סמים הם לא הפתרון!

הרולינג סטונס עומדים להופיע בבלגרד. מישהו החליט שההופעה שלהם תערך בהיפודרום שם, ועכשיו כל ארגוני חובבי החיות הסרביים קוצפים בגלל שזה אומר שיצטרכו לסמם את הסוסים באורוות בסביבה, כדי שלא יבהלו מהרעש בזמן ההופעה.

אם שום דבר אחר לא יעבוד, אומר נציג הארגון הגדול ביותר, הם יפנו ישירות למיק והחברים. "אנחנו מאמינים שנצליח משום שלהקה נכבדת שכזו לא תאפשר כתם כזה בעברה", מתורגם שם אותו נציג בצורה שרק מתורגמנים של שפות מרכז/מזרח אירופאיות יכולים לתרגם.

צפון קוריאה – איך זה עובד?

אחד הבלוגים החביבים עלי הוא "עדכון ראש המדינה" של JJ. הבלוג הזה עוקב אחרי מינויים ובחירות ברחבי העולם של ראשי מדינה, וכולל לרוב פרטים מעניינים על מקומות שלא ידעתם עליהם שום דבר.

הפוסט האחרון שהתפרסם שם עוסק בצפון קוריאה, ומדובר בסיפור כל כך מעניין, שמצאתי לנכון לתרגם אותו להביא לפניכם:

"האדון המחוייך הזה מונה אתמול לראש ממשלת צפון קוריאה. כמו בכל החלטות הממשלה בצ"ק, לא ניתן כל הסבר למינוי הזה או לכך שראש הממשלה הקודם פוטר. יחי ראש הממשלה החדש!

השאלה המתבקשת היא – רגע, לצפון קוריאה יש ראש ממשלה? אני עצמי הייתי מזועזע.

שיטת הממשל שלהם היא, בלשון המעטה, מבלבלת, אבל באופן תיאורטי הולכת בערך ככה:

קים איל-ג'ונג היה מנהיגה הראשון של צפון קוריאה. הסובייטים מינו אותו כמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית אחרי שהצבא הסובייטי יצא את חצי-האי ב-1948. מספר ימים לאחר מכן, הפרלמנט הקומוניסטי החדש מינה אותו לראש הממשלה. ב-1972 החוקה הצפון קוריאנית תוקנה, וקים איל-ג'ונג שדרג את עצמו למעמד של נשיא, ועל הדרך לקח לעצמו סמכויות חדשות ורחבות יותר. מישהו אחר מונה להיות ראש ממשלה, אבל התפקיד עצמו שונמך והפך לבלתי רלוונטי וחסר משמעות. זה התפקיד שהבחור למעלה קיבל. הוא לא צריך לעשות יותר מדי חוץ מאשר לכהן בראשות "אספת העם העליונה" של צפון קוריאה, שלפי מאמר אחד מהווה "חותמת גומי" וש"מתאספת באופן בלתי-סדיר פעם או פעמיים בשנה". אני בטוח שהוא מסתדר.

קים איל-ג'ונג מת ב-1994, ולפי ההודעה הרשמית לעיתונות "חיות רבות מיררו בבכי". כל מיני דברים מופרעים נעשו בתקופה קשה רגשית זו, כולל תיקון נוסף לחוקה שקבע שמר קים יכהן כנשיא לעד, גם במותו. אז אף אחד אחר לא יכול לקבל את המשרה.

לא ממש היה מנהיג לצפון קוריאה בין 1994 ל-1998, והמצב החוקתי נהיה מאוד מעורפל. קים ג'ונג-איל הקטן, בנו של קא"ג, טופח לרשת את אביו, אבל נרתע מכך בתחילה. ב-1993, קים ג'ונג מונה ליו"ר מועצת ההגנה, מה שהפך אותו, למעשה, לראש הכוחות המזויינים, אבל המשרה לא הייתה חשובה במיוחד ועדיין היו מספר אנשים במנגנון המפלגתי והממשלתי שעלו עליו בדרגה (וזה בלי לספור את אביו, הנשיא המת).

קים הקטן צבר בטחון עם השנים, ותככים תוך מפלגתיים הפכו אותו למועמד המוביל להנהיג את המדינה. ב-1998 החוקה תוקנה לקבוע כי יו"ר מועצת ההגנה היא "המשרה העליונה במדינה", וקים זכה במינוי של המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, תפקיד שלא אויש זה זמן מה. אלו המשרות בהן הוא אוחז כיום, וזו הסיבה שקל יותר פשוט לקרוא לו "מנהיגנו הנערץ".

אגב, לראש הממשלה החדש קוראים קים יונג-איל. סתם חשבתי שזה משעשע."