מה ילד יום

לפני שנתיים וחצי ישבנו בבית, אני ואשתי ההרה, וצפינו בטלוויזיה במראות המלחמה בצפון, הטילים שהומטרו על צפון הארץ עד הר הכרמל – משם נבע שמו של בני. לא חשבתי אז שנראה שוב תמונות כאלו כל כך מהר, או מכל כך רחוק.

אני לא בטוח שאני מסכים עם יוסי, אבל אני בהחלט מסכים עם יובל, במיוחד הגערה שלו בשוקי, נמרוד וחבריהם. אין הרבה מה להוסיף על מה שהוא אמר: הפגנה חסרת כיוון, חסרת הגיון, וחסרת הגינות.

חייבים להעריך את הפקת הלקחים של הממשלה לעומת המלחמה הקודמת שניהלו. מעולם הקלישאה "בזמן ובמקום שאנחנו נקבע" לא הגיעה לכדי ביצוע מוצלח כל-כך כמו היום, בלי התלהמות, בלי להגיד שטרוריסט זה או אחר "עוד יזכור את השם" של השר הזה או ההוא. אינני יודע אם ההמשך יהיה מוצלח כמו היום הראשון – סביר להניח שלא – אבל לפחות קרדיט על הפתיחה המחושבת, המתוחכמת, לפחות זה מגיע לעומדים בראש.

יש משהו מפעים, נפלא ונשגב בכך שבעוד שצה"ל והחמאס עדיין מחליפים מהלומות בשטח, ערוץ 2 יכול לראיין – בעברית! – איש חמאס שיושב בעזה (ומכריז על שואה במובן הכי רחב של המילה בעזה. חמוד), וכל זאת ברוגע, בנועם, ולנהל שיחה (לא מעמיקה במיוחד, אבל שיחה) על ענייני דיומא. במדינה נורמלית זה לא היה קורה.

26 Replies to “מה ילד יום”

  1. ברגע שאצליח להשיב את הגבות שלי למקומן הטבעי (ואתאושש מפיגוע הדריסה שיס"מניק עם סוס ביצע בי אתמול), יהיה לי כל כך הרבה לכתוב למי ש, כמוך (להפתעתי) וכמו יובל (פחות), בטוח שההפגנה הייתה "חסרת כיוון, חסרת הגיון, וחסרת הגינות", אבל המלחמה הזו היא none of the above. מאשימים אותי בהיגררות אחרי השמאל האירופי. מצאו להם.

  2. נמרוד, לצערי, לא מצאתי בשום מקום איזשהו הסבר ללמה צריך ללכת להפגנה חוץ מזה שצה"ל זה רע. אצל שוקי אפילו על מה מפגינים לא היה כתוב. הכי הרבה שמצאתי זה אצל יוחאי, והיא כללה טיעונים שנעו בין האינפנטיליות (להחזיר את גלעד שליט הביתה) לבין הפאטליזם (אי אפשר לסמוך על הצבא. אף פעם). אולי יש סיבות טובות להתנגד למבצע – אני בהחלט שותף לדעה שנצחון גדול לא הולך להיות פה בכל מקרה – אבל אני עוד לא שמעתי אותן. ובינתיים, לפחות, אני חושב שלמבצע עוד יש פוטנציאל לשפר את עמדתה של ישראל להשגת הבנות עתידיות עם החמאס בעזה. בניגוד לקשקושים של לבני, המבצע הזה אינו מיועד "למוטט את החמאס", כי אין דבר כזה. המבצע נועד להביא להפסקת ירי הטילים על ישראל, ואת זה ניתן יהיה להשיג באמצעות שילוב של הפעולה הצבאית, לחץ בינלאומי ודיפלומטיה.

