חדשות טובות לאקדמאים: הקטנו את הזין!אני קרציהראשי

כנראה בעקבות ביקורות על הקריאה שיצאה לאקדמאים להרשם למאגר המידע של הועדה הבין-משרדית להחזרת אקדמאים, חלו מספר שינויים בטופס ההצטרפות למאגר, במטרה להעליב קצת פחות אנשים. מכירים את ההתנצלויות האלו שיותר גרועות מהעלבון המקורי?

אז ל"מדעני הטבע והחיים; מחשבים ותקשורת מחשבים; רפואה, רוקחות ווטרינריה; והנדסה או אדריכות", ארבע הקטגוריות שהיו עד כה, התווספו לרשימת התחומים גם "כלכלנים, פסיכולוגים ורואי חשבון", "שופטים, עורכי דין" וגם הקטגוריה "אקדמאי בתחום מדעי הרוח". ושוב הבחירה מלמדת יותר על מי שבחר מאשר על כל דבר אחר.

כלכלנים, פסיכולוגים ורואי חשבון. מה מחבר את שלושת המקצועות הללו? שלושתם בעלי מקצוע שעושים תואר בפקולטה למדעי החברה. שוב מספרים לנו החברים בועדה הבין-משרדית שמעניין את התחת שלהם אקדמאים. הם מחפשים בעלי מקצוע, ותו לא. עוד יותר מתגלה אם מסתכלים מה בתוך הקטגוריה. מי שמגדיר את עצמו ככלכלן, פסיכולוג או רואה חשבון, יכול לבחור באחת ה"שטחים" הבאים להגדרתו: כלכלן, פסיכולוג, מנתח עיסוקים, יועץ ארגוני, עובד רווחי ((הו, כמה הררי אירוניה אפשר למצוא בשגיאת הדפוס הנפלאה הזו!)) וקהילה, רואי חשבון, מבקר פנים, ולבסוף  – "אקדמאים אחרים במדעי החברה". כן, כן. אם אני סוציולוג או מדען מדינה, אני צריך קודם כל לכרוע ברך בפני ה"תחום" "כלכלנים, פסיכולוגים ורואי חשבון", ורק אחרי שהכרתי בנחיתותי בפני אלו שממש יש להם מקצוע, יורשה לי לבחור להיות "אקדמאי אחר במדעי החברה". (שם, אגב, אפשר לבחור "התמחות"(!) בלהיות "סוציולוג" או "חוקר במדעי [כך] המדינה" או "חוקר ביחסים בינלאומיים" – כך שלפחות קיבלנו הכרה מסויימת בעצם קיומנו, גם אם כתת-תת-תחום של "כלכלה-פסיכולוגיה-ראיית-חשבון").

בעיה דומה אך פחות קיצונית אפשר למצוא תחת "שופטים ועורכי דין", שם אפשר לבחור "שופט", "עורך דין" או "משפטן אחר". למה לא לקרוא לתחום "משפטים"? כי אז עלול האקדמאי לחשוב שהדגש כאן אינו על בעלי המקצוע הפרקטי.

אבל זה נעשה מופרך לגמרי כשמסתכלים מה נכנס תחת "אקדמאי בתחום מדעי הרוח". כאן אפשר לבחור בין ה"שטחים" הבאים: "אקדמאי במדעי הרוח" (כן, שוב) ((אגב, קטגוריה זו כוללת גם את המילונאי והספרן.)), "אקדמאי בחקר היהדות", ו"אקדמאי בחקר אמנויות", אבל גם: "סופר או מבקר אמנות", "פסל, צייר או דומה" ו"מלחין או דומה". אני בהחלט בעד סיוע למוזיקאים וסופרים בישראל, אבל הכללתם בהגדרה של "אקדמאים במדעי הרוח", שוב, מבהירה שלאנשים שאחראים על החזרת אקדמאים בישראל אין מושג מה משמעות המושג אקדמאים, מה עושים עם זה, וחשוב מכל – מה עושים איתם. ((עדיין לא הצלחתי לגלות איפה החביאו את אנשי החינוך, אם הם שם בכלל.))

אז כן, הזין שמדינת ישראל הציעה קטן במקצת, אבל זה עדיין מה שמציעים לי, בסופו של דבר.

