בן-גוריון בחברה טובה

ה-ESRB, הארגון שאחראי על קביעת הגבלות הגיל למשחקי מחשב, הגביל את המשחק Rock Band: The Beatles ((אגב, אם אתם אוהבים אותי, אני אשמח למתנת יומולדת מוקדמת. אפרופו, אם אתם שונאים אותי ומחפשים דרך לגרום לי להפסיק לכתוב את השטויות האלה בבלוג שלי, הנה אופציה חוקית להשגת המטרה הזו.)) לבני-נוער ומעלה (במקום לתת לו דירוג "E" עבור "everyone"), משום שהביטלס, כידוע, משחיתים את נפשם הרכה של ילדים: הדירוג ניתן למשחק בשל "התייחסויות לטבק". מה שמעלה את השאלה האם לוסי בשמיים עם יהלומים יכלל במשחק, ואם כן, מי המטומטמים האלה ב-ESRB?

חופש התנועה (וגם: סוף העולם)

כבעליה הגאה של קונסולת Wii של נינטנדו (למרות שאין לי כל כך זמן לשחק בה נכון לעכשיו – אבל אני מצליח להגניב כמה דקות של סופר מריו גלקסי מדי כמה ימים), מאוד התעניינתי לשמוע מה תחשוף נינטנדו בתערוכת המשחקים E3. הסיפור המרכזי משם היה ה-MotionPlus, תוסף חדש לבקר המהפכני של הווי. התוסף נועד לשפר את יכולתו של הבקר לעקוב אחרי תנועות השחקן גם כאשר הוא אינו מופנה לעבר המקלט שמונח מעל (או מתחת) לטלוויזיה. התוסף בא בעקבות תלונות הן מצד שחקנים והן מצד מפתחים על ביצועים פחות מאופטימליים של הבקר בתצורה הנוכחית שלו – אבל נינטנדו טרחו לפתח אותו רק כשמשחק חדש שהם עצמם פיתחו נתקל באותה מגבלה שמפתחים אחרים כבר דיווחו עליה.

עכשיו פיסי מגזין מדווחים שהתוסף החדש בעצם גורם סוג של כאב ראש לנינטנדו. עד כה, נינטנדו הכריחה את המפתחים שרצו לעשות שימוש בתוספים לבקר (חוץ מהנונצ'ק, שמגיע יחד עם הקונסולה עצמה) לדאוג לאפשר משחק גם בלי התוסף. כך, למשל, גיטר הירו לווי מאפשר לשחקן שמעוניין בכך לנגן גם ישירות על הבקר, בלי לחבר אותו לבקר הגיטרה של המשחק. אין שום סיבה הגיונית לעשות זאת, אבל ככה זה. הבעיה היא שקצת קשה להעלות על הדעת איך אפשר לפתח משחק שמתבסס על היכולות המשופרות של ה-MotionPlus בלי לחייב שימוש בו. מצד שני, אם נינטנדו תאפשר למפתחים להתבסס על התוסף החדש, המשמעות היא ששחקנים יאלצו לקנות את התוסף כדי לשחק בהם, ומכאן הדרך קצרה לפרגמנטציה של הקהל של ווי, דבר שנינטנדו מעדיפים להמנע ממנו.

על פי פיסי מגזין, אחת האופציות שנשקלת כעת היא למכור בקרים חדשים כשהם כבר כוללים את התוסף החדש, שזה יופי ואני בעד, אבל יש עם זה בעיה קטנה: יש כמה עשרות מיליוני אנשים שכבר קנו קונסולת ווי, ורבים מהם אף קנו בקרים נוספים מעבר לבקר הבודד שמצורף למארז. האם להעניש אותם?

אני חושב שהפתרון ההגון היחיד הוא להפסיק להתייחס לתוסף החדש כאל תוסף אופציונלי ולקרוא לו בשמו האמיתי: מדובר בטלאי חומרה, שבא לתקן פגם בבקר המקורי. לכן, מן הראוי שנינטנדו תיקח על עצמה לספק לכל מי שרכש בקרים את התוסף חינם, או במחיר סמלי בלבד. יש לזה תקדים: כאשר נינטנדו החליטה להוסיף לבקרים שלה מעטפת סיליקון להגנה מפני מכות, ניתנה האפשרות לצרכנים לפנות לנינטנדו ולהזמין מהם בחינם מעטפות בכל כמות.