    תגובת הרפלקס של חלק מהשמאל הישראלי – ואתה בתוכו – לקרוא לכל פעולה צבאית של ישראל בתוך שטח אוטונומי שבשליטת ארגון טרור מתוך בחירה חופשית של אזרחיו שלו בשם "פשע מלחמה", היא איוולת ותו לא. בינתיים, אפילו החמאס עצמו מדבר על מספרים נמוכים מאוד של אזרחים לא-חמושים שנהרגו במתקפה של צה"ל. כשזה יתחיל להתחרבש, תבקר. או שתתריע מראש מפני ההתחרבשות ההו-כה-צפויה, אבל לקרוא למה שהיה היום משהו פרט להצלחה פנומנלית, זה פשוט לשקר.

  3. שני עניינים זריזים, בערב תזכה לפוסט שלם:
    1. מתי קראתי לפעולה פשע מלחמה?
    2. כן, הרגנו להם בשעתיים יותר מפי תשעה מהאנשים שהקסאמים קטלו בשבע שנים. Great Succeess. אח"כ גם ניערנו את שלנו, כדי שיזכרו שוב שהוא גדול יותר.

  4. 1. לא יודע אם אתה, אבל החבר'ה שהיו איתך בהפגנה, אליבא ד-ynet.
    2. לא "אנשים", נמרוד, טרוריסטים חמושים. אפילו החמאס מודה שרובם המוחלט של ההרוגים היו חמושים. אין יותר לגיטימי מפגיעה בדבר הקרוב ביותר שיש לחיילים לישות הכמו-מדינית שתחת שלטון החמאס בעזה. גם אם הטילים מעזה לא היו הורגים דחליל בעשרים שנה, כל עוד הם ממשיכים לקיים מצב מלחמה מול ישראל, לישראל יש כל לגיטימציה לפעול כפי שנוהגים במלחמה: לפגוע בחיילי האויב.
    דווקא בגלל זה טוב שהמכה הראשונה הייתה כל כך משמעותית. מכאן ואילך, יהיה בלתי אפשרי לשמור על יחס כל כך מוצלח של פגיעה בחמושים לעומת פגיעה באזרחים, ולכן יהיה צורך לצמצם במידה משמעותית את מספר הפגיעות כולו. אם היינו מתחילים בקטן ונותנים לחמושים מספיק זמן לברוח למחתרת, לא היינו משיגים אפילו את המעט שהשגנו עכשיו.
    מי שמתנהג באינפנטיליות כאן זה אתה, לא ממשלת ישראל שבינתיים נוהגת באופן מעורר כבוד. אם זה תרגיל בחירות (לא ספין, אללי, תגיד להם!), אז הוא בין המוצלחים שבהם. אם הם יכולים גם לתקן את הכלכלה כתרגיל בחירות, אני מציע לעשות בחירות בישראל כל יומיים.

  5. מבחינה מוסרית, ראוי להימנע מפגיעה בזולת ככל האפשר, אם יש דרך להשיג את אותם ההישגים בלי הפגיעה. לכן, ההרג, בין אם מדובר בחיילים או באזרחים הוא נורא. בכלל, אני לא מבין למה קטיעת רגלו של חייל היא כל כך הרבה פחות נוראה מקטיעת רגלו של ילד. בשני המקרים הנפגע יהיה מסכן לשנים רבות, ומשפחתו גם תסבול. לא ממש ישנה לו אם אשמתו גדולה יותר או פחות.
    אבל אולי לא היתה ברירה, כי המשך ההבלגה היה מביא למוות של יותר אנשים, משני הצדדים, עם חלוף השנים. זה כבר קשור לחישובים אסטרטגים שאני לא יודע לחשב.

    מבחינה פרקטית, אחד התפקידים של המדינה הוא להגן על רמת החיים של אזרחיה, והרקטות לאורך שבועות ארוכים הן פגיעה באיכות החיים של רבים. האם במקרה הזה הפעולה האלימה היא הדרך הטובה ביותר להשיג את הפסקת הרקטות? אולי פינוי התנחלויות יעבוד טוב יותר?
    אולי צריך להרוג להם 200 ואז לפנות התנחלות? בטוח שלהרוג 200 בלי לפנות אף התנחלות זו לא הדרך.

