אתה מיתמם ומדבר בעד המערכת המקומית, שהראתה את חוסר יכולתה לתקן את המצב, וכך גם דודו. אתה לא מבדיל בין פגיעות מהותיות בציבורים גדולים של חפים מפשע ("יציאה מהארץ היא זכות בסיסית לכל *אזרח*", והשווה ל- http://www.gisha.org ) ובין פגיעות מידתיות בבעלי הכוח, וכך גם דודו. אתה רומז שדובי, כתושב חוץ, מראה צביעות בדברו נגד מדינת ישראל, וכך גם דודו. אתה מסמא את העיניים בקריאה למעשים חסרי תוחלת ("להפגין, לכתוב מאמרים, להחתים על עצומות, לשלוח מכתב לחברי כנסת, לערער"), וכך גם דודו ("הבלוג הבא שלך צריך לתת גב נרחב לעם היהודי ולכוחות הבטחון").

אגב, בנודע ללצאת להפגין, לכתוב מאמרים, להחתים על עצומות, לשלוח מכתב לחברי כנסת, לערער. נוסה, לא עובד. אתה הרי יודע איך קוראים לאדם שמנסה דבר פעם אחרי פעם ומצפה לתוצאה שונה. הרי כבר ב-68' עינו אסירים, פלסטינים, וכבר אז בישראל מחו. משהו השתנה? יוק. (וראה http://www.ifamericansknew.org/history/prevtorture.html )

תמצית הדברים: אני תומך בחקירה ובהעמדה לדין של ג'ורג' דנן. אני מתנגד לכל נסיון לבנאם את המשפט, ורואה בפרסום שמו האמיתי של ג'ורג' מעשה שאינו תורם לעשיית צדק.

יובל- "מה לעשות ובית המשפט הישראלי החליט שלא לשפוט את "קפטן ג'ורג'"?"- להפגין, לכתוב מאמרים, להחתים על עצומות, לשלוח מכתב לחברי כנסת, לערער, ויש גם עוד כמה. לפני שפונים החוצה, צריך למצות את כל הכלים שאפשר בתוך המערכת הדמוקרטית שלנו. הפוליטיקה הישראלית סובלת מהעדר יכולת לקבל את כללי המשחק המשפטיים: כאשר התוצאה איננה נושאת חן בעניינו, אנו מנסים לערב גורם חיצוני שיכפה את העמדה על הממשלה (נוצרים אמריקאיים, ארגוני זכויות אדם ועוד כמה).
לגבי איכות הדיון בבתי משפט בינ"ל – אני חייב לך לינקים מפורטים, אבל על קצה המזלג – כל שופט שלום במדינות מסויימות יכול להוציא צו חירום, אחרי דיון של עשר דקות, ולדרוש את מעצרו של ישראלי באשמת פשעי מלחמה. חלק מהחוקים הללו עומדים בפני שינוי, אבל כרגע מדובר במערכת משפטית נקמנית ולא רצינית.
לגבי ההמשך, אני חושב שאנחנו מסכימים שצריך לשפר את מערכת הצדק שלנו, ולחקור היטב חשדות לפשעים כאלה (אם כי אני סבור שאנחנו חלוקים על מידת השיטתיות, התדירות והכמות של ביצוע פשעי מלחמה; אני בהחלט לא חושב שיש כאן כמות רצינית של פשעים כאלה). אני פשוט לא מבין כיצד חשיפת שמו של ג'ורג' מסייעת לתהליך. אפשר להפגין בעד העמדתו לדין גם ללא חשיפת שמו.
אני חושב שיש כאן מידה לא מעטה של עצלנות: במקום לצאת ולהלחם נגד מערכת שאתה חושב שצריך לשנות אותה, אתה חושף את השם כדי להעניש את האיש על ידי מניעת יציאתו מהארץ. בנוסף, לא ברור לי מה החשיבות הציבורית בחשיפת השם – אנא הסבר.
לגבי הערתך האחרונה – יציאה מהארץ היא זכות בסיסית לכל אזרח (אני חושב שהיא זכות שמוקנית בחוק, וגם באמנות בינ"ל). אם היא נמנעת ממאן דהוא ללא סיב טובה זה מצב שצריך לשנותו. שוב, על ידי מאבק כאן, בארץ, לא על ידי שיסוי גורם בין לאומי.

