אבק מדבראקדמיהראשי

כבוד ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו,

קראתי בעיתון שאתה מודאג מבריחת המוחות מישראל. לא, רגע, זה לא מדויק, אתה מודאג מכך שהרבה מרצים "כוכבים" באוניברסיטאות בחו"ל הם בכלל ישראלים. בין ההצעות שהעלית לפתרון הבעיה, הצעת שכר דיפרנציאלי למרצים כוכבים שכאלו. כן קבעת כי צריך להקים גופים שיהוו "שואב אבק" לחוקרים ישראלים שחיים ועובדים בחו"ל.

אני די בטוח שאתה לא כולל אנשים כמוני בתור חלק מאותו "אבק" שאתה מעוניין לשאוב חזרה לוואקום האינטלקטואלי שנוצר בישראל בשנים האחרונות, לא במעט בזכות הקיצוצים שהשתת על מערכת החינוך הישראלית. בסופו של דבר, הרי, אני בסך הכל איש מדעי החברה, שמאלן עם רעיונות פוסט-ציוניים. לא אני אביא את פרס הנובל הישראלי הבא, וגם לא את הבסיס לסטארט-אפ הגדול הבא. אני מרשה לעצמי להניח שהאנשים שאתה מעוניין למשוך חזרה לישראל הם אנשי מדעי המחשב, פיזיקאים, כימאים, אולי אפילו מתמטיקאים יכולים להכנס לרשימה שלך. אולי אני סתם לא נותן לך להנות מהספק, אבל יש לי חשד סביר שכשאתה אומר "אקדמיה" אתה חושב "תעשיה".

אז אני לא אכביד עליך בכל מיני ניתוחים של הסביבה האנטי-אינטלקטואלית שמטופחת בציבוריות הישראלית, ובטח שאני לא אגיד שום דבר על אי הנוחות שנגרמת לאנשים כמוני כשהאקדמיה הישראלית מבטלת בשמחה את החופש האקדמי של בניה עצמה בשם השמירה על הלאום. אני יודע שלא מעניינים אותך דברים כאלה, אז אין טעם לדבר עליהם. במקום זאת, הייתי שמח לתת לך כמה רעיונות שלא יהיו מנוגדים בעליל להשקפת עולמך הלאומית, אך אני חושש שאולי מבחינה כלכלית גם כן לא תאהב אותם במיוחד.

אנסח את דברי כאלגוריה בהמשך לעולם הדימויים שעשית בו שימוש: הרבה יותר קשה לשאוב את האבק אם מחכים עשר שנים בין שאיבה לשאיבה. אוניברסיטה שאינה מסוגלת לספק לתלמידיה חווית השכלה טובה, שמתקיימת באווירה שבה המדינה מבהירה לכל שהיא לא מעוניינת להשקיע במחקר, לא תגרום לאנשים לרצות להמשיך ללמוד בישראל, ואם אני כבר עוזב את המדינה שלי למינימום של חמש שנים וחושף את עצמי לכל הטוב שבאקדמיה האמריקאית (בדרך כלל זו האקדמיה האמריקאית), ויוצר קשרים ופותח דלתות, למה לעזאזל שאני אחזור למדינה שפלטה אותי החוצה?

הדבר בא לידי ביטוי בשני אופנים בדבריך שלך: הרמיזה שלך לתעדוף של "כוכבים" מצביעה על כך שאתה מתכנן אולי לתת לאקדמיה בחו"ל לטפח ולפתח חוקרים, ואז ישראל תפתה אותם לחזור לארץ. זה לא עובד ככה, מר נתניהו. לא רק שישראל תתקשה להתחרות בסוג המימון שמציעות האוניברסיטאות הטובות בעולם – כמו גם באיכות המתקנים, המעבדות, הספריות וכו' – ישראל כפי שאתה מקווה ליצור גם לא תוכל להתחרות באיכות הסטודנטים, ובעיקר באיכות הסטודנטים לתארים מתקדמים, ובאיכות המרצים הזוטרים, שמהווים נדבך חשוב בעבודתם של חוקרים רבים. זה נכון שכוכבים מושכים סטודנטים, אבל גם ההפך הוא הנכון. חוקרים בכירים יעדיפו מקום שבו יוכלו לעבוד עם הטובים שבטובים, וזה לא נמצא בתוכנית שלך. לחשוב שאתה יכול ליצור "פירמידה הפוכה" של חוקרים – מערכת אוניברסיטאית שתתקיים על הרבה חוקרים בכירים ומינימום חוקרים זוטרים, זו טעות שצריכה להיות נהירה לכל בר דעת. אין לך ברירה. אם אתה רוצה אקדמיה משגשגת, אתה צריך לתמוך בכל הרמות שלה, מהתואר הראשון ועד בכירי המרצים. אז כשמרצים בחוג שלי נאלצו להודות בפני שהספריה המרכזית של מדעי החברה באוניברסיטה העברית פשוט אינה יכול לשמש כספריה רצינית עבור חוקר בתחום, איך אפשר לצפות מחוקרים צעירים להשאר בארץ? וכשדוקטורנט צעיר יודע שעתידו האקדמי צופן לו שנים של עבודה נטולת תנאים כמרצה מן החוץ וסיכוי אפסי לזכות מסלול קביעות, למה שלא יחפש את עתידו בחו"ל? ולפני שתגיד שלא מעניינים אותך מדעי החברה – לפחות ממה ששמעתי מחברי במדעי החיים ובמדעים המדוייקים, גם שם המצב לא איי-איי-איי.

המקום השני שבו ראיתי ביטוי לזלזול שלך בחשיבות האקדמיה הוא במקור המימון שהצעת לתוכנית הלא-כל-כך גרנדיוזית שלך: "העולם היהודי". אין אמירה שמשדרת יותר מכך את החשיבות המזערית שאתה, אדוני ראש הממשלה, מייחס לאקדמיה. אתה אינך מוכן להשקיע אגורה שחוקה אחת מכספי המדינה במה שאתה טוען, לכאורה, שהוא בעיה חמורה שמצריכה פתרון. ולא אמרתי דבר על עצם העליבות שבכך שמדינה מתקדמת כמו ישראל ממשיכה להסתמך על תרבות השנור אל תוך העשור השביעי לקיומה. מדוע, אדוני, אתה חושב שתוכל לשכנע יהודים טובים בחו"ל לתרום לקרנות למען חוקרים ישראלים, אבל אינך חושב שאפשר וראוי לשכנע את הציבור הישראלי שזוהי השקעה טובה לכספי המיסים שלו? השקעה שתחזיר את עצמה הן ביוקרה שתזכה לה ישראל כמובילה בתחומי חקר שונים, והן בכסף ממש, כתוצאה מפיתוחים וגילויים שישולמו על הפיתוח שלהם מיסים ישראליים. וזאת צריך לזכור, באקדמיה כמו במקומות אחרים: כסף מושך כסף. אקדמיה מפותחת, ממומנת ובנויה היטב היא אקדמיה שיכולה להשיג מענקי מחקר מקרנות המחקר המובילות בעולם. השקעה משמעותית בטווח הקצר והבינוני לביסוס מחדש של האקדמיה הישראלית תאפשר בעתיד לצמצם את ההשקעה בלי לפגוע באיכות המחקר בישראל, בזכות הפיכתה לאבן שואבת לכספי מענקי מחקר מכל העולם.

כולי תקווה שתמצא לנכון להשקיע בטיפוח החוקרים של מחר ולא רק בחוקרים של אתמול. כי עד שהאבק ישקע על התוכנית הנוכחית שלך, ישראל תספיק לאבד עוד דור של אנשי אקדמיה, שאוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם תשמחנה לקבל.

שלך,
חלקיק אבק


תגובות

אבק מדבר — 46 תגובות

  1. ואיך אפשר בלי להגיד מילה על הפערים בין המגזרים השונים בארץ…

    אין מה לעשות. כשבאופן עקבי משתמשים בכספי המיסים של הציבור שמחזיק על גבו את התעשייה שכל כך יקרה למר נתניהו, אותה תעשייה שבתורה תומכת בכלכלת המדינה הזאת, כדי לחזק ציבורים הולכים וגדלים שאינם תורמים חזרה, בדרכים שאינן מקדמות את התעשיה, וכל זאת על חשבון החינוך שכל כך נחוץ כדי לקיים אותה, וכדי להוסיף חטא על פשע עושים זאת בניגוד לרצונו ולמורת רוחו של רוב העם צריך סוג מאד מיוחד של אטימות כדי לקום יום אחד בבוקר ולגלות שהתעשייה שלך ברחה ולהיות מופתע מזה.

