למה בריאתנות יכולה להיות תחום מחקר שימושי

בריאתנות מגדירה את עצמה כתאוריה מתחרה לתורת האבולוציה, ומחליפה את הרעיון של ברירה טבעית מבין מוטציות מקריות ברעיון של "תכנון תבוני". למעשה, בריאתנות היא שם מכובס לדתיות. טקסט היסוד של הבריאתנים הוא התנ"ך, וכל מטרתם היא להוכיח שתורת האבולוציה שגויה ושבעלי החיים, כמו שאר העולם, נבראו על-ידי אלוהים.

העצוב בעניין הוא שלמרות שהם מגדירים את עצמם כענף מדעי, הם אפילו לא מנסים לבצע מחקר שיאשש את התאוריות שלהם או יניב ניבויים שונים. כאמור, הם רק רוצים להפריך את תורת האבולוציה והרעיון שהכל מקרי.

זה לא מפתיע, כמובן, אבל זה בכל זאת עצוב. לא משום שאני חושב שיש משהו ברעיונות שלהם בתחום האבולוציה, אלא בגלל שהמודלים שהיו יכולים לנבוע מהתאוריה שלהם היו שמישים להפליא בתחומים אחרים – ספציפית, במדעי החברה. מודלים רבים במדעי החברה מתבססים על מטאפורה ביולוגית של אבולוציה, מוטציה, רקומבינציה וברירה טבעית. הבעיה איתם היא שרעיונות, מוסדות, עקרונות מוסריים, תרבויות וכל מה שקשור בבני אדם אינו מתפתח עצמאית, אלא מתפתח באמצעות התבונה האנושית. מדובר פה, ללא ספק, במקרה של "תכנון תבוני".

ריצ'ארד דוקינס השתמש בזמנו במטאפורה הביולוגית כדי להעלות סברה מעניינת: שרעיונות, אבני היסוד של התרבות האנושית, מתנהגים כמו בעלי חיים (או חיידקים). הם מתקיימים על גבי המצע של התבונה האנושית, והברירה הטבעית שלהם מתבססת על התאמתם ל"אקלים" התרבותי שבו הם התפתחו או שאליו נדדו. זה רעיון נפלא שכל בן-עשרה סקרן שנתקל בו מתייחס אליו לתקופה קצרה כאל הרעיון המבריק ביותר בעולם, ואחרי כמה זמן זונח אותו. חוץ מאיזה ספר וחצי ושניים שלושה מאמרים בכתבי עת דרג ז', הרעיון הזה לא קיבל שום התייחסות מדעית. לדעתי, זה חבל. הרעיון הוא קביל. המטאפורה היא יותר מדימוי מוצלח, ואין סיבה שאני מצליח לחשוב שלא לנסות לתאר התפתחות והתפשטות של רעיונות בצורה הזו.

המגבלה היחידה שקיימת היא העניין הפעוט הזה, שרעיונות אינם עוברים מוטציות מקריות, אלא הם מפותחים למטרה מסויימת על ידי ישויות תבוניות. כלומר, רעיונות נשפטים לחיים או למוות לא רק על סמך התאמתם ל"אקלים", אלא גם על סמך יכולתם לפתור בעיות אמיתיות בעולם האמיתי, או לפחות על ידי יכולתם ליצור נראטיב מסויים שיהפוך ערימה של עובדות אובייקטיביות למשהו שבני אדם יכולים להבין ולעשות איתו משהו.

אם המטאפורה הביולוגים נהנית מקורפוס עצום של מחקר על אפידמיולוגיה והתפתחות אבולוציונית, הרי שהמטאפורה הבריאתנית נופלת על קרקע עקרה. אין ממה לבנות את המטאפורה הזו, ולכן המטאפורה מאבדת את קסמה העיקרי עבור חוקרים פוטנציאלים: היכולת להתסמך על מודלים קיימים במקום לבנות חדשים מאפס. בקיצור, המטאפורה הזו לא משרתת את העצלנות הטבעית של חוקרים (במדעי החברה?).

וחבל.

חג מולד שמח לכולם!

