החילוני לא מחפש משמעות

שלום בוגוסלבסקי ביקש לפני מספר ימים מחילונים להגדיר מה הופך אותם לחילונים. ברמה העקרונית התרגיל כבר הסתיים1, אבל הרגשתי שהנסיונות שלי להשיב בתגובות שלי לרשומה המקורית שלו לא מתארות במלואה את הגישה שלי, אז אני אנסה שוב כאן.


I Love Your Hair – Imani Coppola

אם נחלק את העולם ל"קודש" ול"חול", הרי שהחילוני הוא מי שעוסק בכל עת ביומיומי, בארצי, בסתמי. כלומר, בניגוד לתלונה שהעלה בוגוסלבסקי כנגד בני הנוער החילונים איתם דיבר, כאילו העיסוק שלהם ב"פייסבוק ופלייסטיישן"2 הופך את ה"טרטור" שלהם על חופש למשהו סתמי, הרי שעצם הסתמיות והיומיומיות של – ובכן – היומיום שלהם, היא בדיוק מה שעושה אותם לחילונים. מה שמייחד את החילוני מהדתי הוא בכך שבחייו של החילוני אין הקדשה של זמנו לקידוש השם, אין "קודש". במובן זה, מה שבוגוסלבסקי מגדיר "דתי עצלן" הוא בדיוק החילוני (או, בכל אופן, הוא חילוני בדיוק כמו זנים אחרים של חילוניות, כאלו שדוחים את הדת מכל וכל).

אבל הדיכוטומיה-לכאורה הזו בין קודש לחול היא שקרית. אלו לא שתי האפשרויות היחידות. יש עוד דברים. ואלו הדברים שכל המשיבים לבוגוסלבסקי דיברו עליהם, ערכים הומניסטיים, רציונליסטים, מודרניסטים או פוסט-מודרניסטים. אפשר לקרוא לערכים הללו דתות, או דתות אזרחיות, אבל אני לא רואה שום תועלת בכך, משום שבכך אנחנו רק מבלבלים מושגים שונים כדי לשמור על דיכוטומיה כוזבת. מה שכן אפשר להגיד הוא שכל מערכות המוסר הללו, הפילוסופיות3 הללו עוסקות בנשגב – ולצורך העניין, גם רוח האדם, או ערך החיים, או מה שלא יהיה, נכללים ב"נשגב" – ובכך הן עומדות כהפך של ה"חילוניות", שעוסקת כל כולה ב"סתמי".

לכלול את כל האנשים הללו בהגדרה של "חילונים" לפיכך, היא זו שכופה על מושג הזה להיות מוגדר במונחים שליליים – החילוני הוא מי שאינו דתי, כשם שהאוטוקרטיה היא צורת המשטר שאינה דמוקרטית, ואין בכך כדי לרמוז שכל החילונים אותו דבר או כל האוטוקרטיות אותו דבר. אם אנחנו מסכימים לחלוקה של כל בני האדם ל"דתיים" ו"חילוניים", אזי ברור של"חילוניים" אין הגדרה אחרת פרט ל"לא דתיים". אבל אם נקבל שבנוסף לשתי אלו יש עוד קטגוריות – "פילוסופים", "הומניסטים", "ציניקנים" (במשמעות המקורית של המילה, לא במשמעות המודרנית שלה) – אם נפרק, במילים אחרות, את הקטגוריה "חילונים", נוכל בצורה ברורה יותר להגדיר את אלו שישארו בלי אף מילה אחרת פרט ל"חילונים" כאלו שכל חייהם מוקדשים ליומיומי.