    אני תמיד אמרתי שבקצב הנוכחי אני אקח את עצמי, עם קטעי הקוד שלי (מה לעשות, אין תואר, רק תעשייה) ואת כספי המיסים שלי לחו"ל, ומשם אני אצפה במדינה הזאת צועדת בדרך שבחרה לה ומתמוטטת על יושביה.

  2. האמת שגם מבחינה כלכלית אני לא ממש מבין איך זה יעבוד.
    בואו ניקח את המרצים הכוכבים, כן כן אותם אלה שיכולים לקבל משכורות ענק ותקציבי מחקר מעולים וננסה לשכנע אותם להתחנן ליהודים טובים שיתנו להם כסף.
    במשכורת שנצליח לגרד לכוכבים שכאלה היה אפשר לממן עשרות דוקטורנטים אבל מה זה חשוב.
    הכלכלה של ביבי היא לכוכבים לא לאנשים רגילים שבסה"כ רוצים משרה עם משכורת שאי אפשר להתעשר ממנה אבל גם לא צריך להתבייש בה.
    האמת שאני בטוח שאין בכלל תוכנית כזו, לדעתי זו סתם שליפה. לתוכנית אמיתית צריך מקורות מימון מפורטים יותר מ"יהודים טובים"

  3. לגבי השנור, תרומות הן מרכיב חשוב בתקציבה של כל אוניברסיטה, ובמיוחד באוניברסיטאות העילית. אני לא רואה בעייה פה. (כן, כמובן שגם הממשלה צריכה להגדיל את תקציב האוניברסיטאות).

  4. אם להודות על האמת, אני לא בטוח שכדאי להשקיע היום באקדמיה הישראלית. מי שנכנס לאקדמיה היום, הוזנח כבר בתיכון. אולי אפילו כבר ביסודי. מי שכישורי הבנת הנקרא שלו לוקים בחסר, אין לו מה לעשות בספריה.

  5. אכן, אתה באמת גרגר אבק ולאו דווקא בהיבט המטפורי אליו כיוונת.

    אתה 'גרגר-אבק' כיוון שאיכות הביקורת שלך נמצא ביחס הפוך למידת השחצנות שאתה מפגין. טוב יעשה ראש ממשלתנו אם לא יבזבז שנייה אחת כדי לקרוא את הגיגיך.

    אני לא יודע היכן להתחיל עם הביקורת על תוכן דבריך משום שהגיגים כך כך שטחיים שמגיעים ממקום של כל כך הרבה נפיחות עצמית זקוקים למענה שעוקר הרים ממקומם. לא רק שעתותיי אינן בידי אלא גם שאני בספק גדול אם אכשר למשימה. (בעצם אני יודע כמעט בודאות – לא אכשר.)

    ובכל זאת אני קורא את רשימותיך הפתוחות לעין כל מתוך תקווה לקרוא אי פה אי שם ביקורת של טעם. התיכזב תוחלתי?

  6. נברא – לול.

    דובי – טור מצוין. עם זאת, ברשימת המקצועות הנדרשים אצל נתניהו ואנשיו נשמטו הכלכלנים והמומחים למימון – שהם באמת מי שאנשי "מרכז שלם" מבכים את עזיבתם. אני לא חושב שראיתי דו"ח אחד על "בריחת המוחות" שמקורו ימין-כלכלי ולא כלל התייחסות מיוחדת לתחומים אלו.

  7. נברא – אודה לך אם בכל זאת תוכל לתת לי דוגמא אחת לבעיתיות של הטיעון שלי? משהו?

    לשאר: תודה.

  8. פינגבאק: The Daily Dolly 21/10/2009 at The Daily Dolly

  9. אה, יוני – כשאוניברסיטה מגייסת תרומות, זה לגיטימי ונפוץ. כשמדינה מגייסת תרומות כי הוא לא מוכנה להשקיע מכספה שלה במערכת האקדמית שלה, זה עלוב.

  10. פינגבאק: גם-שם » ארכיון » כבוד ראש הממשלה

  11. זו באמת שאלה מעניינת, למה נתניהו חושב שעדיף למשוך כוכבים בעזרת משכורות גבוהות, במקום להוסיף משרות במשכורות בינוניות. הבעיה האקוטית במשיכת מוחות חזרה לארץ היא פשוט שאין תקנים. כמות המרצים מן החוץ היא דבר שלא ראיתי בארה"ב, עת עשיתי שם את הדוקטורט שלי. מה שמצחיק זה שהרבה יותר זול להוסיף תקנים למרצים ולהוסיף מלגות לדוקטורנטים, במקום לרדוף אחרי כמה מוחות שיבואו בשביל לקבל משכורת גבוהה יותר מעמיתיהם.
    המחשבה ששכר דפרנציאלי זה מה שיציל את האקדמיה מראה עד כמה ביבי (והימין הכלכלי בכלל), פשוט לא מבין שיש אנשים שלא מונעים מתאבת בצע. בעיקר אקדמאים, שהשקיעו את כל שנות העשרים שלהם בלמידה במשכורת רעב. אלו אנשים שיש להם ערכים חשובים יותר מממון ומכוח. תן לנו תקציב מחקר, תן לנו תקציב לדוקטורנטים, תן לנו עוד משרות. עזוב אותך מגודל המשכורת, אנחנו בסדר, תודה רבה.

  12. מדויק ומושחז.

    @יוסי
    "למה נתניהו חושב שעדיף למשוך כוכבים בעזרת משכורות גבוהות"? כי זה אורח החשיבה שלו. כי הוא מוקף באנשים שכסף חשוב להם יותר מכל דבר, והוא בטוח ש'כוכבים' יעשו הכל בשביל עוד חופן דולרים. ככה גם בנויה התכנית הכלכלית שלו.

    @דובי
    "חוקרים בכירים יעדיפו מקום שבו יוכלו לעבוד עם הטובים שבטובים" – ויותר מכך, חוקרים זוטרים יעדיפו ללמוד מהטובים ביותר. בעקרון, יש הגיון בלהביא כוכבים כי איתם באים עמיתים וסטודנטים: אני בטוח שרבים בעולם יעדיפו לבוא למכון ויצמן וללמוד אצל כלת פרס נובל. העקרון רק לא עומד במציאות שבה באמת אין תקנים לאותם הדוקטורנטים, ומה יועיל חוקר בכיר בלי הזוטרים שלידו? אולי מתמטיקאים שכידוע מסתפקים בעפרון, נייר ומחק.

  13. "אני מרשה לעצמי להניח שהאנשים שאתה מעוניין למשוך חזרה לישראל הם אנשי מדעי המחשב, פיזיקאים, כימאים, אולי אפילו מתמטיקאים יכולים להכנס לרשימה שלך."

    נתניהו הוא בן של היסטוריון ואני משוכנע שהוא לא מזלזל באנשי מדעי החברה (יותר משהוא מזלזל בשאר אנשי האקדמיה).

  14. יכול להיות שזה בגלל שאני שייך למדעים המדוייקים המשוקצים כל כך, אבל העולם האקדמי שאני מכיר מאוד שונה מהעולם האידיאלי שאתה מתאר שבו הדברים החשובים ביותר לחוקר הם סביבה אינטלקטואלית, חופש אקדמי ואיכות הסטודנטים לתארים מתקדמים.

    בעולם שאני מכיר תהליך בריחת המוחות קורה באופן הבא: סטודנט מצטיין מסיים דוקטורט בארץ (לרוב), ונוסע לחו"ל לפוסט-דוק. במהלך הפוסט הוא מתחיל להתעניין במשרה במספר אוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. בחו"ל הוא מוצא שלוש-ארבע אוניברסיטאות שמציעות לו משרה, כולל שכר נאה ואופציה סבירה לקביעות. בארץ הוא מוצא במקרה הטוב משרה לתשעה חודשים כמרצה מן החוץ, ובמקרה הרע משרה כמנקה רחובות. בלב כבד, ואחרי התלבטויות, מחליט אותו אדם לקבל את אחת ההצעות מחו"ל. אחרי מספר שנים האדם כבר נשוי עם ילדים לא קטנים, וגם אם רוצים לא קל להגר למדינה אחרת.

