קננמשהו

שני דברים למדנו מכל פרשיית חורימבה והמקפים:

א. חורימבה זה יותר טוב מפיצה (ממוצע המבקרים [יוניקים] באתר מאז פרסום הפוסט ההוא עומד על מעל מאתיים, למרות שלא פרסמתי אף פוסט נוסף מאז, לעומת ממוצע שבקושי מגרד את ה-80 בימים בלי פוסטים, ועולה לכ-150-170 בימים עם. ראשון במצעד המקשרים, כצפוי, יובל דרור עם למעלה מ-70 כניסות [בלי לספור אנשים שנכנסו ישירות מהרידר שלהם – יש למעלה ממאה מהם, ואין לי אפשרות להפריד ביניהם], אחריו רויטל עם 30 כניסות, ולבסוף חורימבה, שניפק בינתיים רק 25 כניסות, כמעט כולן מהטראקבק, ורק מיעוטן מהקישור מהפוסט האחרון. הפוסטים האחרים שקישרו לכאן לא עלו על עשר כניסות כל אחד).

ב. אנשים לא מסוגלים לאיית קננגיסר. אצל יובל זה הפך לקננסיגר, ואצל אלי זה בכלל קננסינגר. עכשיו, באמת, כל כך קשה? זה לא שאני מסתיר את השם שלי וקשה לאתר אותו – הוא מופיע בראש כל עמוד בבלוג הזה, לעזאזל! אתם הרי לא מאייתים אותו משמיעה, נכון? שניהם, אגב, תיקנו את המעוות רק אחרי שקיללתי קרובי משפחה שונים שלהם.

פעם הלכתי להרשם למשהו שקשור לפסיכומטרי (קורס? לא זוכר). הבחורה שישבה שם שאלה אותי מה השם שלי. אמרתי לה. אז היא ביקשה ממני לאיית – לגיטימי – אז אייתתי לה. ואז היא הסתכלה על הדף שמולה, עליו רשמה במו ידיה, בכתב ידה, לאט ובזהירות, את שמי המלא והמדוייק, ואחרי שניות ארוכות הרימה עיניה אלי, הורידה אותן שוב אל הדף, ואמרה: "קננגראס"?

אגב, בעקבות התהייה הטכנולוגית שלי בפוסט הקודם נדב פָּרץ לי לתוך ה-CSS ועשה מעשי כשפים דיגיטליים כך שעכשיו יש הזחה של השורה הראשונה בפיסקה ויישור לשני הצדדים. נאלצתי לכתת רגלי לתוך המקום הטמא הזה כדי לגלות מה הוא עשה ולוודא שלא נשארו שאריות של בובות וודו בשטח, ועל הדרך הגדלתי קצת את הגופן וניסיתי לסדר עוד כמה דברים, בשאיפה שלא שברתי כלום ולא הכעסתי את אלילי ה-HTML. אם יש תלונות, תודיעו לי, ואני אגיד לכם שאין לי מושג איך לתקן את זה, ונוכל לקוות יחד שנדב ישמע את שוועתנו וירד ארצה לתקן את הדרוש תיקון.

26 Replies to “קננמשהו”

  1. אני מתנצל שוב והפעם מעל במה זו. אני שמח שהבנת את הראש שלי וניחשת מראש שאני מקשיב לאנשים רק אחרי שהם מקללים קרובי משפחה שונים שלי, וכך חסכת את כל הדיון המיותר סביב סוגיה זו. :)

    נ"ב הבחורה המדוברת היא אחותי והיא סובלת מפיגור קל כמוני, אז בבקשה לא לרדת עליה (ובלי בדיחות גסות בבקשה!).

  2. שירת איתי בצה"ל אדם ששם משפחתו היה טללייבסקי. זוג ה-ל' הרגו את כל מי שניסה. כמה פעמים במהלך הטירונות המפקדים מצאו עצמם צועקים על "טלהלהלהלה… טלללי…ט….!". בסוף ויתרו. קנגניסנסנר, מצבך עוד טוב.

  3. נמרוד, אני לא רואה את ההבדל. אני הייתי החייל היחיד בטירונות, או בכל מקום אחר, שכולם פנו אליו בשמו הפרטי. אבל אמרתי להם שיקראו לי דוב. בשביל הדיסטנס.

