(אי-)הצבעה לפרלמנט האירופי: מוכנות לדמוקרטיה או יורוסקפטיות?

לפני כחצי שנה כתבתי פוסט, בעקבות הבחירות לפרלמנט האירופי, בו ערערתי על התפיסה המקובלת כאילו יש ירידה מתמשכת בעניין של האירופאים בבחירות לפרלמנט של האיחוד. הראיתי שם שחלק ניכר מהירידה באחוזי ההצבעה הכוללים נובע מהתווספות של מדינות חדשות לאיחוד, שאחוזי ההצבעה בהן היו נמוכים באופן ניכר מהממוצע במדינות הותיקות יותר.

בתגובות שם הציעו מודי וסיון שכדי לבחון הסבר פוטנציאלי לתופעה הזו – שהמדינות החדשות באיחוד הן מדינות שאינן מורגלות בדמוקרטיה ולכן תושביהן פחות נוטים לנצל כלים דמוקרטיים בסיסיים – אפשר להשוות בין אחוזי ההצבעה לפרלמנט האירופי לבין אחוזי ההצבעה בבחירות המקומיות שם. על פניו, הגיוני לטעון שאם הסיבה לאי-ההצבעה היא חוסר היכרות עם מוסדות דמוקרטיים, אותו אפקט יפעל על המוסדות הלאומיים.

נתקלתי מחדש בפוסט הזה, והחלטתי לבדוק את ההשערה הזו. מצאתי באתר יורוסטאט נתונים לגבי אחוזי הצבעה בבחירות לאומיות ובבחירות האירופאיות, ובחנתי את היחס בין אחוז ההצבעה בבחירות הלאומיות האחרונות שהיו, לבין אחוז ההצבעה בבחירות לפרלמנט האירופי בשלוש השנים לגביהן יש שם נתונים: 1999, 2004 ו-2009.

התוצאות די מעניינות. בשנת 1999, לפני הצטרפותן של מדינות מזרח אירופה, לא הייתה שום קורלציה בין אחוזי ההצבעה בבחירות הלאומיות לבין אלו לבחירות האירופאיות (r=.048)(אחרי בחינה מחדש של הנתונים הבחנתי שבטעות אחוז ההצבעה בבחירות הלאומיות עבור חלק ממדינות האיחוד בנקודת הזמן הזו הוזן כאפס, מה שעיוות את התוצאות. המתאם הנכון עבור תשע המדינות לגביהן יש את כל הנתונים בנקודת הזמן הזו הוא 0.713. המתאמים עבור שתי נקודות הזמן הבאות בקרב המדינות הללו בלבד הם 0.724 ו-0.737 בהתאמה). בשתי נקודות הזמן הבאות, הייתה גם הייתה: r=.701 ב-2004, ו-r=.807 ב-2009. אבל עיקר הקשר נובע דווקא מהמצטרפות החדשות. הקורלציות רק עבור החברות הותיקות באיחוד אמנם גבוהות יותר מאשר ב-99', אבל הרבה יותר נמוכות מאשר הקורלציה עבור כלל המקרים ביחד: r=.569 ב-2004 ו-r=.662 ב-2009 (כצפוי, המתאם רק עבור החברות החדשות גבוה יותר מאשר המתאם הכולל).

אם המספרים הללו לא אומרים לכם כלום, אפשר להתרשם מההמחשה הגרפית של התוצאות הללו. הגרף הראשון מציג את היחס בין אחוז ההצבעה בבחירות שנערכו בין השנים 2005-2009 במדינות אירופה השונות לבין אחוז ההצבעה לפרלמנט האירופי באותן המדינות. ניתן להתרשם כי יש, בסך הכל, קשר חיובי בין שני המספרים.


כל מדינות האיחוד האירופי, 2009. (nat2009 – אחוז ההצבעה בבחירות לפרלמנט הלאומי בבחירות שבין 2005-2009; eu2009 – אחוז ההצבעה בבחירות לפרלמנט האירופי ב-2009)

בשני הגרפים הבאים, נפרק את האיחוד האירופי למדינות הותיקות ולמדינות החדשות. כפי שניתן לראות, בקרב המדינות הותיקות קשה לראות תבנית ברורה (למעשה, אם מורידים את בלגיה שבפינה הימנית העליונה, הקשר שקיים נחלש עוד יותר). בקרב המדינות החדשות, לעומת זאת, אפשר לראות עליה משמעותית וחדה באחוזי ההצבעה לפרלמנט האירופי שמתלווה לאחוזי הצבעה גבוהים יותר לפרלמנט הלאומי.


15 המדינות הותיקות, 2009.


המדינות החדשות בלבד, 2009.

מה הממצאים הללו לא אומרים לנו? כרגיל, במצבים של מתאם, הממצאים לא מוכיחים קשר סיבתי. כלומר, אי אפשר להגיד שעליה באחוז ההצבעה לפרלמנט הלאומי גורמת לעליה באחוז ההצבעה לפרלמנט האירופי. עם זאת, בהחלט אפשר לשער שהקשר בין השניים אינו מקרי, אלא נובע מהשפעה כפולה של הבדלים בהרגלים הדמוקרטיים של המדינות שעוברות תהליכים של דמוקרטיזציה: ככל שהדמוקרטיזציה מתחזקת, כך עולה אחוז ההצבעה הן לפרלמנט המקומי והן לפרלמנט האירופי.