    וזו הסיבה להתנגד לפעולה בעזה: כי ההפצצה לא נעשתה מחוץ לקונטקסט. אני מזדהה מאוד עם המשפט הקצת סתום: "אי-אפשר לתת להם להפציץ בטילים את ישובינו בלי שנחזיר אש". אבל אז אני נזכר שהגענו עד הלום בשל כיבוש שלא התחשב בצרכים של הפלשתינים בשטחים. אז אם עד עכשיו חשבתי שהפתרון הוא פינוי כל ההתנחלויות כשלב ראשון, ופינוי הצבא תמורת הסכם שלום כשלב שני, אז צריך להיות לי ברור שהפצצת עזה היא לא הדרך הנכונה, אלא אם היא באה כהקדמה לפינוי של לפחות התנחלות אחת.

    לכן, קל לי להיות נגד ההפצצה, כי היא חלק ממדיניות ימנית של השארת ההתנחלויות. היא נולדה בגלל שאנחנו לא מסכימים לבצע את החלופות ההוגנות של פינוי ההתנחלויות.

  6. דובי, ברור שכשאתה נשאר בתוך הקונטקסט אז הפעולה מאוד הגיונית. מתוך מחשבה של 'אנחנו מנהלים מלחמה בעצימות משתנה, והגיע הזמן להגביר את העצימות' – אין ספק שהכל נעשה כאן נכון.
    אבל המבצע הזה פחות הגיוני כשאתה יוצא מהקונטקסט הזה, בעיקר כי הוא מקבע אותו. אפשר היה, נניח, במקום המבצע הזה, לנצל את הרגיעה כדי לקבל את היוזמה הסעודית.

  7. ההתנהלות התקשורתית של אולמרט היא מופתית, במיוחד לאור ההתנהלות שלו במלחמת לבנון השניה. ההתלהמות נעלמה, וטוב שכך.
    אבל על עצם היציאה למבצע, והמניעים שעומדים מאחוריו, אנחנו בהחלט חלוקים. אני מסכים עם דרומי, שהקונטקסט הרבה יותר רחב.

  8. הבעיה הגדולה דרומי, היא לא הרצון שלנו לקבל או לא לקבל את היוזמה הסעודית כמות שהיא העובדה שה"פרטנר" אינו מעוניין ביוזמה, אינו מעוניין בשלום, אינו מעוניין בהידברות ולא מתבייש להצהיר על זה. בדיוק כמו אצל הפנאטים אצלנו מטרתו של החמאס היא ארץ ישראל השלמה רק שהם רוצים אותה נקיים מיהודים בעוד שאצלנו יש כאלה שרוצים אותה נקיים מערבים. ההבדל הוא שבעזרת חקיקה, אכיפה, וקיום של דמוקרטיה (רקובה, חלולה ומסריחה ככל שתהיה) הצלחנו לדחוק את הפנאטים שלנו כמה שיותר רחוק מהמסגרת השילטונית בעוד שאצלהם – בעזרת אלימות, נשק ורצח הפנאטים הפכו להיות המפלגה השולטת והיחידה.

    יוסי, תקן אותי אם אני טועה אבל אנחנו כבר פינינו את כל ההתנחלויות בעזה, רוצה להיזכר במהלך האירועים שעבר על הרצועה מאז?

  9. דרומי, "לנצל את הרגיעה"? זו שהסתיימה והחמאס סירב להמשיך וקרא להמשך הירי על ישראל?

  10. תגובה לניצן: אנחנו גם פינינו את עזה מנוכחות הצבא, ולדעתי צריך לפנות את עזה מהצבא שלנו רק תמורת הסכם שלום. מעצבן שלפני ההתנתקות היו הרבה אנשי שמאל שאמרו בפירוש שזו טעות לסגת לחלוטין בלי הסכם שלום, ועכשיו הימין (כהרגלו) מייחס את הטעויות שלו להמלצות של השמאל ומביא אותן כהוכחה לכך שהשמאל טעה.

