התדרדרותה המתמשכת של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראלאקדמיהראשי

תגובות

התדרדרותה המתמשכת של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל — 20 תגובות

  1. בבסיס הפוסט הזה עומדת ההנחה שמדדים 'אובייקטיביים' הם עדיפים ונכונים יותר מאשר מדדים 'סובייקטיבים'. ההנחה הזו בעייתית: אתה כמובן מכיר את הביקורת על שיפוט של חוקרים רק לפי מספר הפרסומים שלהם והאימפקט פקטור. הדירוג החדש של ה-THE הוא אותו דבר, רק לגבי מוסדות.
    במדדים כמותיים, פרופסור שפרסם המון ג'אנק (אבל יודע להשחיל למקומות הנכונים), יעניק למחלקה שלו הרבה יותר קרדיט מאשר פרופסור שלא מפרסם הרבה, אבל כל מאמר שלו הוא פנינה שמשנה את התחום ומשפיעה על כיווני חשיבה. זה מסוג הדברים שאפשר לכמת רק בצורה חלקית (האימפקט פקטור מנסה לעשות את זה, בבעייתיות ידועה). ולכן, אנחנו פונים לשיטות מחקר איכותניות כדי לגלות את האיכות של אוניברסיטאות. מכיוון ששיטות מחקר איכותניות עולות מלא כסף ולא מוציאות דירוג יפה שאפשר למדוד בו עלייה ממקום 84 ל-72, אז מוציאים תחליפים-דה-לה-שמאטע בצורת 'מדדי מוניטין'.

    ומה המסקנה? שהדירוג הזה שווה לתחת. ממילא, זה לא כל כך מעניין 'מי האוניברסיטה הכי טובה', כי אי אפשר למדוד ככה. אפשר למדוד רק חוגים. ואם אתה רוצה לדעת איפה החוג הכי טוב למדע המדינה בעולם, או האם המחלקה בירושלים טובה יותר מזו שבאיי פיג'י – לך ותשאל אנשים שמכירים את שני המחלקות, ותגבש דעה עצמאית.

  2. קיוויתי שהפוסט ייכנס קצת יותר לפרטים על מהן נקודות החולשה של האקדמיה הישראלית. אני יודע לשנן שאנחנו בנסיגה בדירוגים ושיש בריחת מוחות, אבל (ובניגוד לבעיות ההשכלה ה"נמוכה") אני לא בטוח מה תכל'ס מדרדר, ומה המדינה צריכה לשפר.

  3. נדב, זה נשמע שאתה מבין בזה יותר ממני, ואני לא יודע איך המדד של THE עובד אבל להבנתי מה שעושים בדרך כלל זה לספור את מספר הפעמים שמאמרים צוטטו, לא רק את מספר המאמרים שפורסמו. כך שפחות פרסומים עם אימפקט גדול יביאו למיקום גבוה יותר. גם זה סובייקטיבי, כמובן, באיזשהי רמה.

    בזמנו הסתכלתי על "יתרון המו"פ" של ישראל (לצורך דו"ח למחקר מסחרי) והגעתי למסקנה שזה שילוב של השקעה בחינוך בעשורים קודמים + העלייה מברית המועצות לשעבר שהביאה את בוגרי מערכת החינוך הסובייטית לישראל. זה כמובן לא יעבוד הלאה.

    השקיעה האקדמית של ישראל היא כמעט עניין מובטח – אם המגמות הנוכחיות יימשכו. מה צריך: שכר גבוה יותר למורים, השקעה גבוהה יותר לתלמיד, עוד תקנים באוניברסיטאות (להביא את היחס המספרי מרצה-תלמידים לפחות למה שהיה בשנות השבעים) העדפה מתקנת במגזר הפלסטיני, ורפורמה של החינוך החרדי. בקיצור חלומות באספמיה.