עד כמה שידוע לי, הטכנולוגיה הכרוכה בתוסף החדש עולה דולרים בודדים, לכל היותר. אם נינטנדו תדרוש מהצרכנים הנאמנים שלה לשלם עוד כמה עשרות דולרים בשביל משהו שיהפוך לתוסף הכרחי, תהיה כאן פגיעה משמעותית באמון. אני מקווה שהם יעשו את הדבר הנכון.

(ולא, להגביל את השימוש בתוסף החדש למספר מצומצם של משחקים זה לא פתרון, מר אגוצ'י. תודה).

מאיץ החלקיקים של מעבדות צרן הולך ומתקרב ליום ההפעלה שלו, כך מדווחים היום ב-BBC. שישה מתוך שמונת החלקים של המאיץ כבר נמצאים בתהליך של קירור עמוק שצפוי להביא אותם לטמפרטורה של 1.9 מעלות קלווין – פחות מטמפרטורת הרקע של החלל. אני לא זוכר איפה, אבל בזמנו קראתי על חשש שהניסוי שמבקשים לבצע החבר'ה בצרן עלול, ברמה כזו או אחרת של הסתברות, ליצור חור שחור קטן. הבעיה עם חורים שחורים קטנים היא שהם לא נוטים להשאר קטנים לאורך זמן. כלומר, יש סיכוי מסויים שבקיץ הבא כדור הארץ יבלע על ידי חור שחור שיצרנו בעצמנו.

ואני אומר לשוויצרים: בהצלחה!

כמה קצרים

1.

יואל ספולסקי כותב על שרות חדש, TripIt.com שמאפשר למשתמש לשלוח אליו את כל האישורים האלקטרוניים של טיסות, מלונות וכיו"ב, והשירות מייצר עבורכם לו"ז מסודר כולל התראות ב-SMS. איכשהו, סוגיית הפרטיות כלל לא עלתה בפוסט הזה. מוזר.

2.

וואו.

[gv data="Jd3-eiid-Uw"][/gv]

(דרך)

3.

אין קישור, כי זה משהו שקראתי בספר. בקנדה לפני אי אלו לא יותר מדי שנים, מישהו נעצר על נהיגה בשכרות. השוטר שעצר אותו הקריא לו את הזכויות שלו כפי שנדרש בחוק וביצע בדיקת אלכוהול שמצאה אותו הרחק מעל הרמת המותרת. במשפט השופט קיבל את טענת הסניגור שמרשו היה כה שיכור בזמן שהקריאו לו את הזכויות שלו, שאין סיכוי שהוא הבין את מה שנאמר לו, ולכן בדיקת השכרות שבוצעה בו אינה חוקית. במילים אחרות, האיש זוכה מעבירת נהיגה בשכרות בגלל שהוא היה שיכור מדי כשתפסו אותו. מבריק.

4.

הילד שלי בשלג

ללא מילים.

להמשיך לקרוא כמה קצרים

זאפ! (וגם: הנאנסת שלא נהנתה מספיק)

אזהרה: הפוסט הזה הולך לעסוק בשני נושאים כל כך לא דומים אחד לשני, שאפשר להאשים אותו בחוסר רגישות קיצוני. אני מבטיח לכם שהסיבה היחידה לכך היא הרצון לחסוך פוסט. זה למען הסביבה. באמת.