    שים לב שבכל הסיפור הזה המניע המרכזי הוא רווחתו האישית של החוקר: האם הוא ימצא עבודה, מה תהיה המשכורת, האם תהיה לו קביעות, כמה קשה לו לעבור עכשיו באמצע החיים למדינה אחרת. שיקולים נאצלים של "איפה אני אוכל לעשות את המחקר הטוב ביותר" נמצאים במקום השני, אם בכלל.

    יותר מזה, רוב הפוסט-דוקטורנטים בניכר באמת מתגעגעים לארץ. אתה כתבת פעם שאתה מרגיש בבית בקנדה הרבה יותר משהרגשת אי פעם בישראל (או משהו דומה). אצל רוב האנשים שאני מכיר זה לא נכון – לפחות בחמש-עשר שנים הראשונות בחו"ל הגעגועים למשפחה, לחברים, לתרבות ולשפה הם חזקים מאוד. תציע לאדם כזה משרה עם קביעות ו-15,000 שקל לחודש, ותראה איך הוא עולה על המטוס הראשון לישראל גם אם במקביל תשרוף את הספריה עד היסוד.

    אני מסכים שלא כל כך קל להביא "כוכבים" מבחוץ. אבל גם פה הסיבה היא רווחה אישית (מדובר באנשים לא צעירים ש"שכחו" כבר את ישראל, חיים המון שנים באותו מקום ומשתכרים היטב. למה שהם ירצו עכשיו את הבלאגן של לעבור מדינה?). תכפיל להם את המשכורת ותתפלא לגלות כמה מהם מוכנים להתפשר על "איכות המרצים הזוטרים".

    אני לא אומר שזה יפה, או נאצל, אבל נראה לי שלתוכנית של ביבי יש יותר סיכוי ממה שאתה חושב.

  15. פלוני, נראה לי שפספסת את הכוונה של דובי, שבעצם מסכים איתך.
    כי ביבי לא מדבר על פוסט דוקטורנטים, הוא מדבר על מרצים כוכבים. הוא רוצה למשוך את המרצה הבכיר לכלכלה, שכבר יש לו tenure בהרווארד, על ידי משכורת ומענק מחקר.

    נראה לי שדובי היה חותם בשתי ידיים על ההצעה לתת תקנים למי שסיים את הפוסט בחו"ל (ע"ע 'ובעיקר באיכות הסטודנטים לתארים מתקדמים, ובאיכות המרצים הזוטרים, שמהווים נדבך חשוב בעבודתם של חוקרים רבים').

  16. תמיד אני שוכח,
    אני רק למדתי מדעי המחשב.
    כשמישהו מציע שמדינת ישראל תשים הון עתק על מימון אנשים שישבו ויתפלספו לגבי האם למדינת ישראל יש זכות להתקיים בכלל,
    וכשמישהו טוען שהשיטה הכלכלית הכי טובה היא לאמץ את משנתו של קארל מארקס, ולחזור לימים הטובים של תקופת הצנע בארץ, ברית המועצות, או איזה לאוס/קובה/צפון קוריאה שכזה,
    מנין תגיע משכורתו?

    האם יהיו אנשים שבוחרים, מרצון, לתרום להם את כספם?
    האם יהיו אנשים שיראו בהגיגיהם מוצר נצרך ונחשק – וישלמו הון עתק רק כדי לשמוע אותם?

    או שהכותב מציע שביבי ישונרר את האזרח, ישלח את כוחות המשטרה ומס ההכנסה אל ביתו ואל מקום עבודתו, ויאמר להם:
    עבדתם קשה לפרנסתכם, מצאתם מוצר למכור, ומצאתם מי שיקנה אותו,
    אבל יש גם דוקטורנט למדעי הכלום, ואף אחד לא מעוניין במוצר שהוא מציע. אז אנחנו ניקח ממך כסף, וניתן לו.
    אל תדאג. אני יודע שזה נשמע לך כמו גניבה. אבל זה לא. גניבה נעשית בהחבא, בלי ידיעת הבעלים של הרכוש. מה שאנחנו עושים עונה להגדרה של "גזל" – לקיחת רכוש מבעליו בכוח הזרוע.

    כמובן שאפשר להתפלסף על המונח "בעלות". אתה מבין, בשביל זה אני משלם לדוקטורנט למדעי הכלום. הוא עוזר לי מחדש להגדיר "בעלות". כך – אני יכול לספר לך, שכשאתה לא מעביר לידיי את הכסף – שאתה הרווחת ביושר ובעבודה קשה – אתה הוא גנב, שכן אני הבעלים של הרכוש שלך. למה? בעיקר כי אני חזק יותר.
    הנה, תוך כדי שדיברנו, כבר הקמתי יחידה חדשה של שוטרים מצוידים בנשק, שמטרתם הבלעדית לתפוס אנשים שלא מעבירים לידיי את הרכוש שלי. כן, שמעת נכון. מעכשיו, 60% מהמשכורת שלך? היא שלי. תשאל אפילו את הדוקטורנטים באוניברסיטה.

  17. דניאל – רק שאני אבין, אתה רציני?

  18. איזה חלק לא נראה לך רציני?

  19. דניאל, תסלח ליובל, לאנשים שפחות מכירים את השיח השוקחופשיסטי/ליברטריאני קצת קשה לפעמים להאמין שאנשים באמת יכולים לחשוב שהדעות שהדעות שלהם תואמות למשהו במציאות כשכל מדינה בעולם פועלת באותה דרך שאתם מכנים "גזל" ו"גניבה".

    וכפי שהעירו לפני, סביר להניח שדווקא נתניהו ירצה לקדם גם השקעה בכלכלנים (אם כי לא במרקסיסטים, אז אתה לא לגמרי טועה). מה שאני לא מבין זה למה אתה תוקף דווקא את "מדעי הכלום" – הרי עיקר הכסף המושקע באוניברסיטאות הולך דווקא ל"מדעי ההרבה כסף" (כמו מה שאתה למדת), שזה בכלל גזל – כי אז המדינה משקיעה במה שמניב לך אחר כך הכנסה נאה. אני מניח שאתה דחית מכל וכל את הכסף שהמדינה השקיעה בחינוך שלך מגן חובה והלאה, בהתאם לעמדותיך הכלכליות.

  20. דובי – אה, לא. אני דווקא בעל קילומטרז' כלשהו בדיוני שוקחופשי (אם כי בעיקר כקורא פאסיבי[1]). ואפילו קראתי כבר מתדיינים בעלי דעות מוקצנות יותר מאלו שהפגין כאן דניאל. פשוט ההתנסחות של דניאל לא הצליחה להבהיר לי האם מדובר באמת בשוקחופשיסט או בפארודיה על כתיבה שוקחופשיסטית. מכיוון שלאחרונה שמתי לב שכמעט כל המשתתפים בדיוני האינטרנט הללו האוחזים בדעות כאלו הם מתכנתים/מהנדסי היי-טק מסוג זה או אחר רציתי לברר האם יש כאן עוד דוגמה לכלל הזה. אני תוהה מה הסיבה לכך.

    דניאל – התשובה לדובי מכילה גם את התשובה לך. תודה על ההבהרה, בכל מקרה.

    [1] הבה רק נגיד שהשמות גיל לדרמן ואורי רדלר אינם זרים לי.

  21. יובל,
    לגבי המקור ההייטקיסטי – אני חושב שזה די ברור.
    כשבחור בן 26, שכבר מתכנת בצורה מקצועית מגיל 16, עובד במקצוע בצבא, מסיים תואר תוך כדי שירות הקבע שלו, מגיע לחברת הייטק, מסתכל על תלוש המשכורת שלו ורואה שהוא משלם מעל 10 אלף שקל בחודש במיסים ישירים, לא כולל מיסים עקיפים כמו 16.5% על כל דבר שהוא קונה, או מס אינפלציה של כ4% בשנה מכל דבר שהוא מנסה לחסוך,
    כשהוא עדיין גר עם ההורים, כי בין לתמוך בהם כלכלית, להחזיק רכב, ולהשכיר דירה, הוא יכול לבחור רק שניים –
    הוא מתחיל לשאול את עצמו שאלות.
    כשבמקרה מדובר באיש הייטק עם אזרחות זרה, שגדל במדינה שבה החופש הכלכלי (היה לפחות) גדול הרבה יותר – במדינה שבה הוריו זכו לשגשוג והצלחה, בעוד שבארץ הם מתקשים להתפרנס – השאלות נשאלות הרבה יותר מהר.

