור, שוב לפתוח בקשת האזנה. שוב השאלה. "תראה," הסבירה הנציגה הבכירה, "אתה עכשיו לקוח שלנו, ואתה בתוכנית עם התחייבות. אני אפילו לא יכולה להעביר אותך לתוכנית אחרת, כי אז תצטרך לשלם קנס על יציאה לפני סיום ההתחייבות." ?!?! "אבל לא חתמתי על שום חוזה! איך אני יכול להתחייב אם בפירוש דחיתי את החוזה עם ההתחייבות?" "ככה זה."

טוב, התייאשתי. לא רוצה שתבדקו את השיחה. בואו קחו את הסימים. "מה פתאום? אתה צריך ללכת למרכז השירות שלנו ולהחזיר אותם." כן, למרבה התדהמה, עוד פעם שיקרו לי. אני יודע, גם אני הייתי מאוד מופתע. ומיואש. בסדר, בסדר. איפה מרכז השירות? "מתחם כך וכך." איפה? "מתחם כך וכך, מה אתה לא מכיר?" אפשר כתובת? "כן." תודה.

נכנסנו לאוטו ונסענו לקניון נטוש בשולי רחובות, בו היה סופרמרקט, חנות פרחים, חנות בגדים ושלט גדול ומאוד לא מקצועי של "עולם הילדים". ומרכז השירות של פלאפון. וזהו – כל השאר, עזובה.

נכנסים פנימה מנופפים בכרטיסי הפלסטיק והסימים עדיין בתוכם. שלום! באנו לבטל עסקה! ביקשה הבחורה בכניסה את מספרי הטלפון שלנו, ואז אמרה – "אבל לא קיבלתם אישור." למה אני צריך אישור? "כתוב פה שביקשתם לדבר עם גל סבג." אני מבטיח לך בהן צדק שאין לי כל רצון לשמוע את השם גל סבג עד יום מותי. "לא משנה, צריך אישור." למה אני צריך אישור כדי לבטל חוזה שאני בכלל לא חתום עליו יומיים אחרי שלא חתמתי עליו? "צריך. שבו ותמתינו." טוב. מפעם לפעם ראינו את הנציגה מנסה להשיג את מר סבג החמקמק בטלפון. לבסוף, היא דיברה עם האחראית שלו. שיחה קצרה בין הנציגה לבין האחראית. "את רוצה לדבר איתו?" אבל אני לא רוצה לדבר עם אף אחד. אני רוצה שיבטלו את העסקה. בסופו של דבר הועבר אלי אחר כבוד הטלפון ושוחחתי עם האחראית, סיוון. הסברתי לה שנמאס לי, שאני לא אוהב שמשקרים לי, ושאני לא רוצה שום תוכנית בהתחייבות, וכרגע אני גם לא רוצה שום תוכנית אחרת. קחו את הסימים שלכם ותעזבו אותי בשקט. נאלצתי לחזור על ההסבר הזה עוד מספר פעמים, ולבסוף סיוון נכנעה. הידד!

הטלפון הוחזר לנציגה, שאמרה לתוכו "אז לקודד אותו?" כאילו לדעה שלי בנושא אין שום משמעות. "בסדר". הקלידה כמה אותיות על המסוף, ואמרה לנו "טוב, בוטל." מצויין. אפשר אישור בכתב על הביטול? "לא, אתם יכולים לראות על המסך שהכל בוטל." זה באמת יופי, אפשר אישור בכתב? "לא, אני לא ישות משפטית [?! כך!]." עוד כמה דקות התעקשות, הנציגה הולכת לדבר עם המנהל, חוזרת, אומרת שאי אפשר. אני מבקש לצלם את המסך עם האישור. היא אומרת שאי אפשר. שוב התעקשות ("אל תזלזל באינטיליגנציה שלי!"), שוב מנהל. בסוף המנהל מסכים שהנציגה תתן לנו פתק עליו כתוב "בוצע ביטול עסקה" עם מספר הפניה. ובזאת הסתפקנו.

