Wii!

Any intelligent fool can make things bigger, more complex, and more violent. It takes a touch of genius — and a lot of courage — to move in the opposite direction.
– EF Schumacher

את ה-Wii שלי קיבלתי אחרי המתנה של כמה שבועות, וכל העת הזאת פינטזתי על איך זה יהיה לשחק בו. אחרי שקיבלתי אותו, בגלל קשיים טכניים מסויימים, לקח עוד מספר שבועות עד שיכולתי לחבר אותו לטלוויזיה ולהפעיל אותו. כל הזמן הזה דמיינתי כמה כיף זה יהיה לשחק ב-Wii. הייתי רוצה להגיד שהוא עלה על כל הציפיות שלי, שהוא היה ומעל ומעבר למה שיכולתי לדמיין, אבל הציפיות היו כל כך גבוהות, והדמיון כל כך התפרע, עד שגם לעמוד סתם כך בכל מה שתליתי בו, גם זה די מכובד.

מעולם לא הייתי איש של קונסולות. הרעיון של לבזבז מאות או אלפי שקלים על מכונה שמיועדת אך ורק למשחקים לא נראה לי הגיוני, וחוץ מזה, מה רע במשחקים על המחשב האישי? ההבדל בין להחזיק בבקר של הפלייסטיישן לעומת השימוש בעכבר ומקלדת לא נראה לי מספיק קריטי כדי להצדיק רכישת קונסולה. ובאשר למשחקים האקסקלוסיביים – נו, תמיד יהיה עוד משחק שאני רוצה על קונסולה שאין לי.

אבל ה-Wii זה משהו אחר. עוד מהתקופה שהיא נקראה ה-"Nintendo Revolution" (שם הרבה יותר מתאים והרבה פחות מביך, אבל גם הרבה פחות מיוחד, לקונסולה הזו) שמתי עליה עין ועקבתי אחרי ההתקדמות שלה לכיוון ההשקה.

למי שלא שמע ולא יודע, הנה תקציר: מאז אלוהים יודע מתי הוציאו חברות שונות קונסולות משחק שהיו בעצם מחשבים יעודיים למשחקים. הם מתחברים לטלוויזיה ומתממשקים עם השחקן דרך בקר שבדרך כלל נראה כמו ראש של שור קטן, כשהקרניים מופנות אל השחקן וכפתורים לרוב מפוזרים בכל מיני מקומות מקדימה ומאחורה. הדור האחרון של הקונסולות כלל, בעיקר, את הפלייסטיישן 2 המוכר והמצליח של סוני ואת ה-Xbox של מיקרוסופט. הקונסולה הקודמת של נינטנדו, החברה שבעצם המציאה את השוק, נקראה גיים-קיוב. היא התקשתה לצבור מומנטום ומפתחי המשחקים עד מהרה הפסיקו לייצר משחקים עבורה. הקונסולה גוועה חוץ מאשר בקרב גרעין קשה של חובבי נינטנדו.

הדור החדש של הקונסולות כולל שלוש מתחרות: X-box360 של מיקרוסופט, שהתחילה את המרוץ מוקדם וכך זכתה לשנה שלמה של הובלה על המתחרות; הפליסטיישן 3 של סוני, מפלצת כבדה וזוללת חשמל שכוללת גם נגן בלו-ריי חדיש ונמכרת במחיר הזוועתי של 650 דולר – וגם אז סוני מפסידה כסף על כל חתיכה שנמכרת; וה-Wii של נינטנדו. הקונסולה של נינטנדו היא הזולה ביותר בהפרש ניכר, אבל היא גם החלשה ביותר מבחינת כח מיחשוב. יש שאמרו שהיא פחות או יותר ברמה של הקונסולות מהדור הישן מבחינת יכולות גרפיות, לעומת המתחרות שמציגות גרפיקה בהיי-דפינישן ותמונה ריאליסטית על המסך.