    אני מאמין גם שלאנשי הייטק, הרבה יותר קל לראות נושאים כלכליים כבעיות פרקטיות – ולהתעניין במדע שמאחוריהם. רוב הסוציאל דמוקרטים שפגשתי, או שהם עושים זאת מכוח המומנטום (כשם שאני הייתי, עד שהתעניינתי באמת בכלכלה), או שהם עושים זאת מבחינות טקטיות (רוצים שלום עם הפלסטינים, אז מצביעים מרץ), או שהם מגיעים מתחומים הומניים – היכן שהרגש פחות חשוב מאשר הבנת תהליכים ותאוריות כלכליות.

    דובי –
    נתניהו יעדיף להשקיע בקיינסיאניסטים ובנאו קיינסיאניסטים. כאלה שמאפשרים לו מצד אחד לטעון שהוא דוגל בשוק חופשי, (ולאנשים כמוך לטעון שהוא איש שוק חופשי) ומצד שני, לתת לו יד רחבה בהתערבות ממשלתית בכלכלה.
    הכי אני אוהב לשמוע את הסוציאליסטים קוראים לארה"ב שוק חופשי.
    לרוב אני מפנה אותם לרשימת הרגולטורים האמריקאיים, ולכך שעל כל צירוף ראשי תיבות שאפשר לחשוב עליו, קיים גוף אמריקאי רגולטורי עצום.
    http://www.usa.gov/Agencies/Federal/All_Agencies/index.shtml
    וזה רק ברמה הפדרלית. ברמה של כל מדינה ומדינה, וברמה של כל רשות מקומית(כמו עייריה), יש עוד סדר גודל דומה של רגולטורים ובירוקרטים.

    אחד הכלכלנים שביבי כל כך אוהב, סטנלי פישר, כתב לפני הרבה שנים מאמר בשם:
    "Seigniorage and Fixed Exchange Rates: An Optimal Inflation Tax Analysis,"
    או יותר נכון – "הדפסת כסף, והצמדת המטבע למטבע זר – חישוב אופטימלי של איך להרוויח ממס האינפלציה".
    בקצרה – איך לגנוב כסף מהאזרחים, בצורה שבה הם אפילו לא מבינים שגנבתם מהם כסף.

    כאן המקום לציין שאכן דחיתי את מרבית החינוך שמערכת החינוך הציבורית זרקה עליי.
    למעשה – דבר ממה שלמדתי במערכת החינוך הציבורית לא הביא אותי למקום שבו אני עומד כיום.
    מתמטיקה – למדתי בצורה עצמאית מספרים שההורים היו קונים לי, כדי שאני לא אשתעמם בשיעורים.
    תכנות ומדעי המחשב – למדתי ממקורות חינמיים, ספרים שרכשתי מאמזון, ובמשך הזמן גם מהאינטרנט, ומעבודה מעשית.
    אני מניח שאני חייב את חיי ואת כל הכנוסתיי העתידיות על כך שהמכס לא הכיר אז את השם "אמזון", ולקח לו זמן עד שהוא החליט שהוא לוקח מע"מ על כל הספרים שאני קונה.
    התייאשתי מלימודי התואר במדעי המחשב, כשהבנתי כמה אני לא אלמד שם משהו שאני לא יודע כבר, ומשתמש ביום יום כבר מבחינה מעשית.

    מה שכן:
    א. המדינה לא השקיעה בחינוך שלי. ההורים שלי השקיעו בחינוך שלי, והורים של אנשים אחרים השקיעו בחינוך שלי – המדינה פשוט לא נתנה להם בחירה איך להשקיע את הכסף הזה.
    ב. כבר מזמן החזרתי בעצמי, בכספי מיסים, כל סכום שהמדינה כביכול הוציאה על החינוך שלי
    ג. הגן חובה שלי דווקא היה גן פרטי יהודי – ואני חייב בעיקר לו את העובדה שיכולתי לקפוץ את כיתה א'.
    ד. אתה חושב שאני אוכל לקבל זיכוי מס על כל הספרים שקניתי אז, באלפי שקלים?
    ה. אילו הייתה לי האופציה, להפסיק לשלם מיסים, למעט על בטחון ומשטרה – ולהפסיק לקבל שירותים – למעט בטחון ומשטרה(כאן ראוי לציין שהתנדבתי הן במשמר האזרחי, והן לשירות קבע במשכורת 3500 שקל בחודש, בנוסף לשירות החובה) – הייתי עושה זאת היום – כל עוד המדינה הייתה מאפשרת לי לרכוש את שאר השירותים כרצוני.
    ו. בוא נודה בזה. כספי המיסים שלי לא הולכים לא לחינוך, ולא לבטחון. הם הולכים לכל דבר החל ממלונות יוקרה לשרים, דרך משכורות של 40 אלף שקל לנהג אוטובוס בחברת חשמל, קצבאות "תעשו עוד ילדים" לחרדים ולערבים, ודמי "זה בסדר, לא צריך לחפש עבודה". אה, וכמובן – איך לא – ריבית על החובות של הממשלה, כי אחריות פיסקלית זה להומואים, אנחנו מעדיפים להכנס לחובות, העיקר לא לדאוג לתקציב מאוזן.
    ככה אפשר גם לחלק כספים כדי לקנות קולות, וגם לא להעלות מיסים – כדי לא להפסיד קולות.

  22. דניאל – בהחלט, בחלק מההסברים שלך קלעת גם להסברים הכלליים שלי לגבי השיעור הבלתי-פרופורציונלי של אנשי מחשבים על סוגיהם השונים בקרב השוקחופשיסטים בויכוחי האינטרנט (לדוגמה – המחשבה הפשטנית שכל בעיה ניתנת לפירוק לתת-מרכיבים אשר בהם אפשר לטפל באופן "מדעי", או הגישה השחצנית הכללית של "אני עושה הכל בשתי ידי ולא צריך אף אחד אחר" שמתעלמת מחלקים משמעותיים מהמציאות, ועוד). אבל אני חושב שיש משהו עמוק יותר מזה. לא מטריד אותך, לדוגמה, המיעוט של האנשים שממש למדו כלכלה שאוחזים בתפיסה השוקחופשיסטית? זה לא נראה לך מוזר? או שבמסגרת הזלזול הכללי בכל מי שלא למד מדעי המחשב גם הם נזרקים כלאחר יד?

  23. סקופ – התגלה האדם הזקן ביותר בעולם! דניאל, שגדל והתחנך בתקופת 'הברונים השודדים'!

    (ממצא א' – שגדל במדינה שבה החופש הכלכלי (היה לפחות) גדול הרבה יותר'
    ממצא ב' – ארה"ב איננה שוק חופשי)

  24. לגבי הקולניות של אנשי ההייטק בקרב השוקחופשיסטים – אני חושב שיש לכך הרבה מאוד סיבות אחרות.
    מרבית האנשים שיש בכוחם להרים בלוג הם אנשי הייטק.
    מרבית האנשים האינטליגנטיים, נמשכים בצורה טבעית לתחומים הרווחים במדינת ישראל – הייטק.
    כך למשל, תחומי העניין שלי רבים ומגוונים. אני מאוד נהנה מפיסיקה, גאולוגיה, כלכלה, חקר תרבויות, לימודי שפות, והסטוריה. אבל אין מקצוע טוב יותר להתפרנס בו, מאשר תחום ההייטק.
    תחום ההייטק הוא גם אחד התחומים היחידים בארץ שאפשר לומר שהשוק בהם הוא כמעט חופשי לחלוטין (למעט מענקי המדען הראשי – שאני מאמין שצריך לבטל, וההתערבות הבוטה בשערי המט"ח, שמחזיקה כל מיני חברות היום בחיים, למרות שאין להן זכות קיום מבחינה כלכלית). מי ששואף יום אחד להצליח לא רק כמתכנת, אלא גם כסטארטאפיסט, חייב לרכוש לעצמו גם השכלה בכוחות השוק.

    שים לב שמרבית האנשים שפעילים באינטרנט נגד השוק החופשי, מגיעים מהמגזר הציבורי. בשוק חופשי אמיתי, הם היו כרגע ללא עבודה. בעבודה שחורה למשל, זה ניכר בצורה קיצונית.