אחד הדברים הטובים בזה שהיהודים שולטים בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע האמריקאית, זה יציאות כאלה:

[gv data="40qTXlNJj9s"][/gv]

מקדונלדס, חלות

מסתבר שרץ במיילים עכשיו קישור לבלוג של מקדונלדס, על תקן של בדיחה מפדחת (דרך ג'רונימו). אין ספק שמדובר בתוצר פרסומי מזעזע, באזור של "אכן תמונות קשות, יונית" (כבר אומרים את זה, עכשיו שאין גדי? מה קורה עם זה באמת?). אבל יש דברים מזעזעים מעצם הפוסטים הקלושים עד פאתטיים שאמורים לחקות את קהל היעד של הבלוג. למשל, העובדה שלפחות אחת האנשים שחתומים על הדרעק הזה היא בחורה בת 32. אני מנחש שזו מי שמתחזה ל"טלטל" בבלוג עצמו ומשימה עצמה כאילו היה מדובר בטינאייג'רית ממוצעת (היינו, מפגרת). עושה רושם שהיא לא צריכה להתאמץ יתר על המידה כדי להוציא מעצמה את הסגנון הזה. בא לה בטבעיות.

(אלוהים אדירים, אם אחת מהן היא באמת סטודנטית ליחב"ל, אני חושב שרק הפוסט הזה על תומס פרידמן הוא עילה מספקת לגרש אותה מהקמפוס לעולמי עד! "ניסיתי לבדוק קצת בעצמי והבחור צודק". WTF?)

הדבר השני שמעיק במיוחד הוא התגובות שמגיעות לבלוג. יש שתי אפשרויות: או שאנשי הבלוג עצמם כותבים את התגובות (גם השליליות, כדי לשמור על אמינות), מה שלא יפתיע אף אחד; או שילדים באמת נכנסים לשם וממש מגיבים. אם זו האפשרות האחרונה, אז נציין לטובה שיש מידה של ביקורתיות בתגובות, שזה יופי (אני בודק עבודות של סטודנטים שנה א'. ביקורתיות זה לא דבר מובן מאליו כרגע). אבל – אלוהים, ילדים, אתם כותבים תגובות בפריקינג בלוג של מקדונלדס! אין לכם שירים גרועים לגנוב ממישהו או משהו יותר מוצלח לעשות עם הזמן שלכם? ואם כבר ביקורתיות כדבר שאינו מובן מאליו, אני מתחלחל לעצם המחשבה שהטקסט הלז: "חח… די ברור שהבלוג פרסומת, אבל זה נחמד כזה… אוירה נעימה כזאת ואמיתית…" יכול להכתב על ידי אדם בלי ששילמו לו על כך. "אווירה אמיתית"? באמת? בבלוג שהקרטוניות שלו מתחרה רק בקרטוניות של המזון שמוכרים במקדונלדס עצמו? אללי.


נשימה עמוקה, ונעבור הלאה. איכשהו, אל תשאלו איך, הגענו היום, אני ואשתי, לאתר הזה, שעוסק בענייני חלות.אני זקוק לעזרכתם כדי להבין את הערך שבסיפור שבראש העמוד. אולי כדאי להתחיל דווקא מסוף העמוד, שם כתוב המשפט "הפרשת חלה מגנה, ושומרת על האשה מכל גזירות קשות, ומגנה עליה בעת לידתה". אז מה, הסיפור הזה בהתחלה בא כדי להוכיח את הטענה הזו? כלומר, הם מנסים להגיד "להוכחה, ראו את הסיפור שלמעלה שאנחנו אפילו לא מנסים לטעון שהוא אמיתי"? מה הקטע? מה הערך של הסיפור האווילי הזה? אני יכול להבין את הרעיון של משל כדי להעביר בתחכום מוסר השכל כלשהו, אבל מוסר ההשכל נבנה על בסיס לוגיקה מסויימת, וגם השלכה מסויימת מהמקרה המתואר לרעיון כללי יותר. אני לא למדתי שאסור לי להתגנב לכרמים ולאכול יותר מדי ענבים כי אני אהיה שמן מכדי לברוח דרך הפירצה בגדר. אני למדתי שגרגרנות היא סגולה רעה. וגם שאסור לגנוב, אני חושב. אני כבר לא זוכר את המשל הזה כל כך. בכל מקרה, אני מבין את הלוגיקה של הסיפור, ומסוגל להשליך אותה על מצבים סבירים יותר.אבל בסיפור הזה, במקום שיהיה נמשל למשל, הם חושבים שהמשל עצמו הוא הוכחה של אמירה כלשהי.