והנה אנו מוצאים שאין כל רע ביומיומיות הזו. הרי גם בוגוסלבסקי עצמו מודה שהחיים הם בדיחה קוסמית, שאין משמעות לשום דבר שאנחנו עושים, ב-grand scheme of things. שאין, בעצם, grand scheme of things. ואם כך, הרי כל עיסוק בנשגב הוא ניסיון נואש לעשות שקר בנפשנו. להכנע לדחפים בלתי-רציונליים למצוא סדר ומשמעות היכן שהם אינם קיימים. החילוני המושלם, ה-"true neutral", זה שמתרכז בפייסבוק ופלייסטיישן, באח הגדול ובתאוריית המפץ הגדול (הסיטקום, לא התאוריה המדעית), שקורא ספרים סתם כי זה מעניין וכיף בלי להזדקק להעמדת פנים של איזו הארה או תועלת נשגבת מהקריאה הזו, או שלא קורא ספרים כי זה לא מעניין אותו, ואין לו שום צורך להעמיד פנים של אינטלקטואל – החילוני הזה מצליח לעשות את מה שהחילוני-המתפלסף יודע שנכון אך אינו מסוגל להביא עצמו לעשות. החילוני-המתפלסף הוא שנכנע לרטוריקה הדתית של "העגלה הריקה" ומנסה להוכיח שהעגלה שלו לא ריקה, במקום להודיע לדתי המתווכח שכל העגלות ריקות, וההבדל הוא רק בין מי שמעמיד פנים שהעגלה שלו מלאה, לבין מי שנהנה מכך שהוא לא צריך לסחוב עגלה מלאה בדברים בלתי נחוצים, כי החיים קצרים וחסרי משמעות בין כה וכה.

אז מה עושה אדם לחילוני? זה שהוא מבלה את זמנו בפעילויות שהוא מוצא בהן הנאה – "פייסבוק ופלייסטיישן" – ולא מוצא עניין להתעסק ב"קודש" או ב"נשגב". לא מתוך שלילה שלהם, אלא מתוך חוסר עניין מוחלט בהם, והכרה, במוצהר או שלא, בחוסר התוחלת שלהם.

ואם כבר פתחתי עם שיר של אימאני קופולה, הנה עוד אחד, בלי קשר לכלום, גם הוא מתוך האלבום המצויין השחור-ולבן שלה.


(האמת שרציתי לשים את השיר "ג'ון לנון הוא סימן רשום של יוקו אונו", אבל לא מצאתי ביוטיוב. לא נורא, גם זה אחלה.)

אגב: לפני זמן מה נכנסה תרומה לבלוג. אני מודה לתורם שעומד לצידי גם בתקופות שחונות כאלו.
עוד אגב: אם במקרה אתם במונטריאול בשבוע הבא, אני מציג בכנס השנתי של ה-International Studies Association. לאו דווקא הפייפר הכי מבריק שכתבתי בחיי, אבל זה מה יש.

  1. ממליץ לכם במיוחד לקרוא את התגובה של נמרוד. []
  2. אלוהים אדירים, הוא נשמע כמו איזה רזי ברקאי זקן ונרגן כשהוא כותב ככה. []
  3. ואולי אין זה מפתיע שלעיתים קרובות אנשים קוראים לדתות מזרחיות "פילוסופיות מזרחיות" – מה שמאפשר להם לחשוב שהם עדיין יהודים או נוצרים למרות שהם מערבבים אלמנטים של עבודת אלילים לתוך מערך האמונות שלהם. []

12 Replies to “החילוני לא מחפש משמעות”

  1. אני חושב שאתה המגיב היחיד שראיתי שהתגובה שלו לא באה להוכיח שחילוני אינו ריקני, אלא שהחילוני פשוט יודע שהוא ריקני – ופשוט לא רואה סיבה להיות אחרת.

    בתכלס התשובה שלך הכי מסתדרת עם אורך החיים הנוכחי שלי, ככה שלא נותר לי אלא למחוא כפיים וירטואליים.

  2. אני תוהה למה אוטוקרטיה היא כל משטר שאינו דמוקרטיה. לפי ויקיפדיה, An autocracy is a form of government in which one person possesses unlimited power.

