ועדת קישוט

לכבוד כבוד השר בנימין בגין,

הנדון: בקשה לדיון בועדה המורחבת לדין ממשלות

מר בגין, קראתי היום בעניין את דבריך בנוגע לוועדת החקירה בנושא המשט. הבנתי מהדברים שאתה חושב שמי שראוי לדון בנושא אינה איזו ועדה מורמת מעם כי אם העם עצמו, שהוא, לדבריך הוועדה הרלוונטית לדיון בנושאים ממין זה. שמחתי, כמו כן, להבין מהדברים שאתה מייחס לי ולשאר ציבור הבוחרים בישראל סמכויות של ועדת חקירה, שהרי לא יעלה על הדעת שנדרש להכריע בנושאים כה חשובים מבלי שתנתן לנו גישה לכל המסמכים ולכל המעורבים בקבלת ההחלטות בנוגע לנושא זה או כל נושא אחר שיכול להשפיע על הכרעתנו ביום הבחירות.

לא ברור לי על איזה בסיס ניצבת ה"הסכמה הרחבה" שאתה מזכיר בדבריך בדבר ההתנגדות להקמת ועדת חקירה – אינני שולל את העובדה שאכן יש הסכמה כזו בקרב רבים בציבור הישראלי, אך מכיוון שההסכמה עצמה מתבססת על בורות בפרטים, שכן אלו טרם נחשפו בפנינו, אי אפשר להתייחס אליה ברצינות. אתה עצמך מעיר כנגד הדוגלים בוועדת חקירה שהם כבר החליטו מה התוצאה הראויה, ואין הדבר ראוי. באותה מידה, אין זה ראוי שהציבור שהכריע כבר שאין מה לחקור ימנע ועדת חקירה רק משום שהוא בחר להכריע על סמך משובות ליבו וללא גישה למידע המדויק.

לאור כל זאת ובכפוף לסמכות שהאצלת על הבוחרים בישראל, אני מבקש גישה מלאה לכל הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה שנגעו למבצע כנגד המשט, וכן אבקש לזמן לשיחה את השר יעלון, שמילא את מקום ראש הממשלה בעת שהותו של זה בקנדה, כמו גם את ראש הממשלה עצמו, את שר הבטחון, וכל שר אחר שהיה מעורב במישרין בקבלת ההחלטות בנושא זה.

ברור לי כי כל האנשים האמורים הם אנשים עסוקים וטרודים בענייני ניהול המדינה, ולכן אאפשר להם לבחור את הזמן הנוח ביותר עבורם. אבקש, אם זאת, וכדי למנוע מראית עין של התחמקות, לקיים את הראיונות עימם לא יאוחר מ-60 יום ממתן הודעה זו.

במידה ודרישה זו אינה נראית לך סבירה, אסכים, לחלופין, לקבל דו"ח מלא בנושא זה מוועדה שתמנה ממשלת ישראל לחקירת הליך קבלת ההחלטות בנושא המשט. אפשר לקרוא לה "ועדת חקירה".

בברכה,

דובי קננגיסר

חבר הוועדה למינוי ממשלת ישראל

4 תגובות בנושא “ועדת קישוט”

  1. כבר הרבה מאש זמן שאתה לא חבר בועדה למינוי ממשלת ישראל, אלא בועדה למינוי נציגי האופוזיציה. הועדה למינוי ממשלת ישראל רחבה הרבה יותר, שונה בתפיסת עולמה משמעותית מתפיסת עולמך, ובעיקר – בעלת כח השפעה.

  2. אחותי הציגה תאוריה מטרידה במיוחד: לדעתה, זו היתה בדיוק התוצאה הרצויה – הרחבת הפער בין העולם המערבי ובין ישראל. היא טוענת שלחבר'ה בממשלה נמאס מהשוואות (מופרכות בעיניהם) בין ישראל למדינות מערביות (כמו שוודיה). הם רוצים שימדדו אותנו לפי סרגל המאמצים של המזה"ת – יותר דמוקרטים ממצרים, יותר ליברלים מסוריה, מדכאים מיעוטים כמו כולם. אם העולם יתחיל לחשוב על הפלסטינים כמו על הכורדים, יהיה לליברמן הרבה יותר נוח.
    לאור הטיעון הזה, באמת אין מקום ל"חקירה" מיוחדת.
    אתה קונה את זה?

  3. אני בספק אם ישראל מעוניינת שיראו בה כרע במיטבו. הטיעון הישראלי הרגיל הוא שישראל היא בדיוק כמו שוודיה, וששוודיה הייתה נוהגת באותו האופן אם היא הייתה מוקפת על ידי שכנים כמו שיש לנו. כלומר, לא שישראל היא לא שוודיה, אלא שהפלסטינים הם לא פינים. קשה לי להאמין שזה ישתנה – לפחות עבור אנשים כמו נתניהו. חלק גדול מדי מהזהות הישראלית קשור לחיבור שלה למערב (ובמקביל – דחיית המזרח כהיפוך המושלם שלו).

סגור לתגובות.