פרובלוגינג זה כל כך לא ווב 2.0

אולי זה הבלוגפרנס, אולי הכתבה בקפטן, אבל משום מה כולם כותבים על פרובלוגינג.

אני עדיין דבק בעמדה שהייתה לי כבר ב-2001 – אי אפשר להרוויח כסף מתוכן עצמאי ברשת. בטח לא בישראל. כולם מדברים על מעט המקרים שבהם מישהו הצליח בגדול, אבל זה בדיוק העניין – בניגוד לספרות ולקולנוע, למשל, ובדומה למשחקי מחשב, פרובלוגינג הוא תחום שבנוי על להיטים. הזנב הארוך יכול לעבוד רק באגרגציה, ולכן מי שמסתמך על כך שהבלוג היחיד שלו יוכל להניב הכנסות כי הוא פונה לנישה קטנה, יתבדה עד מהרה. תחום הפרובלוגינג בנוי כולו על הגוף הקצר, ובכלל לא על הזנב הארוך. הלהיטים הגדולים ירוויחו בגדול, ומי שנמצא על הזנב, לא ירוויח כלום. הצלילה היא חדה מאוד מראש הגוף לתחילת הזנב – אין אמצע, למעשה. אי אפשר להרוויח "קצת" (זאת אומרת, אפשר, אבל ממש קצת. אי אפשר להרוויח "משכורת צנועה". אפשר, מקסימום, לקבל דמי כיס). או הכל, או כלום.

בגלל זה, כמה משעשע, פרובלוגינג הוא הכי לא ווב 2.0 שיש, כי הוא עסק של גדולים בלבד.

(הבהרה: פרובלוגינג יכול להיות מבוא להכנסות ממקומות אחרים, כמו למשל הצעות עבודה שינבעו מבלוג טוב, או מעבר מבילוג לכתיבה עבור עיתון. הרשומה הנוכחית נוגעת רק להכנסות ישירות מכתיבת הבלוג עצמו).

One Reply to “פרובלוגינג זה כל כך לא ווב 2.0”

  1. עם כמות הפוסטים שיש על פרובלוגינג לאחרונה, אני עדיין מתקשה לגבש פרופיל מוגדר – מי נחשב פרובלוגר? מי לא?
    כל אחד טוען משהו אחר, והשאלה היא איך יודעים מי צודק ומי טועה?

    לפי הפרשנות שלך – אליזרין היא פרו בלוגרית, אבל אני לא. לעומת זאת לפי הפרשנות של חנית, אני כן נחשב פרו בלוגר.
    איך יוצאים ממשבר הזהות הזה?

סגור לתגובות.