  4. נדב, אם סתם היה שינוי, גם לרעה, במעמדן של כמה אוניברסיטאות בדירוג, לא הייתי טורח לכתוב את הפוסט. עצם העובדה שהישראליות נשרו לחלוטין מהדירוג היא זו שראויה לציון כאן, בגלל שהיא מצביעה על כוחו של המוניטין הישראלי.
    העובדה היא שהשחיקה האיטית במעמד נמשכת כבר כמה שנים. כעת, עם השינוי במתודולוגיה אפשר לראות שהאיטיות של השחיקה נבעה מהמוניטין הטוב, שמשתנה לאט יותר, של האוניברסיטאות הללו. כלומר, מדובר על אינפורמציה מסוג חדש, שמוסיפה למה שידענו על התהליך כבר מקודם.
    בנוסף, הסיבה המרכזית מבחינתי לכתיבת הפוסט הזה היא פשוט ליידע אנשים לגבי הדירוג החדש, שכאמור לא צפוי לקבל שום חשיפה בישראל – למרות שהמידע שכלול בו כן חשוב.

  5. טוב, לפי האתר, המדדים האובייקטיביים שלהם כוללים באמת הרבה דברים שהאוניברסיטאות בישראל לא מצטיינות בהם – יחס תלמידים / מרצים, גיוון אתני של המרצים (5% מהציון!), והכנסות ממחקר ומתרומות לתעשייה (שלפחות לפי מה שכתוב, לא מנורמלות ביחס לתמ"ג של המדינה, משום מה. וגם, נותנות יתרון ברור לענפים המדעיים של האוניברסיטה). אגב, המדד כולל גם התייחסות לכמות המאמרים המצוטטים, אבל גם התייחסות לכמות המאמרים סתם. זה מדד טוב, אבל הוא לאו דווקא משקף את איכות האוניברסיטה כפי שאנחנו מדמיינים אותו. אני עם נדב, במקרה הזה.

  6. the new centers of excellence, and other plans to fight the brain drain in israel, are part of the hoax called government investment in higher education. thanks for this important post.

  7. @אורן: תודה שעשית את מה שאני התעצלתי לעשות, והלכת לבדוק מהם המדדים בפועל :-)

    @דובי: אני חייב להודות שלטעמי, הידרדרות רמת ההשכלה הגבוהה בישראל היא מאוד חשובה. עלייה או ירידה בדירוג כזה – מאוד לא חשובה, כי זה בעל ערך בערך כמו '50 האנשים המשפיעים באופנה', גם אם זה מבוסס על מדדים 'אובייקטיבים'.

  8. נדב – שוב, לא טענתי שירידה בדירוג הייתה משמעותית. העלמות מהדירוג היא כן משמעותית (בצורות מסויימות).

  9. כמי שנוטל חלק מדי שנה (על פי בקשתם המפורשת של המארגנים) בדירוג הזה ממש, וכמי שנלחם בחירוק שיניים מזה שנים על מעמד ההשכלה הגבוהה בישראל, אני יכול להעיד מכלי ראשון על כך שהדירוג של הבריטים אינו אלא הבל הבלים, קשקוש מוחלט ורייטינג בלתי מבוקר מן הסוג הירוד ביותר.
    הדבר הראשון שלימדו אותי באוניברסיטה הוא שלא כל מה שמוצג כעובדה מוגמרת הוא אכן עובדה. צריך לבדוק את הנתונים, את שיטת המחקר ואז להכריע. בדקתי.
    תקצר היריעה מלפרט כאן את חוסר הקשר שבין תוצאות הדירוג הזה ליומרותיו, וגם לא בטוח שיש הצדקה לדיון כזה. אין איש שעיניו בראשו שיאמין באמת ובתמים בהתכנות של תנודתיות אשר כזאת. יותר ממאה מקומות בשנה? מה בדיוק קרה השנה? כולם חדלו מלפרסם? יחס התלמידים והמורים התדרדר עד כדי כך? האם באמת איבדנו את המוניטין שלנו בשנה אחת. איפה? ברחוב? או שמא מדובר בהצלחה נוספת של כמה מאוהבינו האנגלים לפגוע בנו בעקיפין ולא באמצעות חרם ישיר.
    מצב ההשכלה בישראל מדאיג. העובדה שיש מעט מאוד מימון לתלמידי מחקר ולפוסט דוקטורנטים במדעי הרוח והחברה והעובדה שמספר התקנים הולך וקטן מדירות שינה גם מעיני, אבל הרייטינג הנלעג הזה, למרות חשיבותו התקשורתית אינו מעיד על כלום..
    אז מה עושים? ממשיכים במפעל חיינו. כותבים, כותבים כותבים. אנחנו בסך הכל לא כל כך רעים בזה כדאי גם לקוות שמערבבי הפוליטיקה והאקדמיה מצד אחד, ונערי האוצר ומלחכי הפינכה שלהם (ראו כלכליסט השבוע) לא יצליחו במפעל החיים שלהם.
     

