איך לחיות טוב מהכנסה ממוצעת (אם אתם בעשירון העליון)ישראליאנהראשי

שלומית יהב, מנכ"לית חברת "החלק המשלים" (שנראית באופן חשוד כמו חברה של "קואצ'רים", כפי שהם מכנים את עצמם ((אחרי כתיבת הפוסט, ניסיתי בכל זאת לקרוא את רשימת ההמלצות האנמית וחסרת התוחלת. בין השאר התחזק החשד שלי כאשר ההוצאה היחידה שציינה יהב עבור ילדים כמשהו שעשוי לעלות כ"פעילויות בחירה או כורח" היא "שכירת מאמן אישי לילד וכד'"…))), החליטה להסביר להמונים הנדכאים בישראל שלמעשה, אפשר לחיות יופי ממשכורת ממוצעת בישראל. לא טרחתי לקרוא את מירב הטור, כי אחרי הפסקה השישית הייתי צריך להתפנות לבית חולים עקב נזק קריטי לגולגולת, ולהזמין מישהו שיתקן את הקיר.

יהב מסבירה בטור שלה איך הכנסה ממוצעת יכולה להספיק לחיים טובים ואפילו לקצת חסכון. עכשיו, כולנו יודעים שהמונח "הכנסה ממוצעת" קצת מטעה, כי 70 אחוז מהאנשים מרוויחים פחות מההכנסה הממוצעת. אבל המקרה הזה הרבה יותר גרוע, כי יהב מדברת על משקי בית בהם שני בני הזוג מרוויחים משכורת ממוצעת, כל אחד. כך היא מצליחה להגיע למשכורת ממוצעת שנתית של לא פחות מ-173,000 ש"ח, או כמעט 14,500 ש"ח לחודש.

מדובר, אם כן, אפילו לא במשכורת הממוצעת למשפחה, אלא הרבה הרבה יותר. כמה הרבה יותר? על פי הלמ"ס, בשנת 2007 (הנתון הכי מעודכן שיש), משק בית ממוצע בישראל (בו יש 3.3 נפשות) הרוויח קצת פחות מ-10,500 ש"ח לחודש. כששני בני הזוג עובדים ומפרנסים, המצב נעשה דומה למה שמתארת יהב – הכנסה ממוצעת של כ-14,900 (נטו) למשפחה (3.87 נפשות בממוצע). ואכן, הקבוצה שבה שני בני הזוג עובדים היא הקבוצה הראשונה שבממוצע מצליחה לחסוך מדי חודש. אבל, שוב, זה הממוצע של קבוצה שמהווה כשליש מהאוכלוסיה. בהנחה שכלל ה-70 אחוז עובד גם כאן, המשמעות היא שהחישוב של יהב מתייחס לקבוצה שמהווה קצת פחות מעשרה אחוז ממשקי הבית בישראל.
אפשר להגיד שהמסקנה מכאן היא שמשקי בית בהם רק בן זוג אחד עובד צריכים לשלוח גם את השני לעבוד, אבל זה כמובן מתעלם מהרבה תנאים חיצוניים. למשל, בלא מעט משקי בית, העלות של הרשמת הילדים לגן שווה או אף עולה על ההכנסה הפוטנציאלית של אחד מבני הזוג (בדרך כלל האשה, לפעמים שני בני הזוג), ולכן ההגיון הכלכלי אומר להשאר איתם בבית. במקרים אחרים פשוט אין אפשרות לצאת לעבודה בגלל שאין.
אז מה המסקנה היחידה שבאמת אפשר להפיק מהטור של יהב? שהעשירון-שניים העליונים בישראל מצליחים לחיות לא רע ואפילו לחסוך כמה שקלים בחודש?
אולי המסקנה צריכה להיות שלא צריך להקשיב ל"קואצ'רים".