קשה, באמת קשה, אחרי החזרה מקנדה, להתמודד עם שירות מחריד שכזה, רצוף שקרים והטעיות. שלא תבינו לא נכון – אני לא אומר שהחברות המתחרות יותר טובות. הבעיה היא בדיוק שכולן אותו חרא. ואני יודע שאתם יודעים את זה, אבל צריך להזכיר את זה שוב ושוב. כי בעוד שהשירותים במשרדי הממשלה דווקא השתפרו פלאים בשנים האחרונות, דווקא השירות בחברות מסחריות ממשיך ומתדרדר מדחי אל דחי.

אין שום הצדקה להמשך ההגנה על החברות הסלולריות. אם משרד התקשורת צריך להאבק בזכייניות הסלולר שוב ושוב – ללא הצלחה – כדי שלא תעשוקנה את הלקוחות, המשמעות היא שאין שום סיבה שמשרד התקשורת ירגיש מחוייב אליהן. את השוק הזה צריך לפתוח. הרבה לפני שפותחים את שוק החלב לתחרות מחו"ל, צריך לאפשר תחרות אמיתית בתחום שמתעמר בלקוחותיו עד בלי די.

ולפלאפון: אני יודע שאני לא לקוח רווחי במיוחד, אבל הפסדתם אותי בכל זאת. אני מאחל לכם הפסדים נוספים בעתיד.

ולסלקום: זכיתם מן ההפקר. אני מצפה בכיליון עיניים ליום שבו אוכל להחליף אתכם בספק סלולרי הגון שנותן מענה גם ללקוחות כמוני. במהרה בימינו, אמן.

  1. מאוחר יותר נזכרנו שבעצם לא אמרו לנו כמה אנחנו משלמים בדיוק, אבל ניחא. []
  2. אם אתה פוליטיקאי צעיר ואתה רוצה לשדרג את הפופולריות שלך, אני ממליץ להפוך לשר התקשורת. זו המשרה הקלה ביותר לריצוי הציבור. כל מה שצריך הוא אחת לכמה זמן להוציא רגולציה חדשה שעיקרה קביעה שחברות סלולר לא צריכות להיות חלאות. הציבור יריע, חברות הסלולר ימצאו דרך חדשה להיות חלאות בלי לעבור על התנאים שפורטו בהוראות, וכולם יהיה שמחים. []

34 Replies to “או, הנה את ישראל”

  1. חכה לסוף החודש, תגלה שעוד יחייבו אותך.

    אני מחכה למפעילות הוירטואליות רק כדי לעזוב כמה שיותר מהר, למרות שאני בתכנית ללא התחייבות בסלקום.

  2. מחכה בכיליון עיניים ל"החוק לסימטריה בניתוק הסלולר": כל אמצעי שדרכו ניתן להתחבר לספק שירות סלולרי – דרכו ניתן גם להתנתק. יעני אם הסכמה בע"פ בטלפון עם הפקיד הזוטר ביותר מספיקה כדי להתחייב, אז בקשה להתנתקות מכל מענה אנושי מהווה התנתקות (גם אם זה מהמוקד הטכני, וגם מהשליח על האופנוע).

  3. יש למירס תוכנית של Pre-paid ב-77 אג' לדקה. אולי ישתלם לכם (לא עשיתי את התחשיב).

  4. דובי, עצה חיונית במשא ומתן עם חברות תקשורת – רק בכתב ובאמצעות הפקס. אל תדבר איתם. תתכתב איתם. הכל תעלה על הכתב ותשלח להם. ועוד עצה – חכה למפעילים הוירטואלים. לאנשים כמוך, שמשתמשים מעט, ושלא צורכים שירותים נלווים, אמורות התוכניות של המפעילים הוירטואלים להתאים מאוד. ולא. אין תחרות אמיתית בשוק הטלפון הסלולרי. וכן, בגלל זה הצעתי בעבר להקים חברה מתחרה, בבעלות ממשלתית.

