זה דיברז'ה זה?here be dragonsראשי

תגובות

זה דיברז'ה זה? — 21 תגובות

  1. הערה קטנה ושולית: הצבעה טקטית היא בהחלט אפשרית במערכת הבחירות הישראלית. הדוגמא הקלאסית היא 'יומרץ רבין', קרי – אנחנו יודעים שאתם תומכי העבודה, אבל אם תצביעו למרצ רבין יאלץ ללכת איתנו ולא עם ש"ס.

  2. זה לא טקטי – זו הצבעה על בסיס העדפות עקרוניות לגמרי – אם אתה תומך בעמדות המדיניות של רבין, אתה יכול לסמוך עלינו שאנחנו ניתן לו את הגב שהוא צריך. אבל אם אתה תומך בעמדות שלנו בנושאי דת ומדינה, כדאי שתצביע לנו ולא לעבודה.

  3. פינגבאק: גם-שם » ארכיון » בעיית המפלגה השלישית

  4. פינגבאק: Tweets that mention לא שומעים! » זה דיברז’ה זה? -- Topsy.com

  5. מרתק. אותי הדהימה העקביות האדירה באחוזי התמיכה של המפלגה השמרנית שעולה מהגרף – במשך למעלה מ-100 השנה האחרונות, אחוזי התמיכה שלהם (חוץ מחריג אחד ב-1930) נשארו תמיד בטווח היחסית מצומצם שבין 30% ל-50%!

  6. דובי,

    בתור מצביע מר"צ שעבר לקדימה אני יכול להגיד לך שאני בהחלט שלם עם ההצבעה הטקטית שלי.

    הסיבה לכך פשוטה – הישג מנדטים לקדימה בבחירות משמעותה שמנהיגת מפלגת האופוזיציה הראשית (ומי שאולי תהיה ראש ממשלה בעתיד) תישאר ציפי לבני, הקרובה יותר למחנה השמאל. ללא ההישג הזה סביר יותר שהיא תוחלף, ואיתה התקווה היחידה (והקלושה, אני יודע) לסיבוב הבחירות הבא.

    עוד מספר מנדטים למר"צ על חשבון קדימה לא היו משנים אתהתמונה עבור מר"צ, אבל כן היו משנים את התמונה במאבק המנהיגות בקדימה.

    תסכים או לא, בהחלט יש כאן בחירה טקטית.

  7. מה שקרה בארץ פשוט עצוב. אנשים פשוט לא הבינו איך המערכת הפוליטית עובדת ברמה הבסיסית וחשבו שהמפלגה הגדולה ביותר בטוח תקים קואליציה. זה גם שקר שקדימה איכשהו הצליחו למכור.
    גם עליי ניק קלג עושה רושם טוב. מקווה שהמפלגה שלו תצליח.

  8. שי – אותה עקביות אפשר לראות גם אצל הלייבור החל משנות ה-20 (כלומר, כ-90 שנה) – גם הם נעו באותו הטווח פרט לחריג אחד ב-1983 כשירדו מעט מתחת ל-30. זה יותר תוצר של השיטה מאשר איזו יציבות מדהימה של המצביעים עצמם. אם מסתכלים על ארה"ב, למשל, חריג מאוד שאחת המפלגות יורדת מ-40% או עולה על 60% (בבחירות לנשיא, שזה מה שהצלחתי למצוא בחיפוש זריז). כשמפלגה כלשהי יורדת מתחת ל-40% זה כמעט תמיד בגלל מפלגה שלישית שמשכה לה חלק מהקולות.

    באנגליה, בגלל המיסוד של מפלגות שלישיות מסויימות (מפלגות לאומיות סקוטיות, וולשיות ואיריות, כמו גם הליברלים), יש כ-20% מהקולות שהולכים באופן קבוע לשם, ולכן שתי המפלגות האחרות רוקדות מסביב ל-40%, בטווח של 10% לכאן או לכאן.

  9. א"ה לא אמרתי שהצבעה טקטית לא יכולה להיות מתוחכמת, אלא שהקישור שרבים עושים בין השניים אינו מוצדק בהכרח. לעניין הצבעתך שלך, הקשר בין הפעולה (העברת קול אחד למפלגת קדימה) לתוצאה החיובית המינימלית הוא כל כך מרוחק שאני חושב שזה היה בזבוז של קלוריות רק לחשוב עליה. אבל ימים יגידו.

  10. מההתרשמות שלי מה שירדן כתב הוא נכון. אנשים בארץ פשוט לא מבינים את ה"חוקים" הבסיסיים ביותר של השיטה, ומדובר לא רק על הבחירות האחרונות (אני מניח שהתקופה שבה נהגו להצביע בשני פתקים תורמת במידה מסוימת לבלבול).

