את לא שפויה! ואתה לא שפוי! ואתה לא שפוי! ואת לא שפויה!דמוקרטיהראשי

תגובות

את לא שפויה! ואתה לא שפוי! ואתה לא שפוי! ואת לא שפויה! — 13 תגובות

  1. @dubikan האח הגדול של ה 'הזוי' – סהרורי

  2. פינגבאק: Tweets that mention לא שומעים! » את לא שפויה! ואתה לא שפוי! ואתה לא שפוי! ואת לא שפויה! -- Topsy.com

  3. נראה שלמה שסטיוארט קורא "שפוי" יש מונח יותר מעודן: "סביר" (Reasonable) – שבאמת קשור להדדיות והוגנות (ראה "צדק כהוגנות").

    השקפת העולם שלך לא סבירה אם היא לא הדדית. כלומר אם אתה חושב שאני צריך להתחשב בדעתך בלי שאתה תתחשב בדעתי, אתה לא סביר (ובבוטות מתלהמת: לא שפוי, חתיכת פסיכופת …).

    זה גם קשור לסובלנות (שאתה מייחל לה בפסקה האחרונה). תפיסת עולם היא "סבירה" אם ורק אם היא סובלנית כלפי תפיסות סובלניות אחרות. אבל צריך להיזהר ולהגביל: לא כל התפיסות סבירות וסובלניות, וכלפי אלו שאינן סובלניות, סביר לא להיות סובלני.

  4. מישהו כתב על הנאום המשעמם של רות גביזון? אשמח ללינק בכל אופן. אני בעיקר ראיתי בו פנייה ישירה לשמאל החדש.

  5. שי אחר: אנשים בטוויטר, אין לי מושג איך היה הנאום שלה באמת.

  6. כמוך, גם אני לא אוהב את השימוש ב"הזוי" במקום "לא מעשי" וב"שפוי" במקום (נניח) "מציאותי".

    לא כל-כך הבנתי את דעתך על העצרת של סטיוארט. בחירת השם קצת חותרת תחת המסר המוצהר. תרבות פוליטית שפויה היא תרבות שלא ממהרת לתייג דעות (או גם צורות התבטאות) לא רצויות כ"בלתי שפויות".

    זו דוגמה לתופעה כללית בשפה: שחיקתן ההדרגתית של מילים, כתוצאה מן המאמץ להדגיש ולחזק את דברינו. מירוץ חימוש בין דוברים, שהמילים המתונות (והמדויקות) הן קורבנותיו – כשכל דבר הוא "מדהים", "נפלא" או "מהמם", אז להגיד על משהו שהוא "יפה" או "טוב" או "נחמד" או "מהנה" זה כמעט עלבון.

    כך שזה קיים בהרבה מישורים ותחומי חיים, אבל בולט במיוחד בשפת התקשורת ובתחום הפוליטי.

  7. מסכימה איתך (אני האדם השביעי?) וחושבת שכדאי לאמץ את הגישה הזו גם לתחום המשפטי והחברתי – שבהם, נדמה לי, בקלות רבה מדי מוכרז חוסר שפיות על מנת להרחיק, להדחיק ולהוציא מן הכלל אנשים שבסך הכל מיצגים משהו עמוק יותר ונפוץ יותר בחברה שלנו (וגם לאפשר לנו לא להקשיב להם ולהתעלם ממה שהם מייצגים).

  8. אז למה אני חושד, שגם זו מניפולציה?

  9. דודי: אני לא חושבת המילים נשחקות באופן הדרגתי בשפה כולה. לי נשמע כאילו המשמעות שלהן נשחקת במשלבים מסויימים של השפה. למשל, פלוני רוצה לספר לחברו שההופעה של פורטיס אתמול בערב ריגשה אותו עד דמעות ונגעה בנימי נפשו העדינים, אבל פלוני לא למד לפסיכומטרי ולכן הוא לא יודע מהם נימי נפשו, עד כמה הם עדינים ואיך נתן לגעת בהם בלי אזמל*. הוא לא מאבד את העשתונות, ומשתמש בביטוי שהוא כן מכיר – "היה מדאים", וביטוי זה משרת את הצורך להעביר את המידע החשוב לחבר שלו.
    למעשה, ככל שאני חושבת על זה, המילים הקיצוניות שהזכרת הן המונוסודיום גלוטומט של השפה. כשאתה לא יודע לדבר, אתה מוסיף אותן כי אתה חושב שזה משפר את הטעם, אבל כמו בביקור במסעדה יוקרתית, כשאתה קורא ספר טוב פירורים של החומר הזה בין הביסים שלך גורמים לך להחזיר את המנה למטבח.

    * אזמל!? חחחח מי משתמש במילים כאלה!!!11 תגידי סכין של מנתחים!!!

  10. אתה לא מעודכן…
    היום משתמשים במנטרות הרבה יותר פוגעניות: "פשיסט" ו-"גזען" משמאל, "סמולן" ו"בולשביק" מימין. השסע הוא אכן עמוק. חבל.

  11. מסכימה איתך לגמרי, חוץ מקבוצה אחת (שהיא ממש לא הומוגנית, אגב) שאני מסרבת לנצח נצחים לראות אותם כשפויים ולהקשיב ברצינות למילה אחת שיוצאת להם מהפה. וזה פשוט כי אני עוסקת בהגדרות של שפיות ו/או אי-שפיות במובן המיידי של המילה, ותופסת קבוצות חברתיות (ופוליטיות, כפועל יוצא מכך, לצערי) מסוימות כבלתי שפויות בהגדרה, כקבוצה, ואף בלתי כשירות להשתתף בתהליכי קבלת החלטות שמשפיעים על זולתן (ע"ע דמוקרטיה).
    נו, ניחשת כבר למי אני מתייחסת?

    נ.ב. כל המלעיזים על הקריירה הפוליטית העתידית של ג'ון סטיוארט כנראה נכוו מיאיר לפיד… אבל למזלם של מעריצי סטיוארט (ולצערנו) נראה לי שאין מה לדאוג. הדמיון הוא מקרי בהחלט.

  12. פינגבאק: לא שומעים! » תחבורה ציבורית בשבת – למען החברה ולמען הסביבה