מימון המון ובעיית הפעולה הקולקטיביתאינטרנטראשי

תגובות

מימון המון ובעיית הפעולה הקולקטיבית — 6 תגובות

  1. הטיעון של אולסון הוא העתק של הטיעון נגד הצבעה והוא סובל מכל אותן הבעיות שמהן סובל הטיעון השני. המקרה של ויקיפדיה מפריך לחלוטין את הטיעון של אולסון: כשאנשים מספיק מעוניינים בפרויקט גדול הם יממנו אותו גם בלי לקבל בונוסים וגם אם הם יודעים שתרומתם היא רק טיפה בים יחסית למה שויקיפדיה צריכה, וכל זה בלי לפרק את הפרויקט למיני-פרויקטים.
    נראה לי שהבעיה של ארגוני זכויות אדם (ושלך, כשרצת לרשימת עבודה) היא קשיים כלכליים אצל אוכלוסיית היעד ואוכלוסיית תומכים מאוד מצומצמת. אלו לא דברים שיכולים להיפתר ע"י משחקים שיווקיים.

  2. אבל אלכס, ויקיפדיה כן מפורקת למיני-פרויקטים – הערכים שמרכיבים אותה. כשאני מרים איזושהי תרומה אני בדר"כ יכול לראות את השינוי מיד, והוא בערך שמדבר על משהו(סביר להניח משהו שאכפת לי ממנו).

    זה בניגוד לתרומה של, נניח, 50 שקל לאלו"ט, שאם לא היו אומרים לי ששווים(אני חושב) שעה של מסייעת עם ילד, לא הייתי יודע בכלל מה תוצאתם מלבד "תרמתי טיפה כדי שיהיה להם כסף להוציא על השירותים שהם מציעים".

  3. אני חושב שיש מקום לחדד טיפה את המושגים. ל-"טובין ציבורי" יש שני מאפיינים הכרחיים: ראשית, הוא בלתי נתן להדרה (זה לא "שכל הציבור יהנה ממנו" אלא שאי אפשר למנוע ממי שרוצה להנות ממנו). שנית, הוא מקיים "זה נהנה וזה אינו חסר" – כלומר הוא לא מתכלה עם השימוש. אויר נקי הוא דוגמה קלאסית של טובין ציבורי. פארקים (שאפשר לסגור) שירותים (שאפשר לתת או למנוע) אינם טובין ציבוריים גם אם מישהו נותן אותם לכול הציבור. גם הכסף הפרטי שלי איננו טובין ציבורי, אפילו אם אני משאיר אותו ברחוב, לכל דכפין.

    כדאי גם להבחין בעיני מי הטובין טוב. יש דברים (כמו אוויר, אינטרנט) שהם אוניברסאליים – טובין "טוב" בעיני כולם. יש טובין ציבוריים – למשל קיומה של דת יהודית, קתולית או שיעית – שלמרות שהם נגישים לציבור ולא מתכלים בשימוש, הם טובים רק בעיני חלק מסוים מהציבור. למשל קיומה של דת קתולית הוא טובין בעיני הקתולים, אבל לא בעיני חלק מהאחרים. אלו טובין ציבוריים פרטיקולאריים.

    צריך לזכור שהחברה האזרחית עוסקת רק בטובין ציבורי פרטיקולארי. לפחות תיאורטית, אם X היה טובין אוניברסאלי (או אפילו טובין בעיני הרוב) אז המדינה (הדמוקרטית) הייתה ממנת אותו באמצעות מיסים. הסיבה שהיא איננה מממנת X היא שחלק גדול מהציבור (זה שתומך בקואליציה) לא חושב או לא יודע ש-X זה טוב. נכון שחברי ואוהדי האגודה לזכויות האזרח חושבים שהם מקדמים טובין ציבורי כי לדעתם זכויות זה טוב. אבל האמת (אולי המצערת) היא שיש הרבה שחושבים שזכויות כאלו זה לא טוב, או לא מספיק טוב, או לא טוב שיהיה לכולם – אז אותם צריך להוריד מרשימת התורמים הפוטנציאלית. ואם מורידים בנוסף גם את ה"טרמפיסטים", מה הפלא שקשה לגייס תרומות?