אבל לנינטנדו יש משהו שאין למתחרות – חדשנות. זה היה תחום ההתמחות של החברה מאז ומתמיד, וכל פעם שהיא מנסה פשוט להתחרות עם החברות האחרות במגרש שלהן – כלומר, לעשות משהו גדול יותר וחזק יותר, היא כושלת. אבל כשהיא מרשה למהנדסים שלה להתפרע עם הדמיון, יוצאים דברים נפלאים ומצליחים. ה-Wii הוא אחד מהם.

שם המשחק במשחקי וידאו תמיד היה "immersion" – היכולת "לטבוע" בתוך המשחק ולשכוח מהעולם החיצוני. שנים רבות מפתחי קונסולות ומשחקים ניסו להשיג את הגביע הקדוש הזה. עד היום התוואי העיקרי לשיפור בתחום הזה היה הגרפיקה. מפתחי המשחקים והקונסולות האמינו שככל שנשיג גרפיקה ריאליסטית יותר, גם הטביעה תהיה מוחלטת יותר. הם רצו שאנשים ירגישו כאילו הם בסרט – והם חשבו שבתחום הזה לעד "יותר" הוא המשמעות של "יותר טוב". אבל בנינטנדו הבינו שגרפיקה יותר משוכללת היא לא הדבר הכי חשוב. הם הבינו שהמטרה היא לא להרגיש כמו בסרט, אלא כמו בחיים, וכל עוד האינטראקציה של השחקן עם עולם המשחק מוגבלת ללחיצה על כפתורים, לעולם נרגיש "בחוץ", נפרדים מהדמות שאנחנו משחקים אותה, ולא, בעצם, שהם ואנחנו הם ישות אחת.

השלט של ה-Wii נראה כמו שלט של טלוויזיה (אם כי אפשר לחבר אליו כל מיני הרחבות, כמו הנונצ'אק שמגיע במארז, או בקר "קלאסי"). השלט התמים הזה טומן בחובו חיישני תנועה שמזהים איזה תנועות עושה השלט, ומתרגם אותם לתגובות על גבי המסך. השלט גם משמש כ"רובה אור", וניתן להצביע באמצעותו על המסך ולבחור פריטים (או לירות). קל לראות איך השילוב הזה עושה מהפכה רבתי בצורה שאנחנו משחקים משחקים: התנועות שהשחקן עושה, הן התנועות שעושה הדמות על המסך.

כמו שציינו בפני ארקייד, אפשר לבצע את התנועות פשוט באמצעות הזזת פרק היד, אבל הכיף האמיתי טמון בחיקוי מלוא טווח התנועה, מוטב בעמידה, ועדיף תוך ההתלהבות הטבעית שמלווה תנועות כמו חבטת טניס או אגרוף. וכמובן שמשחקים אחרים יכולים לדמות פעולות אחרות שנעשות באמצעות היד – הנפת חרב או כיוון אקדח, למשל, ולמעשה רוב הפעולות שאפשר להעלות על הדעת. סביר שככל שמפתחי משחקים יתרגלו יותר לרעיון של השלט החדשני, כך ימצאו פעולות נוספות שניתן לעשות באמצעות תנועות. במשחק החדש של "אגדת זלדה" אפשר, למשל, לדוג באמצעות חיקוי תנועות הידיים של דיג.

זו לא הפעם הראשונה שנינטנדו חושבים על הרעיון הזה. כבר בשנות ה-80 הוציאה נינטנדו את "כפפת הכח" עבור הקונסולה הראשונה שלה – בקר שהתלבש על היד ונענה לתנועות האצבעות. אלא שבשל כח המיחשוב הנמוך וקצב העברת הנתונים הדל, לא הצליחה הכפפה לממש את הפוטנציאל שלה, והיא נשארה זכרון מעורפל בתת-תרבות הפופ של גיימרים ותיקים. מי יודע – אולי נינטנדו עוד יחזרו לרעיון כתוספת לשלט של ה-Wii.

