הרפובליקה היהודית של ישראלדמוקרטיהראשי

בשנת 1985 נאם ד"ר ישראל אלדד בפני באי כנס בנושא חינוך לדמוקרטיה. כותרת דבריו הייתה "הנחלת הדמוקרטיה הציונית", וכה הוא אמר לגבי המונח אותו טבע:

ניסחתי את דברי: חינוך לדמוקרטיה ציונית. בשלוש המלים האלו המושג חינוך הוא העיקר, הוא המשותף לכולנו פה. כולנו רוצים לחנך לטוב ביותר. הוויכוח מתחיל אולי כשאנחנו מתחילים לדבר על דמוקרטיה ציונית. וזה ויכוח של דגש. יש הבדל אם אני אומר חינוך לדמוקרטיה ציונית, או שאני אומר חינוך לציונות דמוקרטית. הדגש הוא בעל חשיבות, כי יכול להיות שכל חילוקי הדעות בינינו יהיו בנקודה הזאת. אם אני אומר חינוך לדמוקרטיה ציונית, פירוש הדבר שאני מסכים לדמוקרטיה, בתנאי שזו תהיה דמוקרטיה ציונית, וזאת עמדתי. דמוקרטיה מסוייגת, והסייג הוא ציונות. אפשר להגיד: חינוך לציונות, ואני חושב שחלק מהציבור גורס זאת, אני מסכים לציונות, זה יפה מאד, בתנאי שזאת תהיה ציונות דמוקרטית; אם איננה דמוקרטית – אינני מסכים לה. זאת החשיבות של הדגש, איפה אני שם כל מילה.

חודשים ספורים אחרי אותו כנס, העבירה הכנסת תיקון לחוק יסוד: הכנסת, בו הצליחה לחמוק מהדילמה שהציג אלדד, עד ידי הפרדת כוחות. סעיף 7א לחוק קבע תנאים להתמודדות רשימות בבחירות לכנסת. התנאי הראשון היה אי שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, והתנאי השני היה אי שלילת אופיה הדמוקרטי של ישראל. הכנסת התכחשה במידה רבה לקיומו של מתח בין שני הסעיפים. יחד עם זאת, יש בניסוח שנקבע משום נטייה לכיוון מה שאלדד כינה "ציונות דמוקרטית": המדינה היא מדינתו של העם היהודי, אבל האופי שלה הוא דמוקרטי, ויהדותה, לפיכך, כפופה לדמוקרטיותה. ב-1992 הנוסח נעשה עמום קצת יותר, והמתח זכה להדגשה נוספת, עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, בו לראשונה ניתנה בחוק הנוסחה "יהודית ודמוקרטית", שהפכה זה מכבר לניסוח האוטומטי, הקלישאתי. ((ב-2002  הנוסחה הזו יובאה גם לחוק יסוד: הכנסת, כדי לפנות מקום לסעיף נגד תמיכה בטרור.)) ו' החיבור הזו, ששוללת יחסות כלשהי בין שני החלקים של הביטוי, מותירה אותנו בלי הנחיה איך לפרש את הדברים. האם "יהודית אבל דמוקרטית" או "קודם יהודית, ואז דמוקרטית"? בג"צ, כידוע, המשיך להעדיף את הפרשנות הראשונה. אך הדיון מעולם לא נשלם.

כמעט שלושה עשורים עברו מאז אותה הרצאה של ישראל אלדד, שבינתיים הלך לעולמו. בנו, אריה אלדד, נותר בשוליים הקיצוניים של הפוליטיקה הישראלית (ומחוץ לכנסת, ברוך השם), אבל עמדותיו של אלדד האב נדדו לעבר המרכז הפוליטי ומקובלים כיום על חלק גדול מהאוכלוסיה בישראל. וכך הגיעה לשולחן הכנסת הצעת "חוק הלאום", או בשמה המלא "חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי" (גלגול נוסף של הצעתו של אבי דיכטר בכנסת ה-18. כל האמור להלן נכון גם עבור הצעת החוק של דיכטר). הסעיף הראשון של ההצעה, תחת הכותרת "מדינה יהודית", קובע כי ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי, וכי רק לעם היהודי יש זכות לממש את זכותו להגדרה עצמית בה. סעיף 2 קובע כי מטרת החוק היא "להגדיר את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי". בסעיף 3 מגיעה לראשונה התייחסות לצד השני של המשוואה: "מדינת ישראל תהא בעלת משטר דמוקרטי".

