350,000 ש”ח ומעלה

"בית השקעות מכובד כזה, שפונה לקהל יעד אקסקלוסיבי כל כך, חייב ליצור לעצמו תדמית אמינה ונוצצת. ואכן, באפסילון לא חסכו: מהספאם היוקרתי שהם שולחים ועד האתר היוקרתי שהם פתחו בפלאנט נענע*, שנבנה בתשומת לב קפדנית לפרטים, כמו לאיית את שם החברה AFSILON במקום Epsilon."

(עידו קינן באחד הפוסטים היותר קורעים שלו)

ליב-לאב

מה שכתבתי עליו היום עדיין מטריד אותי קצת. איך קרה שהעמדות שלי השתנו כל-כך? הרי אני עדיין רואה עצמי כליברל, כחסיד של חרות. מדוע, אם כן, אינני יכול לקבל עוד את הנחות היסוד הקפיטליסטיות, שלכאורה גם הן דואגות לחרות ומונעות מתוך אידיאולוגיה ליברלית?

בינתיים הצלחתי לנסח לעצמי תשובה כזו: הקפיטליסט דואג לחרות של עצמו (ומניח שאם כל אחד יעשה כן, לכולם תהיה חרות מקסימלית). הליברל דואג לחרותו של האחר. זו הסיבה שהליברליזם שלי מאפשר לי להגביל "חרות קפיטליסטית" כדי לאפשר תנאי חיים סבירים לאחרים. למה, במילותיו של אחד המגיבים בפוסט של אורי, אני מרשה לעצמי "להגיד לאנשים מה לעשות עם הרכוש שלהם".

איי, סוציאליסט

וואו, מי היה מאמין שאני אכתוב אי פעם כזה מניפסט סוציאליסטי בזכות שכר המינימום… לא שאי פעם התנגדתי לשכר מינימום, גם בימים היותר ימניים-כלכלית שלי. נראה לי דרישה מינימלית של חברה הגונה שלא נחזור לימים של ראשית המהפכה התעשייתית, כשהעובדים הוחזקו במשכורות רעב שמספיקות להם בדיוק, אבל בדיוק, כדי להמשיך לחיות עד מחר ולהגיע שוב לעבודה.


ובלי קשר, סתם קישור מעניין (אותי, לפחות) בנושא ביישנות ומוחצנות ברשת. אני שייך לקבוצה השניה שהוא מתאר, מן הסתם.

קליקיטי-קליק!

אורי ברייטמן כתב על "מניפסט הנקניקיות" – מסמך העוסק בהונאות קליקים ובנזק שהן גורמות לעסקים קטנים שמפרסמים באמצעות שירותים כמו גוגל אדסנס וענקי אינטרנט אחרים. הונאת קליקים מתרחשת כאשר בעל אתר מקליק בעצמו על הפרסומות שמופיעות אצלו כדי להרוויח כסף (יש גם הונאות קליקים באמצעות צד שלישי, אבל לא ברור לי איך זה עובד). הנזק ברור: מדובר לרוב בעסקים קטנים שנדרשים לשלם לכל קליק שהם מקבלים. אם מישהו סתם מקליק על קישורים, הוא גורם הפסדים למפרסם בלי שום סיכוי להרוויח כסף. לעסק מספיק קטן, ההוצאות הללו עלולות להיות גדולות. יותר מכך – אם אותו מפרסם הגביל את סכום הכסף החודשי שהוא מוכן להוציא עבור קליקים, הרי שהקלקה מיותרת כזו גורמת לכך שהפרסומות שלו לא מופיעות בפני אנשים שכן עשויים להיות מעוניינים בשירות. כאן, הונאות הקלקה פוגעות גם במפרסמים וגם בבעלי האתרים שמציבים בהם פרסומות, שכן הם מפסידים את הרווח החוקי שהם היו יכולים להרוויח מההקלקות.

גם אני חשבתי לפעמים להקליק על פרסומות באתרים שלי – זה די מפתה, בסופו של דבר, להרוויח כמה סנטים על כל הקלקה על העכבר. אבל אני נמנע מלעשות כן, אלא אם אני באמת מתעניין בתוכנה של מודעה מסויימת (מה שקורה אחת לירח כחול, בערך). מצד שני, הכותרת שנתתי לאזור הפרסומות בבלוג היא "משטח הקלקה", כי אני כן מקווה שאנשים יקליקו שם, אפילו אם הם לא באמת מתעניינים בתוכן המפורסם, כי אני רוצה להרוויח – אף אחד לא שואל אותי אם הפרסומת החדשה לאבקת כביסה כלשהי מעניינת אותי כשהיא קופצת לי מול העיניים בטלוויזיה; אף אחד לא שואל אותי אם אני מעוניין בהסרת שיער לצמיתות כשהבאנר מתחיל לרקוד לי מול העיניים במחשב.