    לשאלה האחרונה שלך, העלית שתי סוגיות שמטרידות אותי במיוחד.
    הסוגיה האחת – לימודי כלכלה בסיסית במערכת החינוך
    איך זה, שב12 שנות לימוד פלוס גן חובה, למדתי, בניגוד לרצונותיי, אך בכפיית המערכת, כל דבר החל מפירושים של קאסוטו לפסוקי תנ"ך, הדרך שבה נוצר המכתש הגדול, משוואות עם שני נעלמים ממעלה רביעית, שירים של אלתרמן, שירים של רוברט פרוסט, מחזות יוונים, מה זה אקרוסטיכון, ותהליך הסרת חסינות מחבר כנסת,
    ועדיין – אף לא שיעור אחד, ב13 שנים, לא הוקדש להבנה של דברים בסיסיים כמו:
    "היצע וביקוש", "מה זה כסף", "ריבית", "אינפלציה", "מיסים", "מדד המחירים לצרכן" וכו'.
    אני מתאר לעצמי שאם תשאל היום בן 18 בוגר תיכון, את השאלה הבאה, רוב הסיכויים שלא תקבל תשובה:
    "יש לך משכורת של 4000 שקל, ו0 שקל בבנק. אתה ממש רוצה לקנות מחשב חדש, שעולה גם 4000 שקל.
    מה ההבדל בין לחכות עד שהמשכורת תכנס בעוד חודשיים, ואז לקנות את המחשב, לבין להכנס למינוס של 4000 שקל, ואז להכניס 4000 שקל בחזרה בעוד חודשיים".

    אני מאמין שברגע שלמרבית העם תהיה השכלה כלכלית בסיסית, מוסדות השלטון שלנו יתפוררו. מרבית הח"כים, מימין ומשמאל – חוגגים את הבורות הכלכלית שלנו.
    הטמטום הכפוי הזה ממשיך גם באמצעי התקשורת הגדולים. טרם ראיתי כתבה אחת על אינפלציה, שהציגה את הגורמים לו (רמז – הגדלת כמות הכסף). אין כתבה "כלכלית" אחת, שלא מציגה את האינפלציה כמשהו ש"קורה", בזמן שהבנק המרכזי צריך "להלחם" בו.

    שתי שאלות, שטרם מצאתי אדם אחד שידע לענות מבלי לבדוק באינטרנט:
    א. מהו תקציב הבטחון הישראלי, בשקלים, לא כולל סיוע אמריקאי
    ב. כמה כסף, מדי שנה, מדינת ישראל משלמת ב*ריבית* (לא כולל תשלומי קרן) על החובות שלה.
    אני ארשה לך לבדוק באינטרנט בכל זאת, ואז לשאול את השאלה המתבקשת:
    כמה כיסוי תקשורתי יש לתקציב הבטחון?
    כמה כיסוי תקשורתי יש לריבית שכל אחד ואחד מאיתנו משלם על החובות של הפוליטיקאים?

    בסוגיה השניה – מדוע אין אנשי מיינסטרים שמאמינים בשוק החופשי
    החשיבה הכלכלית, שאיננה קומוניסטית, התפצלה ל3 אסכולות:
    הקיינסיאניסטים לסוגיהם – שהאמינו ב"שוק חופשי" עם התערבות ממשלתית חזקה
    המוניטריסטים – לפי התורה של מילטון פרידמן – שהאמינו ב"שוק חופשי" עם התערבות ממשלתית מינימלית בנושא הכלכלי – שמירה על אינפלציה קבועה
    והאסכולה האוסטרית – שהאמינה בכלכלה חופשית אמיתית, והקדישו את רוב המחקר שלהם לשני נושאים:
    אחת – שאלת החישוב במדינות סוציאליסטיות – ובהוכחה ששום מתכנן מרכזי, חכם ככל שיהיה, לא יוכל להביס את מנגנון המחירים וכוחות השוק, ושבהגדרה – כשיש מתכנן מרכזי, תמיד יווצרו מחסורים במוצרים מסוימים, לצד עודפים אבסורדיים במוצרים אחרים
    שתיים – השפעת הבנקים המרכזיים על הכסף שלנו, וכיצד הם הגורמים למחזורי הבועה-משבר-בועה-משבר.
    זוהי גם האסכולה הותיקה ביותר, והיא צמחה כמה עשרות שנים לפני קיינס ופרידמן (שבעיקר הצמיחו את התאוריות שלהם אחרי המשבר הגדול, כניסיון למצוא תאוריה איך למנוע את המשבר הבא).
    בין השמות הבולטים בכלכלנים האוסטרים נמצאים לודוויג פון מיסס, זוכה פרס הנובל פרידריך האייק, קארל מנגר, מורי רות'בארד, ישראל קירצנר, ועוד.

    ראוי לציין, שאת שני המשברים הכלכליים האחרונים – בועת הדוט קומים, ומשבר הסאב פריים – האוסטרים חזו בדיוק מפחיד.
    סרטון ביוטוב בשם "Peter Schiff was right" מראה כיצד מרבית כלכלני המיינסטרים בזו לו וצחקו עליו, בזמן שהוא צופה בדיוק איך המשבר יתפתח.

    אז למה כל המבוא הארוך הזה?
    ובכן, בבתי ספר לכלכלה, לא טורחים אפילו ללמד את עקרונות הכלכלה האוסטרית.
    שתי התאוריות היחידות שנלמדות הן התאוריות הקיינסיאניסטיות, והתאוריה המוניטריסטית (בעיקר כקונטרסט לתאוריה הקיינסיאניסטית).
    אפשר היה לצפות, ולו בשביל הגיוון האקמדאי, וכקונטרסט לתאוריות הרווחות, שגם התאוריה שגורסת שכל התערבות ממשלתית בכלכלה מובילה לכשלים, תקבל סקירה כלשהי.
    לא כך הדבר.

    מאוד קל להבין איך מצב כזה קורה. התאוריות האוסטריות מאוד לא נוחות לממשלות – מימין או משמאל. שניהם חייבים להצדיק את הכסא שלהם, ושניהם חייבים אנשי אקדמיה שתומכים בהתערבות שלהם בכלכלה.
    מי שעובד באקדמיה – לא ינשוך את היד שממנה הוא אוכל. כמה פרופסורים יקומו ויפרסמו מחקרים שאומרים: "אסור למדינה לשלם לי משכורת, הן מסיבות מוסריות (המשכורת שלי נלקחת בכוח מאנשים אחרים) והן מסיבות כלכליות נטו".
    מי שחושב על לימודי כלכלה כהמשך לעתיד, לא יכול לירוק לבאר שהוא הולך לשתות ממנה בקרוב. איך אפשר לחפש עבודה בבנק ישראל – כשאתה חושב שבנק ישראל לא צריך להתקיים בכלל?
    איך אפשר ללכת לעבוד בקרן פנסיה גדולה – כשאתה מתנגד בתוקף לחוקים שמכריחים אנשים להפריש לקרנות פנסיה, ורק לקרנות שמאושרות על ידי המדינה?
    איך אפשר ללכת לעבוד בבנק גדול בארץ, כשאתה מודע לכך שהבנקים מבצעים לא פחות מאשר תרמית פונזי, כמו שמאדוף עשה, רק שהם עושים זאת בחסות החוק?

    כשפרידריך האייק קיבל פרס נובל לכלכלה, הוא נשא נאום שלם – מדוע הוא חושב שאסור להיות פרסי נובל בכלכלה. זוהי גדולה של אדם, שקשה לצפות ממנה לרבים אחרים. האם לדעתך סטנלי פישר או בן ברננקי אי פעם יאמרו שלדעתם – אסור להיות לממשלות מונופול על הכסף שלנו?

    אפילו אם התאוריות האוסטריות הן זבל מוחלט (ואז נשאלת השאלה – איך האוסטרים, עם הזבל המוחלט שלהם, היו היחידים לחזות את משבר הסאב פריים) – לא ראוי שהן ילמדו? לא ראוי להוכיח מדוע הן זבל מוחלט?

    איננו יודע איך הדברים בתחום המחקר שלך,
    אבל אתה ודאי כאקדמאי מודע מאוד לפוליטיקות הרבות שקשורות באקדמיה.
    מימון מחקר, פרופסורה, מלגות, השתתפות בכנסים – כולם כלים שבהם אפשר להשפיע על החופש האקדמי. וזה עוד לפני שדיברנו על צנזורה עצמית.

