קווערטיאבולוציהראשי

תגובות

קווערטי — 17 תגובות

  1. תודה על פוסט מרתק. על החלק שנוגע לי אני אחשוב, ואגיב בזמן ובמקום המתאים (ידי הארוכה תגיע אל ה-qwerty וכו').

  2. פוסט מאד מעניין.
    את הסיפור של קוורטי אני מכיר, היה מעניין לקרוא לאן לקחת את זה.

    בספר של תומס קון על מהפכות מדעיות, גם הוא מציין את ההרגל של דור שלם של מדענים לאחוז בתפיסת עולם מסוימת , וגורס כי מהפכה מדעית מתרחשת למעשה כשיש איזו פרדיגמה מדעית שקורסת אך גם חילופי דור, כי רק מי שההרגל אינו טבוע בו מסוגל להפתח לשינוי בחשיבה.
    משם אני לוקח את זה שגם בדעות שלנו, אשר לעיתים הופכות לארכאיות ולא רלוונטיות במהלך השנים, גם בהן רובנו נאחז בציפורניים ולו מכוחו של הרגל.

  3. הוויכוח האם דבוראק ושות' באמת עדיפים על קוורטי הוא אחד הוויכוחים הנפוצים בקרב חנונים. יש מחקרים ומחקרי-נגד, אבל אני חושב שאפשר ללמוד גם לקח משמעותי מהטענה שאין הבדל משמעותי ביניהם: לפעמים המסלול המדומיין האלטרנטיבי לא טוב יותר מהמסלול שבחרה ההיסטוריה.

  4. אני חושב שבהחלט סביר להגיד שיכולה להיות חלופה טובה יותר ל-QWERTY, גם אם החלופות הקיימות אינן בעצמן אופטימליות.

  5. עוד דוגמה:

    http://www.snopes.com/history/american/gauge.asp

    האתר הזה טוען שהסיפור לא נכון, ואז מבלה פסקאות רבות בלומר שבעצם הוא כן נכון.

    ועוד דבר, ההנחות שלך לגבי טיבם של "שמאל" ו"ימין" נטועות גם הן בעבר הדי רחוק. כבר עשרות שנים שבארה"ב, לדוגמא, הימין הוא השועט להשמיד עולם ישן עדי יסוד, והוא מציב בעמדות מפתח מעריצים מוצהרים של איין ראנד (כמו אלאן גרינספאן) בעוד שהשמאל דוגל ברפורמות הדרגתיות וזהירות שמבוססות על קומון סנס. ובארץ, מי לנו שמאל יותר רדיקלי מגדי אלגזי, וגם הוא בימים אלה עוסק בהטבת מצבם של עובדים קשי יום, ואם הוא עדיין חולם על מהפכה סוציאליסטית זה לא ממש ניכר בעבודתו היום יומית.

  6. לריצ'ארד דוקינס יש הסבר מעניין לתופעה כזו, שכולל דיסקציה של ג'ירפה [הקישור הוא לדיסקציה של ג'ירפה, כלומר תהיה שם ג'ירפה במצב תת-אופטימלי – חשבתי שכדאי להזהיר קודם] :
    http://www.youtube.com/watch?v=cO1a1Ek-HD0

  7. "עלינו ליצור את השינוי התרבותי מתוך המוסדות הקיימים, ולא לקוות שיבוא היום שבו נצליח ליצור מוסדות חלופיים שייצרו את השינוי החברתי עבורנו."

    שורש הבעיה אינו במוסדות הקיימים אלא בדרך שבה אנו כחברה תופשים את המציאות
    המחשבות שלנו מוגבלות על ידי תפישה של מחסור, בה אנו מורגלים מאז ומעולם
    בתרבות של מחסור מובנה, כל פעילות הופכת לעימות שדינו להסתיים במנצח ומפסיד
    הטכנולוגיה הקיימת היום מאפשרת לנו ליצור שפע גלובלי, כלומר המחסור שאנו חווים היום הוא מדומה
    ואף מכוון על ידי מערכת כלכלית וחברתית שלא יודעת לנהוג אחרת – כך אנו רגילים. למה? כי כך עושים כולם. למה? כי פעם הטכנולוגיה לא באמת אפשרה שפע גלובלי…

    כדי לראות ששפע גלובלי הוא אפשרי, עלינו לזנוח את המשקפיים הישנים של עולם-המחסור
    רק כך נוכל לראות כיצד מנצחים ומפסידים מתחלפים בשותפים לגורל
    לראות שיתוף פעולה אמיתי, כפי שלא ניתן היה לבצע מעולם

  8. הערה ותיקון טכני:
    הערה- אני חייב להסכים אם לב הדברים של ארך אפיים (גם אם אני לא מסכים אם הנוסח), הימין בארה"ב (וכלכלית בארץ) לא מנסה לשמר מוסדות משום שרוב המוסדות הקיימים (ביטוח לאומי, איגודים, חברות ממשלתיות, בית המשפט העליון) נוצרו ע"י השמאל ולכן עומדים בניגוד לתפיסות הימין.