  3. הפובט שלך הוא הראשון בדיון הזה שהיתה לי סבלנות לקרוא עד הסוף, והוא גם נותן לי פתח להיכנס לדיון הזה.
    מסתובבים בינינו אנשים שנראים כמו חילוניים, אבל למעשה יש בחייהם מקום לנשגב, רק לא בוורסיה היהודית-דתית שלו, אלא איפשהו על הספקטרום שבין פגאניזם ובודהיזם, נגיד.
    אפשר לפנות לכיוונים האלה גם בלי ה"אלמנטים של עבודת אלילים" שהזכרת בהערה מס' 3. כך שהקביעה הנחרצת שלך ש"פילוסופיות מזרחיות" הוא מונח מכובס ל"דתות" שגויה בעיניי, או לפחות חלקית.
    יתרה מכך, אפשר אפילו להגדיר את עצמך כאגנוסטיקן (שזה ההיפסטר של האתאיזם), ועדיין שיהיה לך מקום לנשגב – שאל אותי כיצד.
    …ותקבל תשובה די מבולבלת, כי זה לא משהו שקל לנסח בפשטות, ובגלל זה גם לא נכנסתי לדיון הזה עד כה.

    אני לא מקבל את הגדרתי כ"עגלה ריקה". העגלה שלי עמוסה עד להתפקע בשלל מסורות שאין להן מה להתבייש מול היהדות. היופי של ה"ניו-אייג'" המושמץ-לרוב הוא שהוא מאפשר לי לקבל את המסורות האלה, או לפחות להתעניין בהן, בלי להפוך אותן לאלמנט מכריע בזהות שלי, לדגל לנופף בו, או לקרדום לחפור בו.
    בהרבה מקרים, יש למסורות האלה חפיפה רבה עם תורות מוסר "חילוניות". מבחינתי זה מתחיל להיות מעניין במקומות שמטשטשים את הקו בין חילוני ודתי, עד שהדיכוטומיה מאבדת משמעות.

  4. אם הבנתי אותך נכון מה שהופך אדם לחילוני הוא שהוא לא מתעסק ולא מתעניין בנשגב כאשר הנשגב הוא גם "ערכים הומניסטיים, רציונליסטים, מודרניסטים או פוסט-מודרניסטים". כלומר מי שמתעניין בערכים הומניסטיים הוא לא חילוני?

  5. אינקוגניטו: כן, אני טוען שהחלוקה הדיכוטומית הזו שגויה, ונובעת מתוך תפיסת עולם דתית (או שהנשגב שלך הוא אלוהי, או שאין לך נשגב בכלל). את הקבוצה הסוציולוגית "חילונים" צריך לפרק ללפחות שתי קבוצות – "חילונים מוחלטים" ו"פילוסופים", נגיד. החילוני המוחלט הוא מי שכלל אינו עוסק בנשגב, בעוד שהפילוסוף הוא מי שעוסק בנשגב, אבל לא במובן הדתי של המילה.

  6. ואיפה נמצא מי שמתעסק בפילוסופיה, מוסר ואפילו דת פשוט כי זה מעניין אותו יותר מהאח הגדול/ המפץ הגדול. אני גם תוהה איך עושים את החלוקה בין נשגב ללא נשגב. אם לא עושים אותה נשארים עם מי שחושבים שתחומי העניין שלהם טובים יותר, או עד כמה אתה טורח לעשות רציונליזציה לבחירות שלך.

  7. אני מצטער דובי, אבל החלוקה שלך לא מספיקה. אז בסדר, רבים מהחילונים לא רוצים להיות פילוסופים או אנשי רוח אבל מה לגבי ספורטאים,מוזיקאים,אנשי היי טק,חקלאים,פועלים או קריירה בצבא? האם גם את הדברים האלה הם לא רוצים?
    כי חוץ מה"צדיק" ששיחק כדורגל כל השאר לא עשו שום מאמץ להגיע לדברים האלה.

  8. אמנם לא ענית לי אבל נראה לי שאני מבין את התשובה מהמאמר עצמו. העובדה שטענת שכל העגלות ריקות וההתפייטות האקזיסטנציאליסטית שלך על החילונים שמתעסקים בפייסקבוק מספיקה לי.

