מנדליי מוכר מאמרים

עדכון, אפריל 2013: מנדליי נמכרו לאלסבייר. אני לא לגמרי בטוח מה אני חושב על זה, אבל המהלך הזה הופך את העידוד שלי להשתמש במנדליי להרבה יותר מסוייג, לכל הפחות. בינתיים אני אישית ממשיך להשתמש בתוכנה, כי אני כבר בתוך הדוקטורט ולהחליף באמצע יהיה בלאגן, אבל אני כבר הרבה פחות בטוח שאמשיך להשתמש בה אחריו. לתשומת לבכם.

מבקרים באתר אולי שמו לב לרצועה האדומה בטור השמאלי – רשימת הקריאה שלי באתר מנדליי. אני משתמש במנדליי כבר למעלה משנה, ולאחרונה הצטרפתי לקבוצת ה"מנחים" של מנדליי, אותה יזמו יוצרי התוכנה כדי להפיץ את שמעה בקרב אקדמאים ברחבי העולם. חוץ מכמה הטבות חביבות שאני מקבל בתמורה למאמצי, הסיבה העיקרית להצטרפות שלי לקבוצה הזו היא שאני באמת מאמין שמדובר בתוכנה מצויינת, וחשוב מכך – בעלת פוטנציאל להפיכה לכלי חסר תחליף בידי החוקר באקדמיה. אז הפוסט היום יהיה קצת מכירתי. אני מקווה שתסלחו לי.

מנדליי היא, בבסיסה, תוכנה ביבליוגרפית. האקדמאים מביניכם אולי מכירים את אנד-נוט הנפוצה אך יקרה להפליא, או את תוסף זוטרו לשואש. למי שלא מכיר: תוכנה ביבליוגרפית מסייעת לכותבים באקדמיה לרכז ספריה של מראי מקום, ולשלב אותם בקלות לתוך טקסטים, בין אם כמראי מקום אינדיווידואליים, ובין אם כרשימה ביבליוגרפית מלאה. תוכנה ביבליוגרפית טובה תקל עליכם את המלאכה המעיקה משהו של כתיבת ביבליוגרפיה. היא במיוחד שימושית לאקדמאים שמתחילים לחשוב לכיוון של פרסומים, מכיוון שכתבי עת שונים דורשים סגנונות שונים של שיטות ציטוט. מנדליי – כמו גם תוכנות אחרות – יכולה לשנות את סגנון הציטוט במאמר בקליק אחד. מנדליי מתממשקת עם וורד או אופן אופיס כדי להפוך את ניהול הביבליוגרפיה של כל מסמך לפשוט ואינטואיטיבי למדי, ועושה זאת בהצלחה מרובה (אם כי לא בלי תקלות, לפחות באופן אופיס).

כדי להקל על משימת בניית ספריית הציטוטים שלכם, מנדליי יודעת לשאוב מידע ביבליוגרפי על פריטים שונים ממגוון מקורות. ראשית, מנדליי מארגנת לכם את כל קצבי ה-PDF שזרוקים לכם ברחבי הכונן. היא יודעת לשאוב מתוכם את המידע הביבליוגרפי במידה מרשימה של הצלחה (ובדרך כלל יודעת גם לזהות כשההצלחה היא חלקית ולבקש מכם לסייע לה להשלים את החסר). התוכנה גם יכולה, אם תרצו, לרכז את כל הקבצים בספריה אחת ולשיים אותם בצורה אחידה (למשל, מחבר – שנה -כותרת). אפשר גם להגדיר לתוכנה לעקוב אחרי ספריות ספציפיות ולייבא משם PDFים חדשים שהורדתם. אם אתם כמוני, יש לכם ספריה ענקית של קבצים עם שמות רנדומליים וחסרי פשר שהורדתם פעם ורציתם לקרוא, ועכשיו בלתי אפשרי לאתר אותם. מנדליי תגלה עבורכם את הקבצים הללו, ותעזור לכם לסדר את אלו שתורידו בעתיד.