    החמאס יכול להפציץ אותנו לא בגלל פינוי ההתנחלויות אלא בגלל נסיגת הצבא. החמאס גם לא עלה לשלטון בגלל שהתפנו ההתנחלויות, אלא בגלל שחיתות הפתח. אין ספק שזו בעיה שהחמאס נמצא בשלטון בעזה, אבל זה לא היה קורה אם היינו מבינים לסבלם ולצרכיהם של הפלשתינאים החל מ-67, כפי שמתי מעט (כמו ישעיהו לייבוביץ' ואורי אבנרי) הבינו מלכתחילה. ככל שנפנים יותר שיש גם צדק בצד השני ושיש רשע רב מצדנו, כך נוכל להתנהג בצורה מוסרית יותר שתקטין את המוטיבציה שלהם להילחם בנו. והחמאס הוא בסך-הכל התנועה הפוליטית שנמצאת בשלטון. הוא לא כלל העם הפלשתיני, ואין סיבה להניח ששלטונו יהיה נצחי.

    פינוי ההתנחלויות הוא פעולה שמטרתה להבהיר: אנחנו לא שואפים למדינה מעבר לקווי 67. ההתנחלויות מונעות שלום וגם גורמות להרבה מאוד עיוותים מוסריים, כי הרבה מעוולות הכיבוש נעשו כדי להגן על ההתנחלויות ולאפשר להן רמת חיים גבוהה. פינוי ההתנחלויות גם יישר קו בינינו לבין מה שמרבית העולם המערבי רואה כהסדר הצודק (והוא גם מתאים להצעה הסעודית).

    בראייה רחבה אף יותר, הרעיון הוא שצריך להבהיר לעצמנו ולפלשתינאים שאנחנו מבינים את העמדה שלהם ושיש בה צדק, כי, כמו שהודו אפילו שרון ואולמרט, הפלשתינאים סבלו מאוד תחת ידינו בארבעים השנים האחרונות. הרעיון הוא לא רק להגיד באופן כללי "אנחנו בעד שלום ופשרה", אלא ממש לשכנע את הצד השני שאנחנו מבינים אותו ושהרבה מהתחושות שלו לגיטימיות לחלוטין. ואז לנסות להסביר את עצמנו ולמה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים.

  11. כן, מויהמן, הרגיעה שהסתיימה ובמהלכה ישראל לא עשתה צעד אחד קטן כדי להפוך אותה לעניין של קבע.
    חוכמה גדולה לעמוד בסוף הרגיעה ולהגיד 'אבל מה אתם רוצים, הרגיעה נגמרה'. היה צריך לפעול קודם.

  12. מה שיוסי אמר. אצטט: "ככל שנפנים יותר שיש גם צדק בצד השני ושיש רשע רב מצדנו, כך נוכל להתנהג בצורה מוסרית יותר שתקטין את המוטיבציה שלהם להילחם בנו.". "קל לי להיות נגד ההפצצה, כי היא חלק ממדיניות ימנית של השארת ההתנחלויות. היא נולדה בגלל שאנחנו לא מסכימים לבצע את החלופות ההוגנות של פינוי ההתנחלויות."

    וגם: אני זוכר שגם מלחמת לבנון השניה התחילה מאד טוב. אני תמכתי בה. זה נעלם מהר מאד, עם הכרוזים המטופשים עם נסראללה בגוף נחש, וההפצצה על שדה התעופה בביירות.

    דובי, אם המבצע/מלחמה הזה ימשיך עוד כמה ימים, הוא יהפוך לבלגאן מסוכן שנתחרט עליו. mark my words – עוד כמה ימים כולנו נצטער. ולכן צריך להתנגד למבצע הזה — לממשלה ולצה"ל אין יכולת לנהל מהלכים שלא כוללים הרג מאסיבי של אזרחים ופגיעה אנושה בפלסטינים. וזה, בתורו, יוביל לפגיעה בנו, ולהתרחקות של עוד מספר שנים בנורמליזציה.