תגובות

איך לחיות טוב מהכנסה ממוצעת (אם אתם בעשירון העליון) — 26 תגובות

  1. זה ברור, אומנם זה נכון רק לאחוז קטן מהאוכלוסיה אבל שאר האנשים יהיו בטוחים שהם כשלון ולכן ירוצו לקואצ'רים. הם חלילה לא יפנו למטפלים מוסמכים (כאלה שממש למדו באיזהשהוא מקום) כי זה למי שיש לו באמת בעיות.
    המסקנה העיקרית שאני מסיק מזה היא שהרבה יותר זול לקבל "כתבות" שנכתבו ע"י בעלי אינטרס מאשר לתת לעיתונאי בשכר מינימום לעשות כתבה פשוטה שמראינת כמה מומחים. משום מה זה מזכיר את אותם אתרי המאמרים שמפרסמים כל דבר תמורת לינק.

  2. קרוב לודאי שהיא קואצ'רית. בעבודה אצלנו ארגנו אנשי או"ש סידרת הרצאות. מרצים שלא דיברו על נושאים ספציפיים כמו שיפור הזכרון וכד' אלא על חיים טובים יותר, לא יכלו להתאפק ודחפו פנימה את האמירה שכסף איננו הדבר החשוב ביותר. יתכן וזה נכון אך כאן היה קצת מהצגת החבל בביתו של התלוי.

  3. לא הצלחתי להבין למה התנפלת עליה, היא הרי קואוצ'רית של חיסכון ולא רואת חשבון או סתם מומחית לניתוח נתונים של הלמ"ס ויתכן שהיא אפילו לא מודעת לכך שיש נתונים על בסיס משפחתי ולא אישי. הנקודה שלה היא שאם חוסכים ניתן לנהן תקציב משפחתי מאוזן החל מהכנסה של בסביבות 14000.
    בחישוב שלה לגבי "משפחה ממוצעת" היא עושה למענך הנחה ולא מחשבת הכנסות פאסיביות מקרנות השתלמות למיניהן שלפי הנתונים של הלמ"ס שהבאת יוסיפו עוד 9000 שקל בשנה..

    האם המשפחה שהיא בחרה היא ממוצעת? שני הורים עובדים + שני ילדים בגיל של פחות מ5, ודאי לא מהווים משפחה ממוצעת אבל כמה הן מהוות באוכלוסיה זה נתון שבטח קל למצוע אותו מתוך נתונים רשמיים של הלמ"ס במקום להמציא אותם על בסיס חישובים שהמצאת תוך כדי כתיבה (ביקורת על המתודולוגיה שלך ולא עליך אישית).
    במפורש היא מצינת שהיא לקחה את המצב הגרוע ביותר האפשרי מבחינת ילדים והגילאים שלהם ולכן לא מופרח לחלוטין לחשוב שמשפחות ללא ילדים, עם ילד אחד, או עם ילדים מעל גיל 5 גם כן יכולות לחיות באיזון ומאחר שביחד הן מהוות חלק לא קטן מסוג המשפחות בישראל, גם אם לא הרוב, קשה להבין מאיפה הגעת ל"עשירון עליון".

    באשר לשליחת בן הזוג לעבוד – 42% מאזרחי ישראל בגיל המתאים כלל לא מחפשים עבודה (מדובר על חוסר חיפוש מבחירה, לא בגלל חוסר סיכוי למצוא), אז על בסיס מה אתה קובע שזו הצעה לא מציעותית – תמיד מחפשים מחלקי עיתונים…..

