כמה קצרים

1.

יואל ספולסקי כותב על שרות חדש, TripIt.com שמאפשר למשתמש לשלוח אליו את כל האישורים האלקטרוניים של טיסות, מלונות וכיו"ב, והשירות מייצר עבורכם לו"ז מסודר כולל התראות ב-SMS. איכשהו, סוגיית הפרטיות כלל לא עלתה בפוסט הזה. מוזר.

2.

וואו.

[gv data="Jd3-eiid-Uw"][/gv]

(דרך)

3.

אין קישור, כי זה משהו שקראתי בספר. בקנדה לפני אי אלו לא יותר מדי שנים, מישהו נעצר על נהיגה בשכרות. השוטר שעצר אותו הקריא לו את הזכויות שלו כפי שנדרש בחוק וביצע בדיקת אלכוהול שמצאה אותו הרחק מעל הרמת המותרת. במשפט השופט קיבל את טענת הסניגור שמרשו היה כה שיכור בזמן שהקריאו לו את הזכויות שלו, שאין סיכוי שהוא הבין את מה שנאמר לו, ולכן בדיקת השכרות שבוצעה בו אינה חוקית. במילים אחרות, האיש זוכה מעבירת נהיגה בשכרות בגלל שהוא היה שיכור מדי כשתפסו אותו. מבריק.

4.

הילד שלי בשלג

ללא מילים.

להמשיך לקרוא כמה קצרים

המדריך לדובי ברשת

היי. רק רציתי לספר למי מכם שקורא אותי פה ומתעניין בקורותינו בקנדה, שיש לי בלוג אחר, באנגלית, בלייבג'ורנל, שמכיל פוסטים לגבי דברים שאני מחשיב יותר "פרטיים". זה לא שהבלוג ההוא פרטי או משהו, אלא פשוט שיצרתי הפרדה כלשהי – הל"ג בשביל דברים פרטיים, והבלוגלי בשביל דברים יותר "ברומו של עולם". מכיוון שבימינו אני לא קורא עיתונים בכלל, אני מניח שרוב מה שיהיה לי להגיד יכנס לשם. שלשום, למשל, כתבתי פוסט על איך אכלתי מרק חלזונות, כולל הבטחה לנסות בפעם הבאה שאני במסעדה הזאת את הצפרדע בגריל. (באמת). ממש עכשיו כתבתי פוסט קצת פחות אקזוטי על קרנבל סוף הקיץ שביקרנו בו היום. בקיצור, דברים חביבים לפרקים.
אז אם זה מעניין אתכם, הבלוג שלי באנגלית נמצא כאן.

אגב עניינים שברומו של עולם, קראתי על ההחלטה להחזיר 50 פליטים מדארפור ושאר אפריקאים שהסתננו לישראל לתחומי מצרים. הייתי אומר על זה משהו, אבל זה באמת מיותר – אני בטוח שהרבה אחרים כתבו על זה הרבה יותר טוב ממה שאני אוכל להגיד. אבל בכל זאת: אלוהים אדירים. אני יודע שיש המון דברים חשובים בארץ, וכל יומיים קורה משהו שאנשים אומרים עליו שצריך לעורר מהומת אלוהים בגללו, אבל, חברים, בבקשה – תעוררו מהומת אלוהים שם על החרפה הזאת. הייתי מציע תלאי שחור כסמל המאבק, אבל יש לי הרגשה שזה לא יתקבל בברכה ע"י עדות הגודווין.

הנני

אוקיי, זה לקח הרבה יותר מדי זמן. אחרי עשרה ימים בערך בלי אינטרנט, סוף סוף אנחנו מחוברים ולי יש מספיק כח לכתוב פוסט מסכם על השבוע וחצי הראשונים שלנו בקנדה. ניסיון קודם לעשות את זה בסדר כרונולוגי עלה בתוהו, אז ננסה את זה בסתם מקטעים, בלי סדר הגיוני.

ובכל זאת, נתחיל ב-

להמשיך לקרוא הנני

שתי קרניים

הו, הנה דילמה. בקנדה מדברים על שינוי חוקי ההגירה כך שאזרחים לא יורשו להחזיק באזרחות כפולה. כמי שמתכנן להגר לשם, זה מציב בפני קושי חדש שלא היה קיים קודם לכן. אני לא בטוח שאני מוכן לוותר על האזרחות הישראלית שלי. זה מצחיק, כי אני מניח שלהרבה אנשים שמחזיקים באזרחות כפולה הדילמה תהיה הפוכה: הם גרים במדינות שלהם, ומחזיקים באזרחות קנדית, והם ידרשו על-ידי השלטונות הקנדיים לוותר על האזרחות הזו, שנקנתה, אני בטוח, במאמצים רבים. פתאום תעודת הביטוח הזו תלקח מהם.