  4. עופר,
    ויקי לא מחולקת לפרויקטים. כל הערכים יושבים על אותם שרתים באותו מקום. או שהיא מקבלת מימון מלא והכל נשאר או שהיא לא ממומנת ואז הכל נופל. אין מצב ביניים שבו הערך על פונקציית זטא נשאר כי קיבל מספיק מימון, אבל הערך על כוכב נולד נמחק כי לא קיבל.
    אין לי מושג איזה שינוי אתה יכול לראות אחרי תרומה. הערך שחשוב לך לא מתארך פי שלוש ולא עובר עריכה איכותית לאחר התשלום. זה אותו ערך ומבחינת עורכיו ומשתמשיו לא משנה אם אתה שילמת או מישהו אחר, שבכלל לא מעוניין בערך הזה, שילם במקומך.

  5. אלכס: סליחה – משום מה חשבתי שדיברת על פעולת העריכה עצמה.

    לגבי התשלום: השאלה היא איזה אחוז מהאנשים שרואים את הפרסום שלהם עונים, וכמה מהם עושים את זה פשוט מתוך זה שלא מתחשק להם שגם בויקיפדיה יציקו להם פרסומות ופופ-אפים. ואלה פשוט נתונים שאין לנו – אבל אני די בטוח שלעובדות שלויקיפדיה יש חשיפה אדירה(אני חושב שרובם המוחלט של משתמשי האינטרנט), ושבסופו של דבר הסכומים שהיא צריכה צנועים יחסית לכמות המשתמשים, יש תפקיד בעניין.

  6. אלכס – פרויקטים גדולים שממומנים על ידי תרומות קטנות היו הרבה לפני ויקיפדיה. PBS ו-NPR בארה"ב הן שתי דוגמאות בולטות. דוגמאות בודדות כאלו רחוקות מלהפריך את התזה של אולסון, במיוחד כשהמדובר הוא בתרומה כספית חד פעמית, בארגון עם גישה למאות מיליוני תורמים פוטנציאליים, ובהשקעה ניכרת בפרסום של הקריאה לתרומות. בגיוס של 2012 תרמו חצי מיליון איש, שזה קצת יותר מעשירית האחוז ממשתמשי ויקיפדיה בשנה (מוערך בכ-400 מיליון איש נכון לאז). כלומר, אפשר להגיד שבמגה-קבוצות עם יעדים מאוד נמוכים, סביר להניח שהקבוצה תצליח להשיג את היעד בכל זאת. אין בכך משום הפרכה לעקרון שבבסיס דבריו של אולסון. אולסון, הרי, היה מודע לכך שאנשים כן תורמים לפעמים לכל מיני מטרות. השאלה היא עד כמה הם מחוייבים להן.
    אולי ראוי להבהיר שאולסון לא באמת מדבר על סוגיות של מימון – סוג התרומה שכרוכה במתן כסף בלבד הוא שונה מאוד מפעילות למען קידום מטרה, ואכן, זה הופך את אולסון לפחות רלוונטי עבור הרעיונות שניסיתי לפתח כאן (אבל אני חושב שעדיין שימושי). בשל כך, הטענה כי הטיעון של אולסון מקביל לטיעון לגבי הצבעה היא פשוט שגויה בעליל. (מה גם שאין באמת "טיעון נגד הצבעה". יש פרדוקס, שלפי טיעון מסוג מסויים היינו מצפים שאנשים לא יצביעו, אבל הם כן).

    לאור זאת, הטענה שלך שהבעיה היא שאין מספיק תומכים היא סוג של נכונה – אם היו הרבה יותר תומכים אולי באמת היינו עוברים לתחום ה"מגה-קבוצות", ואז לא הייתה בעיה. אבל זה יהיה מאוד לא נכון לטעון שאין מספיק תומכים כבר היום שהיו יכולים לממן אותנו. יש, ויצירת תמריצים חכמה (אני לא חושב שאלו משחקים שיווקיים) יכולה לעודד יותר מתוך הקבוצה הזו לתרום באמת.