    מאחר ויש המון המון כסף וכוח פוליטי בהתערבות בכלכלה, זה לא מפתיע שיהיו גורמים בעלי כוח והשפעה, שיזרקו הרבה מאוד כסף כדי לקדם את המחשבה שמתנגד לחופש.
    ג'ורג' סורוס למשל, מיליארדר אמריקאי שעשה הרבה מאוד כסף על הפרשים בשערי מטבע (שנגרמים בעיקר מהבנקים המרכזיים העולמיים) –
    שופך עכשיו 50 מיליון דולר, על הקמת גוף מחקר, שמטרתו אחת ויחידה – להתנגד לשוק החופשי:
    http://www.examiner.com/x-11748-Jefferson-County-Conservative-Examiner~y2009m10d28-Soros-attacks-capitalism-with-50-million

    סורוס אגב, נאבק בשוק החופשי כבר מעל 12 שנה – מאז שנהיה עשיר מספיק כדי להשפיע על פוליטיקאים.

  25. דרומי,
    מוזר שאתה בוחר להזכיר את הברונים השודדים.
    ביניהם היו שמות כמו JP Morgan, ורוקפלר – הנהנים העיקריים מהקמת הבנק המרכזי האמריקאי, והדוחפים העיקריים להקמתו.

    השם הראשון ודאי מוכר לך גם מתכנית החילוץ הממשלתית, אז זרקה ממשלת ארה"ב טריליונים מכספי משלם המיסים, כדי להציל תאגידי ענק כושלים.
    מוזר איך תוך מאה שנה, מטרת הממשלה מתהפכת מ"לפרק את הטרוסטים", ל"להציל אותם בכספי מיסים – כי הם גדולים מדי מכדי להכשל – ובכך להשאיר אותם גדולים ומונופוליסטים".

    השם השני מתקשר להקמת הגוף הזה:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Council_of_Foreign_Relations
    מעניין כמה השפעה יכולה להיות לבעל הון על גורמי שלטון, בייחוד כשזו רשימת החברים בעבר ובהווה:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Members_of_the_Council_on_Foreign_Relations

    הרגולציה הממשלתית פועלת יותר ויותר להקמת טייקונים, מאשר ל"שבירה שלהם".
    זה לא מפתיע כמובן – זה סוד ידוע, שמכל ההשקעות הכלכליות שיכול בעל הון לעשות עם הכסף שלו, כנראה שתרומה קטנה לפוליטיקאי, תניב את התשואה הגבוהה ביותר.

  26. דניאל –

    אני לא מתכוון להכנס כרגע לויכוחי שוקחופשי מול סוציאל-דמוקרטיה, בעיקר כי אני חושב שזהו ניצול לרעה של בימת הבלוג של דובי (שאם זכור לי, לא מחבב במיוחד דיונים בנושא). כפי שכתבתי – יש לי קילומטרז' מה בפתילי אינטרנט כאלו, אז לא חידשת לי דברים רבים בהערצה לאסכולה האוסטרית (דרך אגב – למה שללת מפון האייק את קידומת ה-"פון" שלו? רק למיסס מגיע?) וכדומה.
    מה שמעניין אותי כרגע היא השאלה שהעליתי מקודם – אותה "קולניות של אנשי ההייטק בקרב השוקחופשיסטים" כניסוחך הקולע. לצערי, אני לא ממש מסכים עם הקביעה שלך ש-"מרבית האנשים האינטליגנטיים, נמשכים בצורה טבעית לתחומים הרווחים במדינת ישראל – הייטק" (הייתי אומר שזו אפילו קביעה שחצנית). אני חושב שתמצא אנשים אינטילגנטים לא פחות באקדמיה. חלקם, לדוגמה, אפילו חוקרים מערכות כלכליות. אפשר לזלזל בהם ולהסביר שהם רק משרתים של הממשלות (אגב, מי שהיה קורא כמה תגובות למעלה היה מגלה פתאום שבאקדמיה אפשר גם לשבת וממש לא "לשרת את הממשלה", ושזה אפילו הפריע לך). אבל בכל זאת יש כאן גוף ידע לא קטן שהושקעו שנים רבות של מחשבה על ידי אנשים שחלקם בהחלט לא טפש. גם לי יש ביקורת רבה על הדרך בה מלמדים כלכלה בישראל (וכנראה שברוב העולם) – אם כי מהכיוון ההפוך – ועדיין אני לא מבטל לחלוטין את הידע והכלים התיאורטיים שהתפתחו שם באופן גורף כל כך.

    אבל מעבר לכך – אני חושב ש-"הקולניות של אנשי ההייטק בקרב השוקחופשיסטים" מלמדת משהו לא רק על התומכים בסוציאל-דמוקרטיה ועל פרופסורים לכלכלה (שכמובן כולם מוטים מאינטרסים אישיים בלבד, בניגוד לתומכי השוקחופשי). אני מנסה לחשוב האם היא יכולה ללמד משהו על לימודי המחשבים והתכנות בישראל, ועל העוסקים בתחום. מעבר, כמובן, להבחנה שלך על כך שהם האנשים האינטילגנטיים ביותר בארץ.

  27. אם כבר, מדוע השמטתי את האאוגוסט.

    אני אתקן את עצמי, לפני שתחוש יותר מדי רגשי נחיתות:
    מרבית האינטליגנטים בשוק הפרטי, למעט אלה שעובדים בתחומי הפיננסים – איתם יש לי בעיקר חילוקי דעות אידאולוגיים, ואני חושב שאלולא הממשלות היו מעניקות להם כל כך הרבה כוח – היו הרבה הרבה פחות רווחיים.

    אני מתנגד בתוקף לסבסוד ממשלתי של האקדמיה, בייחוד בתחומים ה"רווחים" של מדע וטכנולוגיה.
    אם איש מדעי החברה עוד מסוגל להציג את עצמו כמסכן שאלולא סבסוד ממשלתי, יהיה חייב, חס ושלום, למצוא עבודה שרווחית למישהו,
    הרי שבחומי המדעים והטכנולוגיה, אין שום הצדקה לכך.

    בבואנו לקחת מוח גדול, דוגמת אנשים כעדי שמיר, אלי ביהם, יעקב זיו ואברהם למפל, דרוש מנגנון כלשהו כדי שהחברה תוכל לנתב אותם לחקור תחומים שבהם הם יועילו הכי הרבה – ויקדמו את החברה האנושית הכי הרבה.
    מי מחליט אבל, מהו "תחום מועיל"?
    מי מחליט מה יהיה הדבר מספר אחת, שיקדם הכי הרבה את חייהם של אזרחים מן השורה?
    האם זה אלגוריתם הצפנה, כדי להגן על המידע הפרטי שלהם?
    האם זה אלגוריתם דחיסה, כדי לחסוך בעלויות אחסון?
    האם זה אלגוריתם תקשורת, כדי לקדם מערכות תקשורת זולות יותר?
    האם זה אלגוריתם עיבוד תמונה, כדי שמצלמות דיגיטליות יוכלו לצלם גם בלילה?
    האם זה אלגוריתם עיבוד וידאו, שיאפשר למכוניות לזהות סכנות מתקרבות?
    אולי בכלל אלגוריתם בינה מלאכותית, שיכול להוזיל בצורה דרסטית את עלויות יצור המזון?
    ומי אמר שטוב שלמפל וזיב יהיה אלגוריתמאים? יתכן והכי טוב היה אילו היו חוקרים ביולוגיה, ומוצאים דרך ליצור בשר פרה סינטטי זול.

    המנגנון היחידי שמסוגל לנתב אנשים לתחומים בהם יהיו הכי מועילים , הוא מנגנון השוק. בעולם ישנה התנגשות של רצונות. יש אנשים שהכי חשוב להם הפרטיות, יש אנשים שהכי חשוב להם לחסוך בעלויות ביטוח חובה, על ידי צמצום הסיכוי שלהם להכנס לתאונה. יש אנשים שהכי חשוב להם לאכול בשר, אבל אינם יכולים להרשות זאת לעצמם.
    האגרגציה של הרצונות שלנו, מתורגמים להיצע וביקוש, ובסופו של דבר – למנגנון מחירים.
    מי שיודע למצוא פתרונות לבעיות אמיתיות של בני אדם – הרי שיש לו פוטנציאל רווח גדול.
    מי שחוקר תחומים שאינם מועילים, או אינם רצויים – ימצא את עצמו ללא לקוח וללא דרישה.

