תעשו מה שטוב לכםhere be dragonsראשי

אני חייב להודות שאני לא ממש מבין את הקטע החדש הזה של מהגרים שמנסים לשכנע ישראלים להגר. כשהתחיל הסיפור של "עולים לברלין", התווכחתי עם בן-דודי בנושא. הוא טען שאין מקום למהגרים לקרוא לישראלים אחרים להגר, ואני טענתי שזו לא המטרה של עולים לברלין, אלא לעודד ישראלים להלחם כנגד יוקר המחיה, תוך שהקריאה להגירה אינה אלא התרסה, מעין סאטירה.

ובכן, מסתבר שטעיתי. הבחור מאחורי העמוד הזה ברצינות רוצה לשכנע ישראלים להגר לברלין, ואפילו הביע אכזבה על כך שרק מעטים הגיעו להפגנה המטופשת שהוא ארגן בתל-אביב. מפה לשם, מסתבר שיש עוד אנשים שמעבירים את זמנם בניכר בעידוד ישראלים להצטרף אליהם. ואני ממש לא מבין את זה. אני, כמובן, תמיד שמח לספר על החיים שלי פה, לטובה ולרעה; אני בהחלט משתדל לעזור לאנשים שפונים אלי ומבקשים סיוע בהגירה לקנדה (לפעמים הסיוע הזה מתבטא בעיקר בריסוק תקוותיהם של אנשים שלא באמת מבינים את המשמעות של הגירה ואת הקשיים הכרוכים בכך). אבל צריך להיות, תסלחו לי, דביל מוחלט כדי להגר למדינה אחרת מהסיבות שמוצגות על ידי אותם מעודדי הגירה.

הגירה היא החלטה מאוד אישית, והיא נובעת ממכלול שלם של גורמים, שנובעים הן ממדינת המקור והן ממדינת היעד. גורמים כלכליים בהחלט מהווים חלק מהעניין, אבל זה לא יכול להתחיל ולהסתיים בכך. אני יכול להעיד על עצמי שההגירה שלי נובעת יותר מההתאהבות שלי בקנדה מאשר מאיזשהו משהו לגבי ישראל עצמה שגרם לי לרצות לעזוב. אם קנדה הייתה חסומה בפני, יש סיכוי גדול שמעולם לא הייתי עוזב את הארץ. טוב, קנדה ואנגליה.

יתר על כן, מכיוון שהגורמים שאותם מעודדי הגירה מדברים עליהם הם ארוכי טווח, יש לא פחות, אם לא יותר הגיון במאבק בתוך ישראל למען שינוי המצב, במקום השינוי הדרסטי הכרוך בהגירה שאינה מונחית על ידי שיקול רחב יותר שלוקח בחשבון גם גורמים תרבותיים ואישיים. בסופו של דבר, גם גרמניה לא בדיוק חסינה מפני קשיים כלכליים וחברתיים (דמיינו לכם שישראל הייתה מוצפת על ידי מהגרים שהמדינה מעניינת להם את העכוז, אבל רוצים לנצל את מדינת הרווחה הישראלית לרווחתם האישית בלי להתערבב בכלל באוכלוסיה המקומית).

אם אתם רוצים להגר, השקעתם בכך מחשבה ומחקר על מדינת היעד ועל ההליך וההוצאות הכרוכות בכך, למדתם את השפה המקומית ואתם חושבים שחייכם יהיו יותר טובים (לא "יותר זולים" – יותר טובים), לכו על זה. גם אם בסוף תחליטו לחזור, לחיות כמה שנים בתרבות אחרת ירחיב את אופקיכם ויתן לכם נקודת מבט חדשה על חייכם. אבל אם אתם רק מודאגים מיוקר המחיה בישראל ומהיכולת של צעירים בישראל להתקיים ולשגשג, אל תהגרו. הלחמו למען מה שאתם מאמינים בו, והפכו את ישראל למדינה טובה יותר.