נינטנדו לא הסתפקו בכך והחליטו לנצל את מלוא האפשרויות הגלומות בשלט החדש שלהם. מעבר לרטט בשלט, שהפך כבר לסטנדרט בתעשיה, הם הוסיפו לו גם רמקול קטן, כך שכעת יש בכל משחק ערוץ קול של השחקן עצמו – קולות הנפץ של הרובה שהשחקן אוחז בו בוקעים מהמקום הנכון – מהרובה שהיד אוחזת – ולא מהרמקולים הסובבים אותו. הכל במטרה להפוך את חווית המשחק למציאותית ככל האפשר, למרות שהתמונה על המסך עדיין נראית קרובה יותר לסרט מצוייר מאשר לשחקנים בשר ודם.

במקומות רבים טענו שהקונסולה החדשה מכוונת יותר למי שאינו "גיימר" כבד. ההגיון מאחורי הטענה הוא קצת מוזר. ה-Wii, בניגוד לקונסולות החדשות האחרות, הוא פשוט כיף מדי, ולכן לא יעניין את הגיימרים הרציניים. ואני חשבתי שגם גיימרים משחקים בשביל הכיף. המציאות טפחה על פניהם של אלו שטענו כך, וה-Wii הפך להצלחה אדירה גם בקרב הגיימרים עצמם, בעוד שהפליסטיישן 3 מתקשה להתרומם.

הנה מה שגיימרים חושבים על ה-PS3 וה-Wii

אבל אין ספק שגם מי שאינו נוהג לחזור אל קרבות מלחמת העולם השנייה בתכיפות גבוהה, או מי שלא נוהג להקים ציוויליזציות מאפס, גם הוא יהנה מאוד מהקונסולה. כל מי שקנה אותה יוכל לספר לכם מה התגובה המיידית של כל אמא או דודה שרואה את המשחק בפעולה: "גם אני רוצה!". לעזאזל, אמא שלי שקלה לקנות אחת לעצמה!

כך שנינטנדו ניצחה משני הכיוונים – היא גם קיבלה פלח שוק חדש לגמרי, וגם הגדילה את חלקה בפלח השוק המסורתי של הגיימרים.

בד בבד, נינטנדו נחרצת שלא לחזור על הפיאסקו של הגיימקיוב, והיא פועלת כדי להביא עוד ועוד מפתחי משחקים להתאים את המשחקים שלהם גם (אם לא רק) לקונסולה שלהם. כבר נודע כי אחד הלהיטים הגדולים של הפליסטיישן 2, "Guitar Hero", יותאם גם ל-Wii, וגם חברת המשחקים הנודעת לשימצה רוקסטאר (Grand Theft Auto) הביעו תמיכה בקונסולה החדשה, מה שמוכיח שוב שגם מפתחי המשחקים לא חושבים שמדובר רק במשחק לילדים קטנים.

בארץ, בעוד שהפליסטיישן מיובאת באופן רשמי על-ידי ישפאר ושמועות מספרות שגם את ה-Xbox360 נראה בקרוב על המדפים מטעם יבואן מורשה, הרי שה-Wii מיובא רק ביבוא אישי על ידי חנויות מתמחות, כמו מדיהGame המבוססת בגבעתיים, והמחירים בהתאם. המשמעות היא שגם המשחקים מיובאים. מי שיקנה, כמוני, בארה"ב יאלץ גם לרכוש מתאם מתח מתאים, ויצטרך לדאוג שכל המשחקים שהוא רוכש יהיו אמריקאיים ולא אירופאיים (בדומה לאזורים של DVD).

אבל אל תתנו לזה להרתיע אתכם – אם הפרוטה בכיסכם, או אם מישהו שאתם מכירים נוסע במקרה לאמריקה ומוכן לקנות קונסולה אחת עבורכם (אם הוא יצליח למצוא אחת), מדובר באחת ההשקעות המוצלחות ביותר שאני יכול להעלות על הדעת עבור שעות הפנאי שלכם.

27 Replies to “Wii!”

  1. בחנות שקישרתי אליה לוקחים 2500 ש"ח. אם התמזל מזלך ומישהו נוסע בקרוב לארה"ב, שם זה עולה 250 דולר. הגרסא האירופאית תעלה 250 אירו (וביפן זה עלה 250 אלף ין. אנחנו רואים את הדפוס?).