    האם זה בהכרח אומר שרק מקצועות רווחים ישרדו בעולם?
    ודאי שלא. ישנם אנשים שעבורם התמריץ הכי גדול, הוא לחקור תחום שהם אוהבים. הם יהיו מוכנים לעבוד בשכר נמוך, במשרה חלקית, ולחיות בתנאים בסיסיים – והעיקר, שיוכלו לעסוק בתחומים שמעניינים אותם.

  28. דניאל –
    כפי שציינתי, וחזרתי וציינתי, אני מכיר את שלל טיעוני השוקחופשי לגבי האקדמיה, התאמת מנגנון השוק (תורת המחירים והיצע-ביקוש) לפתרון כל בעיה בעולם באופן אופטימלי ומוסרי וכד'. באופן כללי אני חושב שאני מכיר לא רע את דת השוקחופשי. לא ביקשתי פירוט של העולם האקדמי האידיאלי לפיך וכיצד עליו להיות מנוהל. ביקשתי לדעת מאיפה הזלזול הזה בתחום ידע שלם, המלווה בהתבטאויות כה נחרצות לגביו.
    האם אתה מכיר, לדוגמה, את הדיונים האקדמיים לגבי תופעת האינפלציה, לגביה התבטאת כאן? את הכלים התאורטיים שנבנו כדי לחקור אותה? את ההיסטוריה של התופעה וההיסטוריה של המחקר שלה? לחילופין, השתמשת ממש כרגע במושג "אגרגציה" – אתה מכיר את המשמעויות הטכניות של המושג הזה בעולם הכלכלה? את "בעיית האגרגציה", הפתרונות שהוצעו לה ונקודות הכשל בפתרונות הללו? אבל יותר מהכל – כי אני *לא* מעוניין כרגע, בוודאי שלא מעל במה זו, לפתח דיון טכני ואידיאולוגי בנושאים הללו – האם אתה חושב שבכלל כדאי לך להכיר את המחשבה האקדמית בנושאים הללו ושידיעה כזו רלבנטית אליך?

    לגבי הסיבות לכך שעולם ההייטק מספק את עיקר תומכי השוקחופשי בדיוני האינטרנט אני מבין שאין לך משהו מעבר לכך שהם האינטילגנטים ביותר (וגם עוסקים, לדעתך, בתחום שבו יש "שוק כמעט חופשי"). זה בסדר, גם לי אין תשובות נחרצות לגבי התופעה המסקרנת הזו. חשבתי שאולי חלק מהמשתתפים האחרים בדיון (אם נותרו) יכולים להעלות הצעות נוספות (דובי? דרומי? מישהו?).

    אחתום בהודעת הרגעה קצרה: אתה לא צריך לדאוג – לא היית אפילו קרוב לגרום לי רגשי נחיתות אינטלקטואלים.

  29. יובל –
    בתור הייטקיסטית, יש לי השערה. זה שוק שמתאפיין ברמות שכר גבוהות יחסית ובתרבות של רדיפה אחרי כסף, כמו שאמר לי פעם מישהו בחברה שהתראיינתי אצלה: "יש לכולנו מטרה משותפת, והמטרה היא שהמוצר יצליח וכולנו נעשה בוחטות של כסף". אפשר לראות את זה בנטייה של הרבה אנשי היי-טק לחשוב על רעיונות לסטארט אפים ש"יעשו את המכה" כדי שהם יהיו "מסודרים" ויוכלו לפרוש מההי-טק לעבור לגינון (ירקות או ילדים, שמעתי את שתי הגרסאות).
    מעבר לזה, השמועה אומרת (ואל תצלבו אותי אם אני טועה, אין לי את הרקע הכלכלי) שאנשי ההי-טק מחזיקים על גבם החלוש מישיבה מול מחשב את כלכת המדינה בכספי המיסים שלהם.
    עושים 1+1 ומקבלים אנשים שיש משהו שחשוב להם (כסף), יש להם הרבה ממנו (יחסית), ו"לוקחים" להם אותו, אז הם מרגישים שדופקים אותם והם קולניים לגבי זה.
    אין כאן מסתורין מיוחד.

  30. מהתגובה הראשונה שלך, אתה מתייחס בביטול לדברים שלי,
    מחפש איך להשתיק אותי,
    "אני כבר מכיר את שלל הטיעונים שלך",
    מבטל את מה שיש לי להגיד בכך שאתה "לא ביקשת" שאני אגיד אותם (והרי מה שלא בקשת שאומר, אין לי שום זכות לומר),
    אתה מזלזל בידע האקדמי שלי, מבלי להכיר אותו,
    אתה "לא מתכוון להכנס איתי לדיון בנושא X",
    ואתה קובע, עבורי, מה מותר לי לומר ומה לא, על הבמה הזאת – שאיננה שלך.

    אני מקווה שהמחקרים האקדמים שלך נראים קצת יותר טוב.

  31. דניאל –

    אני מתנצל. בסך הכל ניסיתי לנתב את הדיון לדברים שמעניינים אותי. צר לי אם נפגעת מכך. כמובן שאני לא יכול להכתיב לך מה לכתוב ומה לא, ובוודאי שלא כאן בבלוג של דובי. אתה יכול לכתוב מגילות כאוות נפשך, על כל נושא שבעולם, כל עוד דובי לא מתעצבן. בסך הכל העליתי שאלות, והתרעמתי כשהחלטת לענות לי – הרי הפנית את דבריך אלי בפתיחת התגובות שלך – מבלי להתייחס כמעט בכלל לשאלות שלי אלא לחזור שוב על אג'נדה שאני כבר מכיר. גם בתגובה הנוכחית שלך לא התייחסת לשאלות שלי. זו כמובן זכותך המלאה, כמו שזכותי לא להכנס לדיון בנושא X כשאני לא מעוניין בכך.

    אני לא מבין את הקביעה "אני מקווה שהמחקרים האקדמיים שלך נראים קצת יותר טוב" – יותר טוב ממה? אתה יודע בכלל מהו תחום המחקר שלי?

    מכיוון שנראה שנושא הדיון שמעניין אותי לא מעניין אותך (וחבל), אאחל לך רוב אושר ובריאות.

    הילה –
    גם אני חשבתי כך. אבל אני חושב שזה הסבר לא ממצה – יש תחומים אחרים (עריכת דין? בנקאות השקעות? רפואה פלסטית? סחר ביהלומים?) שגם עליהם מסופר שיש בהם תרבות של "רדיפה אחרי כסף", וגם הם ממוסים באופן משמעותי. אבל משהו בתחומים הללו גורם לכך שהם לא ייצרו את תפיסת העולם הזו באופן כל כך מוטה.

  32. וכאן אני אתחבר (חלקית) לתשובה של דניאל – תחושת הבטן שלי היא שאנשי היי-טק מהווים נתח משמעותי מתרבות הבלוגים בארץ. כלומר – נראה לי שאם תפלח את הבלוגרים (והמגיבים בבלוגים, לצורך העניין), לתחומי עיסוק שונים, ותספור את כמות התחומים שבהם אנשים מרוויחים יחסית הרבה כסף שהם לא רוצים שיקחו להם, תמצא שאנשי היי-טק הם הרוב.
    יכול להיות שהתחושה שיש הרבה מאוד אנשי היי-טק בסביבה לא מדוייקת כי באופן טבעי אני נמשכת לבלוגים טכנולוגיים, אבל עדיין.

    מעבר לזה – מהיכרותי האישית עם אנשים שעוסקים בתחומים רווחיים אחרים שממוסים באופן משמעותי, כמו שתיארת אותם, הם מגלים את אותם מאפיינים: תמיכה בשוק חופשי, קולניות (גם אם לא מעל דפי הרשת), ונסיון להמנע ככל האפשר מתשלום מיסים (במסגרת החוק, כמובן).

  33. הילה –

    אני מסכים איתך שבעיסוקים אלו יש שיעור גבוה מהרגיל של תומכים באידיאולוגית הניאו-ליברליזם של הפרטה, צמצום הממשל וכד'. אני משער שבאופן כללי, ובצורה לא מפתיעה, ככל שהמצב הסוציו-אקונומי גבוה יותר כך תהיה יותר נטיה לתמוך בתפיסה הכלכלית הזו. אבל זה לא בדיוק שוקחופשיזם.