במסגרת העסקתי כעוזר הוראה וירטואלי אני מתעסק לאחרונה עם טאמבלר, והחלטתי שאני די אוהב את הפלטפורמה, אז פתחתי בלוג חדש בטאמבלר בשביל קשקושים באנגלית, שהראשון בהם הוא טקסט ארוך מדי על המסרים המעמדיים של הקופסונים. חדי הזכרון מביניכם עשויים להתרעם שזה לא בדיוק הבלוג הראשון באנגלית שאני מכריז עליו מאז שחזרתי לקנדה, ושאף אחד מהבלוגים האחרים האלה לא מכיל יותר מפוסט אחד. אתם צודקים לגמרי, ויש סיכוי לא קטן שגם הבלוג הזה יגמור את חייו כך, אז קחו את ההכרזה הזו בערבון מוגבל.

לקריאה נוספת: המתבולל הסודי


תגובות

תעשו מה שטוב לכם — 6 תגובות

  1. לדעתי מחאת "עולים לברלין" היא לא בדיוק קריאה לישראלים אחרים להגר, והיא גם לא בדיוק מחאה או סאטירה. לדעתי היא מחאה נגד ההתנגדויות להגירה.הרי אנשים שבוחרים להגר, או שחושבים על הגירה, כל הזמן שומעים התנגדויות מטומטמות בנוסח "האנטישמיות פושה באירופה", או "שום מקום בעולם לא בטוח ליהודים" או "חכו חכו, אתם תזחלו בחזרה כשהאנטישמיות תתעורר שוב", שלא לדבר על "אבותינו שפכו את דמם למען המדינה הזאת" ושאר טיעונים לא רלוונטיים. הם גם נתקלים באמירות השטנה המפוחדות של אנשים כדוגמת יאיר לפיד. יותר מזה, הם מוקפים באנשים שחלקם השתכנעו מהשטויות האלה. התגובה הטבעית של מישהו שמנסים להלעיט אותו שטויות על בסיס יומיומי הוא לנסות להפיץ קצת מידע, וקצת שכל, ולנסות לשכנע את האוכלוסיה שאלו אכן שטויות, ולו בשביל שיפסיקו להציק לו עם אמירות טיפשיות על אנטישמיות. לדעתי זו היתה המטרה של ההפגנה: הפצת מידע. להסביר איך נראים החיים בברלין, ואיך הם לא נראים, ואיך מסבירים לאמא שלעבור לברלין זה משהו ממש סביר, ולא מסוכן.

    ובלי קשר, אני לא מבין איך אפשר לטעון ש"אין מקום למהגרים לקרוא לישראלים אחרים להגר". היות והבלוג הזה הוא טריטוריה ידודותית, אני אסתכן במשהו שנראה כמו גודווין: נניח שהיתה מחאת "עוזבים את ברלין" שהיתה מאורגנת בשנת 1930 בברלין ע"י יהודים שכבר עזבו את גרמניה, ושמטרתה לשכנע יהודים שלא בטוח בשבילם בגרמניה ושצריך לעזוב. האם גם אז אין מקום למהגרים יהודים-גרמנים לקרוא ליהודים-גרמנים אחרים להגר? ואם לא, אז איפה עובר הגבול? כי אני למשל מאמין שישראלים שעיינם בראשם ויש להם מסוגלות צריכים לשקול מאד ברצינות הגירה, כי סביר מאד שעוד כמה עשרות שנים תקום פה מדינה דו-לאומית שתיראה כמו דרום-אפריקה של היום: מדינה כושלת, ענייה ומסוכנת. האם לא ראוי שאנסה להפיץ דעה זאת, כי…. מה? כי זה לא פטריוטי? איזו סיבה יש להתנגד לעצם הלגיטימיות של קריאה לעזיבה את הארץ?

    וגם אתה חוטא ביוהרה באמירה ש"אבל אם אתם רק מודאגים מיוקר המחיה בישראל ומהיכולת של צעירים בישראל להתקיים ולשגשג, אל תהגרו. הלחמו למען מה שאתם מאמינים בו, והפכו את ישראל למדינה טובה יותר." אתה מתעלם מהדעה של כל אלה שהחליטו שאין תקווה, אין עתיד, ואין יכולת לשנות. בהחלט יתכן שלא משנה כמה קשה אנשים יילחמו, הטייקונים ינצחו, בין השאר מסיבות גיאו-פוליטיות. בישראל, בניגוד לקנדה, קל לשלטון לסמא את עיני הציבור עם אויבים מבחוץ, בזמן שהשלטון שודד את חשבונות הבנק שלהם. אני לא מבין איך אתה יכול לטעון שאתה יודע שהבחירה הנכונה להתמוגגות עם יוקר המחיה היא דווקא להישאר ולהילחם, ולא לחפש עתיד טוב יותר במקום אחר.