בקרב המדינות הותיקות, לעומת זאת, ההסבר הזה לא ממש תופס. ישנו גורם אחר שמשפיע על אחוזי ההצבעה לפרלמנט האירופי, שפועל בנפרד מאחוזי ההצבעה בבחירות הלאומיות.

עדכון: תיקנתי למעלה את הנתונים לגבי 1999, והנתונים החדשים מעלים שאלות חדשות – לכאורה, הקבוצה של המדינות עבורן יש נתונים לגבי שנת 1999 היא מקרית לחלוטין (המדינות שערכו בחירות ב-1999), אבל משום מה דווקא בקרב המדינות הללו יש מתאם גבוה יותר משמעותית מאשר יתר המדינות הותיקות. השערה טטנטיבית: החיבור בין מערכת הבחירות המקומית למערכת הבחירות האירופית גורם ליתר מעורבות ציבורית, לפחות בקרב אלו שטורחים להצביע בבחירות המקומיות, וכך למתאם גבוה יותר בין שיעורי ההצבעה בשתי מערכות הבחירות.

5 Replies to “(אי-)הצבעה לפרלמנט האירופי: מוכנות לדמוקרטיה או יורוסקפטיות?”

  1. היי
    שלוש הערות
    הראשונה, טיפה'לה קשה להסתמך על הגרפים כי הם בעלי קנה מידה שונה ונקודת התחלה שונה בצירים.

    השניה – הייתי מחליף את המילה "עליה" בביטוי "ליה באחוז ההצבעה לפרלמנט הלאומי". הניסוח הנכון הוא "אחוזי הצבעה גבוהים לפרלמנט הלאומי" כיוון שהגרפים לא מציגים מגמה או שינוי.

    שיחקתי עם הנתונים בעצמי (במקום לישון, גרר) וניסיתי למצוא מגמות מעניינות, על בסיס חישוב אחוז השינוי בין ההצבע האחרונה לקודמת, של כל מדינה.
    כמה דברים קטנים:
    1) בחלק ניכר מהמצטרפות החדשות (בעיקר מדינות בלקניות סלאביות) יש ירידה מאד משמעותית בהשתתפות בבחירות הלאומיות (אולי אכזבה משחיתות השלטון?)
    2) בד בבד, ברובן אין ירידה באחוזי ההצבעה לפרלמנט האירופי, אלא דווקא עלייה, ודווקא אצל המדינות הסלאביות שצוינו.
    3) במדינות הוותיקות יש מגמה עדינה של צמיחה באחוזי ההצבעה הלאומיים. נראה דווקא שיש ירידה מסויימת באחוזי ההצבעה לפרלמנט האירופי. זה לא חד משמעי בכלל, אבל יש כ5 מדינות בהן יש ירידה בהצבעה (לעומת 2004) ורק 2 בהן יש עליה. (האקסל בבית, לכן זה מזכרון)
    4) שכנות / יריבות של רוסיה – עליה משמעותית בהצבעה לפרלמנט האירופי באסטוניה (לדעתי גם בפולין). ירידה מאד חדה בליטא. לדעתי זה פוליטיקה שמאד מושפעת ממהות היחסים עם רוסיה.

  2. סירו – תודה על ההערות.
    לגבי הגרפים, משום מה SPSS מייצר גרפים שלא מתחילים באפס, ולא היה לי כוח להזכר איך עושים את זה. בכל מקרה, מכיוון שהגרפים הם רק להתרשמות ויזואלית למי שאין לו כוח למספרים, זה פחות קריטי.

    אתה צודק בתיקון לניסוח (למרות שהניסוח המטעה שלי הוא די נפוץ, אבל זה לא תירוץ).
    הבעיה עם בדיקה של שינויים על פני זמן (להבדיל מהבדלים בין מדינות באותה נקודת זמן) היא שיש לנו רק שלוש נקודות זמן עבור המדינות הותיקות, ופחות מזה עבור החדשות, מה שלא ממש מאפשר ניתוח סטטיסטי משמעותי של דפוסים.
    יחד עם זאת, ברור שיש גורמים רבים שמשפיעים על כל תוצאה ספציפית. המטרה בניתוח שלי הייתה פחות לאשש את חשיבותו של גורם מסויים, ויותר לערער על חשיבותו של גורם ה"יורוסקפטיות".

  3. ראשית, קבל ח"ח על קשר עם המגיבים.
    שנית, קצת היה לי קשה להבין את המספרים בפסקה (אני מאנשי הטבלאות), אבל אם אני מבין אז בסופו של דבר ההשערה היא נכונה, כי בשנים 2005-2009 רואים שאחוז ההצבעה לפרלמנט הלאומי במדינות המצטרפות נמוך בצורה מובהקת מבמדינות הותיקות, וכנראה שכן יש איזשהו מתאם בין הצבעה לפרלמנט המקומי ולפרלמנט הארופי, גם אם אצל הותיקות הוא פחות מובהק (כי הוא נמצא אצל תת-מדגם ב-1999 וחלש מאוד ב-2009).
    מעבר לזה כמובן שיש המון מסקנות מעניינות אפשריות. אתה יכול לומר מיהן התצפיות החריגות במדינות המצטרפות?

סגור לתגובות.