לתוכנה יש גם תוספים לדפדפנים השונים שמאפשרים ייבוא מידע ישירות מתוך מאגרי מאמרים וספרים ברשת. רוצים לצטט ספר כלשהו שקראתם פעם אבל כבר אין לכם את המידע הביבליוגרפי שלו? לכו לעמוד הספר באמאזון או גוגל בוקס, הפעילו את התוסף, ומנדליי תעתיק את כל המידע הדרוש ותעביר אותו ישירות לספרית מראי המקום שלכם. מאמרים שאינם מאחורי חומת תשלום התוכנה אפילו תדע להעתיק במלואם, במקביל ליצירת הרשומה החדשה בספריה שלכם, כאשר תפעילו את התוסף באחד מעשרות מאגרי המידע הנתמכים. לבסוף, אם התוכנה לא מכירה אתר מסויים, היא פשוט תשמור עותק (טקסטואלי) של העמוד ותשמור רשומה על העמוד עצמו – דרך מצויינת למי שאוסף חומר מהאינטרנט עצמו.

אחד השימושיים העיקריים שהכי משכו אותי במנדליי בתחילה היה יכולות ההערה על PDFים, בין אם באמצעות מירקור, השארת פתקיות או סתם ניהול רשימת הערות לצד כל טקסט. מנדליי גם מאפשרת תיוג של טקסטים, מה שמסייע במציאת קשרים בין טקסטים שאולי לא הייתם מבחינים בהם אם קראתם אותם במנותק זה מזה. בנוסף, מכיוון שאפשר לשמור את הספריה שלכם על הענן ולסנכרן אותה בין מחשבים, מנדליי גם משמרת את ההערות שלהם ומעבירה אותם בין מחשב למחשב. ((הגרסא החינמית של מנדליי כוללת שטח אחסון של חצי ג'יגה, פלוס עוד חצי ג'יגה למסמכים בקבוצות סגורות. אפשר לרכוש מנוי פרימיום עם יותר שטח אחסון.)) בנוסף, הספריה שלכם, כולל הקבצים שבחרתם לסנכרן, זמינה מכל מקום ברשת.

אבל היתרונות הכי גדולים של מנדליי הם בתכונות החברתיות שלה. מנדליי הוקמה על ידי היזמים שהקימו את סקייפ ולאסט.אף.אם., ולכן תוכננה מראש עם מרכיב חברתי חשוב.

ראשית כל, מנדליי הולכת והופכת למאגר המאמרים הגדול ביותר בעולם. כבר עכשיו אפשר לבצע חיפושים אחרי מאמרים וספרים דרך המאגר של מנדליי ובדרך-כלל למצוא את מה שמחפשים. השילוב עם טכנולוגיית OpenURL שמופעלת בספריות אוניברסיטאיות ברחבי העולם הופכת את הדרך ממציאת מאמר להורדת עותק שלו למחשב לקצרה במיוחד.

אבל כמו תמיד, היתרונות מתחילים להיות ברורים כשמנצלים את הקראוד-סורסינג שבקהילה שכזו. מכיוון שהתוכנה מעודדת את המשתמשים לתייג את הטקסטים השונים בה, נוצרים הלכה למעשה מאגרי מידע בנושאים ספציפיים. אם אתם רוצים לערוך סקירת ספרות בנושא מסויים, מקום מצויין להתחיל הוא לבחון מה נמצא תחת התגיות הרלוונטיות במאגר של מנדליי. הסטטיסטיקות שהאתר מספק גם מאפשרות לדעת איזה מאמרים הכי פופולאריים, כמו גם אלו תגיות אחרות מקושרות לעיתים קרובות למאמרים שאותם מצאת.

דווקא התחומים הרלוונטים אלי – מדעי החברה – זוכים לפחות הצלחה במנדליי עד כה, וזו אחת הסיבות שהחלטתי לנסות לפרסם את התוכנה. ככל שיותר אנשי מדעי החברה יצטרפו לקהילה, כן ייטב לי.