  4. מרק – מאיפה הבאת את המספר הזה, 9000 ש"ח בשנה?
    אני לא המצאתי שום נתון תוך כדי כתיבה – כמה משפחות יש עם שני הורים מפרנסים זה נתון שחישבתי מתוך אותו קישור שהבאתי ללמ"ס (מספר משקי הבית עם שני מפרנסים חלקי סך משקי הבית). לא הבנתי מה בדיוק הבעיה ב"מתודולוגיה" הזאת. הדבר היחיד שאפשר אולי להגיד שהוא בעייתי הוא ההשערה שחוק ה"הכנסה הממוצעת נמצאת באחוזון ה-70 בערך" תופס גם עבור המשפחות הללו באופן ספציפי. גם אם מתעלמים מההנחה הזו, המצב לא הרבה יותר טוב.
    לא יצא לי לגדל טינאייג'ר, אבל ממה שאני מבין, הטענה כאילו ההוצאות רק הולכות וקטנות בגלל שלא צריך לשלם לגן ילדים היא חסרת בסיס. וכמובן, אפשר להניח שאתה מגדל ילדים מתבודדים שמבלים את זמנם במדיטציה והרהורים, אבל בהנחה שלילדים שלך יש מגע עם אנשים אחרים, זה ישפיע מהותית על כמות ההוצאות שלך. אף אחד לא טוען שאי אפשר להשיג את הדברים הבסיסיים ביותר עם שכר של 14K לחודש, אלא שאי אפשר לקיים חיים "נורמליים", שאינם מרגישים כמו עוני, עם הכנסה כזו.
    מחלקי עיתונים לא מקבלים משכורת ממוצעת במשק. אם היא הייתה אומרת "צאו לעבוד לא משנה מה, אמנם עדיין תגדילו את החובות שלכם מדי חודש, אבל לפחות תגדילו אותם בקצב נמוך יותר מעכשיו", לא הייתי מתלונן.

  5. אחד הדברים שהרגיזו אותי ביותר בטור ההזוי הזה היה חוסר ההתייחסות להוצאות בלתי צפויות, שהוא פחות או יותר הדבר הצפוי ביותר בניהול משק בית. תמיד, אבל תמיד, יהיה איזה ברז דולף שצריך לתקן, מזגן שהתקלקל, מכונית שצריך לקחת למוסך, סתימה בביוב, רטיבות בתקרה וכולי וכולי וכולי – ובכל פעם התיקונים הללו מוסיפים מאות עד אלפי שקלים לתקציב החודשי. אגב, אני מכניסה לקטגוריה הזו גם הוצאות חריגות על אירועים (שתי חתונות בחודש אחד והלך התקציב), ולהבדיל, על מחלות/אשפוזים/תרופות. הדברים האלה קורים, והם קורים כל הזמן, ומי שמתעלם מהם פשוט אינו יודע מה הוא סח.

  6. 9000? טעיתי וזה צריך להיות 19000. שים לב במסמך של הלמ"ס לנתוני ההכנסה כספית ברוטו במשפחות עם שני מפרנסים שאינם שכר מעבודה. האם זה כולל מס רווחי הון של 20%? נראה לי זניח לצורך הענין כרגע. (זה בא כדאי להגיד שאומנם היא טעתה בצורת החישוב, אבל לשני הכיוונים)

    אוקי, עכשיו כשברור לי החישוב שעשית, אני עדיין לא מבין למה אתה מתכוון בעשירון העליון, עשירון מתוך מה? ברור שלא הכנסת לחישוב את המשפחות עם 3 מפרנסים ואני לא רואה שום דרך לקבל נתון מושכל על משפחות עם מפרנס אחד …. בנוסף אתה מניח שהחציון שונה מהותית מהממוצע, ואני מסכים, אבל השאלה היא גם האם החציון קטן מהסכום בו היא נקבה. בהנחה של אינפלציה של 5% לאורך 3 השנים שחלפו מאז סקר הלמ"ס צריך להוסיף כ750 שקל בחודש להכנסה של זוג עובדים, ובכך היא מגיע ל15600, בשביל להשוות על בסיס דומה.

    גם אני לא גידלתי בני נוער, אבל מאחר שיש לי חבר עם שני ילדים קטנים אני רואה מקרוב איך ההוצאות יורדות כאשר הם נכנסים למערכת החינוך הכללית. למעשה היא כתבה במפורש שההוצאות עולות שוב בגילאים מאוחרים ….