איזה מרחק בין "אופי דמוקרטי" לבין "משטר דמוקרטי". לוין ושקד (בעקבות דיכטר) מבקשים להכריע לראשונה בהיסטוריה של ישראל לכיוון הפרשנות השניה, זו שמכפיפה את הדמוקרטיה ליהדות, ומותירה אותה בגדר שיטת משטר ריקה מתוכן ממשי, מעטפת טכנית עבור התוכן היהודי המהותי. "דמוקרטיה ציונית", במונחיו של אלדד. אפשר לתמוך בדברים, אבל יש לומר אותם במפורש, כפי שעשה זאת אלדד, ולא להתחבא מאחורי אמירות כלליות והתכחשות למתח הקיים בין שתי ההגדרות. כניסת חוק היסוד המוצע לחוקה הישראלית המתגבשת תהווה נקודת הכרעה חשובה בדברי ימיה של מדינת ישראל, והפעם הראשונה שהאופי הדמוקרטי שלה יוכפף, יסוייג ויותנה בשמירה על זהותה היהודית.

לתפארת מדינת ישראל.

הערה אדמיניסטרטיבית: היום התקבלה תרומה לקרן מלגת המחיה של הבלוג. אני רוצה להודות לתורמת.


תגובות

הרפובליקה היהודית של ישראל — 16 תגובות

  1. בלי להיכנס למה שאני חושב על יריב לוין, כי חבל להכתים את הבלוג עם קללות, הכותרת של נענע מנסה בכוח להוציא מההקשר אמירה שהיא גרועה מספיק גם ככה. איכס.

  2. קצת מוזר, שי דורון היה כתב במקור וראשון

  3. גדי — למה להוציא מההקשר? לפי הציטוט בהמשך הוא אומר "החוק חיוני במיוחד לאור פסיקותיו הפוסט-ציוניות של בית המשפט העליון ויבטיח כי מדינת ישראל תהיה מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי, ולא מדינה דמוקרטית ככל המדינות". כלומר, לא דמוקרטית-דמוקרטית, אלא דמוקרטית-בכפוף-ליהדות. זאת אמירה יותר חלשה ממה שאפשר להבין מהכותרת, לדעתך?

  4. הייתה לי פעם שיחה בגרמניה עם סטודנטית מקומית, נכדה לדור שהיה פעיל בשואה בצד של הרעים. בשלב מסוים היא שאלה כיצד בן אדם אתאיסט כמוני יכול להצדיק ציונות. מבחינתה זו סתם אפליה נגד כל מי שאינו יהודי והיא באמת לא הבינה למה לא-יהודי ייתמוך בה.

    התשובה שלי הייתה שמדינת ישראל במידה רבה נולדה בחטא. חטא של הנאצים. הם הבהירו לעולם שיהודים לא יכולים להיות בטוחים כמיעוט בשום מקום ולכן הם צריכים מדינה משלהם בה יהיו מוגנים מפני אנטישמיות. פרקטית, מדינת ישראל מגדירה את זכות השיבה כמקבילה של חוקיי הגזע. בערך. כלומר, זה לא כל כך משנה לישראל אם אני לא רואה את עצמי כיהודי, כל עוד אמא שלי יהודיה, המערכת מתוכננת ככה שמותר לי לעלות ויש לי מקסימום זכויות. זה בול גזענות. לא פייר.

    במעון לנשים מוכות יש רק נשים. זו אפליה נגד גברים, אבל מה לעשות. הבעיה האמיתית היא שיש אלימות כלפיהן והם צריכות מקום מוגן. במדינת ישראל יש עדיפות ליהודים. זו אפליה, אך האפליה מקורה בשנאה כלפי היהודים באשר הם, אפילו אם הם כבר לא רואים עצמם כיהודים והיו מעדיפים לחיות במדינה דמוקרטית חילונית ונאורה.

    אם שנאת ג'ינג'ים הייתה פושה בעולם כמו אנטישמיות, ומגיעה לקרשנדו בניסיון להכחיד אותם באופן שיטתי, אז קשה יהי לבוא בטענות לגי'נגים אם היו מבקשים ארץ משלהם בה יהיו מוגנים מפני שאר העולם, גם אם חלק מהנכדים שלהם כבר לא יהיו ג'ינג'ים וגם אם זה לא הוגן כלפי מיעוט חומי שיער בה.

    כלומר, אם יש אילוץ (צריך מדינה ליהודים), אז כבר כדאי שהיא תהיה כמה שיותר דמוקרטית. כמה שיותר, אבל לא יותר מזה. זה מסריח, אבל מה האלטרנטיבה?

  5. MuyaMan, אני מניח שהכוונה של לוין הייתה לומר "ישראל תהיה דמוקרטיה בעלת צביון יהודי, ולא דמוקרטיה "סתם" נטולת צביון כמו שאר המדינות". זו עמדה מטופשת להדהים וחסרת אחיזה במציאות. זו גם עמדה ששמעתי מובעת מספר רב של פעמים ולכן אני מנחש שלכך לוין אכן התכוון. המרחק מכאן ל"ישראל לא תהיה דמוקרטיה כמו ששאר המדינות הן דמוקרטיות" גדול.