  5. עובר בימים אלה סאגה דומה עם פלאפון. הפיתרון: פשוט לעבור לחברה אחרת. בשיטת הניידות הקיימת כיום זה נעשה בקלי קלות. לא חושב שהחברות האחרות הרבה יותר טובות, אבל עד שיתקלקלו נהנה אולי בהתחלה לשירות טוב יותר. ברגע שיתחילו הקלקולים בחברה הבאה, יאללה לעבור לחברה שלישית. האמינו לי זה קל מאוד. ולא לוותר לחברות. להגיש תביעה בבית הדין לתביעות קטנות. זה נראה כטרחה, אבל באמת שההליך פשוט וקל. החברות מפחדות במיוחד מבית הדין לתביעות קטנות.

  6. חכה שתפגוש את בזק :)
    ד"א שכחת לציין שהחברות הללו משתמשות בשיטה שעובדת להם טוב מאוד כבר הרבה זמן, שיטת ההתשה.
    ברוך הבא לישראל.

  7. זה לא הסיפור הראשון שאני שומעת על פלאפון שבו נציג הבטיח הרים וגבעות ונעלם, ומאז כלום לא מתקדם ובינתיים פלאפון מחייבים את הלקוח כמו כלום לא קרה. אמא שלי סובלת מעסקה כזו (שבמסגרתה מחייבים אותה פי שלוש מהמובטח, נותנים רק חלק מהשירות, וכבר שישה חודשים מבטיחים החזר שלא מגיע), וגם חבר מדווח כנ"ל בפייסבוק, אבל רק עכשיו אני מבינה שזו כנראה שיטה, ולא כשלים נקודתיים.
    אז ברכותיי דובי, אני חושבת שהצלחת להוציא אותי מההשלמה שבייאוש. אני כותבת מכתב למשרד התקשורת.

  8. ד"א אני חייב לציין שהדיאלוגים שלך עם פלאפון נשמעים כמו טקסטים שלקוחים הישר ממלכוד-22, אך… האירוניה :)

  9. הדרך היחידה להתמודד עם החברות האלו היא פשוט להקליט כל אינטראקציה איתן.
    היה לנו סיפור ברוח דומה עם אורנג', ואחרי שהסברנו להם שיש לנו את כל השיחה הראשונית עם נציגת השירות (שהבטיחה הרים וגבעות ולא קיימה) מוקלטת הם מייד נשברו.

  10. אני לא יודע אם יש לזה השלכות חוקיות, אבל חשבת פשוט להודיע לחברת האשראי לא לקיים את העסקה, או לבטל את החיוב רטרואקטיבית בטענה שהוא נעשה בניגוד לרצונך? במצב כזה אני מניח שפלאפון יצטרכו לרדוף אחריך ולהוכיח שחתמת על הסכם שמאפשר להם לגבות ממך כסף, אבל אני לא יודע, שוב, אם יש כאן אחריות שלך לעמלות אי-גביה או דברים כאלה.

  11. אחחחחחחחחחחחחחח, איזה ניחוח ישראליינה קלאסי. למות מהחברות האלה. ואתה יודע מה – זה לא רק בסלולר. זה באינטרנט, בכבלים ובלוויין; זה בשירות הלקוחות המעפן של יבואני מותגים אלקטרוניים; זה בבנקים ובכלל כמעט בכל חברה גדולה – קודם יקחו ממך, אחר כך ישאלו שאלות, ינסו לשדרג אותך כדי לקחת ממך כסף וגם ירמו אותך בחשבונית הבאה בשיטת מצליח. שים עין, בטוח יש לך עוד הפתעות בדרך.

  12. הסיפור שלך – למעט השם גל סבג – זהה למה שאני עברתי איתם, ולצערי אני נאלץ להסכים עם חלק מהמגיבים כאן: הסיפור שלך עם פלאפון לא נגמר.