    ההרגשה שלך ש"אי אפשר לקיים חיים נורמלים עם 14K" סותרת את הנתונים של הלמס שמראים שבממוצע משפחות עם שני מפרנסים חוסכות כסף. בהחלט יתכן שבשלב מסוים הן יצטרכו הלוואות אבל בסופו של דבר בממוצע הן חוסכות ואם רמת החיים שלהן לדעתן היתה כל כך גרועה הייתי מצפה שלא יהיה כלל חיסכון.

    והיא לא אמרה שצריך ללכת לחלק עיתונים – זה אתה שהחלטת שזה המסר שלה.

  7. תגיד, אתה יודע מה זה ברוטו? כן, 19K ברוטו. ועל זה יש 4K תשלומי חובה. איך בדיוק תשלומים הופכים להכנסה אצלך?
    לא אמרתי עשירון עליון. אמרתי שהתיאור שלה מתייחס לעשרה אחוז מהאוכלוסיה (שמפוזרים בשניים וחצי העשירונים העליונים, פחות או יותר).
    החציון קטן בהרבה מהסכום בו היא נקבה. למעשה, כפי שציינתי, אפילו הממוצע נמוך משמעותית מהסכום בו היא נקבה – הממוצע לכלל משקי הבית.
    לגבי הכנסה חציונית, הצלחתי למצוא רק לגבי משקי בית שבראשם עומד שכיר (שכר ממוצע: 12K). הממוצע של משקי הבית בעשירון החמישי (שזה הכי קרוב שיש לי להכנסה חציונית) עומד על 10K. אגב, יש לציין שככל שעולים בעשירונים, כך עולה גילו של ראש משק הבית (מ-35 ל-47) – כלומר, דווקא המשפחות מהסוג שמתארת יהב רחוקות הרבה יותר מההכנסה שהיא מתארת.
    מהעדויות האנקדוטליות שאני מכיר, העליה בשכר אינה משקפת את האינפלציה במשק. אבל, כאמור, זה אנקדוטלי.

    אני עדיין לא הבנתי מה המסר שלה.

  8. כ1600 שקל הכנסות שלא מעבודה בכל חודש מסתכמות ב19000 בשנה. מה כל כך מסובך? ומי אמר שזה לא נטו?

    מה זאת אומרת "לא אמרתי עשירון עליון"? האם באמת לא קראתי נכון את הכותרת של הפוסט הזה?

    היא אומרת שמשפחה ממוצעת מרויחה 14.9K ומשם מתחילה את הדיון. הלמס אומר שמשפחה ממוצעת מאותו סוג הרויחה ב2007 14.8K וזה לפני התאמה לאינפלציה.

    האאאא, אתה משוה בין כל משקי הבית…. היא לא טענה שום דבר לגבי "כל משקי הבית" ברור שהיא מדברת על ממוצע בתוך משקי בית בהם שני המפרנסים עובדים אחרת אין שום משמעות לחישוב המקורי שלה שמבוסס על ממוצע שכר בין אנשים עובדים ולא בכל האוכלוסיה. אם הטענה שלך היתה שמשפחה בה שני בני הזוג עובדים אינה טיפוסית בישראל (ורמת החיים שלה גבוהה יותר) אז ודאי שאני מסכים, אבל עדיין אני לא מבין למה היית צריך לתקוף אותה.

    והמסר שלה היה מטופש בהתאם לרמה הרגילה בYNET – אם תחסכו כסף יהיה לכם יותר כסף פנוי. אני מניח שהתשובה למי ששואל באופן פרקטי "איך לחסוך?", היא – תבואו אלי ואני אייעץ לכם

  9. אתה מוכרח להפסיק לכתוב כל כך מצחיק, דובי. אתה מעלה כאן מיני טימטומים, רשעויות, מניפולציות והתנהגויות נפשעות של בעלי שררה ומנהיגים (טוב, הפעם במקרה זו סתם מאמנת טפשית) אבל איכשהו בתום הקריאה אני מחייכת ויוצאת בתחושה ש – לא נורא, הנה אנחנו מתקיימים פה למרות הכל.