המצחיק הוא ששוב אנחנו אשמים. הכל התחיל כאשר 15,000 מחזיקי אזרחות קנדים ששהו בלבנון בקיץ האחרון ביקשו לברוח משם בעקבות התקיפה הישראלית. מבצע החילוץ עלה למשלם המיסים הקנדים, מסתבר, מאה מיליון דולר. תהרגו אותי איך, אבל ככה זה. משלם המיסים הקנדי, כמובן, לא ממש התלהב מזה שהוא צריך לממן מסלול בריחה לריבוא וחצי איש שרובם, סביר להניח, לא היו בביירות במקרה בחופשת שופינג באותו הזמן. לימין הקנדי, כמובן, זו הזדמנות מצויינת להחזיר קצת את הגלגל בכל האמור למדיניות ההגירה של קנדה. מי שרוצה להיות אזרח קנדי, הם אומרים, צריך גם להיות מוכן להיות קנדי, ולא בלוביסטני עם אזרחות קנדית, ולא ישראלי או לבנוני עם אזרחות קנדי. רק קנדי. קנדה היא לא תעודת ביטוח, היא מדינה, והיא גם שואפת, בצורה כזו או אחרת, להיות לאום. סוג של. חלקית. לפעמים.

אז מה אני אעשה אם אני אדרש להחלטה כזו? שאלה טובה. למזלי, יש לי כמה שנים טובות לפני שאגיע לשלב קבלת האזרחות. עד אז אני מקווה שאוכל לקבל רעיון טוב יותר לגבי סיכויי ההצלחה שלי שם, היכולת שלי להשיג שם את רמת החיים שבקלות אוכל להשיג כאן, עד כמה, בעצם, באמת טוב לי בקנדה, או שזה סתם היה חלום נעורים נטול בסיס. ישראל, במקרה הזה, היא תעודת הביטוח שלי, מקום שאני אוכל לחזור אליו אם הדברים לא יסתדרו כמו שקיוויתי.

אבל נניח שהכל ילך יופי, שיהיה לי טוב שם, שאני לא ארצה לחזור, ושאני ארצה להתאזרח. האם אסכים לוותר על האזרחות הישראלית? אני לא בטוח שתהיה לי דרך חזרה מרגע שוויתרתי על האזרחות, ואני לא בטוח שאני רוצה להשאר בלי האופציה "לחזור הביתה" בסופו של דבר. עוד משהו לחשוב עליו בכמה שנים הקרובות.

תזכורת

"מתוך אתר אמנסטי ישראל

 
מחזירים את האור לפליטי דרפור
לפני שיהיה מאוחר מדי !

ב- 29 באפריל יחול היום הבינלאומי בנושא דרפור, ואנחנו נשמיע את קולנו !
אנו מזמינים אתכם לעצרת מחאה על המצב בדרפור ועל אוזלת ידה של הקהילה הבינלאומית. לאור עברו של העם היהודי, אנחנו קוראים לממשלת ישראל לגנות בכל תוקף את המתרחש בדרפור ולפעול למען מציאת פתרון למיליוני האזרחים הנמצאים בסכנת גירוש, עינויים, אונס ומוות.
אנו דורשים פתרון בר קיימא לכ-300 מבקשי המקלט הסודאנים הנמצאים בישראל במתקני מעצר ובקיבוצים. אל למדינת ישראל להתייחס לאנשים אשר נסו על חייהם כאל פושעים!
בעצרת נדליק 300 נרות למען מבקשי המקלט בישראל ומיליוני אחיהם בסכנת חיים במולדתם.
יום א’ ה-29 באפריל בשעה 18:00
ברחבת קריית הממשלה בתל-אביב
דרך מנחם בגין 125

לפרטים נוספים: אנא פנו אל אביב amnesty4@netvision.net.il
או בטלפון 03-5250005"

(ותודה לשחר)

דברים מהסופר

א. ליד הקופה בסופר ראיתי שמוכרים DVDים של הנסיכה הקסומה (בלי שום תוספות. תודה, אני מעדיף את הגרסה האמריקאית). מה שהטריד אותי בעיקר היה העטיפה. שני שמות הופיעו עליה. לא, לא רובין רייט, בטח לא קארי אלווס, אפילו לא רוב ריינר.