    תיקון טכני- sunk cost היא למעשה תופעה הפוכה מpath dependency, אלו הן העלויות שיש להיתעלם מהן כאשר צריך להחליט עם לבצע שינוי. כאשר לימדו אותי את סיפור QWERTY השתמשו במושג path dependency

  9. אבנר, אינני כלכלן, אבל כפי שאני מבין את המושג בשימושו בתחום הכלכלה, מדובר באותם משאבים שאי אפשר (או שקשה) לשחרר אותם מהמקום בו הם כבר מושקעים, ולכן הם מייצרים העדפה להמשך דרך בכיוון מסויים. לא במשמעות של "לזרוק כסף טוב אחרי כסף רע", אלא מכיוון שיש תועלת מתמשכת מההשקעה הישנה. למשל, המשאבים שהושקעו בלימוד הקלדה עיוורת על QWERTY אינם ניתנים לשחרור ולשימוש מחדש כדי ללמוד להקליד עיוור על דבוראק. המשמעות היא שבשביל התועלת השולית הקטנה של שימוש בדבוראק במקום ב-QWERTY אני אאלץ להשקיע מחדש את המשאבים הדרושים ללמידת הקלדה עיוורת.
    ההבדל בין התועלת השולית הקטנה של החלפת שיטות לבין התועלת השולית המשמעותית של למידת הקלדה עיוורת בפעם הראשונה, היא שהופכת את המעבר מ-QWERTY לדבוראק להרבה פחות סביר מאשר הסיכוי לבחור בדבוראק אם הייתי צריך להחליט מראש איזו שיטה ללמוד.

  10. א. אבנר צודק לגבי sunk cost. מדובר אכן ב"משאבים שאי אפשר (או שקשה) לשחרר אותם מהמקום בו הם כבר מושקעים" ומסיבה זו אפשר להתעלם מהם, בבחינת "חלב שנשפך". אתה אולי עלול לא לעבור לדבוראק אם עלות ההחלפה (switching cost) גבוהה, אבל זה ללא קשר למשאבים שהשקעת בעבר ב-QWERTY.
    המאמר הקצרצר הקלאסי (4000 ציטוטים) Clio and the Economics of QWERTY של Paul A. David (1985, AER) משתמש גם כן במושג path dependency.

    ב. דייויד מסביר מדוע דבורק לא תפס: אם יש לך עסק, ואתה יודע שכל מי שעובד אצלך מכיר את QWERTY, אין לך אינטרס להשקיע את המשאבים וללמד עובדים שיטה חדשה. אם כל העובדים לא היו יודעים להקליד, היה כדאי ללמד אותם את השיטה הכי יעילה, אבל בהנתן שכולם יודעים (וקשה להם / לא רוצים ללמוד) אז נשארים עם המצב הקיים.

    ג. בצורה כללית, יש כאן מה שקרוי בכלכלה השפעה חיצונית רשתית ("network externality") שאומר שהתועלת שיש לנו ממשהו תלויה בשאלה כמה אנשים אחרים משתמשים בו. השפעות חיצוניות כאלו יוצרות *סטנדרטים*. למעשה, הסיפור של QWERTY מול דבורק הוא כמו הסיפור של בטא מול VHS, בלו-ריי מול HDDVD וכו'. ברגע שיש מסה קריטית של משתמשים לסוג מסויים אז יש לכולם אינטרס לעבור אליו ולכן הוא הופך לסטנדרט יחיד. אפשר להשתמש בתאוריות הללו גם כדי להסביר נורמות חברתיות (מהרגלי נימוסים ובאיזה צד נוהגים ועד דברים מורכבים יותר). אבל סטנדדרט איננו מוסד, ולכן הקישור למוסדות איננו מוצלח כ"כ (אכן, מוסדות לפעמים הופכים ללא רלוונטיים ושורדים, אבל אני לא בטוח שבגלל הסיבה הזו).

  11. בתור כלכלן אני יכול להגיד לך שבשימוש הקלאסי sunk cost זה לא בדיוק זה.
    לדוגמא: נניח שקבלן ישראלי שילם שילם 15 מיליון שקל כדי להקבל היתרים לבניית מלון שעלות בנייתו היא 10 מיליון והרווח שנצפה ממנו היה 30 מיליון. עם בעקבות המשבר הרווח הצפוי ירד ל11 מיליון דולר, זאת אומרת שהפרויקט יפסיד 14 מיליון. עדיין שווה לבצע אותו כי ה15 מיליון הם SUNK COST שלא ניתן לשחזר ולכן ניתן להתעלם מהם.
    לעומת זאת 'קוורטי לא מדבר על עלות עבר עלה על עלות עתיד- זה לא הזמן והכסף שעלה לך להכשיר את כוח העבודה לעבוד בקוורטי שמונע לך לעבור קונפיגורציה אלא העלות העתידית שתדרש כדי להכשיר אותם מחדש…וזה כבר לא SUNK COST.

  12. סיון: דווקא דבורק לא נשמע על פניו דומה ל בטא: אין למשתמש דבורק חסרון משמעותי בכך ששאר העולם עושה זאת אחרת. הוא הרי כותב במחשב שלו, ויכול לעשות מה שבא לו (כולל להדביק משהו על המקשים.) הרי גם הגדרתי במחשב שלי פונט קטן (שקשה לאחרים לקרוא), קיצורי-מקלדת, מילון אנגלי במקום אמריקאי… במה זה שונה?

  13. פינגבאק: פטריוטיות פוסט-ציונית « דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ

  14. פינגבאק: אז מה ההבדל בין דב לאריה? « דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ

  15. האם התראיינת ברשת ב' ברדיו וסיפרת שכתבת ספר על מכונות כתיבה