  10. היי,
    גם אותי עצבנה יהב. בכל מקרה, החלטתי לנסות להגדיר תקציב להכנסה משפחתית ממוצעת של 8800 נטו (חציון).

    התוצאות כאן:
    http://cafe.themarker.com/post/1735542/

  11. הנה הצעה לקריאה מעט שונה: בהחלט ייתכן שהקהל שמתעניין בעצות של יהב הוא נשי בעיקרו. מרגע שאנחנו לוקחים את האפשרות הזו בחשבון כל התמונה משתנה, כי אז הנחת היסוד שלנו היא שאנחנו עוסקים בזוגות בהם האישה מרוויחה משכורת ממוצעת. ברוב מוחלט של הזוגות האלה האישה אינה המפרנסת היחידה, יותר מזה, סביר להניח שבעלה מרוויח קצת (או הרבה) יותר ממנה.
    במלים אחרות, האלה מופנות מלכתחילה לאוכלוסיה שהניתוח הסטטיסטי שלך לא תקף לגביה.

  12. התיאוריה שלך, שחר, נכונה רק אם מדובר בנשים מטומטמות מספיק כדי להקשיב לאיזו קואצ'רית.

    רוב האנשים בישראל מרוויחים פחות מהשכר הממוצע (שאם אינני טועה עומד על 7000 ומשהו כיום, ברוטו), פעמים רבות מדובר בכמה אלפים פחות.

    עדיין לא הבנתי מאיפה מגיעים ה-1600 שקל בחודש שלא מעבודה עפ"י מרק – אפשר גם לקבל כאלו? תודה.

  13. דובי באמת, קצבאת ילדים אף פעם לא קיבלת? מעולם לא הפקדת כסף בחיסכון וקיבלת אותו חזרה עם רווח? וכמובן שיש הפקדות לקרנות השתלמות שמוחזרות עם ריבית לאחר שש שנים ולא נכנסות לסעיף של שכר נטו ודברים איזוטריים יותר כמו השכרת דירה.

    נחזור שוב על עיקר הבעיה של המתודולוגיה שלך, היא מדברת על משפחות עם 2 מבוגרים ו2 ילדים (כאשר ברורו שחלק לא קטן מההוצאות שעליהן היא מדברת קשורות לילדים). אתה משווה אותן למשקי בית בעלי אדם אחד מצד אחד, שרמת ההוצאות שלהם הרבה יותר נמוכה, ומצד שני עם משקי בית של 3 מפרנסים עם הכנסות גדולות יותר.אתה צריך להפחית מהמדגם את משקי הבית בני 2 אנשים ומטה שברור שאין להם 2 ילדים ובסך הכל לבצע מחדש את כל החישובים שלך עם מכנה של 4500 ולא 6100 (וכמובן להוסיף גם את המשפחות בנות 3 מפרנסים לחישוב כי הם תופסים עכשיו את רוב העשירון העליון….).

    וזה עדיין לחלוטין לא מדויק כי אין לנו מושג על המיפוי בין כמות המפרנסים למספר הנפשות אולי רוב המשפחות בנות שני מפרנסים אין להם כלל ילדים…..

    בקיצור, אין לך מספיק נתונים במסמך שהבאת בשביל לקבוע עד כמה טיפוסית היא משפחה עם 2 ילדים ו הכנסה של 14K, אולי היא באמת יותר מחציונית (בין משפחות דומות) אבל יתכן שגם פחות.

  14. זה עדיין לא יוצא 1600 ש"ח בחודש עבור רוב האוכלוסייה – אל תשכח, רובה מרוויח פחות מ-7000 לאדם. שכר המינימום או פחות. הם לא רכשו עוד דירה שהם משכירים להנאתם כהכנסה נוספת, כי הם טרם הצליחו בכלל לרכוש דירה ראשונה לעצמם.