  10. בתחתית הטבלה כתוב:

    "A strong principle of the first year of our new ranking system is that only institutions that have actively signed up to the profiling process, and have provided and verified the data we need from them, are included."

    האם לא יכול להיות שהאוניברסיטאות הישראליות פשוט לא נרשמו באופן פעיל להשתתפות בדירוג, או לא היו מעוניינות למסור את המידע שהתבקשו למסור כחלק מההשתתפות?

  11. פינגבאק: מצב האקדמיה: הפרטה, בריחת מוחות, החזרת מוחות ועוד « מאסף

  12. רוני – מוזר לי שאדם שכל כך מודע לנושאים מתודולוגיים לא רואה את ההסבר הפשוט מאוד לנפילה של יותר ממאה מקומות – מדובר במתודולוגיה שונה לגמרי, שבודקת דברים שונים לגמרי. הרי אם היינו חושבים שהשינוי המתודולוגי לא ישנה באופן מהותי את התוצאות, למה עלתה ביקורת כל כך חריפה כנגד המתודולוגיה המקורית? ואכן, ב-QS ששינו את הנוסחא רק במעט, היו שינויים הרבה פחות קיצוניים בדירוג.

  13. תודה דובי על העלאת הנושא החשוב
    לדעתי, חשוב להפריד בין שלושה דברים:
    1. מצב המחקר באוניברסיטאות בארץ,
    2. מצב ההוראה והלמידה
    3. עתידן של האוניברסטאות

    כאחד שהתעמק לא מעט במדדים השונים אני יכול לומר בבטחה שמדד THE הוא אכן קשקוש מקושקש אם הוא בא לבדוק את 1. אין בו כמעט התיחסות אוביקטיבית למדדי השפעה. נכון שמספר הציטוטים וכו' אינם חזות הכל. אבל מה שכן נכס למדד ההוא הוא בעיקר אמירות התרשמותיות, כלומר יחסי ציבור. יתכן שככל שמעמדה התדמיתי של ישראל יורד, כך מדד זה יורד.
    כפי שהערתי בעבר, מדד THE מדרג גבוה מאד את האוניברסטאות הבריטיות, מה שאולי רומז על הטיה נוספת. מדד ה500 (שנחאי) אובייקטיבי (לטוב ולרע) הרבה יותר בדירוג אוניברסטאות. תוך שהוא משמתש במספר הפרסומים בכתבי העת המובילים, ביחס הציטוטים ובעוד נסיונות לכמת השפעה מדעית, הוא מדרג את המוסדות שלנו במקומות גבוהים בהרבה ביחס לגודלה ולעושרה של המדינה. (יש לו הטיה נגד מדינות כמו גרמניה וצרפת שם הרבה מהמחקר המוביל נעשה במוסדות מחקר ולא באוניברסיטאות). כך שמצבנו ב1 לא רע בכלל ולמעשה מהטובים מחוץ לעולם דובר האנגלית.

    מדד THE בגרסתו הישנה מסתכל גם על מדדים חשובים כמו יחס מורים-תלמידים, מספר הסטודנטים הזרים, וכו'. זה החלק האובייקטיבי שלו והוא פחות חשוב לנקודה 1 לעיל, אבל מאד חשוב לנקודה 2. כולנו (חוץ מעומר מואב אולי) חשים את התוצאה של קיצוצים, או גידול טבעי המלווה בהפחתה במספר התקנים. אנחנו מלמדים יותר תלמידים ויכולים לתת להם פחות תמיכה. שם ודאי יש הדרדרות (את קורס המבוא שלימדתי ל200 תלמידים השנה למדו 100 כאשר אני הייתי סטודנט לפני כ18 שנה).

    והכי חשוב הוא 3 – עתידנו. אם 2 תימשך (ובודאי אם תימשך הירידה באיכות החינוך הציבורי היסודי והעל-יסודי), היתרון האיכותי שלנו המתבטא ב1 (רמת המחקר) גם הוא יעלם.