    לפני שנתיים וחצי בערך, ניסיתי לבדוק אופציות אחרות מאורנג' (שהייתי נאמן להם במשך כמעט 10 שנים), ופאלפון הציעו לי עסקה נהדרת. אלא שהשקרים החלו מיד אחרי שחתמתי על החוזה. פתאום הטלפון-דיבורית לרכב לא הגיע, פתאום הכבל העברת נתונים לא בערכה, פתאום אני מגלה שמישהו הזין חבילה לא נכונה ועוד כל מיני שטויות. אחרי 3 ימים(!), החלטתי לבטל את העסקה הטיפשית הזו ולחזור לאורנג'.

    אז הגעתי למרכז השירות שלהם ליד קניון הזהב בראשל"צ, ועברתי בדיוק את מה שתיארת, כולל הדרישה ההזויה לקבל "אישור ביטול עסקה".
    אחרי יומיים של טרטורים במרכז הזה, העסקה אכן בוטלה, לא לפני שאיימתי לתבוע את האמ-אמא שלהם על עבירות של חוק הצרכנות.
    על הביטול דרשתי מסמך בכתב וגם קיבלתי.
    אבל זה לא עזר.

    במשך שנתיים חוייבתי מדי חודש ב-19.90 ש"ח על מכשיר שכבר לא היה ברשותי 3 ימים אחרי שקיבלתי אותו, ולא עשיתי בו שום שימוש. שנתיים!
    התקשרתי עשרות פעמים לשירות הלקוחות שלהם ולמחלקה הפיננסית שלהם. יוק! כל פעם הבטיחו לי (אם בכלל לא ניתקו לי בפנים או היה עם מי לדבר) שהכל יסודר בחשבונית הבאה – כשאני בכלל לא לקוח שלהם! – ושום דבר.

    הם בונים על לקוחות כמוני. אני נתתי להם כמעט 500 שקל ללא שירות, ומבלי שדיברתי אצלם אפילו דקה. בסופו של דבר ירדתי מזה. שייחנקו החארות.

    אבל זה עוד לא הסוף. הו, לא! אתה חושב שזה שיא החוצפה?! יש לך טעות, ידידי: אחת לחודשיים בערך, אני מקבל טלפון מצוות מכירות ושדרוגים של פלאפון, שבכלל מאוייש ע"י חברה חיצונית, שמציעים לי תכניות ומבצעים חדשים כ"לקוח ותיק ונאמן של פלאפון!", לא פחות…
    אתה יודע כמה פעמים צרחתי עליהם שיוציאו אותי מהמאגר שלהם? אתה יודע כמה פעמים ניתקו לי את השיחה בפרצוף?

    הסיפור שלך עם פלאפון רק מתחיל, יקירי. וולקם טו יזראל…

  13. ועכשיו ביחד:
    כוללללללנו יהודים
    כוללללללנו רמאים
    תופסים זה את זה בביצים
    עושים קופה על לקוחות מיואשים

    אגב, הקטע הזה עם קנדה – זה הפיך? אתה יכול לחזור לשם? כי כדאי.

  14. עשווים לעזור לך במקרה שהסאגה תמשיך
    האגודה להגנת הצרכן [עזרו לי מול נטויז'ן]
    ואמון הציבור [מול סלקום הם כשלו בלעזור]
    שווה לנסות
    ובנוסף:https://www.netek.co.il/

    כמו כן, יש לחברות האלו [אני מניחה] דפים בפייסבוק שמנהלים עבורם השד יודע מי
    אבל לדביק את תלונתך על הדף שלהם, עשוי לעזור גם לאחרים, וליצור אפקט שעשוי להשפיע.

    שים לב: עוד חצי שנה שווה להמשיך לבדוק אם לא התעוררו חיובים פתאומיים מהם !!

  15. עוד מילה – דובי, פשוט תכתוב להם מכתב "הריני להעלות על הכתב.."
    ואז תפרט את הסיכום הרלבנטי. וכמובן "כל הזכויות שמורות"…

  16. מילת המפתח היא – "קרטל".