אין לי משהו חכם יותר מדי להגיד על זה, פשוט עצבן אותי להפליא.

חוץ מזה, הפוסט הזה יותר טוב מאשר הפוסט האחר שהייתי כותב, שבו אני מסביר למה רוב הסטודנטים שלי הם אידיוטים מהמעלה הראשונה. (תקציר מנהלים: מקור ראשוני, מקור משני, סטטיסטיקות, גרפים, ציורים, ידוענים, and etc.). הוף.

הגנבות הראשית

Yנט מדווחים כי הרבנות החלה לאכוף לאחרונה החלטה מלפני שנתיים לפיה רק רבני ערים ושכונות בהווה או בעבר יורשו לערוך חופה בישראל – כלומר, רבני ארגון צהר לא יורשו לחתן.

זה לא שיש לי סנטימנטים מיוחדים לצהר – אלו יהודים אורתודוכסים ואלו יהודים אורתודוכסים, וזה שהם רוצים "לקרב לבבות" ולמנוע את התגברות ההעדפה של חילונים לחתונת קפריסין זה אפילו מנוגד לאינטרסים שלי כמי ששואף לנתק את המדינה מהדת. אבל ההחלטה של הרבנות היא חצופה ובוטה במידה שלא תאמן. ברור לכל הרי מה התרחש כאן: רבני צהר הפכו לפופולריים בקרב הציבור החילוני, והחלו לנגוס בפרנסה של הרבנים ה"רגילים". הליברליות היחסית של צהר גרמה לאנשים רבים להעדיף אותם ולזנוח לאנחות את הרבנים הרשמיים, אלו שמזיינים בשכל שעתיים מתחת לחופה, ומביישים את הכלה לפני חופתה בגלל שכיסוי הכתפיים שלה לא מספק אותם.

כלומר, ההחלטה הזו היא כל כולה בצע כסף. הרבנות הראשית דואגת למקורביה, אלו שגם כך מקבלים כבר משכורת מהמדינה (רבני ערים, כן?), וזאת מבלי להגביל בשום צורה את התשלום שהם דורשים עבור השרות שבקרוב יהיה להם מונופול מוחלט עליו. זה מגעיל אפילו יותר מההתנהלות הרגילה של הרבנות.

ההתקלות שלי עם נושא הנישואין בישראל תועדה באייל הקורא, כך שאני לא אחזור על הדברים. מספיק להגיד שאילולא הרב שלנו מצהר, שסייע לנו לכל אורך הדרך, אולי הייתי מצליח להתגבר על הלחץ של ההורים, והיינו עושים חתונת קפריסין כמו שתכננו.

אם הייתי בלבניסט, הייתי אומר שהרב מצגר רוצה להגדיל את הנתק בין החילונים לדת, ולמעשה מנסה בעורמה לחסל את הממסד הרבני הפורמלי בישראל. אני לא בלבניסט, אלא מציאותיסט, אז אני אומר שהרב מצגר הוא פקידון קטן רודף בצע וכבוד.

אם הדברים ימשיכו כך, אולי באמת לא יהיה לנו לאן לחזור עוד חמש שנים. מצד שני, אם אתם תבצעו פה מהפכה בקרוב, אני מבטיח לחזור ולהטות שכם. תשתדלו לעשות את זה בחופשת הקיץ, אם אפשר.

Dubi is the new Master

(אני מבטיח שזו הפעם האחרונה שאני משתמש בתבנית הזו לכותרת של פוסט).