  2. אני נוסעת לארה"ב ואח שלי "רמז" לי שהוא רוצה שאביא לו WII. אילו מוצרים משלימים אני צריכה להביא כדי שהוא יוכל להנות ממנו כמו שצריך?

    כמו כן, רציתי רק לומר שמי שמביא מארה"ב צריך לשלם עליו מכס של 30%. עדיין זה זול יותר מלקנות בארץ.

  3. מאיה – קודם כל תרמזי לאח שלך שיש מחסור מטורף בקונסולה הזו, ויהיה לך המון מזל אם תצליחי למצוא אחת. יש תור מפה עד הודעה חדשה על כל חנות שמקבלת סטוק חדש.
    חוץ מזה, הייתי ממליץ לקנות זוג שלטים נוסף (שלט ונונצ'אק). המשחק המשותף זה משהו שמאוד חסר לי כרגע, ומאבד הרבה מהכיף של המערכת. כמובן, כדאי לקנות כמה משחקים.

    ודבר אחרון, הייתי ממליץ לקנות שם גם כמה כרטיסי "נקודות ווי", כדי שאחיך יוכל לרכוש משחקים בקונסולה הוירטואלית של המערכת. ממני התענוג הזה נמנע כרגע, כי הם דורשים כרטיס אשראי צפון אמריקאי כדי שאוכל לבצע את הרכישה מהבית. משחק וירטואלי עולה בין 5 ל-10 דולר, אז כדאי לקנות 20-50 דולר. זה יאפשר לכם לשחק על הווי במשחקים קלאסיים כמו מאריו המקורי, סוניק ושאר טובין.

    זהו, נראה לי. בהצלחה במציאת קונסולה.

  4. למה לקח לך כמה שבועות לחבר לטלוויזיה ולהפעיל?
    מכשיר מדגם אמריקאי יותר בעייתי מדגם אירופי?

  5. דין, בשבועות הראשונים גרתי בדירה לא שלי, ולכן לא הייתה לי טלוויזיה נורמלית זמינה.

    הקושי היחיד שמציב המכשיר האמריקאי הוא שצריך מתאם מתח, כמו שכתבתי – הוצאה של כ-100 ש"ח. חוץ מזה, רוב הטלוויזיות שנמכרות בארץ יוכלו לקבל את שיטת השידור האמריקאית כמו גם האירופאית – אבל טלוויזיות ישנות יותר עשויות להתקל בבעיה (זה קל לזהות: תקבל תמונה בשחור לבן). חוץ מזה, הכל קל ופשוט.

  6. גם לי יש ווי ואני מרוצה מאוד!!
    אני כל יום משחק בזה ולא נמאס לי!!

  7. קראתי את הכתבה ופ]שוט הרגשתי כאילו אני כתבתי אותה כי זה בדיוק מה שאני מרגיש וחושב על קונסולות וכל העניין הזה..
    פשוט אחלה כתבה !! תודה

  8. לי יש WII מ29/6 קניתי מהדיוטי פרי ושמתי צ'יפ עם WII SPORTS אני בהחלט נהנתי מהWII SPORTS נורא כיף במיוחד הטניס ויש לי את המשחק הסנדק זה המשחק!!! קניתי ב1800 הייתה אחרונה :/ :lol: :lol:

  9. wii מכשיר מטורף יותר ממטורף!!
    מכשיר מדהים ריאליסטי ביותר!
    והכי חשוב פשוט מכשיר כייף!!!
    אני עובד עם קונסולות (טכנאי/מתקין צ'יפים)
    ואני ילד (16) חובב קונסולות מושבע יש לי בבית 4 PSP (הקונסולה הניידת של סוני..)
    PS2 PS3 וכמובן כמובן wii!!
    ובואו אני יגיד לכם משו אני משחק בPSP רק שאני בחוץ או עם כמה חברים (יש לי 4 מכשירים…)
    הPS2 הבאתי לאחי הקטן
    והPS3 פשוט יושב לייד הווי אני משחק בו רק שאין לי כח לזוז המון אבל הוא אשקרה יושב לייד הווי
    הווי פשוט מכשיר כייף ברמות אדירות אתה נכנס למשחק בצורה מטורפת אתה אשקרה מרגיש שאתה חי את המשחק!!!!
    גדוול!!!!!! :!: :!: :!:11111!@#$%^&*)(_