    כל עוד המדינה נותנת לחברות הללו (וזה לחלוטין לא מוגבל לשוק הסלולר) להתנהל כקרטל דה-פקטו, שום דבר לא יעזור. לצרכן הקטן יש מספר מצומצם של כלים כדי להתמודד עם המפלצת התאגידית לאחר שנפל במלכודתה, וכל אחד מאיתנו חייב להכיר את הכלים הללו: הכל בכתב, לקרוא את כל האותיות הקטנטנות, ולא לפחד לתבוע בתביעות קטנות.

  17. אגב, מה שעזר אצלי במאבק מול אורנג' היה להפציץ אותם במינשונים בטוויטר. כנראה שחברות הסלולר מאוד רגישות למה שקורה שם.

  18. גיליתי שמוכרים של מכשירי פלאפון בחנויות (כאלה שלא קשורים לחברה מסויימת) בדרך כלל יודעים משהו על מחירים של תוכניות.
    אני מדברת בערך 20 דקות בחודש. כשחיפשתי תכנית חדשה הרגשתי כמו בחורה במידה גדולה שמחפשת בגדים. התחושה שלא עושים בגדים למידות שלי, שלא שווה להם להשקיע. נראה לי שבכל מקום שבו יהיה לך טעם ייחודי או אילוצים מיוחדים תתקל בקשיים כאלה.

  19. יובל, הערה קטנה – לא "כל הזכויות שמורות" (שזה ביטוי שרלוונטי לתחום של זכויות יוצרים) אלא "מבלי לפגוע בזכויות" (שזה ביטוי שרלוונטי לניהול משא ומתן/תכתובות עם פוטנציאל להפוך למשפטיות/מכתבי התראה וכו').

  20. עוד רעיון שהרגע עלה בדעתי, למקרה שהסיפור עם פלאפון יימשך:
    פנה לדני שדה מ"ידיעות אחרונות". יש לו פינה במוסף "ממון" של סוף השבוע, שנקראת "משפט שדה", שבה נראה שהוא ממש נהנה לבעוט בהם.
    הם תמיד מתקפלים בפניו – לפחות ככה זה נראה…

  21. המקרה שלך שונה משלי אבל ההתנהלות זהה – שקרים, הטעיות ושיטת מצליח.

    בלי להכנס לאינסוף פרטים מעיקים: עזבתי את פלאפון לאורנג' אחרי שהתייאשתי מהם. רק אז התחילו הצרות האמתיות. למרות שהקו נוייד והיה פעיל כבר בסלקום, פלאפון המשיכו לחייב אותי 122 ש"ח בחודש. בגלל שאני לא מקפיד לבדוק חשבונות, זה נמשך ארבעה חודשים. כשגיליתי התקשרתי אליהם ואחרי מסע מתיש הודו בטעותם, הבטיחו לנתק ולהחזיר לי את כספי וההצמדה.

    זה לא קרה.

    התקשרתי, לא התנצלו אבל הבטיחו שוב לעשות זאת.

    ניתקו ולא החזירו את הכסף.

    התקשרתי, לא התנצלו והבטיחו להחזיר את הכסף. המוקדן אמר שהוא מזכה את חשבוני ב 574 ש"ח.

    בדקתי וגיליתי שחשבוני מזוכה ב 69 ש"ח.

    עד כאן.. הסיפור עדיין מתגלגל.

    אני יודע שאני אמור לתבוע. זאת אזרחות טובה.

    שיטת מצליח מאוד משתלמת להם. על כל אדם ששם לב שמרמים אותוף יש כמה שלא. תוחלת הרמאות חיובית ביותר.

    צריך להפוך את התוחלת הזאת לשלילית. מותר לשגות אבל לא אמורים להיות מתוגמלים על השגיאה. נראה שהיום זה ממש שיטה.

  22. אין ספק כבר שמדובר בשיטה. גם אצלנו עבד לנו והיום יש ברשותי את האייפון היקר בעולם, אחרי שהתעקשנו להתנתק מהם ואנחנו ממשיכים לשלם על המכשיר (חינם עם מסלול, כמובן, רק אין קשר בין מה שאומרים שיגבו ממך ומה שגובים בפועל).