    וראית איזה ריבית אתה מקבל מאז המשבר הכלכלי על חסכונות? אפשר לקנות מזה מסטיקים, לא רכב בשנה.

  15. יעל, אני לא אוהב להתווכח עם עובדות. ב2000 משקי בית עם שני מפרנסים אמרו שבממוצע יש להם 1600 שקל הכנסה שאינה משכר.

    מספיק שפעם בשש שנים תפדה קרן השתלמות בסך 70000 בשביל להגיע ל1000 שקל הכנסה בחודש, ואני לא חושב שזה סכום לא סביר לזוג שכירים.

    ומי מדבר פה על כל האוכלוסיה? מדובר על משפחות עם שני מפרנסים ושני ילדים. השכר הממוצע שלך גם כולל בני נוער שעובדים שעה בשבוע. חישוב כלל האצבע שלי לשכר ממוצע למשרה מלאה הוא נתון שמתפרסם על ידי הלמס שבו הם עורכים ממוצא שלא כולל את מי שמשתכר מתחת לשכר מינימום (ואני מניח שלכן הוא עובד במשרה חלקית) והממצוע הזה נדמה לי שנמצא בסביבות ה11000 ברוטו.

    ומה בכלל כל כך נורא ב7000 שקל? אני מצליח לשכור דירהעל גבול תל אביב ולחיות לא רע עם רמת הוצאות דומה. אנשים שגרים רחוק יותר מתל אביב בטח יסתדרו לא רע גם עם פחות.

  16. מרק: למה בדיוק להוריד את כל מי שעובד במשרה חלקית בדיוק? הם לא אזרחי ישראל? לא קוראי ynet?

  17. נדב LOL

    אני מרגיש מאוד מטופש שאני מגן על כתבה מטופשת בYNET. מה בדיוק ההסתיגות שלך מהכתבה? האם אנשים שאין להם ילדים לא יכולים להתמקח עם הISP שלהם על מחיר טוב יותר?

  18. דובי אני חושב שהדיון פה קצת קשה מדי עם הכותב. בסוף היום הוא פונה לקורא הממוצע של הכתבה הזאת.

    אתה שוכח שהנתונים של הלמ"ס מכילים שני מגזרים שאין סיכוי שיקראו את הכתבה הזאת- המגזר החרדי והמגזר הערבי. הורדה של המגזר החרדי גבר מורידה אותה מתחת לקו ה3 ילדים למשפחה והורדה של שניהם מעלה אותך לרף ההכנסה החציוני של משהו בסביבו 12-14 אלף בשנה. (הנתונים מאוד הגיוניים ברגע שאתה מבין שהאוכלוסיות האלא מרכיבות כמעת לבדם את 2-3 העשירונים התחתונים בישראל).
    אז כן, ההנחות של הכתבה הם מאוד הגיוניות ביחס לקהל הקוראים הפוטנציאלי.

    בנוגע לעלות של בני טיפשעשרה- למרות שאני לא מגדל ילדים (אלא אם כן אתה מחשיב את הגיל המנטלי של חלק מהדיטים שלי) יש לי מספיק קרובי משפחה שכן והקונסזוז היה חד משמעי- גיל 4-5 זה הגיל הכי יקר לגדל בו ילד בישראל.

    מגיל 5-6 הילד נכנס לגן חובה וההוצאה הענקית של גנון נעלמת לך (1500-3000 שקל לחודש). ומגיל 4 הילד כבר צריך פעילויות כמו חוגים וכ"ו שעולים גם 500-1500 שקל לחודש. הסכום הזה יותר גדול מכל סכום חודשי שתוציא על בן טיפשעשרה פשוט בגלל שעל החינוך של בן טיפש עשרה משלמת המדינה.

    נ.ב

    אני כן רואה פגם מתודולוגי (אם הבנתי נכון את החישובים שלך) בכך שהנחת אי תלות בן המשתנים….כאילו אין קורלציה בין משפחה קטנה להכנסה גבוה וההפך ובין שניהם לכמה מבני הזוג עובדים.