  6. אסף, כל טיעוני הנאצים ומדינת המקלט ליהודים וכדומה הם אמנם טיעונים לא רעים לדעתי האישית (אחרים לא מסכימים איתי) אבל כל מה שהם מכתיבים הוא למי לתת העדפה בהגירה למדינה.אני מאוד בספק אם כאן העניין יסתיים ולא יגיע, למשל, לחקיקה דתית אנטי דמוקרטית (חשוב כמה פעמים מושלך הטיעון "זוהי מדינה יהודית" בנסיון להצדיק כפיה דתית זו או אחרת).

  7. אסף, אם מקבלים את דבריך, ההיגיון הוא שהמדינה הזאת תהיה באירופה, במקום בו היו כל היהודים האלה שניסו להשמיד – ביבשת בה הם היו בכל מקרה, ועל חשבון אדמותיהם של מי שניסו לעשות זאת.

    מה הקשר למזרח התיכון ואיך זה מצדיק פגיעה באנשים במזרח התיכון?

  8. אני לא ממש עוקב אחרי ההגיון הזה, אודי. אנטישמיות אינה רק בעיה אירופית, גם אם באירופה היא הגיעה לשיאה. בנוסף, בכל מקום בו היית מקצה ליהודים שטח היו מקומיים שלא היו שמחים על זה. אני יכול להבין כיצד הזיקה היהודית לחבל הארץ ההיסטורי שלהם הביאה אותם לראות בו את יעדם, ואני יכול להבין איך האו"ם הסכים עם זה בגדול.
    אני לא חושב שהשאלה העיקרית בדיון הזה היא מהן הקואורדינטות הגיאוגרפיות בהן מותר להפלות לא-יהודים באופן עקרוני. השאלה היא כיצד אפשר ליישב שיטת משטר מועדפת (דמוקרטיה) עם הצורך להפלות לטובת אוכלוסיה מסויימת עליה מנסים להגן.
    אישית, אני מרגיש לאחרונה שהאוכלוסיה עליה הכי צריך להגן היא האוכלוסיה האתאיסטית. יום אחד עוד ירדפו אותנו, עוד תראה. ואז איפה נקים מדינה דמוקרטית משלנו בה נוכל להפלות בשקט נגד דתיים? במקום בו יש היום הכי הרבה רדיפת אתאיסטים, לפי אותו ההיגיון?

    (הפסקה האחרונה, אני מקווה שברור, היא חצי בצחוק. אני לא באמת משווה רדיפת יהודים לרדיפת אתאיסטים, רק מנסה להמחיש את הצורך באפליה מתקנת ואת חוסר ההיגיון בקביעה שאת מדינת הנרדפים יש למקם במרכז הרדיפה).

  9. גדי, אני לא חושב שהוא מתכוון ל"דמוקרטיה בעלת צביון יהודי" כניגוד ל"דמוקרטיה בלי צביון". בעיני די ברור שהוא מתכוון ש"יהיו תחומים שבהם נקריב חלק מהדמוקרטיה לטובת יהדות".

  10. אסף, מהחלק האירוני בתגובתך אפשר להבין שהפתרון "לשאלת היהודים" איננו דווקא מדינה יהודית, ראשית משום שיש להגן על היהודים בכל מקום ולא רק במדינתם ושנית משום שיש (ויהיו עוד) קבוצות מיעוט בכל מיני מקומות שצריך להגן גם עליהן – למשל האתאיסטים או הליברלים שהזכרת. ושלישית, אם כדי להגן על היהודים מוקמת מדינה שפוגעת במיעוטים אחרים אז מה הועילו חכמים בתקנתם? ("אין מתקנים עוול בעוול").

    אולי צריך לשנות כיוון: במקום לשאול על מי צריך להגן (שהרי כנראה על כולם, בהתאם לנסיבות במקום ובזמן), צריך לשאול מפני מי צריך להגן (למשל מפני הגזענים או הפונדמנטליסטים או חסרי הסובלנות – אפילו אם הם יהודים שאבותיהם נפגעו מגזענות ואנטישמיות – בלי קשר למיקומם הגאוגרפי.

  11. מעניין שדווקא את קיומה של ישראל צריך להצדיק, ואילו את קיומה של גרמניה, או למשל, נמיביה, כולם מקבלים.

  12. יואב, איפה ראית גאון דיון על קיומה של ישראל ואהם הוא מוצדק? אני צקווה שאתה לא מתייחס לאנקדוטה של אסף לגבי הצדקת הציונות: אין קשר בין הצדקת הציונות להצדקת קיומה של מדינת ישראל, כמו שאין קשר בין הצדקת איסור נישואים בין שחורים ללבנים להצדקת קיומה של ארצות הברית.

  13. פינגבאק: לא במדינה יהודית, רבותיי | חיים שרירותיים