(מקור. ותודה לטמקא שהביאוני עד הלום.)

(כי אין לי שום דבר קוהרנטי להגיד בימינו.)

Study: Most Children Strongly Opposed To Children’s Healthcare

(דרך Daddy Dialectic)

וואו. זה לקח בערך שלוש שניות…

XKCD:

(קליק לתמונה בגודל מלא)

הערך בוויקיפדיה:

(קליק לתמונה בגודל מלא)

ערב, אנחנו מתכוננים לקראת הטיסה לארץ מחר, הילד יושב עם שלוש בובות שלו, ואשתי נזכרת לשאול:

"פוציק, כשאנחנו טסים מחר לסבא וסבתא, אתה רוצה לקחת איתך את המוס, את איה או את ה-האו-האו?"

הילד חושב קצת, ומחבק את כולם חזק.

"לא, צריך לבחור אחד. אפשר לקחת רק חבר אחד".

הילד חושב עוד קצת, ואז לוקח את המוס ואת הכלב, שם אחד אצלי ואחד אצל אמא שלו, ואומר "אבא מוס! אמא האו-האו! פוציק איה!"

נפתרה הבעיה.

–

אגב, ציינתי כבר שאני בא לביקור בארץ החל מיום שלישי? מי שרוצה להפגש איתי, מוזמן ליצור קשר בדוא"ל.

אני חושב שהיה זה דוד לוי, כשהקים את "גשר", שהכריז שזו תהיה מפלגה "לאומית-חברתית". אז גיבשתי את החוק הראשון של דובי לקמפיינים פוליטיים (ובכלל): לתרגם את הסיסמא שלך לגרמנית, ולראות מה קורה.

מקרה מבחן:

הבהרה: אני לא משווה את ברק להיטלר. ברק הוא אמנם ראש ממשלה כושל לשעבר וראש מפלגת העבודה הכושל בהווה, אבל אין לי ספק קל שבקלים שהוא אינו חולק שום פן אידיאולוגי, טקטי או אחר עם הנאצים. חוץ מזה, הוא נראה ממש גבר גבר עם מעיל העור שלו. הביקורת כאן אינה על ברק כפוליטיקאי, אלא על הקמפיין של מפלגתו.

אגב, היפה בחוק הראשון של דובי לקמפיינים פוליטיים (ובכלל), הוא שהוא נכון אפילו לגבי קמפיינים גרמניים.

סיכום נאה ומצחיק של המשבר הפיננסי האמריקאי, בעיניים בריטיות (ומלפני כמה חודשים, כולל כמה נבואות שכבר הספיקו להתגשם).

(דרך כלוב הקופים)

(בלי מילים)

מישהו בגוגל רידר שלי המליץ על כתבה בגלובס על גנבים חולערות זייפני קליקים ישראלים. אז אני קורא לי להנאתי (טוב, לעצבנותי) את הכתבה, ומגיע פתאום לכותרת ביניים בכתבה:

שומאן טראנס

ואני חושב לעצמי: מה? אבל כן, זה מה שכתוב שם. טוב, אני בטוח שיש לזה איזו סיבה הגיונית. זה בטח משחק מילים מתוחכם שכזה.

וזה אכן משחק מילים מתוחכם שכזה. סוג של.

בקטע שמתחת לכותרת, יש ראיון (מיוחד!) עם "בכיר ב"גוגל" העולמית, שומאן גוסמאנג'ומבר, העוסק בתחומי הפרסום של "גוגל" ומי שהיה ממקימי "ג'ימייל"". מסתבר שהעורך בגלובס חשב שהשם של מר גוסמאנג'ומבר נורא מצחיק (מה שדי נכון), ושהעיתון שהוא עובד בו דוגל בשימוש בהומור של ילדים בני ארבע (מה שמסתבר שגם נכון). הטראנס, אם היה לכם ספק, הוא רק לצרכי הכותרת. המילה טראנס לא מופיעה בשום מקום במהלך הראיון עם הגוגלר הבכיר. או, במילים אחרות, העורך בגלובס מפגר. לאללה.

נו, אני מניח שהוא יצא בזול. בדה-מרקר היו מתלוננים על זה שהוא לא מספיק תוסס.

(*) אני רוצה להתנצל מראש בפני יניב פוהורילס, שכתב את הכתבה וכנראה לא היה אחראי לכותרת שהוצבה בתוכה על ידי עורך. אני מבטיח להחליף את הכותרת בעלבון אינפנטילי המבוסס על שמו של העורך ברגע שזה יועבר אלי.