אז היום, לרגל היום-שאחרי-בוקסינג-דיי, יצאתי לאזור שבו יושבות מספר חנויות של משחקים כדי לחפש לי גיבור גיטרה III ל-ווי, או, למצער, בקר קלאסי כדי שאני אוכל לשחק משחקים ישנים דרך הקונסולה הוירטואלית. כמובן שבשום מקום לא היה GH3. אבל מה שכן מצאתי הוא את ה-Wii Zapper. למי שלא מכיר, מדובר בחתיכת פלסטיק ששני הבקרים של הווי נכנסים אליה כדי ליצור משהו שנראה בערך אבל בעצם ממש לא כמו רובה. הזאפר המקורי זכור לחלקכם כאותו רובה אור נפלא שבא עם הנינטנדו המקורי, ואיתו שיחקנו את "Duck Hunt" האגדי. הזאפר החדש התחיל את דרכו גם הוא כמשהו שנראה כמו רובה, אבל שוועת הדבילים עלתה השמימה, ונינטנדו, שרוממות הבידור המשפחתי הבלתי מזיק בגרונה, שינתה לו את הצורה.

כדי לתרץ את השינוי הזה, הם הוסיפו משחק לזאפר שמסביר מה זו הצורה הזו: זו קשת מוצלבת (crossbow). המשחק המצורף, אימון הקשמ"צ של לינק (באנגלית זה נשמע יותר טוב), כמקובל בנינטנדו במקרים של משחקים מצורפים, הוא חמוד, כיף, ונטול סיפור לחלוטין: כפי ששמו מרמז, כל מה שיש כאן הוא פשוט אימון קליעה למטרה, שנועד להרגיל אותנו להשתמש בזאפר, על רקע הנופים של הזלדה האחרון.

מה שמבריק בזאפר, כמו גם בקונספט הכללי של הבקר של הנינטנדו, הוא שזו דרך נפלאה להרחיב באופן אינסופי את חווית המשחק (וגם להרוויח לא מעט כסף בדרך), בצורה שהקונסולות האחרות יתקשו יותר לעשות. הראשונים לחשוב על הרעיון היו היוצרים של Guitar Hero שהבינו שלפעמים שווה ליצור בקר מיוחד בשביל המשחק, ולו כדי ליצור חווית משחק יחודית. אבל נינטנדו לקחו את זה למקום רחוק הרבה יותר. כבר היום אפשר למצוא בחנויות המשחקים כמות אדירה של הרחבות לבקר שנועדו לתת חווית משחק ריאליסטית יותר. רובן סתמיות לגמרי – מחבט טניס מפלסטיק עם שקע בשביל הבקר, או הגה כנ"ל – ואלו גם בדרך כלל הרחבות שלא זכו לחותם של נינטנדו עצמה. הזאפר עצמו דורש קצת יותר, ולו משום שהמשחק צריך להיות מותאם עבורו (למשל, הגישה לכפתור ה-A של הבקר לא נוחה עם הזאפר, ולכן פעולות בסיסיות של אישור צריכות להתבצע ע"י ה"הדק" של הזאפר, כלומר כפתור B). הרחבות אחרות שיצאו או שצפויות לצאת, או שעדיין לא צפויות לצאת אבל יצאו ללא ספק, מרחיבות עוד יותר את אפשרויות המשחק. דוגמא בולטת, כמובן, הוא המשטח שבא יחד עם Wii Fit, שמוסיף את הרגליים ואת שיווי המשקל של השחקן לחגיגה שהייתה מוגבלת לידיים עד כה. מה שבאמת מעניין הוא כמה מפתחים חיצוניים יטרחו להמציא לא רק משחק בשביל הווי, אלא גם הרחבת בקר משלהם. מצד אחד, אפשר לדרוש יותר כסף עבור משחק שכולל בקר, מצד שני – זו הרבה יותר טרחה, ויש כאן גם סיכון לא קטן בשביל המפיץ. שלא לדבר עלינו, הצרכנים, שעשויים למצוא את עצמנו עם ערימות של פלסטיק מיותר אחרי שסיימנו את כל המשחקים האלו עם הבקרים המיוחדים שלהם.

היחודיות של הזאפר, עם זאת, הוא שהוא לא באמת מהווה הרחבה – הוא פשוט מנצל את התכונות הקיימות של הבקרים הקיימים בצורה חדשה, והוא נתמך על ידי מספר משחקים.

אבל אני סתם מקשקש הרבה, כל מה שרציתי באמת זה להשוויץ קצת בזאפר שלי.