    דובי — אני מאד מופתע שאתה מדבר נגד ההתנגדות למלחמה. אני מבין שאתה לא מסכים עם חלק מהסיבות להתנגדות, אבל ברור מראש שהמלחמה הזאת תיגמר רע. אתה באמת ובתמים מאמין שלא?

  13. דובי, אולי הפקת הלקחים האמיתית הייתה צריכה להיות לא רק שלא כדאי לפלוט שטויות בתקשורת, אלא שכדאי להמנע ממלחמה שאין לה יעד מוגדר, רציונאלי, והגיוני?

    אם הפקת הלקחים של הממשלה הייתה מביאה לזה שהם היו מונעים את המלחמה המיותרת הזו, אז באמת הייתי מעריך אותה.

  14. דרומי, למיטב זכרוני החמאס הוא זה שהודיע בראש חוצות שאין לו כוונה להמשיך את הרגיעה (ודאג להבהיר את רצינות כוונותיו בעזרת ירי רקטות) בעוד שישראל כן ניסתה לקדם מהלכים להמשך הפסקת האש.

  15. מצחיק אותי מאוד לקרוא כתבות ביזראיות על הפגנות כאלו ואחרות הנעשות למשל כנגד ניסויים בקופים, כלבים ושאר בעלי חיים, זה לכשעצמו מעשה מתועב – אם כי מתועב יותר הוא שאותם מפגינים תומכים בעשיית ניסויים על בני אדם חיים משני עברי הגבול.

    אין ביכולתי להקיף את הטמטום שמגלים חלקים [חושבים והומניים – רק לכאורה] בציבור הישראלי, אולם למען ההגינות אבקש להשיב על שאלה פשוטה – אין טעם בדיונים ארוכים ומייגעים אם עד עצם היום הזה היה מי שהוא שלא הגיע לתשובה מן הסתם גם עוד שנות דור לא יספיקו.

    האם ויתור ונסיגה משטחי מולדת – לגבולות 67/48/36 או אפילו ניתן לשרטט קווי גבול חדשים ללא התייחסות – תביא לכינון שלום, במילה שלום אסתפק בהפסקת מצב הלוחמה והטרור, גם ללא יחסים של שלום אמיתי, אפילו גבולות סגורים וללא שגרירים, אסתפק בשלום קר ואפילו קפוא.

    אז אמר השטן: הנצור הזה / איך אוכל לו. / אתו האומץ וכישרון המעשה / וכלי מלחמה ותושייה עצה לו. / ואמר: לא אטול כוחו / ולא רסן אשים ומתג / ולא מורך אביא בתוכו / ולא ידיו ארפה כמקדם, / רק זאת אעשה: אקהה מוחו / ושכח שאיתו הצדק". נתן אלתרמן

  16. מויהמן – אני לא עושה תחרות טיפשות או רוע לב בין ממשלת ישראל לבין החמאס. אין ספק שחמאס מנצחים. זה לא מעניין.
    מה שמעניין זה מה ממשלת ישראל הייתה יכולה לעשות – בזמן הרגיעה – כדי להפוך את הרגיעה למשהו יותר יציב. יש שתי אפשרויות באופן כללי – לחזק את שלטון אבו מאזן באופן כזה שיאיים על החמאס בצורה רצינית (משהו כמו נסיגה בהסכמה+פינוי התנחלות או משהו כזה), או יצירת מערכת איזונים שתגרום לחמאס לרצות להמשיך ברגיעה. אף אחד מהשניים לא נעשה.
    (ואגב תחרויות – אם אתה רוצה להיות קטנוני, ישראל הפרה את הרגיעה כשתקפה בתוך הרצועה. חמאס הגיב)