אתמול הייתה ההגנה על התזה שלי, ואני יכול לדווח בגאווה לא מעטה שהציון הכולל שלי על התזה הוא 95. אפשר למצוא גרסת PDF שלה באתר הבית שלי: על ההחלפה. למעשה, הבודקים של התזה הציעו לי להכניס עוד כמה תיקונים קטנים, וגם מאמר אחד שמצוטט שם כ"טרם פורסם" התקבל לפרסום, אז אני אעדכן גם את זה לפני שאני אעביר העתק לספריית האוניברסיטה כנדרש. אני אחליף את מה שיש באתר שלי בגרסה המתוקנת ברגע שאבצע את התיקונים. בכל מקרה, עם השלמת התזה וההגנה עליה, אני עכשיו שליט האמנויות, או משהו כזה. במינוח העברי זה נשמע הרבה פחות שווה: מוסמך. בעע. נשמע כמו טכנאי.

מכיוון שהמנחה שלי הזמין אותי גם להרצות על התזה שלי בפני תלמידי חוץ שהוא מעביר להם קורס, מכיוון שההרצאה הייתה בערבו של אותו יום, אני ואשתי הפכנו את היום ליום טיול בירושלים עם הילד. הרשו לי להגיד לכם משהו: י-ם הולכת ונעלמת לנו מול העיניים. לפני שנתיים, כשעזבנו את העיר, היו לנו כמה וכמה מקומות שאהבנו לצאת אליהם לפרקים. לא מעט מהם היו באזור חצר פיינגולד, ועכשיו לא נשאר כמעט כלום. שונקה נסגרה והמקום נראה נטוש, הקוריאה האוס עבר מהפינה הנעימה שלו לקומה השניה שמעל לאיזו פיצריה בגרוש, החליף בעלים (מהקוריאנים החביבים לבעלים של אותה פיצריה, עושה רושם), ואיבד את כל הקסם והסיבה לבקר בו. ויתרנו על התענוג והלכנו לחפש מקום אחר. אלדד וזהו כיסו את כל הכניסה שלהם בשילוט שמדגיש שהם כשרים — לא ראיתי מעולם מסעדה שתלתה את תעודת הכשרות שלה בחוץ ליד הדלת. ויתרנו גם על זה והמשכנו לסאקורה, למרות שלא התכוונו לאכול סושי. לפחות סאקורה לא השתנו לרעה. המסעדה התרחבה על חשבון הפאב שהיה סמוך לה. בפעמים האחרונות שהיינו בה די התאכזבנו, ואני שמח לספר שהם חזרו להכין את הסושי הטוב ביותר בישראל. קצת עצוב לי שכל המקומות שהכי אהבתי נסגרו או נהרסו. כשמוסיפים לזה את התפלצת שהולכת ונבנית בממילא ועוד בניינים באזור שנמצאים בתהליכי הריסה לטובת (כן!) עוד בית מלון, מרכז העיר פשוט הולך ונמחק כמקום כיף ונעים.

לפחות עדיין יש את גן העצמאות. אחרי האוכל הלכנו לשבת עם כרמל על הדשא. בזמן ששהינו שם ראינו משאית עוצרת לצד הדרך. על צידה הופיעו המילים "עבודה עברית". זמן קצר לאחר מכן כמה עשרות חרדים נראו צועדים לעברה, ואיתם עוד כמה שוטרים. מיד החלה התגודדות סביב המשאית. אני מניח שבתוכה היו מספר חיות משק שנועדו ל"מצעד הבהמות" – אותה תועבה שתכננו קבוצות חרדים מסויימות כפרובוקציה לקראת מצעד הגאווה שנערך היום.

עבודה עברית - המשאית שהכילה כנראה את חיות המשק

עבודה עברית – המשאית שהכילה (כנראה) את חיות המשק

 

מסביב למשאית - הבהמות

מסביב למשאית – הבהמות

 כמה מהחרדים רדפו אחרי הקצין שהסתובב שם. אחד מהם החזיק מצלמה וצילם את מה שהוא כנראה חשב שהוא אלימות משטרתית (לא הייתה כזו), ואחד אחר זעק כל הזמן "למה הם כן ואנחנו לא?!" – מצחיק, הוא כנראה לא היה מקבל טיעון דומה בכיוון ההפוך.