אז זה לגיטימי לבקש מאנשים להקליק סתם על פרסומות? האם התפקיד שלי הוא לגרום לאנשים להקליק והתפקיד של המפרסם הוא למכור את המוצר שלו, או שהתפקיד שלי הוא גם לדאוג שמי שמקליק באמת יתעניין במוצר המפורסם?

אני? אני בעד האופציה הראשונה. לכו, תקליקו.

פרסומות?

הוספתי, לתקופת ניסיון, פרסומות פה ובמשמר הכנסת. סתם מתוך סקרנות לראות אם מישהו בכלל יקליק. אני יודע שאני בדרך כלל אפילו לא מבחין בפרסומות כשהן שם…

היו לי כבר פרסומות של גוגל באתר הבית שלי במשך חודשים רבים, במהלכם נצברו בחשבוני 33 סנטים נכבדים. אני מקווה שפה תהיה הצלחה מרשימה יותר. לא שאני מתכנן לפרוש מהעבודה ולהקדיש את ימי ולילותי לבלוגים בזכות ההכנסות האלו, לצערי…

שואת שדרות

אם מישהו היה צריך עוד הוכחה לאוטומטיות של ההשוואה (כפי שהגדיר זאת יוסי גורביץ מהחברים של ג'ורג') של כל דבר רע שישראלים רואים לשואה, הנה באה תושבת שדרות ועונדת טלאי (לא צהוב, אמנם), בגלל ששדרות הפכה ל"גטו".

(באמת, חוצפה שכזו, להתנות את הקצבה שלה בכך שהיא תואיל בטובה להגיע לסנדאות לאנגלית ושאר "סדנאות טיפשיות", כהגדרתה. לא שאני תומך גדול בתוכנית וויסקונסין בצורתה הנוכחית, ובכל זאת – זו מן הטרוניות היותר עלובות שהופנו כנגדה, במיוחד כשהיא מלווה בכזו מחווה דוחה של זילות השואה).

שביתה, ארז רותם

שני עניינים על סדר היום (ועוד אחד, אבל הוא יבוא בפוסט אחר).

  1. היום תחל שביתה כללית במשק. שביתה זה מעיק, שביתה זה מציק, וכמעט תמיד שביתות שמכריזה ההסדרות הן מיותרות ומעצבנות. לא הפעם. הפעם השביתה מתחוללת על הרקע הלגיטימי ביותר שאפשר להעלות על הדעת: עובדי הרשויות המקומיות, עובדי מדינה, אינם מקבלים משכורת. הלנת שכר, פשוט וקל. מה שאסור לאחרון המעסיקים הקטנים נעשה על-ידי המדינה בקנה מידה ארצי כבר חודשים רבים. והאנשים הללו ממשיכים לבוא לעבודה, לתת שירות לאזרח, וכמו שאמר יוסי גורביץ – להגיע הביתה ולגלות שהעירייה שלא שילמה להם משכורת ניתקה להם את המים בגלל חוב…
    אז כן, השביתה הזו תעצבן אתכם (וכן, גם ההסתדרות היא לא בדיוק טלית שכולה תכלת), אבל לפני שתתחילו להתלונן על השובתים, תנסו לחשוב מה אתה הייתם עושים לו הייתם במצבם, ותחשבו כמה הגונה ומוצדקת השביתה הזו.
  2. שי ודרור הם שני אנשים מעצבנים למדי, אבל בקטע ש"חדל קשקשת ברשת" קישר אליו, של שיחה עם כתב ערוץ 2 ארז רותם, הם זוכים לתגובה עצבנית קצת יותר מדי, לא?

שנמוך

אני קצת מאחר את הרכבת כאן, אבל רק עכשיו נתקלתי בזה ב"גלוב" של דרור ושות'. על פי הדיווח המצוטט שם, בזק הולכת להשקיע כסף בשדרוג המערכת שלה כדי שהיא תוכל לא לתת שרות ביום שבת. כן, שמעתם את זה נכון – הם הולכים להשתמש בכסף שלכם כדי שיוכלו לתת לכם שירות רע יותר. זה… ובכן… אין לי מילים. אני נפעם מהתחכום השופע.