  2. אני לא "יודע" מה הבחירה הנכונה. כל הטענה שלי היא שאף אחד אחר לא יודע מה הבחירה הנכונה בשביל אנשים ספציפיים. כאמור, אין לי בעיה עם מי שמספק מידע. יש לי בעיה עם מי שהולך את הצעד הנוסף וקורא אנשים לעשות מעשה מסוים שבסבירות גבוהה לא באמת טוב עבורם.

    האמת היא שאני לא מודאג שאנשים באמת יהגרו לברלין או לכל מקום אחר בגלל איזה דביל עם עמוד בפייסבוק. אבל זה די מעיק ומעצבן לראות כל מיני אנשים שקופצים על העגלה הזו וקוראים תחת כל עץ רענן להגר לחו"ל. כלומר, הם חופשיים לעשות את זה, זה פשוט אדיוטי והייתי שמח אם הם יפסיקו.

    בסופו של דבר, הכותרת של הפוסט אומרת הכל: שאנשים יעשו מה שהם חושבים שטוב להם. אם הם איבדו תקווה לשיפור בישראל, והם מאמינים, על סמך מידע אמין, שבמקום אחר יהיה להם יותר טוב – בכיף. אני לא מבין בשביל מה מישהו שכבר קיבל את ההחלטה הזאת צריך לעודד אותם לקבל אותה גם.

  3. "אני לא מבין בשביל מה מישהו שכבר קיבל את ההחלטה הזאת צריך לעודד אותם לקבל אותה גם."

    שדה השיח בישראל מפוצץ באנשים שקיבלו החלטה לא להגר, ומעודדים את כולם לקבל את אותה החלטה. העידוד הזה מתבצע בעיקר בעזרת שקרים ומניפולציות רגשיות. כשאתה אומר שאין סיבה לעודד אנשים להגר, אתה לא אומר "תנו לאנשים להחליט כרצונם בוואקום". אתה אומר "תפקירו את שדה השיח רק לצד אחד".

  4. איפה אנשים בכלל דיברו על להגר או לא להגר עד שזה הועלה מחדש על ידי מהגרים? ה"יורדים" הם כבר מזמן לא "נפולת של נמושות". אני לא שמעתי אף אחד מלעיז על המהגרים.
    כאמור, לתת מידע זה אחלה. לדרבן אנשים לקבל את ההחלטה, לטעמי, לא כל כך.

  5. יאיר לפיד מקונן על היורדים לברלין מאז שנכנס לכנסת. הנה מקרה מ-2013:
    http://www.themarker.com/news/1.2129611
    והיו עוד בעבר. גם גדעון סער או דני דנון (אני לא מבדיל ביניהם) דיברו על זה באובססיביות כבר כמה זמן.
    כמובן, כנושא של היורדים לברלין נמצא בשיח הציבורי כבר כמה זמן. אבל זה לא קשור ל"מיסיונריות" למען הגירה לברלין, אלא לעובדה שאנשים שגרים בארץ מדברים על זה המון. בעמודי הדיעות של "הארץ" הנושא נוכח במיוחד, ולמעשה זה גם נידון בעמודי החדשות: היו מספר כתבות עלישראלים שחיים בברלין וראיונות עם בני משפחה שלהם שיש להם בעיה מוסרית עם זה. הניחוש האישי שלי הוא שזה קו מערכתי של שוקן, שכבר רואה את עצמו מקים "עיתון גולים" ישראלי בחו"ל אחרי שהחרא יפגע במאוורר.

  6. בעניין הלעזות על מהגרים, הנה הספצימן הקיצוני ביותר שראיתי:
    http://www.israelhayom.co.il/article/224415
    זה טקסט מדהים, אפי ממש, ששווה לשמור אותו בשביל ניתוחים היסטוריים בעתיד. דן מרגלית מתחיל חזק, ומגביר.