בסופו של דבר המשאית יצאה מהמקום אחר כבוד בליווי שני שוטרים חמושים ב-M-16(!) ורכובים על אופנועים. לא ראינו לאן הם נסעו.

אחר כך גם הרצאתי בפני חמישה סטודנטים מחו"ל (באנגלית). המסקנה העיקרית שלי היא שאני צריך להתאמן על לדבר לאורך זמן בקול רם. יצאתי משם אחרי כשעה וחצי של הרצאה עם גרון ניחר. אני גם צריך לעבוד על הנטייה שלי לקלל הרבה יותר כשאני מדבר אנגלית. לקללות באנגלית יש הרבה פחות משמעות עבורי מאשר קללות בעברית. להגיד "שיט" לא נושא את אותו כובד משמעות שיש למילה "חרא". וכך קרה שהשתמשתי בקללה (אחת, תודה לאל) במהלך ההרצאה, ומיד התנצלתי. שימש גם כאתנחתא קומית, שזה די חשוב לאור העובדה שהם נראו משועממים לאללה. צודקים. בערך חמישית מהזמן שדיברתי אמרתי "אהה…". עוד דבר שצריך לעבוד עליו.

נו, שוין. עכשיו מחכים שגלגלי הביורוקרטיה יטחנו עוד קצת כדי שאוכל לקבל את האישור הנכסף על השלמת התואר, שיאפשר לי לקבל סוף סוף את הויזה, שתאפשר לי לקבל את המעונות, שיאפשרו לי לנסוע לקנדה בראש שקט בלי להצטרך לישון במקומות זמניים עד שנצליח לשכור דירה. חד גדיא, חד גדיא.

חיזוי ע”פ ארץ נהדרת

אתמול בערב אשתי גלשה באינטרנט ואני שיחקתי עם הילד. בשלב כלשהו היא אמרה "היי, גאידמק קונה את טיב טעם". תגובתי המיידית הייתה "אז הם הולכים להפוך לכשרים?" אשתי תהתה אם אני רציני ואני עניתי "איטס ג'ואיש טרדישן!".

היום, כמה עצוב, מסתבר שהבדיחה שלי הייתה מדוייקת לחלוטין.  חלילה לי מלהגיד למליארדר שהמהלך העסקי שלו הוא אדיוטי, אבל אני חושב שברור לכולם שנטרול הייחוד של הרשת הזאת יהפוך אותה לרשת ככל הרשתות, וההשקעה ברכישת הרשת הזאת דווקא (ולא, נגיד, הקמת רשת חדשה) תהפוך לחסרת משמעות. אבל, דומני, המהלך הזה של גאידמק כלל אינו מהלך עסקי. הוא מהלך פוליטי פשוט: הוא קונה את הרשת מספר אחת לשיווק מזון לא כשר, הופך אותה לרשת רגילה וזוכה במחיר מבצע בתמיכה פוליטית של החרדים. כמי שהכריז על כוונתו לרוץ לראשות עיריית ירושלים (ואנחנו יודעים לאיפה זה מוביל), השגת תמיכה מהחרדים היא מהלך מתבקש, וכרוסי מדובר בדבר לא פשוט עבור גאידמק. הוא מצא, לפיכך, את הפתרון האולטימטיבי: דרוך על האלקטורט הטבעי שלך כדי להשיג את המצביעים החדשים.

WTF?

סליחה על ההצפה, אבל הייתי חייב לשאול: ?!?!

"אמו (של הנהג שהרג שישה בתאונה כשהוא תחת השפעת סמים) אמרה שהיא "לא מבינה למה עוצרים יהודי"'.

זה חייב להיות מוצא מהקשרו, נכון? היה המשך למשפט, נכון? הם הורידו איזו מילת לוואי, כן? זה לא יכול להיות שזה מה שהיא אמרה, נכון?

האבולוציה היא מזימה קבליסטית

"Here is something I read in Darwin's journal. He was amused by a theory of a contemporary philosopher, William Whewell. 'Says length of days [is] adapted to duration of sleep of man!!! & not man to planets,' Darwin wrote. 'Instance of arrogance!!'"