הנה בני היקר זוכה לחינוך נאות באמצעות סדנת ירי:

כרמל במטווח

והנה עבדכם הנאמן בפוזיצייה קרבית. שימו לב בעיקר לבגדי ההסוואה שמאפשרים לי כמעט להעלם על רקע חדר השינה שלי. תודתי לאשתי היקרה שסיכנה את חייה בעת שכיוונתי ישירות אליה את כלי המשחית:

pc280005.JPG

ולמשהו שונה לגמרי:

חלי גולדנברג ציטטה בהרחבה מכתבה בטמקא אודות גבר שאנס עובדת זרה. העניין המרכזי בסיפור, אם זאת, הוא לא האנס ולא האונס, אלא פרקליטו של האנס, אחד חיים רובינשטיין, שטען את הדברים הבאים בבית המשפט, על פי פסק הדין:

"רובינשטיין טען שהנאנסת בכתה משום שהמגע המיני עם זוהר היה קצר ביותר, מאכזב, מתסכל ובלתי מספק כשלעצמו מבחינתה כאשה".

כן.

אני מצטרף לזעזוע של חלי מהדברים. חלי גם פרסמה דרכים ליצור קשר עם החלאה/אדיוט, למקרה שבא לכם לספר לו מה אתם חושבים על הטיעון המשפטי לו.

תמחור אגרסיבי

הנה משהו שאני לא מבין: בשבועיים האחרונים, המחיר הממוצע של מכשיר Wii באיביי עמד על 415 דולר. באותה תקופה, המחיר הממוצע של פליסטיישן 3 באיביי עמד על שני דולר פחות מזה. ה-XBox360 נמכר בכ-260 דולר בלבד.

המחיר הרשמי של הווי בארה"ב עומד על 250 דולר. המחיר הרשמי של ה-PS3 נע בין 500 ל-600 דולר, בהתאם לדגם. המחיר של האקסבוקס עומד כיום על משהו באזור ה-400 דולר, אם אני זוכר נכון (יש דגם זול יותר, אבל אני לא יודע עד כמה הוא פופולארי, בגלל שהוא מוגבל למדי). חשוב מכך – במחיר הרשמי, הווי הוא היחיד שעולה יותר ממה שעולה לייצר אותו. כלומר, לא רק שהווי נמכר באיביי במחיר גבוה הרבה יותר ממה שהוא עולה בחנויות, הקונים יד-שניה מתמחרים את המתחרים בהרבה הרבה מתחת לעלות הייצור שלהם. מה שרק מראה מה הם חושבים על החשיבות של חומרה חזקה.

זה פשוט לא יאמן.

בינתיים, אגב, אנחנו עדיין לא מרשים לעצמנו טלוויזיה, אז הווי שלי יושב לו בארון ולא עושה כלום. בשאיפה נוכל להרשות לעצמנו טלוויזיה נורמלית בעתיד הנראה לעין. אני כולי תקווה שעד אז יגיעו עוד כמה מארזים של Guitar Hero III לווי לחנויות – כל מה שסופק עד עכשיו נעלם שעות ספורות לאחר שהגיע…

Wii!

Any intelligent fool can make things bigger, more complex, and more violent. It takes a touch of genius — and a lot of courage — to move in the opposite direction.
– EF Schumacher

את ה-Wii שלי קיבלתי אחרי המתנה של כמה שבועות, וכל העת הזאת פינטזתי על איך זה יהיה לשחק בו. אחרי שקיבלתי אותו, בגלל קשיים טכניים מסויימים, לקח עוד מספר שבועות עד שיכולתי לחבר אותו לטלוויזיה ולהפעיל אותו. כל הזמן הזה דמיינתי כמה כיף זה יהיה לשחק ב-Wii. הייתי רוצה להגיד שהוא עלה על כל הציפיות שלי, שהוא היה ומעל ומעבר למה שיכולתי לדמיין, אבל הציפיות היו כל כך גבוהות, והדמיון כל כך התפרע, עד שגם לעמוד סתם כך בכל מה שתליתי בו, גם זה די מכובד. להמשיך לקרוא Wii!