  10. אני בארה"ב ואני רוצה לקנות WII אמריקאי
    האם יש הבדל גדול בין הארופאי לאמריקאי (מה ההבדלים???)
    ואם אפשר תסבירו לי מה שצריך לעשות כדי שיפעל בארץ

    תודה למי שיעזור

  11. נדב: יש שני הבדלים – 1. הווי האמריקאי מפעיל דיסקים אמריקאיים ולא אירופאיים או יפניים (ולהפך); 2. הווי האמריקאי פועל על רשת החשמל האמריקאית, כלומר על זרם של 110 וולט. מה שזה אומר זה שכשתגיע לארץ אתה צריך לסור לחנות חשמל ולרכוש שם ממיר זרם מ-220 ל-110 (צריך לעלות בערך 100 שקל) שעומד בעומס של כ-60 אמפר (שזה מה שצריך הווי) – עדיף ללכת על משהו באזור ה-90, ליתר בטחון. חבר את הממיר לשקע, חבר את הווי לממיר, והכל פועל יופי. זה הכל. בהצלחה.

  12. שלום לך,
    יש לי דוד בארצות הברית שבא בספטמבר לארץ, והייתי רוצה לבקש ממנו לקנות, לא הבנתי כלכך מה לבקש ממנו.
    קודם כל מה הסיכויים שהוא ימצא?
    לבקש ממנו את הקנסולה + שיביא לי שלט + כמה משחקים.
    זה מספיק??
    כמה עולה שם להתקין צ'יפ??

    בתודה, איתי.

  13. מה הסיכויים? הוא ימצא אם הוא יחפש הרבה. אבל כנראה שלא על החנות הראשונה שהוא יחפש בה.
    לבקש ממנו את הקונסולה, שבאה עם שלט אחד. כדאי לבקש גם שלט ונונצ'ק נוספים, כדי לשחק נגד אחרים, אבל הפרשי המחירים בין ארה"ב לארץ בזה הם לא היסטריים. כמה משחקים גם יכול להיות נחמד.
    בארץ תצטרך לקנות מתאם מתח.

    אין לי מושג לגבי התקנות צ'יפים. אני מתנגד לגניבה.

  14. לא רציניים ההפרשים??
    יש הפרשים מטורפים במחירים!!!
    כמה יעלה לי השלט והנונצ'ק נוספים??

  15. עבור הצמד תשלם בישראל (פעם אחרונה שבדקתי) 500 ש"ח. בארה"ב, בסביבות ה-100 דולר (פלוס מס, שגובהו תלוי במדינה שאתה קונה בה), מה שמסתכם בכ-450 ש"ח אם לא יותר. כאמור, הבדל זניח.

    ההבדלים המטורפים הם רק עבור הקונסולה עצמה.

  16. כן, כמעט כל המשחקים שנמכרים בארץ לווי הם אמריקאיים. אפשר למצוא אותם בחנויות קטנות שמתמחות בייבוא אישי של קונסולות ומשחקים. נתתי לינק לאחר כזו בגבעתיים למעלה בפוסט עצמו, אבל יש עוד, מפוזרות פה ושם.

  17. שלום אני רוצה לדעת כמה יעלה לי ה wii בסין ואם אני יקבל את חבילת הספורט ביחד אם זה. :lol:

  18. האם אפשר לקנות משחקים שלps3 ואם הם יעבדו על הגירסה האירופאית חשוב לי מאוד אשמח לקבל תשובה
    בבקשה. האימל שלי הוא: falconf160@walla.com

סגור לתגובות.