  14. אריאל – אולי אני מפספס משהו, אבל ממה שאני מבין, כ-68% מהמדדים של THE הם מדדים אובייקטיביים, ורק כ-32% מסתמכים על מוניטין. למעשה, דווקא בשנים הקודמות המשקל של ההתרשמות הסובייקטיבית היה הרבה יותר גבוה. אם מה שאתה אומר נכון, היינו צריכים לראות *עליה* משמעותית השנה במדד שלהם, ולא כך הוא. מה שאתה אומר לגבי מדד THE הישן פשוט לא נכון – אלו מדדים שנוספו השנה.
    דווקא מדד שנחאי מודד הרבה דברים שנראים לי קצת דביליים. למדוד את איכות הלימוד על ידי בדיקת מספר בוגרי האוניברסיטה עם פרס נובל או מדליות תחומיות? מה זה השטות הזו? במיוחד לאור העובדה שזה לא משנה אם זוכה הפרס למד באוניברסיטה לתואר ראשון או לדוקטורט – הוא מעלה את הציון שלה באותה מידה…

  15. לרוני, אתה לא לוקח בחשבון את אפקט המלכה האדומה שזו בעצם הייתה צריכה להיות כותרת המאמר. אתה שואל האם הפסקנו לפרסם? האם שינינו את היחס לתלמיד? יכול להיות שהתשובה על אלה היא שלילית אבל זה לא מספיק כדי למנוע את ההדרדרות בדרוג מהסיבה הפשוטה שאונ' אחרות שיפרו את התחומים האלה ועלו על ישראל בתחומים האחרים. תוכנית התמריצים של אובמה בסדר גודל דמיוני של 4 מיליארד דולר תוספת תקציב הייתה זריקת מרץ לאקדמיה וכתוצאה מכך הייתה עליה בתפוקה, ציוד חדש נרכש, מכונות חדשות, מחשבים חדשים, אנשים איכותיים וכמות הפרסומים עלתה ובהתאם לה גם כמות הציטוטים.

    אתה מבין שעל רקע זה כל הטיעונים בדבר "מוניטין טוב" פשוט מגוחכים. עם כבוד לא קונים לחם בסופר וגם לא מרצפי DNA שעולים חצי מיליון דולר. יש לנו כבר 3 כאלה במעבדה. במרכז הריצוף של MIT יש90 והם קונים עוד. כמה מרצפים יש בישראל?

    תמשיכו לפרסם ותמשיכו להתייחס יפה לתלמידים אבל זה לא יפסיק את ההתדרדרות. האפקט הוא אותו אפקט בכל הסקרים שיש בין אם הוא מובהק יותר (כמו כאן) ובין אם פחות ולקרוא לכולם שקרנים זה לא ממש אפקטיבי וגם לא ממש פותר את הבעיה.

  16. כדאי להבין עד כמה הדברים יכולים להיות יותר חמורים ופחות מדעיים מכפי שמי מכם יכול לשער אני מצרף העתק מכתב שכתבתי לאחד מבכירי המוסד שבו אני עובד (האוניברסיטה העברית) באוגוסט שנה שעברה

    ——— Forwarded message ———-
    From: Ronnie Ellenblum
    Date: 8 August 2009 10:11
    Subject: Fwd: Correction: 2009 Academic Peer Review. Have your say
    To: ****>

    *** שלום,
    כמידי שנה אני מתבקש לענות על השאלון הבריטי על המעמד האקדמי של האוניברסיטאות בישראל.
    את דעתי על הסקר איני מסתיר, מדובר בקשקוש מטופש והתנודות של עשרות מקומות משנה לשנה מעידות על חוסר התקפות המוחלט שלו.
    ובכל זאת אני משחק את המשחק ולא שוכח לדרג את האוניברסיטה העברית (כמובן רק בתחומים שאני מבין בהם ושבהם האוניברסיטה שלנו באמת טובה ) בין האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם.
    השנה ניסיתי וניסיתי אך לשווא. האוניברסיטה העברית לא הופיעה לי אפילו כאופציה.
    אהה! אמרתי, הטיימז נהיו מתוחכמים ומונעים מאדם להמליץ על מקום עבודתו שלו. הבה ננסה את תל אביב, לפחות יעלו הישראליות בדירוג. גם כאן התאמצתי לשווא. כך היה גם עם הטכניון, ובר אילן וחיפה ומכון וייצמן.
    ייתכן וניתן להסביר את הכל באוריינות החלשה שלי בענייני מחשבים (למרות שבדרך כלל אני טוב ואפילו טוב מאוד בעניינים האלה), אבל אני חושש שלא כך הוא.
    לא כדאי לגלוש מיד לתיאוריות קונספירציה, אבל כדאי לבדוק לפני שנגלה שמעמד האקדמיה הישראלית קרס וכי אף אוניברסיטה ישראלית לא מופיעה ברשימת חמש מאות האוניברסיטאות הטובות בעולם כפי שעולה מן הסקר ה"יוקרתי" השנתי של הטיימז הלונדוני.