  4. אתה יודע כמה אנשים מתעקשים לקרוא לי ברקת כאילו הייתי אחיו של ראש עיריית ירושלים? אין לזה קשר לאורך השם.

  5. פחחח. שבע אותיות זה לחלשים. אשתי הייתה וייסוידובסקי, עד שגאלתי אותה מיסוריה וצמצמתי את שם המשפחה שלה ב75%.

    ואגב, ההבדל ביני לבין אלוהויות פחותות ממני הוא שלי יש ג'יטוק, ככה שלא צריך לשווע.

  6. אז אתה אומר שהתפילה הלילית שלי היא מיותרת?
    אפרופו, הבתולה ההיא שהקרבתי לך לפני שבועיים – היית מרוצה? כי הייתי צריך להתקין מחדש את הפיירפוקס למחרת, ותהיתי אם זה היה סימן ממך.

  7. אני רק מהפחד עשיתי קופי פייסט מההדר של הבלוג שלך, דובי. :P

    העניין הוא שטעויות בשמות ובשמות משפחה מתרחשות על בסיס קבוע גם אצל מי ששמו הוא סטנדרטי. אנשים שכבר דיברו איתי כמה פעמים, קראו לי רוית, טלי ואביגיל (!). אנשים שמקשרים אל הבלוג שלי משתמשים בכל וריאציה מרוויטל סולומון ועד רביתל (בחיי). בחלק מהמקרים מדובר בחוסר תשומת לב. לעתים, לדעתי, זו אינדיקציה עצובה לכך שהצד השני לא מקשיב לך, אתה לא מעניין אותו ולא חשוב לו מספיק ללמוד לאיית את שמך כיאות.

  8. הינה כמה דרכים לשבש שם משפחה פשוט – ספר (SEFER):
    סופר
    טפר
    פפר

    בקיצור, נח בשבע שגיאות.

  9. אנשים טועים בהכל, גם בשמות קצרים. עדי גינות, עדי גינתון, אדי גינט (כן, כן!) – שלא לדבר על דוברי אנגלית, שבכלל עושים מהשם שלי חגיגה בJ ושאר עיצורים לא מוכרים.

    וחשבת שהחלפת שם משפחה עזרה לי? לא. כך הגיע לעולם הALKIN. רבע מהאנשים בעבודה קוראים לי ככה. גררר.

  10. אה, השיבושים. אני עוד זוכר את המוכר בארומה ששאג בעליצות לתוך המקרופון "לימון! לימון!". אבל את השיא שבר חיילצ'יק צעיר בלשכת הגיוס. עמדנו, ממתינים להתחייל, כמאה גברברים חסונים. לפניי התור עמד חברי לכיתה תומר כץ.
    ואז פתח החייל את פיו ונער "תמר! תמר כץ!". תומר ואני החלפנו מבטי ייאוש. הגענו לצה"ל.

  11. ואם נרחיב, אני ביליתי 4 שנים עם תג שם שעליו כתוב "אביר קשתן". אין לי מושג מה עבר בראש של מי שהדפיס אותו.

  12. אבנר, דווקא הכרתי מישהו שקראו לו אביר, אבל אני מבין מה אתה אומר.

    וחוץ מזה, הלו, חבר'ה, אנחנו פה בשביל התלונות *שלי*. לא אכפת לי מהצרות שלכם.

  13. דובי, לי אישית ההזחה של השורה הראשונה בכל פסקה נראית קצר מוזרה. למרות שאני רגיל לזה כמובן מטקסטים אקדמיים, באינטרנט זה נראה לי קצת לא במקום. כוחו של הרגל אני מניח.

    לגבי העיצוב החדש של הבלוג נראה לי שהיה יותר פשוט להוסיף רווח בין פסקה לפסקה. פשוט תגיד למכשף הCSS שלך שיתקן ל:

    p {
    margin-bottom: 2em;
    }

    אפשר גם ל 1.5em כמו שאני שיניתי בבלוג שלי. לטעמי האישי זה נראה יותר טוב. ככה יש מספיק רווח בין פסקה לפסקה כדי שזה יהיה קריא ולא יראה כמו גוש אחד גדול של טקסט, אבל עדיין לא גדול מדי כדי שכל פסקה תראה כמו טקסט בפני עצמו.

    הפונט עצמו בפוסטים נראה גדול וברור, לפחות ברזולוציה שאני עובד עליה.