  19. 14.500 ש"ח לשני בני זוג זה לא העשירון העליון, זה תחתית המעמד בינוני
    שכר המינימום 3900 ש'ח כפול 2 כ8000 ש'ח לחודש של חיי דוחק
    שני בני זוג שמשתכרים יחד 14.000 זה בהחלט הממוצע בארץ
    תמיד יהיו הרבה עניים שבקוי מגרדים את שכר המינימום
    הפוסט שלך, עם כל הכבוד , מופרך

  20. פינגבאק: אסור לבלבל סוציאליסט עם עובדות #542 והפעם ההבדל שבין שכר להכנסה וחוסר ההגיון של דוח העוני « מסעותיו של מרק בשבילי החיים

  21. 14,500 ש"ח, מינוס 2,200 ש"ח על רכב, מינוס 3,600 ש"ח מסגרות לילדים, מינוס 3,300 ש"ח שכר דירה. עם מה נותרנו? עם תקציב של 5,400 ש"ח (ללא "הוצאות בתא" שהורדתי) לארבע נפשות. זו רמת חיים נמוכה שמשמעה ברוב המקרים הוא עוני.

    ובצד המזרחי של רצועת החוף משפחה מכפר קאסם, אשה לא עובדת, בבית עם שלושה ילדים בני 7-5, הגבר נהג מונית. שניהם חסרי השכלה. הוא על ההגה 6 ימים בשבוע, אחרי כל ההוצאות רואה חמש-חמש וחצי K בלבן ועוד שניים-שניים וחצי K בשחור. 612 ש"ח קצבת ילדים. פורמלית עם הכנסה של 5,900 ש"ח. בפועל הם מגרדים את ה-8,200 ש"ח. בלי משכנתא (בנייה עצמית), בלי הוצאה על מסגרות לילדים (חינוך חובה), בלי הוצאות רכב (מונית שהוצאותיה הן הוצאות העסק). משפחה כזו בישראל, שחיה טוב יותר מהמשפחה הדמיונית של יהב, אינה עשירון עליון, גם לא חמישון עליון, לא בורגנים, בקושי מעמד בינוני (גם לא עניים, על אף שפורמלית הם תחת קו העוני). אבל אפילו הם, עם מפרנס צווארון כחול אחד, אפילו הם לא צריכים לשרוד מ-1,350 ש"ח לנפש בחודש (אחרי הוצאות בתא). אבל בעצם דובי, אם אתה חושב שמשפחת "יהב" היא עשירון עליון, אז אתה בטח חושב שמשפחת "קאסם" היא מאיון עליון. איזו יופי, כל מה שאדם צריך כדי לחיות טוב במדינת היהודים, יחד עם אשה ועוד שלושה ילדים, זה לבנות בית ממקורות עצמיים על האדמה של סבא בכפר הערבי ולמצוא פרנסה כנהג מונית בכפר סבא.

  22. לפי דעתי יש 2 או 3 תת מדינות שונות.
    הציבור הערבי והחרדי הם לא ממש חלק מחישוב ממוצה או חציון
    לפחות שלי .
    ומכן מתחיל חישוב שונה בתחלית – נכון יותר.

  23. מסכנה: אם אין שני מפרנסים במשפחה, אי אפשר לחסוך.
    מה רע בזה?
    למה משפחות שבהן שני אנשים שקורעים את התחת ונושאים בנטל צריכים לממן את החלקים היותר עצלניים באוכלוסיה ברמה שהאחרונים עוד יצליחו לחסוך ולהתחרות עם הראשונים על מעט הטובין מעל לנדרש לחיים סבירים בהחלט?
    המצב הקיים הוא הגיוני. רוצה להיות בודד ולא בתא משפחתי? רוצה לגרבץ ולא להיות יצרני? הגיוני וצודק שלא תחיה טוב כמו משפחה (סגנון חיים שמזוהה עם גידול דור ההמשך) שבה שני ההורים עובדים.