מדינת ישראל היקרה, ועדה בין-משרדתית מטופשת:

  • מדעים מדוייקים
  • מדעי הטבע והחיים (אפשר להפריד לשניים, אפשר גם לשים את הנדסה ואדריכלות בנפרד, אם ממש רוצים.)
  • רפואה
  • מדעי החברה
  • מדעי הרוח
  • משפטים

ככה מחולקת האקדמיה (עם קצת מקום לויכוח על מי נופל איפה בדיוק, ואם "מדעים מדוייקים" זה באמת תחום נפרד ממדעי הטבע והחיים, אבל נעזוב). לא לבעלי מקצוע. אין "מוח בורח" אחד שלא יצליח למקם את עצמו בחלוקה הזו, ולמצוא את התחום הספציפי שלו בתוך הקטגוריות הללו תוך שניות. אולי כדאי להתייעץ עם מישהו מהאקדמיה במקום שאיזה בוגר בית ספר למנהל עסקים יכתוב לכם את התוכנית הגרנדיוזית להחזרת המוחות הבורחים ויבזבז לכם הרבה כסף בלי שום תועלת.

אפרופו, דני גוטווין כתב ביקורת מאוד מעניינת על התוכנית שדוחף האוצר לקידום החזרת המוחות ומצביע על כך שתחת הכותרת החיובית הזו, מנסה האוצר לנתק את האוניברסיטאות מהמימון הציבורי שכל כך נחוץ להן. או במילים אחרות, מדובר בתוכנית להברחת עוד מוחות.


תגובות

חדשות טובות לאקדמאים: הקטנו את הזין! — 18 תגובות

  1. לגבי מסע הצלב שלך בעניין "מדע*י* המדינה", לפחות אצלנו (בר אילן) זה נקרא כך באופן רשמי. זה נכון שעקרונית זה מדע אחד, אבל זה נכון גם לגבי התחום שלי שנקרא באנגלית computer science ומתורגם בכל מקום שראיתי ל"מדעי המחשב" ולא "מדע המחשב".

  2. ככה לכרוך את מדע המחשב התיאורטי הנפלא עם כל מני זוועות כמו אנליזה נומרית ועיצוב ממשקים והנדסת תוכנה? פססססט. "מדעי" מתחייב כדי שהפקולטה לא תאכל את עצמה לדעת.

    (וראה גם http://www.youtube.com/watch?v=B1yh24n15mc, בפרט בקטע שמתחיל ב-2:25).

  3. סליחה על הבורות, אבל מה באמת אמור לצאת לעם ישראל מזה שיהיו לו עוד סוציולוגים?
    לא היה עדיף לו כל המדענים שצורכים כסף ישבו בארה"ב וכל אלו שמייצרים כסף ישבו פה? :)

  4. גדי – נכון שהתחום כולל המון דברים שמי שבתוך התחום מבין שיש ביניהם הבדלים של שמים וארץ, אבל לאנשים מבחוץ זה הכל נראה "נו, אתם האלה שממש טובים באקסל, לא?", אז אני מרשה לעצמי לשער שגם במדע(י) המדינה המצב כזה פחות או יותר.

  5. כשאני הייתי בטכניון, הנדסה היתה משהו שונה לגמרי מכל הרשימה, ואני ממש לא מבין איך אדריכלות יכולה להיות חלק ממדעי הטבע.

    וכשהייתי במכון ויצמן, מדעי המחשב היו תת-חוג בתוך המתמטיקה השימושית, שהיתה חוג בפקולטה למתמטיקה.

  6. פינגבאק: Tweets that mention לא שומעים! » חדשות טובות לאקדמאים: הקטנו את הזין! -- Topsy.com

  7. יוסי, מדינה ללא סוציולוגים, לא מבינה את המתרחש בתוכה. אינה יכולה לקבל פרספקטיבה חיצונית ומדעית על התהליכים בתוכה. אני אודה ואתוודה שהסתכלות כזו אינה נעימה במיוחד בחברה הישראלית, אבל אני לא הייתי רוצה לחיות בחברה ללא סוציולוגים, חוקרי תקשורת, בלשנים ומדעני מדינה (אפשר לקרוא לזה ככה?), משום שזו חברה שמניחה את עתידה בידי הגורל.

  8. גורו, אני מתנצל אם אני נשמע ספקן, אבל אולי תוכל לתת לי כמה דוגמאות לדברים שסוציולוגים עשו שהשפיעו על המדינה בהיבט שאתה מתאר?

    (למען הסר ספק – גם רבים מהמתמטיקאים עושים דברים (מרתקים) שספק אם ישפיעו על חיי היום יום של מישהו).

  9. ל-MuyaMan: כן, ונראה שהבחירה בסמיכות של צורת הרבים היא פונולוגית בעיקרה. לפני כמה ימים נתקלתי בוויקיפדיה בצירוף התוארי "מדע חברתי" כיחיד של צירוף הסמיכות "מדעי החברה" ("באותה תקופה לא לימדו אף מדע חברתי"). נראה שהיעדר צורת סמיכות של ממש ל"מַדָּע" (כי אם לדייק, הקמץ מתחלף בפתח) עושה את צירוף הסמיכות ללא-טבעי.