  17. דרומי: אם היינו צריכים לעשות שלום עם הסעודים, הייתי בעד לקבל את היוזמה הסעודית. מכיוון שהחמאס עצמו לא מעוניין ביוזמה הזו (תקן אותי אם אני טועה), אינני רואה טעם לדון בה.
    לגבי הקונטקסט – בדיוק בגלל זה אני מסכים עם יובל: גם המפגינים אינם נמצאים בקונטקסט הרחב יותר שאתה מתאר. הם לא קראו במשך שנים לממשלה לפעול בדרכים אחרות, הם לא יצאו להפגנות כאשר צפינו בממשלה פועלת בעזה למרות הרגיעה, הם לא התריעו שצריך לעשות כל שאפשר כדי לשמר את הרגיעה הזו בחיים. הם נתנו לעניינים להתדרדר, ולהגיע לקונטקסט הנוכחי שלו. אבל עכשיו, כשהגענו למצב שבו האופציה הריאלית היחידה היא תקיפה – עכשיו הם נזכרו לצאת להגנתם של הפלסטינים. לזה התכוונתי כשאמרתי שזו הפגנה חסרת הגינות.

    יוסי: החמאס הפגיז את ישראל הרבה לפני ההתנתקות.
    אני מסכים שצריך לפנות התנחלויות. אני מסכים שצריך לתת כמה שיותר הישגים מדיניים לפלסטינים המתונים. מצד שני, אני מסכים עם נמרוד – לא צריך לתת פרס לפלסטינים שסתם לא עסוקים בלהרוג אותנו. זה אמור להיות הבסיס שממנו יוצאים למו"מ, לא סיבה למסיבה. המצב כפי שהוא כיום מצריך את הפעולה הנוכחית בעזה. בלי קשר, ישראל עשתה הרבה מאוד טעויות, רבות מהן הביאו אותנו למצב שבו אנחנו נמצאים. לא טענתי מעולם שאין לנו חלק באשמה, ושלא היינו יכולים לעשות שום דבר יותר טוב. היינו יכולים, ויש לנו חלק. זה לא משנה את העובדה ש*כרגע*, זהו הדבר הנכון לעשות, ושעם סיום המבצע, נכון תעשה ישראל אם תשנה באופן מהותי את צורת ההתנהלות שלה מול הצד הפלסטיני. נכון תעשה ישראל אם תתן לעזתים מודל לשאוף אליו בדמות גדה מערבית משגשגת ושלווה. נכון גם שהסיכוי שזה יקרה שואף לאפס. אני לא חי באשליות.

    אלעד – כן, יש סיכוי טוב שהמלחמה תגמר ברע, אבל הרע שהיא תגמר בו, בסבירות מספיק גבוהה לדעתי, הוא עדיין יותר טוב ממה שהיה אם ישראל הייתה ממשיכה להבליג.

    דותן – למלחמה הזו יש יעד מאוד ברור, מאוד פשוט ומאוד הגיוני: הפסקת ירי הקסאמים על ישראל. אין הרבה סיבות יותר לגיטימיות למבצע צבאי.

  18. לגטימיות, ברור. מי לא רוצה שיפסקו הקסאמים? והעם הרי נוהר אחרי הסיבה הזו. הוא גם נהר אחרי היעד של "החזרת הבנים" ו"חיסול החיזבאללה" במלחמת לבנון הקודמת. שניהם, כזכור לךף לא הושגו.
    אבל התעלמת משני הדברים האחרים שכתבתי שעל היעד להיות: רציונאלי והגיוני. מה שאנחנו עושים עכשיו בעזה, וכנראה שנמשיך לעשות בימים הקרובים (והלוואי, באמת הלוואי, שאתבדה) הוא לא רציונאלי ולא הגיוני. יש לממשלה איזושהי סיבה לחשוב שהיעד הנוכחי, כפי שהצגת אותו, הפסקת הקסאמים, הוא בר השגה? אתה באמת מאמין שיש שר (חכם) בממשלה שחושב שאנחנו נצליח לעשות את זה, ועוד בצורה הגיונית ורציונאלית?