מעבר לשימושי הקראוד-סורסינג, לפן החברתי של מנדליי יש גם צדדים ישירים יותר. מנדליי מאפשר להקים קבוצות שיכולות לשמש למגוון מטרות. קבוצות פתוחות, כמו זו שמשמשת את רשימת הקריאה הפומבית שלי, יכולות לשמש לרשימות קריאה, לקבוצות דיון כלליות, וכדרך לא רעה ליצור קשרים עם אנשים שעובדים בתחומים קרובים לשלכם. רשימות סגורות, לעומת זאת, יכולות לשמש ככלי מצויין לשיתוף פעולה אקדמי, באמצעות סנכרון ספריית הטקסטים של כל המעורבים, ואפילו סנכרון ההערות על כל אחד מהטקסטים הללו: ביבליוגרפיה מוערת אינסטנט! אחד הרעיונות המעניינים ששמעתי עליהם הוא שימוש במנדליי עבור סמינר, ככלי של המרצה לתקשר עם הסטודנטים מחוץ לכיתה, להפיץ ביניהם טקסטים לקריאה ולהעיר עליהם הערות במשותף לקראת הדיון בכיתה.

מנדליי רחוק מלהיות כלי נטול בעיות. באופן כללי, מדובר בתוכנה שנמצאת בשלבים אחרונים של הבטא שלה (הגרסא האחרונה שיצאה היא 0.9.9.2), אבל נראה כי גם אחרי שתצא באופן רשמי היא לא בדיוק תהיה מושלמת. למשתמש העברי, ראשית כל, התוכנה היא בעייתית מאוד. התמיכה שלה בעברית היא בעייתית, בלשון המעטה. המשמעות היא שאת החלק בביבליוגרפיה שלהם שהוא בעברית, אתם תאלצו לתקן באופן אינטנסיבי, או פשוט לכתוב אותו ידנית. במילים אחרות – הכלי הזה מוגבל למדי עבור הסטודנט הישראלי המצוי. עם זאת, עבור אקדמאים בשלבים מתקדמים ביותר, שבין כה וכה עיקר כתיבתם באנגלית, מדובר בכלי שימושי מאוד. (אני גם מנסה לדרבן את יוצרי התוכנה לשפר את התמיכה בשפות ימין-לשמאל, אבל זה לא בראש סדר העדיפויות שלהם).

בעיה נוספת של התוכנה היא שעדיין אין דרך נוחה לתקן או לשנות את סגנונות הציטוט שלה. אמנם יש כמה מאות סוגים שונים שהתוכנה תומכת בהם, אבל כדי לבצע שינוי כלשהו (וכבר נתקלתי בשינויים דרושים), צריך להפשיל שרוולים ולנבור בתוככי קבצי ההגדרה, שבנויים ב-Citation Style Language. הדוקומנטציה הלקויה, נכון לעכשיו, של הקישור בין השפה הזו לבין מנדליי, הופכת את המשימה הזו לאפילו קשה יותר. האנשים שמאחורי מנדליי הבטיחו לבנות פתרון אינטואטיבי יותר לבעיה הזו, אך נכון לעכשיו, אין באופן פתרון שכזה.

בנוסף, באופן אופיס לפחות, הוספת ציטוטים הופכת איטית יותר ויותר ככל שהקובץ מתארך ומספר מראי המקום גדל. זה לא מורגש בקבצים בגודל בינוני, אבל כמי שעובד על דוקטורט, אני מרגיש שאני נאלץ לעבוד על כל פרק בקובץ נפרד כדי לשמור על זמני תגובה שפויים. לזכותם של מנדליי יאמר שהם מפעילים מרכז הצעות ודיווח על באגים יעיל למדי, ואפשר לראות לעיתים קרובות מאמץ ניכר לסייע למשתמשים, להוסיף פיצ'רים מבוקשים ולהתמודד עם באגים בעיתיים. אבל הרבה אנשים מאבדים את הסבלנות בדרך בגלל הבאגים שעוד יש. עבורי, בכל אופן, היתרונות של התוכנה משמעותיים הרבה יותר מאשר החסרונות שלה.

נ.ב., אם החלטתם לנסות את התוכנה, אל תשכחו להוסיף אותי לרשימת העמיתים שלכם!