— Cathleen Schine (The Evolution of Jane)

הנה מה שמעסיק בימינו את הליגה נגד השמצה בארה"ב: חבר הפרלמנט המקומי של ג'ורג'יה הפיץ תזכיר לפיו תורת האבולוציההיא מזימה יהודית. לפי התזכיר, מוצאה של תאוריית המפץ הגדול הוא במיתוס הפרושי המתואר בספרי הקבלה. תמיד אהבתי את הדתיים הפונדמנטליסטים שלא מצליחים להבדיל בין התאוריה של ראשית היקום לתאוריה של מוצא המינים, כאילו מדובר בתאורייה אחת רציפה. אני מניח שלדעתם, תיאור היווצרות העולם על פי המדענים הוא משהו כמו "בהתחלה היה פיצוץ גדול, ואז האדם התפתח מהקוף". גם זה סוג של אגוצנטריות…

בכל מקרה, מכיוון שתורת האבולוציה היא מיתוס יהודי, אסור ללמד אותה בבתי הספר. במקום זאת, חבר הפרלמנט הנכבד דורש שבבתי הספר ילמדו אך ורק "עובדות מדעיות". מהן העובדות המדעיות, אתם שואלים? אז זהו, יש פונדמנדטליסטים נוצרים שפשוט מבקשים שלא ילמדו שום דבר לגבי מוצא היקום או מוצא המינים בבתי הספר, וזהו. יש כאלו שמבקשים שילמדו גם את התורה המדעית וגם את "מדע" הבריאתנות, כדי לאפשר לילדים לבחור. אבל לחברים של חבר הפרלמנט האמור, יש להם אתר אינטרנט. תאמינו לי שאתם חייבים ביקור. זה לא סתם שהבחור יוצא כנגד תורת האבולוציה וטוען שהאמת מצויה רק בתנ"ך. הבן-אדם… רגע, אתם צריכים לקרוא את זה בשפת המקור:

Levitating Globe

"An electromagnet and computerized sensor hidden in its

display stand cause the Earth to levitate motionlessly in the air."

Could God have engineered something like that for the real Earth?

The Bible and all real evidence confirms that this is precisely what He did, and indeed:

The Earth is not rotating…nor is it going around the sun.

כן, מה שאתם שומעים. הבחור טוען נחרצות שהמודל הקופרניקאי הוא שקרי, שהעולם עומד במקום, והשמש סובבת סביבנו. אלו העובדות המדעיות שנציג הציבור הזה רוצה שילמדו בבתי הספר. זה, ולא השקרים הזולים של המדענים האלו שרוצים שנחשוב שכדור הארץ מקיף את השמש ולכן (כנראה) האדם התפתח מהקוף.

אפשר לבלות כמה שעות מבדרות באתר הזה, ואני ממליץ לכם להכנס לכמה מה"מאמרים" המבדרים, וזאת חרף חוסר היכולת המשווע של יוצרי האתר לשמור על אותו פונט למשך שתי שורות רצופות.

אבל זה לא מה שעצוב. מה שעצוב זו התגובה של הליגה נגד השמצה. במקום ללעוג לאותו בור ועם הארץ ולשמוח שמייחסים את אחת האמיתות המדעיות המאתגרות ביותר למחשבה היהודית העתיקה, הם טוענים כנגד אותו טמבל שהתזכיר שלו "מעלה בזכרון תמונות דוחות של היהדות ששימשו במשך אלפי שנים כדי להכפיש את העם היהודי כאנשי-כת מניפולטיביים". כן, זאת הבעיה.


אגב, הציטוט הנפלא שבראשית הרשומה מגיע מספר מצויין שזה עתה סיימתי, בשם "האבולוציה של ג'יין" מאת קת'לין שיין. ספר חמוד, אנושי וחכם, וכולל גם, כבונוס, הרבה אנקדוטות על דרווין. מעניין לראות שמגפת ריבוי סימני הקריאה פשתה כבר בקרב בני המעמד הגבוה של המאה ה-19.