    אקדים ואומר שבנקודה העיקרית שלך, שחילוני הוא מושג שלילי, אני מסכים איתך.
    היה מאוד משעשע לקרוא את כל הדברים שליברמן מאמין בהם מתוקף היותו חילוני.
    ועכשיו לביקורת:
    1)כשהדתיים מהסיפור של שלום שאלו את החילוניים מה הם רוצים הם ענו להם מה הם עושים שזה סוג של תשובה אבל מאוד חלקית. בשביל תשובה מלאה הם היו צריכים לחבר רשימה היררכית של כל רצונותיהם, אני משער שמה שהיה פותח את הרשימה זה "להיות ועשיר ואהוב על כולם בלי שאני עושה כלום" אבל בהמשך הרשימה יתכן שהיה רצון ללמוד בבית ספר מקצועי ולהרוויח משכורת מכבדת כפועל אבל זה לא מציאותי כי אין בתי ספר מקצועיים ופועלים מרוויחים משכורת מבזה.
    וכך גם לכל הדוגמאות האחרות שהבאתי (חוץ מהחייל שנועד לנקודה השנייה)
    עכשיו אחרי שהרבה אופציות של השקעה למען רווח עתידי נחסמו בפניהם הם בוחרים
    בחוסר השקעה ולזה אתה קורא חופש. זה בדיוק "הזכות לישון מתחת גשר" זה כמו שאני אלך לניו יורק ואתלהב מהעובדה שמרשים לאנשים לישון ברחוב בלי לתת את דעתי לעובדה שהם היו מעדיפים לישון בבית רק שאין להם.
    2) אם נמשיך את הסיפור של העגלות אז אתה לא מוכן לתת זכות קדימה לעגלה המלאה על פני הריקה אבל כשהם יגיעו לשוק הבעלים של העגלה המלאה יקבל כסף על סחורתו ויתרה מכך אתה תעמוד על כך שאסור לקחת את סחורתו בחינם.
    או בנמשל כאשר אנשים מגיעים להשגים החברה כן מעריכה ומתגמלת אותם וגם אתה. לדוגמה לכנסת אתה מעדיף לבחור אדם עם אידאולוגיה סדורה על פני אידיוט. וכל חברי הכנסת הבכירים יש להם אידאולוגיה מסודרת, הם הגיעו להישגים הנובעים מהשקעה או שניהם.בעצם זה מאוד מזכיר את העמדה הקפיטליסטית שמעריכים ומשלמים על מוצר אך לא על הפקתו.

  9. נשבע לך שאין לי מושג על מה אתה מדבר. מי אמר שהחילוני, גם אם אינו עוסק בנשגב, אינו יכול לעסוק באלף ואחד מקצועות שונים? ולחלופין, מתי אמרתי שה"פילוסוף" צריך להיות פילוסוף במקצועו? מספיק שאדם מקדיש חלק משעות הפנאי שלו לעיסוק ב"נשגב" כדי להכנס להגדרה הזו. בדיוק כשם שאדם דתי יכול להיות בעל מקצוע, ואילו הדתיות שלו תתבטא בעיקר בשעות ה"פנאי" שלו. וזה ההבדל כפי שהשתקף אצל שלום: שלדתיים לכאורה אין "פנאי" כי כל זמנם שאינו מוקדש לענייני יום-יום והשקעה לעתיד (בי"ס, למשל) מוקדש לדת, ואילו אצל החילונים, אחרי שגמרו לעסוק בהשקעה בעתיד, הם עסקו בפעילויות פנאי "סתמיות" (לכאורה) שאין בהם מן הנשגב כלל. הפילוסוף, אם נחזור לחלוקה-מחדש שלי, הוא מי שנוהג כמו החילונים שלעיל, אבל לפחות חלק משעות הפנאי שלו מוקדשות לעיסוק בנשגב.

    לא הבנתי למה אתה חושב שכל האופציות של השקעה בעתיד סגורות בפני בני הנוער ההם, ולא הבנתי איזה כישורים בדיוק מביאים בני הנוער הדתיים לשוק העבודה שאין לבני הנוער החילונים שמשחתים זמנם בפייסבוק.

  10. אני לא חושב שכל העגלות ריקות באותה מידה; עגלתו של פילוסוף מלאה מעגלתו של בור, או טיפש. איפו זה ממקם אותי?

סגור לתגובות.