    גם ההתנתקות היתה קשה כיציאת מצרים ואני מקוה שהסתיימה. את הכל כתבתי כאן בבלוג שלי –
    http://gosite.co.il/?p=158

    אנחנו כרגע בטיול של חצי שנה בארה"ב ויש לי תחושה שפלאפון תכין גם לנו הלם תרבותי עם החזור. אמנם עברנו לתכנית prepaid איתם, אבל בדיעבד, מה שצריך לעשות זה לדרוש מהם למחוק את כרטיס האשראי שלנו מהמאגרים שלהם, אחרת לנצח אנחנו בסיכון של גבייה מסיבת שקר כלשהי. אטפל בזה כשנחזור, בשיטה היחידה שעובדת: מכתב ברור, שאליו מכותבים גם חברת כרטיסי האשראי, משרד התקשורת, אגודות הצרכנות, עיתונאי צרכנות וכל דכפין. כל זה יתועד בבלוג ובפייסבוק של פלאפון ואני מקווה שזה יגרום להם לכבד את הבקשה מהר ובלי לנסות לסבך אותנו.

  23. קצת מוזר. אם לא חתמת ולא התחייבת לכלום מאיפה היה להם את כרטיס האשראי שלך?

  24. לא הבנתי באיזו מדינה היו לך חוויות חיוביות עם התקנת הטלפון והאינטרנט, עם רכישת החפצים ועם משרדי הממשלה.

    כלומר, אתה כותב: "תהיתי האם באמת יתכן שישראל שינתה פניה. ואז הגיע הזמן לדבר עם חברות הסלולר."

    אם הכל היה בסדר ורק הסלולר לא, ישראל אכן שינתה במשהו את פניה. לי אישית אין ממש מושג.

  25. מהצד השני של האטלנטי אני יכול להזכיר שגם פיידו ווירג׳ין (שהם בעצם בל) עושקים, נוכלים, יחייבו אותך על פתיתי חודשים ובקיצור, ילחמו עד טיפת דמך האחרונה.

  26. סלקום לא יותר טובים. לפני כחודשיים התקשר אלי נציג סלקום. הוא סיפר לי שבשל סיום ההתחייבות שלי, הם חששו שאני אעבור למפעיל אחר. על מנת לעזור לי להשאר בסלקום, הם ניתחו את הרגלי הצריכה שלי, והם מציעים לי לעבור לתוכנית אחרת, ללא התחייבות שתוזיל את החשבון בכ-30 ש"ח לחודש. לא מדובר בסכום משמעותי, אבל אם אפשר להוזיל אותו, למה לא? הסכמתי. לאחר חודש הגיעה החשבונית החדשה. להפתעתי ראיתי שהסכום הקבוע אותו אני משלם עומד על 233 ש"ח, ועליו היה צורך להוסיף את החיוב על השיחות. הסכום הממוצע בחצי השנה האחרונה ששילמתי לסלקום היה כמאתיים ש"ח. נכון, הסכומים המדוברים לא יעשו אותי יותר עשיר או עני, וסביר להניח שלא ארגיש אותם בתקציב החודשי שלי, אבל העיקרון הרתיח אותי. איך הם מעיזים לספר לי שהתוכנית החדשה תוזיל את השירות, כאשר רק הסכום הקבוע שנקוב בחשבונית גבוה מהממוצע של חשבונות הסלולר שלי במשך חצי השנה האחרונה? דרשתי מהם חד משמעית להחזיר אותי לתוכנית הישנה ולזכות אותי על ההפרש בין שתי התוכניות בשל החודש הקודם. הם הסכימו לדרישתי. כעת אני מחכה לחשבונית הקרובה לוודא שאכן זוכיתי על ההפרש. אם לא, אני פשוט אעבור לחברה אחרת.

סגור לתגובות.