    השוקחופשיזם/ליברטריאניזם היא אידיאולוגיה הרבה יותר קיצונית (במובן מסוים היא פשוט מתקבלת מהקצנת הניאו-ליברליזם עד למקסימום האפשרי) – היא מדברת על חיסול כמעט כל תפקידה של המדינה, למעט משטרה חזקה וצבא. כלומר העברת *כל יתר* הסמכויות שכיום יש בידי המדינה לידי השוק הפרטי, החל מפיקוח על רפואה, דרך בניית תשתיות (יזמים יבנו תחנות כח וימכרו את החשמל וכו') וכלה בפירוק החינוך הממלכתי. לתפיסתם, מנגנון השוק החופשי הוא המנגנון הצודק ביותר והיעיל ביותר להסדיר את כל האינטראקציות והתפקודים החברתיים.

  34. חלילה לי, כאחד מאותם אנשים לא אינטליגנטיים במיוחד שסמוכים על שולחנו של משלם המיסים כי אין לי שום דבר מועיל לעשות (אם כי, יש לציין, אני לפחות לא אחד מאותם אומרי ההן שמנסים לרצות את המדינה על ידי אמירת דברים שינעמו לאזני מקבלי ההחלטות ומחלקי התקציבים – מצד שני, זה כנראה אומר שאני גם טיפש וגם טמבל), להשתתף בדיון עם אחד מאותם נפילים בני ימינו, אנשי ההיי-טק.
    קרה המקרה ויש לי הרבה חברים שעוסקים בתחומי ההיי-טק למיניהם, ולכן אני לפחות יכול להעיד, על בסיס זה בלבד, שיש, ככל הנראה, גם הרבה אנשים אינטליגנטיים שדוחים מכל וכל את הגישה השוקחופשיסטית שאתה מציג. למעשה, בנערותי הייתי הרבה יותר שוקחופשיסט, ודווקא הם, אותם עובדי גוגל ויבמ וחוקרים ב-MIT דיומא, שכנעו אותי בצדקת הסוציאל-דמוקרטיה. אז כנראה שבכל זאת אין קשר חד-חד-ערכי בין אינטליגנציה לתמיכה בשוק החופשי חסר הגבולות של דניאל.

    אם יותר לי בכל זאת, בהנתן הנתון הזה שלעיל, בכל זאת להציע תאוריית פסיכולוגיה-בגרוש לריבוי ההייטקיסטים בשורות הכת השוקחופשיסטית, אני חושב שהמקור לכך הוא בכך שחלק גדול מההייטקיסטים הם אכן "סלף-מייד מן". כמו דניאל, הם אינם חבים את הצלחתם לשום מערכת ממשלתית, אלא לתחום עניין שהיה להם מנעוריהם, ושהם השקיעו מזמנם ומכספם כדי לפתח את הידע שלהם בו. זאת, להבדיל מרופאים ועורכי דין שבהכרח באים במגע עם מערכות ממשלתיות במהלך הכשרתם ועבודתם, כך שאינם יכולים לטעון לחוסר ערך של המדינה. הניתוק הזה מאפשר לאיש ההייטק לראות את העולם שסביבו כמורכב משני סוגים של אנשים – אנשים כמותם, שאינם זקוקים לסיוע, ואנשים שאינם ראויים לסיוע משום שהם לא מסוגלים לדאוג לעצמם (ממגוון סיבות). יול, ידידו של נמרוד, הוא דוגמא טובה לאנשים כאלו (וכמה לא מפתיע – איש הייטק שהצליח בכוחות עצמו ולמרות כל המגבלות שעמדו בדרכו).
    כאמור, לא כל אנשי ההייטק הם כאלו. ישנם אלו שמסוגלים לראות מעבר לאפם שלהם, להבין שזה שהם החריגים לא אומר שכל השאר פשוט לא התאמצו מספיק, אלא בדיוק את זה: שהם החריגים. ששפר מזלם, ושאי אפשר לקיים חברה שמבוססת על הצלחתם של בני המזל, אלא צריך לסייע גם לאלו שנולדו עם הורים פחות דוחפים, או עם פחות כסף בבית, או – מה לעשות – אולי אפילו פחות אינטליגנטיים; שמדינה צריכה תחבורה ציבורית לא רק איפה שיש הרבה אנשים שישתמשו בה אלא גם – ובמיוחד – באותם אזורים מרוחקים יותר שם לא יהיה כלכלי להפעיל מערך אפקטיבי של תחבורה ציבורית; שישנם דברים שאינם נמדדים בכסף, ולכן "כמה כסף יש שם בחוץ שאנשים מוכנים לשים על זה" הוא לא מדד נכון כדי להחליט לגביהם; שבעית הפעולה הקולקטיבית היא דבר שרק ארגון כמו מדינה יכול להתגבר עליו, ושכולם יפגעו בלעדיו, גם אנשי ההייטק שמרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש.
    בקיצור, היותו של אדם הייטקיסט יציר-כפי-עצמו משחררת אותו מהמחוייבות להבין שהוא פועל בתוך חברה. מי שלא הזדמן לו להכיר בעובדה הזו בדרכים אחרות, יהיה שוקחופשיסט קיצוני. השאר, לא. אינטליגנציה, גבוהה ככל שתהיה, אינה ערובה כנגד עיוורון.

  35. דובי, יובל, הילה – בואו לא נשכח את הרקע של הדיון הזה. לא היה הייטק ישראלי בלי התעשיות הבטחוניות. בלי היחידות הטכנולוגיות של הצבא ובלי התעשיות הבטחוניות, לא הייתה כאן תשתית טכנולוגית ראויה – ובלי תשתית טכנולוגית כזו, אף self made man לא היה יכול לעשות את עצמו לגמרי לבד.
    כלומר, גם אם ההייטקיסטים הישראלים לא זוכרים את זה, הם עדיין חייבים הרבה מאוד למדינה.

    דניאל – אתה צודק, התעשיות הבטחוניות היו רק מקל בגלגלי ההיטק הישראלי. אם לא תע"ש, יוסי ורדי היה ממציא את אייסיקיו כבר בשנות ה-50.
    (ואגב, אני אשמח לקבל תשובה – באיזו ארץ נורא חופשית גדלת, בהנחה שזה לא ארה"ב?)

  36. דרומי – אתה, כמובן, צודק, אבל ההסבר שלי היה במוצהר פסיכולוגיסטי, ולכן התייחס לדברים כפי שהם נראים מנקודת המבט של אנשים כמו דניאל, שבקלות יכולים להתעלם מהמערכת המסועפת שסביבם שאפשרה להם להיות "סלף-מייד". אחרי הכל, דניאל גם מרשה לעצמו להתעלם מהתפקיד הקריטי של מחקר בסיסי ותיאורטי בתחומי המדעים השונים, בהתפתחות הטכנולוגית שהוא כל כך מפאר ומהלל – מחקר שמקדים את היווצרות הבסיס הכלכלי לו, ולכן בהגדרה אינו יכול להסתמך על תמיכה כלכלית מראש.

  37. דרומי – רק לשם הבהרה, אני האחרונה שתשכח את תפקיד התעשיה הבטחונית בדיון.
    בניגוד לדניאל שלמד מגיל צעיר מדעי המחשב ומתמטיקה, והתעניין לבד, ועסק בתחום בצבא, ועכשיו הוא הייטקיסט וסטארטאפיסט וכלכליסט וסופרמן, כולם מגולמים ב self-made-man אחד,
    אני למדתי מגיל צעיר מתמטיקה ומדעי המחשב, והתעניינתי לבד, ועסקתי בתחום בצבא, ועכשיו אני היי-טקיסטית, אבל לחלוטין תוצר של המערכת הבטחונית שסיפקה לי הכשרה פורמלית, נסיון וכיוונים לעתיד, ושמה עלי תווית רשמית של אשת מקצוע.
    אני מניחה שהכל זה עניין של השקפה (;

  38. פינגבאק: תא אופק מציג: מרוב דובים לא רואים את היער | תא אופק

  39. פינגבאק: יהיה טוב, יהיה בסדר, יהיה רע, יהיה בסדר (י"ג 25.10.2009) « דרך ארץ Live

  40. פינגבאק: לא שומעים! » אקדמאי יקר, מדינת ישראל רוצה לתת לך זין. כזה גדול.

  41. פינגבאק: מצב האקדמיה: הפרטה, בריחת מוחות, החזרת מוחות ועוד « מאסף

  42. פינגבאק: לא שומעים! » נפולת של נמושות