    —-

    ולגבי השיבוש של השם, מכיוון שבסופו של דבר גם יצא לך פוסט מכל הסיפור הזה, וגם אני הרווחתי לא מעט טראפיק בזכות הפוסט, הייתי אומר שיש כאן מקרה קלסי של זה נהנה וזה לא חסר.

  14. אלי – הזחה של השורה הראשונה קיימת בכל טקסט, כולל ספרים (אולי לא עיתונים, לא קראתי אחד כבר הרבה זמן), לא רק בטקסטים אקדמיים.
    דווקא את ההפרדה בין פסקאות לא שיניתי לעומת מה שהיה קודם – רק הגדלתי את הפונט וכווננתי את הרווח בין השורות בתוך הפסקה.

    אני שמח שקיבלת טראפיק מפה. אין לי כלים לעקוב אחרי קישורים יוצאים, אז אני אף פעם לא יודע אם הקוראים שלי הם מהמקליקים או לא.

  15. כן אני יודע, פשוט בתקופה האחרונה יוצא לי לצערי (או לשמחתי, אני כבר לא יודע) לקרוא רק טקסטים אקדמיים וכמעט שלא שום דבר חוץ מזה, לכן ההשוואה. התכוונתי פשוט להבדל בין טקסטים מודפסים רציניים (אני גם לא קורא עיתונים מודפסים) לטקסטים באינטרנט.

    לגבי העיצוב, לא ניסחתי את עצמי כל כך טוב (כאן השעה שלוש בלילה…), התכוונתי שאם הבנתי אותך נכון ההזחה נועדה כדי להבדיל בין פסקה לפסקה כדי שהפוסט לא יראה כמו גוש אחד של טקסט – ועל זה עניתי שלטעמי הפרדה של רווח בין פסקה לפסקה יכולה לפתור את הבעיה הזאת בצורה יותר אלגנטית.

    זה משהו שמאוד קל לערוך ב CSS כמו שציינתי, אז שווה לנסות ולראות איך זה נראה לך. אני אישית לא אוהב את ברירת המחדל ברוב ערכות העיצוב של וורדפרס שבהן הרווח בין הפסקאות די מועט לטעמי ולכן זה היה בין הדברים שהיה חשוב לי לשנות (רק היום הספקתי לעשות את זה סוף סוף).

    וסתם שאלה, למה היית צריך התערבות בCSS כדי לעשות ישור לשני הצדדים? זה הרי משהו שאפשר לעשות גם בעורך הרגיל של וורדפרס.

  16. אח, נגמרו לי האצבעות כשניסיתי לספור את מספר האיותים היצירתיים שנתנו אנשים לשמי הפרטי, וכמה קופאיות בטיב טעם היו בטוחות שגנבתי לאיזו רוסיה את כרטיס האשראי. אנשים גם לא מצליחים לבטא שמות פשוטים כמו קרנצדורף (הסבא שלי) וסקשיפשיצקי (סיפור ארוך), במובן זה קננגיסר זה שם פשוט וקליט.

    ואיזה יופי נראית ההזחה. אני חושב שאוסיף כזה לCSS שלי גם.

  17. נדמה לי שכבר אמרתי לך פעם אבל בכל מקרה עבר די הרבה זמן מאז שגיליתי את האייל הקורא ועד שיצא לי לדבר עם ירדן ניר (אז עוד לא בוכבינדר) עליו. תוך כדי שיחה הוא הזכיר את השם שלך כמובן, ואני נדהמתי לגלות שזה קננגיסר. איכשהו במשך שבועות של קריאה הצלחתי לקצר ולשבש אותו לעצמי לקנסינגר.
    (נדמה לי שהיה פעם פוסט בחורימבה על מערכת ההזמנות של דומינוס באינטרנט, אני הולך לכתוב פוסט תגובה עליו, נראה מה ייצא מזה)

  18. עד הפוסט של יובל אני נהגתי לקרוא אותך קנינסברג (ע"ע מקום הולדתה של לאה גולדברג, הגשרים של [תורת הגרפים], נמל רוסי גדול בשליטת המאפיה המייצא נשק ועודפי גרעין רוסיים).

    רק כשקראתי את יובל הבנתי את גודל הטעות.

  19. אורן – נדמה לי שקנינסברג הוא גם העיר בה נולד וחי עמנואל קאנט.

סגור לתגובות.