  19. דותן, דווקא התייחסתי ל"הגיוני". כתוב, תבדוק בעצמך! היעד של הפסקת ירי הקסאמים הוא יעד הגיוני ורציונלי למתקפה צבאית – לא מכיוון שאני חושב שמתקפה צבאית לבדה תשיג את המטרה הזו, אלא משום ששום צעד אחר שלא יגובה במכה צבאית ראשונית לא יצלח גם הוא. אם יש סיכוי להפחית משמעותית, אולי אפילו להפסיק לגמרי, את ירי הקסאמים, הדרך לשם חייבת לעבור דרך תקיפה צבאית בעזה.
    מי שחושב שהתקיפה גם תהווה את סוף הדרך, עם זאת, הוא אדיוט.

  20. אבל דובי, זה בדיוק מה שלא הגיוני פה. אין כזה דבר אצלנו "מכה צבאית ראשונית". אנחנו נכנסים, הורגים להם 300 אנשים, וזהו? עכשיו נשב ונדבר? סולחה? בזה זה ייגמר? אפילו אם ישראל הייתה רוצה להפסיק עכשיו, מה שהיא לא, מסופקני אם החמאס היה מפסיק עכשיו. זאת בדיוק הבעיה עם היעד הזה והסיבה שהוא לא הגיוני: חשבו, כמו תמיד, רק על הצעד הראשון, והתעלמו ממה שהוא יוביל לו. כלומר, יכול להיות שלא התעלמו, הרי הם ידעו שהחמאס יגיב, אבל חשבו שיצליחו להתמודד עם זה.
    ונגיד שחמאס עזה באמת מוכה עכשיו ולא מצליח לירות על באר שבע ולהסב אבידות רציניות. ונגיד שחמאס הגדה המערבית מצליח להוציא עכשיו פיגוע "איכותי" ומתים 15 אנשים בנתניה. אז היעד היה הגיוני? לא הייתה דרך אחרת להשיג את היעד הזה? ועל הפיגוע הזה אנחנו לא נגיב?
    סוף הדרך שהשכרת, הוא דבר שאתה אף פעם לא יודע איך הוא יראה כשאתה נכנס לעיר והורג שם כמה מאות. אתה גם לא זה שקובע איך סוף הדרך הזו תיראה. שוב אני אומר – התחלנו פה הרפתקה מסוכנת שאין לנו מושג איך היא תיגמר, ואני בספק אם היא תגמר לטובתנו, או בצורה כזו שלא היינו יכולים גם לגמור בה ללא המתקפה.

  21. "חייבים להעריך את הפקת הלקחים של הממשלה לעומת המלחמה הקודמת שניהלו"…

    אותי זה לא הרשים. הליכה למלחמה שלא תביא לשום דבר טוב היא לא משהו שצריך להשתפר בו.

  22. דובי: כתבת "הם [המפגינים] לא קראו במשך שנים לממשלה לפעול בדרכים אחרות, הם לא יצאו להפגנות כאשר צפינו בממשלה פועלת בעזה למרות הרגיעה […] לזה התכוונתי כשאמרתי שזו הפגנה חסרת הגינות"

    מההה?! סליחה? וההפגנות כל שבוע מול משרד הבטחון, כרוב כבוש? וההפגנות והפצועים בבלעין וניעלין, שקשוקה? והבלוגים, וההפגנות בכיכר רבין, וההפגנות נגד הכיבוש, מטבוחה? הצלחת להתעלם מהפעילות הקונסיסטנטית של השמאל הישראלי נגד הכיבוש, גם של עזה וגם של הגדה. חוסר ההגינות הוא רק בזכרון הסלקטיבי שלך, והסלקטיביות של התקשורת, שלא מדווחת על הפגנות בימים רגילים..(ואולי ההפגנות האלה גם לא מופיעות בחדשות אצלך בקנדה).

  23. דובי – אם ישראל הייתה מנהלת משא ומתן רציני עם אבו מאזן על בסיס היוזמה הסעודית, העמדה של החמאס הייתה הרבה יותר מסובכת, והיה לו הרבה יותר קשה להצדיק את המצור שמוטל בעקבות הקסאמים.

סגור לתגובות.