    הצבעה טקטית שכן נראית לי הגיונית בארץ, היא במקרה שבו יש בגוש שלך מפלגה שמתנדנדת על סף אחוז החסימה. במקרה כזה עדיף להצביע לה ולעזור לה להכינס לכנסת, גם אם המחיר יהיה שהמפלגה המועדפת עליך בתוך הגוש תרד נניח מ-7 מנדטים ל-6.

  11. יונתן – בדיוק הפוך. עדיף לנטוש מפלגה שלא בטוח שתעבור את אחוז החסימה ולהעביר את הקול למפלגה שכן. אם בסופו של דבר היא לא תעבור את אחוז החסימה, לא רק שיאבדו שני המנדטים של המפלגה, אלא גם היא לא תוכל להעביר קולות בהסכם עודפים.

  12. פינגבאק: לא שומעים! » חברים יש רק בפייסבוק

  13. יכול להיות שעדיף לנטוש מפלגה שמתנדנדת על סף אחוז החסימה, אבל זאת לא הסיטואציה שאותה תיארתי. אני תיארתי מצב שבו המפלגה שהכי קרובה לדעתו של המצביע היא כזאת שעומדת להיכנס בוודאות לכנסת, אבל באותו הגוש ישנה מפלגה אחרת שמתנדנדת על סף אחוז החסימה.

    אם נצא מנקודת הנחה שהמצביעים של המפלגה האחרת יצביעו לה בכל מקרה, מכיוון שלהם אין עניין להעביר את קולותיהם למפלגות אחרות באותו הגוש (לדוגמה, מפלגה ערבית שהיא ומצביעיה לא ממש רואים עצמם חלק מגוש השמאל, אבל בפועל כניסה שלה לכנסת יכולה לייצר גוש חוסם), אז לאותו מצביע עדיף לעזור למפלגה ההיא לעבור את אחוז החסימה.

  14. הגיון טקטי לא יכול להגיד לך *גם* לנטוש מפלגה מתנדנדת ו*גם* להצטרף למפלגה מתנדנדת. אין שום סיבה להניח שמצביעי המפלגה המתנדנדת לא יפעלו על פי הרציונל הטקטי ויעבירו את קולם למפלגה אחרת – כל מפלגה אחרת, ולו כדי שלא יתבזבז הקול שלהם.
    זה עוד פחות הגיוני לסכן את בזבוזו הטוטאלי של הקול שלך.

    (מבחינה מתמטית, הסיכוי שהקול שלך יעביר עוד קול למפלגה שלך הוא זהה לסיכוי שהקול שלך יעביר את המפלגה המתנדנדת את אחוז החסימה, אבל אם הוא לא, לקול שלך יש עוד סיכוי להרוויח למפלגה שלך מנדט נוסף דרכי הסכמי עודפים, מה שלא יכול לקרות אם המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.

  15. אני מניח שנקודת המחלוקת בינינו מתמצה במשפט: "אין שום סיבה להניח שמצביעי המפלגה המתנדנדת לא יפעלו על פי הרציונל הטקטי ויעבירו את קולם למפלגה אחרת – כל מפלגה אחרת, ולו כדי שלא יתבזבז הקול שלהם".

    כלומר, במצב אידיאלי אתה אולי צודק, אבל בפועל ברור (לדעתי) שזה לא עובד ככה. למשל, בסיטואציה כמו זאת שתיארתי בסוגריים בתגובה הקודמת שלי. ולמען האמת אפשר לתאר עוד די הרבה סיטואציות כאלה (מצביעים חרדיים למשל, שלא יעבירו את הקול שלהם למפלגות אחרות, אבל אם המפלגה שלהם לא תעבור את אחוז החסימה, זה יכול לגרום להפסד של גוש הימין)

  16. פינגבאק: לא שומעים! » לך לעזה (וגם: תזכורת לעצמי: דברים נדירים הם נדירים)

  17. פינגבאק: בריטניה | ממלכה בלי מלך « קו חוץ

  18. דובי: אני מניח שאנחנו חלוקים בשאלה 'מהי הצבעה טקטית', או שפרטי הדוגמא לא ברורים.
    לטעמי, הצבעה טקטית היא כל מקרה שבו אני לא מצביע למפלגה שהמצע שלה מייצג את דעותי באופן המושלם.
    כלומר – גם אם אני מאמין בדרכה של דע"מ, אבל יודע שהיא תקבל 5,000 קולות ומעדיף להצביע לחד"ש – זו הצבעה טקטית.

    בדוגמא שלי – ההצבעה הערכית שלי אומרת להצביע 'עבודה', כי הייצוג הכי טוב של עמדותי נמצא שם. ההצבעה הטקטית היא למרצ, כדי שהעבודה תהיה נאמנה לעמדות שלה.

  19. פינגבאק: לא שומעים! » מאסוקרטיה*

  20. פינגבאק: לא שומעים! » מותה של מפלגה

  21. פינגבאק: לא שומעים! » מה עובר על יוון?