    שלך בידידות,
    רוני

  17. להערתך דובי
    אני מסכים שמדד הנובל והפילדס (המדליה במתמטיקה) אינו החלק המוצלח יותר במדד שנחאי.

    בואו ניקח מדדים"קשים" יותר שכלולים במדד שנחאי (נתוני 2005-2009). למשל, מה מספר הפרסומים של כל אוניברסיטה בשני כתבי העת המרכזיים במדע, נייצ'ר וסיינס?
    לאחר שקלול של סדר המחברים של כל מאמר, כל אוניברסיטה מקבלת ניקוד מסוים על מספר המאמרים שפורסמו בN&S. (פרטים: http://www.arwu.org/ARWUMethodology2010.jsp
    מתוך ה500 הטובות, חישבתי את ממוצע הניקוד של כל מדינה. כלומר הממוצע של כל האוניברסיטאות שנכללות ב500 הטובות (מדד קצת מוטה "לטובת" המדינות הגדולות).
    הדירוג:
    ישראל מקום 6 אחרי: שוויצריה, ארה"ב, בריטניה, דנמרק, הולנד.

    דרך אחרת להעריך מחקר בעל השפעה היא לחפש את המחברים בעלי האימפקט הגבוה, כלומר אלה שצוטטו פעמים רבות יותר. מה שנקרא highly cited.

    כאן ישראל מדורגת 7 אחרי אותן 5 מדינות ועוד מדינה נוספת שהתברגה לשם ככל הנראה בגלל הרגישות של המדד לחוקרים בודדים (ומדורגת נמוך במדד השני)

    בקיצור, שני מדדים אובייקטביים לאיכות המחקר מדרגים את אוניברסיטאות ישראל ב-6-7 המקומות הראשונים בעולם – בממוצע.

    לא כדאי לקונן על התפרקות כללית – זה לא מועיל לדבר. חשוב להבין מה העוצמות שלנו (המחקר בתחומים רבים) ומה החולשות (הרבה דברים אחרים). רק כך אפשר יהיה לתקן את מה שלא עובד ולשמר את מה שעובד מצוין

  18. פינגבאק: לא שומעים! » רגע אחרי יום כיפור: שלל התנצלויות

  19. ארה"ב מורכבת מחמישים מדינות שגודלן הממוצע שווה בערך לזה של ישראל. לכן, אם שוויץ מקדימה את ארה"ב, אזי היא אומנם הראשונה בעולם. אבל אם ישראל ממוקמת אחרי ארה"ב, אזי קשה לאמר שהיא שישית בעולם.

    בנוסף, פיזור האיכות בין אוניברסיטאות ארה"ב וגם בין אלה של ישראל הינו גדול (וכך למדינות האחרות). לכן, אין מידע רב במשפט כמו "שני מדדים אובייקטביים לאיכות המחקר מדרגים את אוניברסיטאות ישראל ב-6-7 המקומות הראשונים בעולם – בממוצע." דירוג של אוניברסיטאות הינו הרבה יותר אינפורמטיבי. עוד יותר אינפורמטיבי הינו דירוג עולמי של מחלקות בכל שטח בנפרד.

    גם בדירוג מפורט יש לשים לב ל"מרחק" בין דרגה אחת לאחרת. אם בתחרות של קפיצה לגובה, המנצח קפץ 2.30 מטר, השני קפץ 1.60 מטר, והשלישי קפץ 1.05 מטר, אזי הדירוג "ראשון, שני, שלישי" מכיל הרבה פחות מידע מאשר המידע על גובה הקפיצות של כל מתחרה.