פיטר פאלק ובילי קריסטל. אלו השחקנים שמעצבי העטיפה מצאו לנכון לשים עליה.WTF? זאת אומרת, שני שחקנים מצויינים ומוכרים, אבל בכל זאת – התפקידים שלהם די שוליים, לא? טוב שלא שמו את תמונות שלהם מתחת לשם הסרט במקום הדמויות הראשיות.

ב. ראיתי במעריב (של זו שעמדה לפני בתור) שבמשרד התחבורה מתכננים משהו חדשני: פרוייקט מחלפים! כן, זה מה שיפתור את בעיית הפקקים בישראל. כי בכלל לא אמרו אותו הדבר בפעם הקודמת שניסו אותו דבר בדיוק.

האם אתה חכם יותר מילד בכיתה ה’?

סקוט אדמס (לדילברט) כתב על תוכנית טלוויזיה חדשה ברשת פוקס בשם האם אתה חכם יותר מילד בכיתה ה'? הרעיון מאוד פשוט: מדובר בתוכנית טריוויה שכל השאלות שבה נלקחו מתוך ספרי לימוד לכיתה ה'. כדי להגדיל את ההשפלה של המשתתפים, בתוכנית גם משתתפים ילדים אמיתיים בכיתה ה', שמשמשים כ"גלגלי הצלה" – כלומר, המתחרה המבוגר יכול לבחור לשאול ילד בכיתה ה' מה התשובה לשאלה שהוא נשאל, אם הוא לא יודע. קטעים ובידוריה ensues.

אדמס מתלונן על כך שהסיבה שאנשים מבוגרים לא יודעים את כל הדברים האלו היא שמה שמלמדים ילדים בכיתה ה' הוא נטול כל ערך פרקטי, והמשיך לכתוב מה הוא חושב שעדיף ללמד ילדים בגיל צעיר כדי שיצליחו בחיים.

מה שאני חשבתי עליו, דווקא, הוא כמה עגומה תהיה תוכנית טלוויזיה כזו בישראל. אני די בטוח שילדים בכיתה ה' כיום לא לומדים כלום. הנה העמוד הרלוונטי אתר משרד החינוך. היסטוריה לומדים רק מכיתה ו', בעוד שאזרחות, מולדת וחברה לומדים רק מכיתה ב' עד ד'. מה יש בכיתה ה'? ובכן, יש "משחקי מחבט לכיתות ה' – י'" (נשבע לכם), ועוד בערך 20 תוכניות של חינוך גופני לסוגיו, כולל משהו שנקרא "התעמלות ספורטיבית", שזה בכלל לא אותה מילה פעמיים וגם לא חוזר על עצמו. יש גם משהו שנקרא "חינוך לתרבות הפנאי". ובנוסף גם שיעורים בתקשורת המונים, שזה "חינוך לצפייה מַעריכה וביקורתית בטלוויזיה ובקולנוע" (אני עדיין לא ממציא כלום). כמובן שיש גם תושב"ע ותל"י (תגבור לימודי יהדות. תרומתה הבלתי נשכחת של לימי למערכת החינוך), ואם חסר לכך קצת יידישקייט, יש גם שיעורי מקרא (מגן הילדים ועד י"ב!). בשביל השמאלנים יש גם מערך לימוד בערבית מדוברת לבתי ספר עבריים. יש "חינוך לבטיחות בדרכים ולטיפוח תרבות בהתנהגות בדרכים", וכמובן שגם "חגי ישראל ומועדיו", כי בתל"י כנראה לא כיסו את החלק הזה.

בקיצור, חוץ מלימודי בר מצווה וריצות סביב החצר, מה שילדים בכיתה ה' לומדים זה אנגלית, חשבון, גאוגרפיה וגם תוכנית של מדע וטכנולוגיה שלפי עמוד הבית שלה, "בכיתות ה-ו תורחב הלמידה להיבטים מורכבים יותר של תופעות, תהליכים ומערכות, ויובלטו קשרי הגומלין הקיימים בין המרכיבים השונים" – למעשה, זו התוכנית היחידה שבה ממש נראה כאילו לומדים משהו. אולי זה יספיק לאיזה פרק או שניים של תוכנית הטלוויזיה הישראלית ההיפותטית שלי. מצד שני, יש לי הרגשה שאם יביאו לשם ילדים בכיתה ה' וישאלו אותם שאלות לגבי זה, מי שיצא הכי טמבל מכל העסק הם דווקא המורים שלהם.
מה אתם הייתם רוצים שילמדו בכיתה ה'?