דובי – גם אם המעשה איננו חוקי (וממקום שבתך, מחוץ לגבולותינו, הוא בוודאי חוקי), הוא איננו מוסרי בעיני. אני מציע שנשאר בתחום האתיקה ולא בתחום המשפט. לעניינינו – אשמח אם תסביר לי מהם השיקולים המוסריים שעמדו לנגד עינייך בעד ונגד הפרסום.

דובי, אלעד-וו – מנסיוני המר עם טרולים, אתם משחיתים את זמנכם. מחקו את דודו ודומיו. הם לא רוצים לנהל דיון אלא לנהל מלחמת התשה של נאצות. זה לא טוב לפתיל האיכותי הזה.

אודי

מצד שני, חשבת פעם לכתוב שירים לדנה ברגר?

דודי – לא סיפרת לי שום דבר חדש. אינני תומך במחבלים. לא כל הערבים מחבלים. ביום שאני אחשוב על פוסט בבלוג שיכול לעצור את ההתחממות הגלובלית אני מבטיח לפרסם אותו.

לגבי סעיפים 2 ו-3 אני רק אציין שאני נוטה שלא לקבל את הזלזול האוטומטי שלך בבתי המשפט הזרים ("בלי שום בדיקה מראש") ובסוגיה של אכיפת דין כלפי פושעי מלחמה. במיוחד מוזרה בעיני הטענה שלך על "הטיה" כשבתי המשפט הישראלים לא בדיוק מצטיינים בחוסר משוא פנים. אני חושב שאני ראוי להיות יותר מוטרד מבתי המשפט אצלי, מהסטנדרטים הקיימים בצבא ובכוחות הבטחון שפועלים בשמי, ובמעשי הממשלה שלי לפני שאני מחליט שבתי המשפט בבריטניה ידם אינה מספיק קשוחה כנגד פושעי המלחמה הפקיסטניים.

נחמד מאוד שאתה מסכים שהדברים "ראויים לחקירה" אבל מעשית הם לא נחקרים, לעת עתה. ובטח שהם לא יחקרו בלי לחץ ציבורי. המחשבה שאנחנו צריכים להשען אחורהו ולסמוך על רשויות המדינה שיבררו דברים היא בעיני התממות מסוכנת. הטענה כאילו "פעמים ההליך פה לא מושלם, לפעמים החוק בעייתי – אבל ככה זה דמוקרטיה" היא כבר ממש ניתוק מהמציאות, בעיני. אפשר לחשוב שבאופן מקרי "ההליך לא מושלם" תמיד כשזה מופנה לחקירות כנגד אנשי וגופי בטחון שהתנכלו ללא יהודים, ולא שיש כאן מגמה ברורה שנובעת מהטיה של המערכת המשפטית בארץ שמכפיפה עצמה בפני "שיקולי בטחון". פשעי מלחמה הם בעיני קטגוריה קצת חמורה יותר מעברות אחרות. והדרישה שלך שאני "אוותר" למר דורון זהבי למרות שבמסגרת עבודתו בגוף בטחוני שפועל בשמי עינה עציר חסר ישע שנעצר בשמי, נכלא במדינה שלי כי מה לעשות ולפעמים "ההליך לא מושלם" היא דרישה נוראית בעיני. אני מוכן לקבל את העובדה שבשל "הליך לא מושלם" ישתחרר מדי פעם גנב, או אנס ואפילו רוצח. אבל כשבאופן שיטתי ומובהק פושעי מלחמה לא מועמדים לדין, והחקירות שמבוצעות הן טיוח אחד גדול (במקרה הטוב) אני מסרב לקבל זאת.

בהקשר הזה, לחשיפת שמו יש ערך ציבורי רב במסגרת תפקידו הנוכחי. כל מי שבא במגע עם דורון זהבי בשבתו כיועץ לענייני ערבים של משטרת ירושלים צריך לדעת מה ההיסטוריה שלו. אני שמח שאתה מודאג מיכולת הנסיעה לחו"ל של מר זהבי (אגב – זו זכות בסיסית לדעתך? כיצד מדינת ישראל בדיוק שומרת על הזכות הזו לגבי אנשים אחרים? או שזה פחות מדאיג אותך?) אבל זכות הציבור לדעת גוברת כאן.
אגב, להבנתי אף אחד לא עבר כאן על שום חוק.