16 תגובות בנושא “מנדליי מוכר מאמרים”

  1. מענין, אבל איך זה מנדלייב משתלב עם לטקס? האם אני יכול ליצור בקלות קובץ ביבטקס ולהוסיף אליו הפניות יחד עם כתיבת העבודה, למשל? נראה לי שהשימוש העיקרי של מנדלייב, יצירת ביבליוגרפיה, לא רלוונטי למי שכמוני (וכמו הרבה בתחום שלי, פיזיקה) כותב בלטקס.

  2. האמת שכבר המון המון זמן אני שומע על מנדלי ועוד לא הגעתי להשתמש בה כי:
    א- את המאמרים אני כותב בלטך ושם יש קובץ סטייל שתמיד דואג לסדר את הביבליוגרפיה בפורמט המתאים,
    וב- אני עדיין אולד-סקול ופחות נוח לי לקרוא מאמרים על המחשב. על במחשב אני רק מרפרף או בודק נקודות ספציפיות ומאמרים חשובים אני עדיין מדפיס וכותב עליהם הערות ביד.

    אבל מה שמעניין אותי הוא האם יש שם מערכת המלצה. כלומר האם אני יכול להעלות את הרשימה הביבליוגרפית של מאמר שלי ולקבל באופן אוטומטי המלצות להפניות רלוונטיות. זה יכול להיעשות על ידי ניתוח תגיות או על ידי ניתוח ההפניות במאמרים השונים.

  3. נשמע מעניין. הבעיה – אני עמוק בתוך אנדנוט*, ומתבאס לעבור.
    מה גם שתכנה לא יציבה זה נחמד כשמתעסקים בשטויות, אבל עד שאני מצליח סוף-סוף להתפנות לדוקטורט, אני לא רוצה מסיחי דעת.

    * כן, ברור ששילמתי את המחיר המלא. למה, איך אפשר אחרת להשיג תכנה?

  4. לניהול פידיאפים, אני עדיין מאוהבת ב-papers שלי (שאגב, אני לא יודעת אם יש לו כבר גרסא לפיסי או לא), אבל אפיץ בפייסבוק לטובת חבריי האקדמיים האחרים.

  5. בדיוק עברתי מאנדנוט לזוטרו… איך זה בהשוואה לזוטרו?

  6. אורן: יש משהו כזה, אבל עוד לא יצא לי לנסות עד כמה הוא מוצלח. לצד כל מאמר שהמערכת מצליחה לקרוא (כמעט כל המאמרים החדשים – מאמרים ישנים יותר סרוקים כתמונות והפארסינג שלהם בעייתי יותר, מן הסתם) יש רשימה של "מחקר רלוונטי". ניקח לדוגמא פייפר שאני העליתי: http://www.mendeley.com/research/separating-state-nation-israel-denationalized-state-19481980/
    אני לא יודע איך עובד האלגוריתם – אם לפי מילות מפתח, או על בסיס ניתוח של הביבליוגרפיה, או באמצעות ניתוח הרשתות של מי שקורא את המאמרים הללו. מכיוון שיש מעט מאוד מאמרים במדעי החברה שיש להם יותר מכמה עשרות קוראים, סביר להניח שהתועלת של זה עבורי כרגע תהיה נמוכה, אבל אם זה יתפוס חזק, התועלת תלך ותגבר.

    יאיר: מנדליי תומך גם ביצירת ביבליוגרפיות בלטך. אין לי מושג איך זה עובד במציאות, כי לא השתשמתי בלטך, אבל אפשר לבחור כל רשומה או קבוצה של רשומות ולייצר מראה מקום בלטך. (אולי זה יגיד לך משהו. כשבחרתי באופציה של "העתק מראה מקום בלטך" על טקסט רנדומלי זה יצר לי את זה: \cite{Caspersen2011}. אין לי מושג מה זה אומר. יש 20,000 משתמשים רשומים של מנדליי בתחומי הפיזיקה, אז אני מניח שזה לפחות קצת רלוונטי עבורם.

    נדב: מנדליי יודע לייבא ספריות מאנד-נוט. לא יודע אם זה כולל גם לדעת איך להתמודד עם טקסטים שכבר נכתבו באמצעות אנד-נוט. לא ניסיתי אף פעם.