  10. @גדי: הדוגמא הראשונה שעולה לי לראש (סתם כי אני מלמד אותה) היא החוק למניעת הטרדה מינית, שהוא חוק שניסחה אורית קמיר כמעט אחד לאחד.
    באופן כללי, כמי שעבר מסוציולוגיה לעבודה סוציאלית, מאוד קל לי לשרטט את דפוסי ההשפעה האלה (למשל, איך תיאוריות נאו-מרקסיסטיות ופוסטמודרניסטיות השפיעו על המבנה של הבטחת הכנסה), אבל אלו מנגנונים יותר מורכבים ופחות ישירים.

  11. בלי לזלזל בהשפעת תיאוריות סוציולוגיות על החוק למניעת הטרדה מינית, כדאי אולי לציין שד"ר קמיר היא משפטנית, לא סוציולוגית.

  12. צודקת, כמובן.
    הכוונה שלי הייתה לציין את ההשפעה של תיאוריות במדעי החברה (במקרה זה, פמיניזם רדיקלי) על המציאות, בלי להתייחס ספציפית לסוציולוגיה.

  13. פינגבאק: השכלה גבוהה – קלקלת החוג לכלכלה

  14. פינגבאק: יהונתן קלינגר | מירב ארלוזורוב וקונספציית האקדמיה השגויה ‏ :: Intellect or Insanity‏

  15. דובי נראה לי שמה שאנחנו רואים פה הוא מקרה קלאסי של נתק בין הרמה המתכננת לרמה המבצעת.
    הגורם שתכנן את התוכנית הזאת היה אקדמי ברובו והתוכנית שהוא עיצב, גם אם הייתה מוטה לכיוון המדעים המדוייקים כן התייחסה למדעי החברה והרוח וכן תוכננה בעיקר לעידוד המחקר התיאורתי. דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית אף התפאר ש"התוכנית תחזיר תקציבים למדעי הרוח ותאפשר להם לחזור להתמקד ברמת המחקר".

    הגורם המבצע הוא משרד הקליטה, משרד שאינו מתאפיין בחשיבה אקדמית במיוחד. האנשים שכתבו את המכתב שכתבת הם כנראה בעלי תואר ראשון וככל הנראה לא היו חלק מהאקדמיה כבר זמן ואינן חושבים במונחים שלהם. הם כבר לא באמת מבינים אין היא בנויה ולמה. האנשים האלא לא חושבים במונחים של פרופסור למשפטים, הם חושבים במונחים של עורך דין.

    הדבר יוצר את האבסורד שתוכנית שתקים אלו מוסדות מחקר טהורים פונה דווקה לאנשים אם ניסיון שטח. הרי ברור שאם המטרה שלך היא לבנות מכון מחקר במשפטים אתה לא צריך עו"ד, אתה צריך מומחה למשפט. הרי ברמת העיסוק המחקרית ההבדל משפטנים הם לא בהכרח הגורם המשפיע או התורם ביותר מבין מדעי החברה (ראה ערך המכון לדמוקרטיה או המכון למנהל ציבורי). הרי האנשים האלא אפילו לא עומדים לעסוק בלימוד והכשרה, רק במחקר.
    הטמטום מגיע לשיאו כשמדברים על רו"ח, הרי אין דבר כזה מחקר בראיית חשבון, כמה שידוע לי בארץ לא קיים אפילו מסלול לתארים מתקדמים בתחום. אין שום דרך לשלב רו"ח בתוכנית כפי שהיא תוכננה ע"י הוועדה הבין משרדית.

    בקיצור מה שיש לך כאן זה דרג מתכנן שבונה תוכנית א' ודרג מבצע שמבצע תוכנית ב'.

  16. אבנר, ממה שאני יודע, מדובר אכן בתוכנית ב', כלומר בתוכנית אחרת לגמרי מאשר זו שהוכרזה זה לא מכבר. מאגר המידע הזה אינו חלק ישיר מאותה תוכנית להקמת מרכזי מצויינות, עד כמה שאני מבין, אלא רעיון נוסף, צדדי. זה שמי שבנה את זה דביל, על זה לא צריך להתווכח.

  17. פינגבאק: מבט פילוסופי » Blog Archive » פרשת נווה-קם – למרות שאנו הכי טובים – איך יצאנו דבילים

  18. פינגבאק: מצב האקדמיה: הפרטה, בריחת מוחות, החזרת מוחות ועוד « מאסף