    אגב, שכחתי לציין: אם נרשמתם, אל תשכחו להוסיף אותו לרשימת העמיתים שלכם: http://www.mendeley.com/profiles/dubi-kanengisser/

  7. יאיר: לא יודע. לא סבלתי את זוטרו כשניסיתי אותו, אבל זה היה די מזמן, אז אני לא יודע עד כמה זמן באמת משקף. מעדויות של אחרים שמעתי שזוטרו הרבה יותר איטי ממנדליי, אז זה בערך כל מה שאני יודע.

  8. נשמע טוב.
    אני הולך לנסות…

    אבל שתי שאלות קודם כל:
    א. יש לך מושג האם היא מתממשקת טוב עם Latex? (בתחום שלי אם תגיש מאמר בקובץ וורד כנראה שיסכלו אותך וינדו אותך לעד)
    ב. לפי מה שהבנתי מהסקירה שלך, עיקר היתרונות שלה הם בעבודה בענן. איך נראה לך שהיא תתפקד ברשת ארגונית פנימית ללא גישה לאינטרנט?
    ברשת הארגונית אני בעיקר מעוניין באופציה של קיטלוג המאמרים ויצירת "ספריית מאמרים". בנוסף, אם אוכל גם להשתמש באופציות הקהילתיות שלה בתוך הרשת הפנימית בלבד זה גם יהיה נחמד.

  9. מל: התוכנה כן מתממשקת עם LATEX, אבל אם היא עושה את זה טוב או לא אני לא יודע. אני יודע שיש כמה וכמה מתמטיקאים שמשתמשים בזה, אז אני יכול להניח שכן.
    צריך לזכור שמי שהתחיל בפיתוח של התוכנה הזו הם דווקא אנשים מתחומי מדעי הטבע (בעיקר, משום מה, ביולוגים), כך שזו ממש לא תוכנה שמיועדת במיוחד למדעי הרוח והחברה.

    ב. התוכנה מתפקדת לא רע כתוכנה ביבליוגרפית בלי שום חיבור לאינטרנט (אם כי אתה מאבד פונקציונליות מסוימת, כמו היכולת לשאוב מידע ביבליוגרפי מהרשת). מצד שני, אני לא בטוח אם יש לה יתרונות על פני החלופות במצב כזה.
    לגבי שימוש באופציות הקהילתיות ברשת פנימית – כרגע זה בלתי אפשרי. הכי קרוב שיש, וגם זה האק לא פורמלי, זה היכולת לסנכרן מאמרים בין מחשבים באמצעות רשת פנימית ולא באמצעות הענן של מנדליי: https://github.com/adamreeve/Mendeley-FileSync
    אני יודע שיש דיבור כלשהו לפתח גרסת אנטרפרייז שתפעל על רשתות פנימיות, אבל זה רחוק מראש סדר העדיפויות שלהם למיטב הבנתי.

  10. אוקיי… שמעתי על מנדליי מספיק שהגיע זמן לנסות. אני בינתיים בזוטרו, אבל מוצא את עצמי מסדר רשימות ביבליוגרפיות באופן ידני. במקביל אני מנסה לעבור ללאטך. נראה איך זה יעבוד.

    יש המלצות למתחילים?

    ועדיין מחכה לפייפרז ללינוקס.

  11. עמית – פשוט תזרוק את כל ה-PDFים שלך על מנדליי. אני עדיין ממיין ומתייג את המאמרים הישנים שלי, יותר משנה אחרי שהתחלתי להשתמש בזה.

  12. שאלה, בתור תוכנה לחיפוש מאמרים, איך היא מתחרה עם גוגל סקולר?

  13. אבנר – לחיפוש ישיר של מאמרים ספציפיים אני משתמש תמיד בסקולר – כברירת מחדל. במנדליי אני משתמש יותר ככלי גילוי מאשר ככלי איתור. אבל אני חייבל להודות שהמקום האוטומטי שאני הולך אליו הוא עדיין סקולר, ולמנדליי אני הולך רק כשאני נזכר.

  14. יש לי את מנדליי מהיום הראשון של התואר, עד עכשיו לא נכנסתי עמוק מידי לתוכה, אבל יאללה, נראה.

סגור לתגובות.